פצפוצים

 תחתית

 קשה כבר להאמין שלא מגרדים את תחתית החבית הציבורית, ושזה לא קומת המרתף של הפוליטיקה הישראלית. לא ולא. זה הפנטהאוז ברב הקומות שעוד משתרע למטה, ואליו אפשר לרדת, ואף ירדו, או נרד, תלוי אם מרגישים חלק מזה.

 

 

המשפחה בגוגל

תודה לשרגא עילם על הקריקטורה

 

 

 

 

 

דברי חכמה

 

 

לא איכפת, חבר

ברק מול הרוצחים שהוא גידל

 

אם ניסיון של אחרים שווה משהו, הרי אהוד ברק צריך לדעת שעדיפה לו מעט פאדיחה בבית המשפט בהאג או לונדון, עם תקופת שיקום קלה, מאשר להיקלע לפולסא דנורא, מה"חברה הטובים" שהוא גידל בשטחים ובצה"ל.

 

למעשה, כבר הניסיון של שרון, שלא לאמר קטנים ממנו ואלמונים יותר, הוביל למסקנה זו. ההנהגה הפשיסטית חילונית, בדמותו של שרון, או רבין ופרס וברק, היתה עסוקה בעיקר בהתסאבות עצמית ובהזנחת האנשים שעל גבם הם טיפסו, וטיפוח בעלי הכיפות והטאליבאנים, במחשבה שמדובר במעין צד"ל יהודי, שאפשר יהיה להיפטר ממנו בסופו של דבר.

 

זה מזכיר לי את הדימוי של האדם הרחימאי, שוחר בעלי החיים, המרחם על ביצי תנינים ומגדל אותם, עד שהם יום אחד קמים וטורפים אותו. כי זה טבעו של תנין.

 

נוהל הקריצות והסיחבוק בין רוצחים

 

טיב החיברות שבין אנשים כמו ברק ובין מתנחבלים בעלי פולסאות נעוץ בתאוות הרצח, ושותפות החוויה נגד האויב הערבי. אך זה גם הדבק היחיד, ולאחר שתם הקרב, פונה כל אחד לגזור את קופוניו. ברק, את אחוזיו בתאגידי נשק שלו פרטיים לחלוטין, והמתנחבל הרושף, חוזר לקיני הרבנים המטכסים סודות כיצד לחסל את המדינה החילונית, ואת "הלייפסטייל" של אהוד ברק, ודומיו.

 

לאורך השנים עד כה, הברקים למיניהם היו בטוחים שהם על הסוס, ולכן גם הרבו להתעמר, להתכחש ולהתאנות ב"אנשים שלהם", כי היה כוכב חדש, המתנחבל מן הסיירת שצד את שימת ליבם, ומצד שני המורדים באיזה רפובליקה באפריקה גם הם היו מעניינים יותר מאשר הנכדה של בלומה מהעמק, שאמא שלה שוכבת במסדרון בית החולים, המשק מתפרק, ואת הילדה שלה שלחו להיאנס בצה"ל או בשירותו, ועכשיו היא חולה.

 

בלומה, מלמל ברק כאשר הפיליפינית הלא חוקית מצחצחת את נעליו בלשונה, ממילא בכיס שלי.

 

איפה בלומה ?

—

עכשיו בלומה מתה במסדרון, והנכדה עזבה את הארץ, ושורת הנכים מהמשפחה הזו כבר לא כשירים לשום דבר, וברק עומד עירום ועריה מול הפולסאות שהיו חבריו לנשק, והבינו עניין. אלא שעכשיו הנשק שלהם לא מופנה ביחד נגד פטימה במסיק הזיתים, אלא נגד ברק עצמו. ברק מסתכל ימינה ושמאלה, איפה בלומה ? איפה נחצה ? איפה הנכדים שהיו בסיירת ? ולהפתעתו הרבה הם לא שם. רובם מתו, חלק עזבו את ישראל, והשאר מצביעים לציפי לבני הצבעת מחאה בשם הנכדה שנאנסה על ידי קצין בסיירת.

 

—

אוי, כמה יהודי. מצד אחד הבריטים הצבועים רוצים להשפילו בעיר לעיני הגויים, ומצד שני, הדוב, הפולסאות היורקים קצף, עם הרובים שהוא, ברק, נתן להם.

כמה לא נעים, כמה מוכר, כמה אייטיז ודומה לאיראן קצת.

מומלץ לו לפיכך הפתרון שמצא השאה ומשפחתו. אולי בעוד עשרים שנה, הנינה של בלומה, שנולדה כבר בניו יורק, תקים עמותה להחזרת אהוד ברק לישראל ולשלטון, במקום הפולסות שיקימו סנהדרין, עם הרובים שאהוד ברק נתן להם.

 

–

לקח ? מי שאכל את הילדים, והפקיר את החיילים שלו למות בשטח, שלא יתפלא שהם אינם כשצריך אותם.

 

 

תעלומות, ורצח

 

תעלומות

 

ממשלת ישראל מייגעת את מוחה למצוא מי הדליף ל"מחרביך ומהרסיך ממך יצאו" (בקיצור "מומי-נים") באנגליה את דבר הביקור השושואיסטי של כמה גנרלים. ההסדר שהתגבש עם ממשלת הוד מלכותה הוא שמשרד החוץ הבריטי ידליף לממשלת ישראל אם יצא צו מומיני, ואז יבוטל הביקור ותחסך הפארסה הפומבית. אלא שהסדר זה כמובן מבטיח שדבר הביקורים ה"סודיים" יודלף גם למומינים. ומה יעשו ? יעבירו בפוליגרף את כל עובדי ממשלת אנגליה ? את זה אפשר לעשות רק כאן, לעבדים המקומיים. בעיה.

