בני הדודים מן השטעטל מגיעים
לפני שנה לערך ניהלתי שיחת סלון עם הורים של ילד שהתחבר עם בני בגן, "רוסים" בלשוננו. האב הוא למעשה בולגרי שהגיע הנה כפועל זר ונישא לאם, שעלתה מספר שנים קודם לכן מרוסיה לפי חוק השבות. עם נישואיהם נולד בנם, וכך הצליחו לאזרח את האב בתקופה שזה עוד היה אפשרי בלי בג"צ וכתבה בעיתון הארץ. השניים שרדנים בני שרדנים שכבר ראו הכל בימיהם, הסבירו לי בקצרה את המבנה של ישראל. "המאפיה פה זה עכשיו המאפיה של בוש מאמריקה, זה טוב לישראל בינתיים. אנחנו לא שייכים לזה, צריך לחפש מאפיונר אחר, שיגן עלינו." כך תיארו את עלייתם של האוליגרכים הרוסים, מתוך תפיסת עולם שאין פה דין ודיין, אלא רק כנופיות, ואפשר לשרוד רק אם אתה מביא מאפיונר אחר שלא מפחד מהראשון. ובאמת, אנחנו צופים אולי בהתחלה של מהפכה, כאשר המאפיה הרוסית, תתחרה עם זו "האמריקאית" על המשאבים והאזורים.
דרך עיניהם הבנתי את עומק הסיבוך של החברה הישראלית עם האמריקאים ובעיקר העיוורון שנוצר כלפי היהודים האמריקאים, הנתפסים כסנטה קלאוס וככרטיס יציאה מהגיהנום הקטן, ולא כפי שהם, ראשי ארגוני פשע שמדברים אנגלית ולמדו להסוות עצמם בתארים ותרומות. כאשר נבזלין וגיידמק החלו לעשות אותו דבר, כלומר, להלבין את דמותם באמצעים שראו מהמאפיה הקודמת, נזעקו כולם לצעוק שזה שקוף, שהם משתלטים על המדינה, ובמיוחד כלפי גיידמק שלא הבין מה רוצים ממנו. האם משום שהוא רוסי הוא מופלה לעומת בעלי הקזינו ובתי הזונות שמקום פעולתם באמריקה או באוסטריה ? האין זו אפליה סתם ? ואכן, צודק גיידמק לחלוטין, שכן לפחות במקרה שלו עיסוקיו הקודמים ידועים לכל, וזאת לעומת רבים משועי אמריקה שקיבלו פה מעמד של קדושים, עד כדי כך שאף אחד לא עושה אפילו גוגל לראות מי הם באמת. (לדוגמא, ברונפמן, משפחת פשע מוכרת בעולם כולו אשר בישראל כובסה כה יסודי, עד שנוצר מעצור נפשי אוטומטי לאנשים לשמוע משהו רע עליו, כאילו אמרו שהשמש לא זורחת יותר).
אותו דבר בתחומי הגדרת הבטחון הלאומי. בעוד שמכירת סודות מדינה, או מסירתם הנלבבת, כולל אנשים, פטנטים, וירוסים, כלי נשק ותשריטים לידי "דוד או דון אמריקאי יהודי" נחשבת מעשה פטריוטי לעילא, הרי אותו דבר כאשר הנמען הוא רוסי עלולה להסתיים במאסר על בגידה וריגול. מדוע ? אף אחד לא יודע בעצם וגם לא שואל. נשק הריגול הוא עדיין אחד המחסומים הניצבים בפני המאפיה הרוסית (ליברמן, גיידמק ושות) בתחרות עם מאפיית "כנס הרצליה", קרי הדודים האמריקאים. אך הרוסים לא פראיירים, כך אני רואה, ובקרוב להערכתי ישתנו הדברים פה גם במישור הזה.
