חוזרים ליפו, באינטרנט…
|
||||||||||||||
האתר שימושי מאד, ובעל פוטנציאל תרבותי-קהילתי (אם ינוצל, לעתיד פתרונים). בינתיים הוא מאונדקס טוב, עסקים, אוכל, אירועים, נדל"ן, וקהילה (ועוד כמה קטיגוריות, כדאי להיכנס ולשוטט). את החלק הפוליטי-מקומי מספק חבר מועצה יפואי, נציג מר"צ, כך שהעניינים בהחלט עשויים להתחמם באתר, גם בתחום זה.
אני תרמתי את חלקי ההסטורי במתכון עוגת גזר יפואי, ומקווה לשלוף עוד כמה פוסטים עתיקים למען התיעוד. (חברים מספרים על יפו, ההסטוריה ברשת העברית). בנוסף, אקטואליה וחדשות (אימייל אדום), מדור תנועה ודרכים, שביפו הוא הישרדותי ממש, ועוד. כלומר, בעצם, עיתון של יפו.
למי מיועד הפורטל ?
קודם כל, וזה העיקר, לתושבים. שנית, למי ששוקלים להיות תושבים, וכמובן לכל מי שרוצה לבקר, לפתוח עסק, לטייל או להשקיע. לאריה יש תוכניות נוספות, פורומים ובלוגים ולוח מידע ("עכבד" יפואי) מעודכן לחלוטין. כרגע הוא כבר מאפשר פרסום חינם לכל עסק יפואי, לפי קטיגוריות נוחות.
בתור אחת שלא מפרגנת אף פעם לשום דבר, הנה, פירגון מלא ! חיפשתי ולא מצאתי אף מגרעה או משהו רע וציני להגיד. להשתמש, להכניס מידע על אירועים וחוגים ותערוכות, או חוות דעת על מסעדות, ולהנות !
——————————–
ומעניין לעניין – תל אביב וכל זה
הביקור האחרון שלי ביפו היה ….בזמן הבחירות לעיריה, כאשר שלשלתי פתק לדב חנין ומפלגת "עיר לכולנו". במידה רבה בעקבות זאת, שלשלתי גם חד"ש בבחירות הכלליות, לפני חודשיים.
היום מגיע מכתב תודה אישי מחה"כ דב חנין, למי שסייע בקמפיין (בלוגרים במניינם), ומצאתי שהמכתב שלו חשוב דיו, כדי להעלות כאן, בפוסט שכולו תל אביב-יפו.
שלום,
ברצוני להודות לך באופן אישי על הרתמותך למסע הבחירות של חד"ש בשבועות האחרונים. עם פירוק הכנסת ה-17 וההכרזה על הקדמת הבחירות נדמה היה כי סדר יום חברתי יעמוד במרכז הבחירות לכנסת ה-18, על רקע המשבר הכלכלי העולמי. אולם, המלחמה בעזה טרפה את הקלפים. סדר היום הפך להיות ביטחוני – מדיני ואנו הקדשנו את מירב מאמצינו לעצור את האש. עם זאת, לא הפסקנו את קמפיין הבחירות והמשכנו לעמוד במרחב הציבורי ולשכנע אנשים להצביע לאופציה השפויה בימים מטורפים. לאחר המלחמה נותרו לנו שלושה שבועות של קמפיין בחירות ללא מלחמה. מנוכחותנו ברחובות גילינו כי אנו והתנועה הירוקה-מימד נותרנו המפלגות היחידות עם נוכחות פעילים בשטח. בזכות נוכחותנו בשטח, המסרים הברורים שהעברנו במהלך המלחמה ושיחות השכנוע שכל אחד ואחת מאיתנו ניהלנו עם הסובבים אותנו, הצלחנו להעלות את כוחנו בשיעור ניכר. חד"ש גדלה משלושה מנדטים בכנסת הקודמת לארבעה מנדטים בכנסת הנוכחית. שינוי משמעותי התרחש בציבור היהודי. שילשנו את מספר המצביעים עבורנו ורבים נוספים הכירו לראשונה בחד"ש כאופציה לגיטימית להצבעה. אני מודע היטב למאמץ שנדרש ממך באופן אישי על מנת שחד"ש תיראה ברחוב ובשיחות האישיות, שניהלת עם קרוביך ומכריך. על תרומתך האישית להצלחתנו נתונה לך תודתי העמוקה. למרות הצלחתה של חד"ש בבחירות האחרונות השמאל ספג מכה קשה. עתה, עומדת בפנינו המשימה של בניית שמאל חדש ביחד עם קבוצות, בציבור היהודי והערבי, שעד היום לא לקחו חלק בפוליטיקה הארצית, וביחד עם חברים בתנועה הירוקה-מימד ובתנועה החדשה-מרצ שהמכנה המשותף שלנו איתם גדול על הנבדל. אשמח לראותך לוקח חלק במאמץ הזה. באשר אלי, אני מבטיח לעשות כל מאמץ לעמוד בציפיותיך מחד"ש. בכוונתי לפעול בזירה הפוליטית הארצית במלוא המרץ ואשמח לשמור איתך על קשר במהלך פעילות זו באמצעות הבלוג שלי ירוק-אדום – www.dovblog.org.