 

צה"ל נוקט בשיטה המוכרת לו, והיא מה שלא הולך בכוח הולך בעוד יותר כוח, ומשסה את דני איילון בבריטים, במטרה לשנות את כל מבנה הקומון לו (COMMON LAW ) הבריטי שימיו כימי ההסטוריה של המשפט המודרני, ואף ישראל יונקת ממנו. וכך, כדור הבוץ הולך וגדל,האנטישמיות מתגברת (שוב היהודים מנהלים את העולם, ולאו דוקא לטובה), ושוב ההסטוריה מתפקעת מצחוק עצוב (החוקים הבריטיים הללו חוקקו כמובן נגד….נאצים).

 

יובל שטייניץ, רעיון

 

שטייניץ, שר האוצר, מתרעם היום על ידו הארוכה של מבקר המדינה, המנסה לבלום את דילול האוכלוסין המלומד שמשית עלינו נתניהו מזה 15 שנה בערך, על ידי ביטול העלאת מחירי המים. לדעת שטייניץ, לממשלה פררוגטיבה לקבוע "מדיניות מחירי מים", והעובדה שזהו מוצר שהיעדרו (כמו אויר וגם אוכל) מוביל למוות, אינה במנין השיקולים שלו.

 

יש לי הצעה מועילה, (לרגל העובדה ששטייניץ מתעלם מהמשפט הבינלאומי שקובע שמים ותשתיות נוספות החיוניות לחיים הן עניין של זכויות אדם, ולא "מדיניות ממשלה"). ייקבעו בשלב זה שני מסלולי מים, כמו בבריאות הציבורית. מסלול אחד, לאנשים ששטייניץ אוהב, אנשי פריון ועבודה, ווינרים אמיתיים, האמיצים והחופשיים – אלה יקבלו מי מעיינות מוגזים קלות, בתעריף החדש, ואילו הנודניקים הקרציות האנושיות, הנכים, הכושלים, הפרזיטים, וזבלי האדם באשר הם, יקבלו מים במסלול "הסל הציבורי", קצת קולחין, קצת חלודה, מים שמקבלים אנשים שלא נתנו (לפי משנת הסדסיט "יתנו יקבלו…לא יתנו…יקבלו קולחין"). ככה, יתחכם ביבי למלעיזים, ויעמוד בחוק, יספק מים זולים לכל דכפין, העובדה שהם ימותו תוך זמן כלשהו ממחלות וחולדה בכליות, נו מה לעשות. הבטחנו מים, לא אמרנו איזה מים. חה חה הח הח….

 

טרואיזם

 

לנוכח שיחות שאני מנהלת לאחרונה עם אנשים שונים, חלקם אינטלקטואלים ואקדמאים, עיתונאים וחשובים (בעיני עצמם לפחות), מתחזק הרושם שיש להזכיר מושכלות ראשונים שוב ושוב. אין סמכות, לאף אחד בשום מקום, לרצוח או להרוג יהודים פלונים במספר כלשהו, למען בטחונם של יהודים אלמונים. תפקיד הסלקציה האנושית מסור בידי אלוהים. ומשפטית, רק לצבא על פי חוק, מותר לשלוח אנשים למות ביודעים, אם הם מחויילים כדין, על פי חוק תקין, ונמצאים תחת פיקוד במצב מלחמה. זה המקרה היחיד, שיש בו חריג, שמפקד צבאי באזור של סכסוך מזויין בפועל, רשאי "להקריב" (גם כן, לא לרצוח, אלא לשלוח למשימות שמהן הסיכוי קלוש לצאת בחיים), כדי להציל את הקרב כולו. כל שאר האנשים, כולל ראשי מדינות, ראשי ועד קהילות, נציגי גטאות, פטריוטים מטעם עצמם, יהודים חמים, אינם מוסמכים לרצוח אדם אחר, מתוך שיקול של "רווחת הרבים", רווחת המעטים, או בטחון החשובים, ובטח לא למען שיקולים כלכליים רחבים ככל שיהיו. רצח, לצורך פסקה זו הוא כל מעשה שיש בו נטילת חיים או סיוע לאחר לנטול חיים, במשרין (יריה בראש) או בעקיפין (מניעת טיפול רפואי, הרעבה וכולי).

 

השואה נגמרה, למי ששכח, ולא זו אף זו, אלא שיש מדינה ריבונית מזה ששים שנה. כמובן, הטרואיזם אינו אומר שאי אפשר טכנית לעשות זאת, הוא אומר רק שמי שעושה זאת הוא רוצח. ולא חשוב מה תירוציו.

 

טובעים בדם ורצח

 

שנת 2010 נפתחה בכמה קורבנות אדם, קטנים ותמימים.  סיפתח לשנה שבה יתברר באמת שנקמת ילד קטן לא ברא השטן, יהיה אקשן, ונאלץ לשמוע את האחראים (שימון וביבי למשל ")מזועזעים" עד עמקי נשמתם הריקה והשחורה. שנה גותית לפנינו, הרבה HEAVY METAL.