הציונות והאתרוגים
העיוורון הישראלי כלפי היהודים האמריקאים הוא נכס ממש בידי ארגוני פשע המגיעים משם. ישראלי מצוי אינו מסוגל לבצע כלל הפרדה בינו (הילד האנוס) ובין הדון האמריקאי (הדוד המנצל). זו תוצאה של חינוך לעיוורון שנבע מכיבוס ציני של פושעים לאורך דורות, כחלק ממדיניות האיתרוג שהיא בבסיס הציונות. מאז רוטשילד פעלה המכבסה הזו, ועד היום היא יוצקת קסדה של ברזל על מוחו של כל ילד ישראלי המנשק את ידיו של כל "נדיב ידוע" ושמח לעשות כמצוותו.
והנה אנחנו מגיעים לשלב שבו מתנהלת חקירה נגד ראשי המכון הביולוגי בישראל, אשר הלכו עם זה עד הסוף ופשוט העבירו את המכון למאפיה על כל עובדיו, שפני הניסוי (אנושיים גם כן), ונבגי המוות המשוכללים. שפרמן, כך ניראה, היה בטוח שהוא עושה דבר טוב, כי כך למד מהוריו וראשי ממשלתו, הוא רק התחנף לאמריקאים, ולא בדק מה ההבדל בין הצבא, הדונים היהודים, והתאגידים הקנדיים, הכל התבלבל לכדי עיסה גדולה של מרטין שלאף כזה, קזינו, זונות, נשק השמדה המוני, כסף גדול, ציונות כמובן, ומוזיאון השואה. העיסקה הסיבובית הרגילה.
תוך כדי התהליך הזה, נוסף ענף אחד נשכח וזנוח לעסקים, וגם הוא נחשף בתמונת הראי הגחכנית של ה"מאפיה הרוסית". סחר בבני אדם. הנה, מאז החלו המאפיונרים הרוסים לזרום לכאן, מתלוננים כולם על היבוא הבוטה של נשים הנכלאות בתוך ארונות נטולי אור ואויר, ונאנסות עשרות פעמים ביום. אך אין להתבלבל, כל מה שעושים הרוסים בצורה בוטה, נעשה פה קודם באנגלית רהוטה ותחת כסות אקדמית כמובן, ובטחונית. עכשיו מחלקת המדינה נזעקת לאכוף על ישראל חוקים נאורים ומיגור הסחר, ובלבד שזה ייגע רק למאפיה הרוסית, ולא בעסקים המשגשגים שלה. עכשיו כאשר למדנו מיהם בלארוס, אוקראינה, ומולדביה, קיבלנו תמונה מדוייקת יותר של "מורשת יהדות אשכנז" כפי שהיא היתה באמת, ערש ארגוני הפשע המתמחים בסחר בנשים.
אומר את האמת, מבין שני ארגוני הפשע הגדולים, אני עם הרוסים אשר אינם עוטפים את השחיתות שלהם בגלימות מפוארות. זונה היא זונה, דון הוא דון, וארגון פשע הוא ארגון פשע. מבחינה תרבותית עולה זו הרוסית על האמריקאית בהרבה, והדברים ידועים. אלה אחינו מאותו השטעטל שנשארו מאחור תחת מסך הברזל, כאשר בני הדודים בילו בניו יורק והתחככו בשועי עולם, למדו אנגלית, וביחד עם זה למדו היטב לכסות את הפשעים במילים יפות ותארים אקדמיים. אני סומכת על גיידמק שילמד מהר גם את הטריקים האלה, ואחרי הכדורגל יקנה מכללה, אולם קונצרטים ותזמורת, ויקים ארגון למניעת השמצה. אני רק מקווה שהרוסים לא יאבדו את חוש ההומור והכנות שלהם כמו בני דודיהם הצבועים מאמריקה.
