ארכיון חודשי: נובמבר 2009

תקשורת ומשפט; היועץ הבא

 

 

חברים ובעיקר חברות, ממשו את זכותכם החוקתית

 

נידמה לי שיצאה הודעה רשמית על מועמדותו של יהודה ויינשטיין למשרת היועמ"ש לממשלה, ונפתחה תקופה של 21 יום – עאלק אמריקה פה – להגשת התנגדויות מהציבור.

 

לפי הטוקבקים, שקצת מבולבלים (לא יודעים בדיוק "של מי הוא" עדיין ומנסים לנחש), אנשים מודאגים מאד. יש מי שמודאג שמדובר ביסמן של "כנופיית שלטון החוק", יש מי שמודאג שהוא בא בעצם מטעם כמה לקוחות עשירים וחשובים לסדר להם את התיק, ויש מי שמודאג משלל ההיכרויות הקודמות של העורך דין, שפוסל אותו להתעסק ברוב התיקים הלוהטים. כתב אדי סער בפייסבוק, האם לנוכח רשימת התיקים שאסור לו לגעת בהם, הוא יקבל משכורת חלקית בלבד כיועמ"ש או מלאה ? יפה שיש מי שדואג לזכויות עובדי קבלן 🙂

 

בדיקה של דאגות הטוקבקים מעלה אכן מאמר מערכת ישן (בן שנתיים לפחות) הקורא לפיצול משרת היועמ"ש ולמינויו של ויינשטיין, שעלה בעיתון "הארץ". עבור טוקבקי רוטר וכיוצב, זה סימן שצריך להיות מודאג, כיון ש"הארץ", שקול ל"חונטה" שקול לחזבאללה או משהו כזה, או לאובמה. אך אם זו המלצה מבית המדרש של חיים רמון, בעדנא דריתחא, הרי אין לדעת אם זה פשוט פיגוע נקמה או אולי יש מחשבה מאחורי זה. יש המודאגים מגילו המופלג לדעתם, להתחלת תפקיד חדש ומתיש כזה ועוד כהנה וכהנה.

 

אני למשל מודאגת בכלל ממשהו אחר, נידמה לי שהוא ייצג קרוב משפחה עוין שלי, וזה גורם לי להרגיש לא נוח. זו רק דוגמא למה שקורה במינויים מן "השוק הפרטי" במדינה שגודלה ככפר הלוקה בהמופיליה גנטית בתחום השחיתות. כולם מכירים את כולם וכולם לוחשים באוזן של מישהו.

 

עם כל שנאת הנשים, ניראה שהמועמדת הטובה ביותר היתה דפנה ארז ברק (חוץ מעודף השם ברק לאחרונה), ואולי זה מה שיקרה בסוף, לא לפני שנשחה כולנו בבוץ מצחין של השמצות, הדלפות, הדחות, וגועל נפש מצוי, כאשר מתמנה יועץ לא מתאים למשרה כה רמה וחשובה.

 

כאמור, בסופו של יום נשארים עם הטוב הרע והנערה, כלומר, המתנחל (שהוא לפחות לא עובד במאפיה), הנאור (שדוקא כן…) והנערה, שכנגדה מיישרים את ההדורים, כי יש גבול למה שאפשר לבלוע בציון. הנאורים יסכימו לתיאוקרטיה (רק לא אשה בתפקיד רם ונישא) והמתנחלים יסכימו למדינה פלשתינאית, מאותה סיבה. כניראה ששני הצדדים ראויים זה לזה,, רק שאנחנו נטחנים באמצע.

 

אני מסכימה עם זאת, שמשעמם, לא יהיה. וגם זה משהו. אמנם האליטות גזלו לנו את הכסף אבל מספקים שעשועים חינם, בלי סוף.

 

עובדת קבלן

 

לאור ההתענינות הארצית, אם לא בינלאומית ממש, בעיר המחוז הסמוכה אלי, טבריה, הפעם בגלל "המרעיבה" המקומית, או גירסא דומה של אותו ספין, אני מציעה שירותי "עובד קבלן" בתחום התחקיר, עבודת רגליים, צילום והקלטה, ראיונות ואיסוף חומר, ישר במקום, כדי לחסוך לענקי התקשורת מן המרכז את כיתות הרגליים לאזור נידח זה.

 

אבל אם בכל זאת מישהו מגיע מתל אביב, תעצרו באווזי במתחם עפולה, ותגידו אם העסקית שם טובה כמו בהרצליה.