שלך, דב חנין
|
לדעתי, הפסקאות האחרונות חשובות למי שמסתכל קדימה. תשובתי לדב חנין היתה, שהתחדשות "מחנה השמאל" באופן שהוא מתאר, תתאפשר – ותהיה מעניינת וחשובה – אם הוא יהיה בראש המחנה.
תגובות
שהתחדשות "מחנה השמאל" באופן שהוא מתאר לעולם לא תתרחש אם הם ימשיכו להפלות ולהשתיק נשים באופן שיטתי – וזה נכון לכל התנועות שהוא מנה. אם הוא באמת רוצה להקים מחנה סוציאליסטי חדש, הגיע הזמן להסתכל פנימה ולראות את מבני הכוח הבלתי נסבלים במסגרת שרואה את עצמה כמקדמת שוויון וצדק חברתי.
שלוש המחנות שהוא מנה, חד"ש, מרצ-תנועה חדשה, והירוקה, זה הטליבן של השמאל הישראלי.
אני חוששת שכדי לטפל בזה, חייבת להיות הידברות מאחורי הקלעים בין הנשים שמעורבות בעניינים האלה. אני מוכנה להיכנס לדיאלוג באימייל על רעיונות לענישה אפקטיבית וכפיית האגנדה הפמיניסטית. לא תהיה גסטה כזו בהיעדר הפעלה של כוח לא סימפטי.
אני מכירה יותר את המבנים הבסיסיים של מרצ, ונואשתי מהם. לגבי חד"ש זו פעם ראשונה שאני מצביעה להם, והאמת שאין לי היכרות עם השטח ולא עם המפלגה ומוסדותיה. אם האתר "הגדה השמאלית" הוא חלון ראווה, אז המצב קשה. כמו כן, נתקלתי בחוסר אפשרות מוחלטת לקיים דיאלוג עם "צעירי חד"ש" מבין הבלוגרים. זה דור שוביניסטי חדש שאני לא מבינה את המבנה הנפשי שלו, ולדעתי צריך פשוט לתת לחלק מהם סטירת לחי, או פליק בטוסיק, שאמא שלהם חסכה מהם, למרבה הצער וגידלה זחוחים עזי מצח וחסרי הכרה תודה.
העניין הוא כזה לדעתי, אם הנושא של שוויון מגדרי הוא בנפשה של מישהי, כדאי לה לקנות כרטיס למדינת מערב שפויה, ולא בצחוק. המצב פה ברגרסיה חסרת תקדים. פשוט שמאלנינו למדו משותפיהם הערבים רק דבר אחד, וזה שאפשר לקיים "כוחות שלום ושוויון" בלי נשים, . בינתיים הערבים זזו קדימה, והחברים אצלנו נהנים להפליץ יחד את חכמתם, כמו במילואים.
אני לא נכנסת לדיאלוג עם הקאדר הצעיר של הפסאודו שמאלנים, מחמת חסכון באנרגיה.
יש פה ברשימות כמה נציגים של "השיח" הזה, וגם במקומות אחרים ברשת . הוסיפי לזה את הכנסת ההומואים במקום נשים, ויש לך שילוב חד פעמי וקטלני של שוביניזם עמיד במיוחד, צדקני וחמקני, ואלים במיוחד. כמו אבולה.
ברמה האישית, אגב, ירדתי מזה כפי שאת רואה. לא מתעסקת בזה, כי זה מפריע לי בתוכניות האישיות שלי. אנרגיה רעה…כי יש גברים בסדר גמור, גם בשמאל, אבל הם לא בחזית.