לי יש במשפחה "דון" כזה אשר סלל את הדרך של החמולה לגולדנע מדינע. האיש הוא רוצח וסוחר נשים נתעב, אך עסקיו לבושים יפה בכיסוי המתאים כמקובל באמריקה, ומרגע שנהיה "מצליחן" כובסו פשעיו כבורית. מייד הפך לתורם גדול לחינוך (??) יהודי ולצה"ל, ולאחר מכן, כאשר עלה בסולם המאפיה, החל להיות פעיל בזרוע המודיעין המשותפת לארגוני הפשע המקומיים, היא הליגה נגד השמצה של פוקסמן. אך מתחת לכל המילים היפות והמלגות וההרוורד, הוא נשאר מה שהיה מהשטאטל, סוחר אדם מושחת ועתה הוא כבר מאמין בעצמו למה שמכר לכולם. כמובן, על אלה אי אפשר להגיד מילה רעה. אבל על גיידמק אפשר גם אפשר.
מאבק אשכנזי פנימי
החשיפה של המאפיה האמריקאית בישראל תארך זמן רב, שכן היא שלובה היטב בכל הפעילויות, ויש לה יתרון עצום על ארגונים אחרים מתוקף היחסים בין שתי המדינות, והאפשרות להציע את החלום הנשגב ביותר לכל ישראלי המועמד לגיוס לשורותיה (אזרחות אמריקאית). המאפיה הרוסית בנחיתות זמנית בעניין זה, אך יש להניח שתמצא תחליפים ראויים בקרוב. עבורי זהו שחרור עמוק יותר מבעיית זהות ומאיזה קומפלקס ארוך עם התרבות האמריקאית שלקחה פה כל חלקה טובה. אפשר לתאר את מקסם האמריקאיות כיכולת וירטואוזית מילולית, כושר ארגון מעולה ויצירת "מצגות" ששובות את הלב והשכל אך לא בהכרח קרובות למציאות. צריך לזכור את האופן שבו התפתחה התרבות האמריקאית, המבוססת על ביזה ורצח, וגם על עבדות ואונס, בד בבד עם תפוקה מרשימה של ניירת נשגבת ביותר (החוקה למשל) שאומרת בדיוק ההיפך ומציתה בלבבות רבים בעולם כולו תקוות נעלות לחירות ויצירה. שני הקצוות האלה, אשר ליאונרד כהן שר עליהם כה יפה בשירו "דמוקרטיה", הם בבסיס הצלחתה וקיסמה של תרבות אימפריאלית זו.
על אותו עקרון התבססו ארגוני הפשע המקומיים שלה, וגם היהודים שמיהרו ללמוד את דרכי המקום. ככל שהפשיעה נתעבת יותר, כך עוסק הארגון או הפושע בעידוד השאיפות הנשגבות ביותר. סוחר אדם התורם למלגות מוסיקה ושירה, סוחר סמים המטפח מכונים למדיטציה יהודית ועוד ועוד.
החזון המזרחי
אחינו המזרחים, אשר צודקים כניראה בתלונתם שהם יובאו הנה בשיטות המוכרות בבלארוס לחטיפת עבדים ושפחות מין (קצת הפחדה, קצת פיתויי שוא ואופס ! תפסתי אותך) הבינו לאחרונה את התופעה האשכנזית ואת ארעיותה במזרח התיכון. ניכר שהאשכנזים לא מתכוונים להתערבב פה עם האוכלוסיה המקומית שאמורה היתה לשמש כפועלים ועבדים, ולא למרוד לפתע ולדרוש מדינה וכל מיני שטויות כאלה. הגל הנוכחי של שאריות השטעטל, מנהל קרב פנימי עם הציונים שהגיעו לפני כמאה שנה, וכך נחשפות כל מיני פרקטיקות שהיו עד כה מוסוות במלל נשגב. דעתי כדעתם בעניין זה, שהאשכנזים ילכו מפה לבסוף, על כספם וטפם, להמשיך ולעסוק בניהול הפשע הבינלאומי כפי שהורגלו. מי שיוותר פה הם אנשי האזור, יהודים ומוסלמים ערבים שהמקום שייך להם. אבל זה ייקח קצת זמן.
Splinters - שבבים 