אני חושב שכדאי ואולי אפילו צריך לרדת מהמילה "שמאל" גם מהבחינה הסמנטית ויותר מבחינת התוכן שמסתתר מאחוריה,לרצונה ושלא לרצונה. תוכן שמפוספס תמיד.
מציע לאמץ את ה"הומניזם" כשם, או תג, לאידאולוגיה ולזרמים.
כך שאין צורך לשקם, אלא לבנות מהיסודות, חדש, בדיוק לפי הערכים שלנו, את ביתנו.
אמשיך עוד…
שמאל זה תמיד נשמע, אם רוצים או לא, כנגד, ובעיקר כנגד הימין…
הומניזם זה לא נגד, זה בעד.
וזה כבר יהיה שינוי מהפכני באופי הישראלי…
מקובל, בכל מקרה זה יכול להיות פתח לדיון ביוזמה המסתמנת פה, כלומר גם דיון במינוח הבסיסי וכולי.
יתכן שתסתמן מגמה בינלאומית לנסח מחדש את החזון, בצורה פרואקטיבית ולא "אנטי" הכוחות הקיימים. בהחלט אתגר יפה.
בישראל – הכי דחוף הנושא של היחסים עם השכנים, ומזה אי אפשר להתחמק. כל מילה שתבחר, ברגע שהיא סוטה ממשנת הציונות הקלאסית, תתוייג באופן שלילי. יש פה עימות בסיסי שאי אפשר לטייח אותו, ולדעתי מאד לא כדאי, זה אפילו לא השתלם בבחירות, למרצ שניסתה להיות "אחראית".
משנת הציונות היא פדיחה רצינית בעניין…
זה מה שהתכוונתי ביסודות חדשים…
בטח שיהיו נגד… אבל אין ברירה אחרת.
אם את מעוניינת בשוויון זכויות לנשים-מדוע הצבעת למפלגה שתומכת בזכות השיבה?
האם את טוענת שהפיכתה של ישראל למדינה ערבית, תשפר את מצבם של נשותיה?
מעמדן של נשות ערב הפעים אותך עד כדי כך?
אני בעד זכות השיבה.
אני לא חושבת שמצב הנשים היה טוב תחת השלטון היהודי, ועל כך יש תילי תילים של מילים פה בבלוג. ניסיון החיים שלי למדני שהשלטון הציוני חילוני (גם המגזר הנאור) הרע את מצב האשה לעומת המצב המסורתי. בכל מקרה, הערבים לא מתעסקים בזכויות האשה היהודיה, לא כמיעוט פה ולא כאשר שלטו כרוב במיעוט היהודי.
מה הקשר ? חוץ מאשר ניגוח ?
נו, ובכל זאת.איך מעמדן של הנשים, ערביות ויהודיות, ישתפר תחת שלטון ערבי?
האם את טוענת שמעמדן של נשים במדינות ערב טוב מאשר מצבן של נשים במדינת ישראל? ואם כן, למה?
מצב מלחמה וגע מאד בנשים. נקודה. שלום יועיל לכל הנשים, בכל העדות והדתות.
לגבי שאלתך – אני משערת שמצבן של נשים יהודיות במדינות ערב טוב בהרבה ממצבן של נשים יהודיות בישראל. לגבי הערביות, אני נותנת להן להתמודד בעצמן עם מה טוב או רע להן.
כמובן, מצבן של נשים יהודיות טוב בעיקר במדינות המערב תחת שלטון נוצרי. אבל אין כרגע תוכנית, להבנתי, להחזיר לפה שלטון כזה, אלא דובר על לכל היותר מדינה דו לאומית (ערבית יהודית).
אם נחזור לנקודה המרכזית. הפסקת מצב המלחמה הוא ענין של מצב חירום מבחינת מצב הנשים והילדים בישראל (היהודים). אני חושבת ששלום בר קיימא הוא שלום הכולל את זכות השיבה.
מאין נובעת השערתך שמצבן של נשים יהודיות טוב יותר,או היה טוב יותר בארצות ערב?
עדיין לא ברור לי, מדוע מישהי שמתהדרת בנוצותיה של לוחמת למען זכויות הנשים(בכללן, או רק היהודיות?),תומכת בהפיכתה של ישראל למדינה ערבית.
האם את טוענת שנשים במדינות ערב נהנות מיתר שוויון זכויותיהן מאשר בישראל,תהא דתן באשר תהא?
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=2355&MenuID=729&ThreadID=1014017
גם בלארוס לא "מדינה ערבית" ואילו מצב זכויות האדם של נשים שם הוא "אסון הומניטרי" בהגדרה של הקהילה הבינלאומית (כולל סנקציות המוטלות עליה). "מדינה ערבית" נשמע לא טוב בפיך, אבל אתה ממשיך להתעלם מהמצב הממשי של נשים בישראל, שהיא לא מדינה מערבית, שסובלת ממצב מלחמתי מתמיד, ופוגעת שיטתית בזכויות ובבטחון של נשים.
לולא מטריית היח"צ של השמאל הציוני, העובדות האלה לא היו טעונות ויכוח והתנצחות עקרה.
מעבר למדדים הממשיים (סחר בנשים, המיקום של ישראל גבוה מאד), ישנה מציאות קשה מאד שאינה נחשפת לציבור, בסגנון האירועים של משפט קצב. זוהי המציאות הישראלית כהווייתה.
אז "מדינה ערבית" האם זה צריך להיות איום ?
כאמור ריבונות ערבית (אני לא הצעתי את זה) לא תפגע במעמד האשה בקהילה היהודית שנקבע על ידי היהודים, גם כאשר הם לא ריבוניים. כמו למשל בארצות הברית, או איראן.
הצעתי את זכות השיבה, אתה זורק לי "מדינה ערבית", בעצם הויכוח שלך הוא עם זכות השיבה, והשאלה של מעמד האשה בעיניך הוא קלף מיקוח לצרכים מדיניים מיידיים. אז בסדר, יש הרבה בלוגים שבהם מסכימים אתך, תכתוב שם
את מתחמקת מדיון על מצבן של הנשים בעולם הערבי,ולא בכדי.
מחד, למקרא הטור ניתן להבין שאת לוחמת למען זכויות הנשים.מאידך,במעשייך (או נכון יותר, בהצבעתך) את שואפת להפיכתה של ישראל למדינה ערבית-חלק מהעולם הערבי,בו זכויות הנשים נמצאות בשפל,כפי שהדגמתי בקישור שצירפתי.השאלה היא, איך את מיישבת את הסתירה הזו.אירן אינה מדינה ערבית (למרות שלא הייתי חותם על זכויותיהן של הנשים האירניות),וכך גם
ארצות הברית,ולכן אינן רלוונטיות לדיון,מה גם
שהתלותך במודל דו-לאומי שאינו קיים בעולם הערבי
והיומרה לקבוע שהקהילה היהודית תקבע את מעמד האישה בתוכה מעידה על שאינך מבינה או מכירה את מעמדו של מיעוט בכלל ושל היהודי בפרט בחברה ערבית (אלא אם כן את טוענת שלא יתקיים קשר בין הנשים היהודיות לכלל החברה שעוטפת אותן.כלומר, שישארו ספונות בבתיהן-אך מה שוויוני בזה?)
ועוד לא נדברנו על הפקרת אחיותייך הפלסטיניות-…"ישראליות" לחסדי העולם המוסלמי
ברור מאליו שאני מתנגד לזכות השיבה,פשוט מעניין אותי באילו אמצאות ייתלו תומכיה בעת ניסור הענף עליו הם יושבים (או יושבות)
מציע לא להאכיל את הטרולים… גם ככה הם מנופחים מידי…
"הוסיפי לזה את הכנסת ההומואים במקום נשים," –
נו, יש הומו אחד בכנסת. ממש הומואים במקום נשים?
" ויש לך שילוב חד פעמי וקטלני של שוביניזם עמיד במיוחד, צדקני וחמקני, ואלים במיוחד. כמו אבולה.
"'
הומואים כמו אבולה? קצת הומופובי, לא?
ללא שם,
הציניות רועמת כשהטיעונים משתתקים ,מה?
אתה גובל בדיבה, ומתקרב לשם.
נידמה לי שקריאה פשוטה של המשפט מובילה בדיוק להשוואה בין השוביניזם הישראלי ובין אבולה. כאשר הנושא הפוליטי-הומואי מופיע כאחד הסימנים שלו.
אין לי דבר נגד הומואים, יש לי נגד פוליטיקה לא הגונה, כמו זו שמרצ הפגינה. אפשר להדיר נשים כמו ש"ס, לא צריך לכסות את זה בפסאודו פרוגרסיביות
הציניות כולה אצלך.
איריס,
הוא התכוון: הציונות רועמת כשהטיעונים משתתקים…
חלילה הציונות,ללא שם,חלילה הציונות..