 

 

מדור פרסומי חינם ועיד מוברכ

 

מקבץ ידיעות מעולם הסייבר

 

טוב, טבלתי ידי בבוץ הנורא של הטכנולוגיה.ממש לא כצעקתה, זה פשוט "ענף" כמו כל ענף מסחר, כמו יצור ברגים מיוחדים לטרקטורים, ותוך שניות משתלטים על העקרון. כאן, מקבץ התנסויות מ"איריס הולכת להקים אתר עצמאי". 101

 

דומיין – כסף שמשלמים סתם כדי לשריין שם של URL, דומה קצת לאלה שמשלמים אקסטרה למספר טלפון מיוחד או לוחית רישוי רכב מוזמנת (באמריקה זה להיט). זה פשוט מאד, בודקים אם השם שחפצתם זמין, ואז משלמים עבור "תפיסתו" סכום כלשהו. כרגיל, באמריקה זה שני דולר (הכי נמוך, ובממוצוע 5 דולר) ובישראל מאתיים ש"ח על אותו שם. ומי שרוצה להיות פטריוט ולהסגיר את מולדתו (סיומת CO.IL) מענישים אותו כמקובל כאן, וגובים ארבע מאות ש"ח. כבר פה יש שיעור חשוב לעתידו של האזרח, והמבין יבין. אין שום סיבה הגיונית לרכוש בישראל, למעט אם זה "הוצאה מוכרת", כלומר למעט אם ההוצאה בעצם מוטלת על הציבור.

את התשלום על דומיין יש לחדש כל שנה שנתיים, ואפשר לעבור מספק אחד לשני. לא מתחתנים.

 

אחסון אתר – שפע חברות מציעות איחסון אתרים וכולם מתאימים לבלוג (הצורך את המינימום). שוב, המחיר הממוצע באמריקה זה עשרה דולר לשנה בערך, ובישראל …בין עשרה לשלושים דולר ..לחודש. למה ? ככה. כי לקנות כחול לבן…אח, זו מצווה.

כאן לדעתי יש הבדל. ותלוי מה הצרכים, אתר רגיל יכול בהחלט להירשם בחו"ל, ולחסוך את המחיר, היום גם שיחת טלפון אם צריך תמיכה זה גרושים. ואת התמיכה אפשר לקבל בארץ מאיש מקצוע שממילא תיזקקו לו-לה. (מייד). חסרון קטן לחו"ל, צריך לשלם בכ.אשראי באתר אינטרנט..

 

אני הולכת על האופציה הישראלית, אחרי בדיקה (לא יסודית) העסקה המשתלמת היא סוויטהום, חבילת מינימום בחמישים ש"ח לחודש, הכי זול שיש, ואם משלמים שנה מראש, מקבלים דומיין חינם. החבילה הבאה שלהם,שכוללת תמיכה טלפונית היא שמונים ש"ח לחודש, שזה המחיר הנמוך ביותר בחברות האחרות כמו אינטרספייס. האחרונה, תמורת 43 ש"ח דמי הקמה חד פעמיים מעלה לכם את וורדפרס.

 

האינסטלטור/האמן – מה שלא יגידו לכם, זה לא נכון. מי שאינו בוגר יחידת המחשבים בצה"ל או מהנדס, לא יוכל לתחזק אתר וורדפרס בלי להיזקק ל"מתקין אתרים" אם לא בהתחלה, אז אחרי כמה חודשים כאשר מתחילים להופיע עידכונים לתוכנה או שיש פריצות אבטחה. מצאתי את האיש שלי, מדהים, מקצועי, מתחשב (במחיר) ומותאם לפרימדונות היסטריות. (שם ואימיל אפשר לקבל ממני בפניה). כמה זה עולה ? אה…עדיין לא ברור. זה סוד שמור , ואף אחד לא אומר ממש כמה זה עולה, תלוי בזמן שצריך מהמתחזק. לא יקר (עשרות שקלים עד מאתיים ש"ח כניראה אם לא רוצים עיצוב אתר וכולי שירותים מקצועיים. זו הוצאה עונתית, רבע או חצי שנתית. מצד שני המתחזק הוא גם משווק בפועל לפחות החברים שלו מקבלים חשיפה)).

 

 

בקצור, בלשון אנשי הפריפריה, להכין אלפייה כדי להריץ את התענוג.

 

לסיום, הערות אבטחה למי שמודאג מפריצות. החשש לא צריך להטריד את רוב הבלוגרים, אף אחד לא ישב להציק להם. הפריצות המקובלות הן רנדומליות מצד שכנינו, והחומר מגובה באיחסון ממילא. אבל מי שצופה בעיות (כמו הח"מ, ככה סתם), כניראה שעדיף איחסון בישראל ולהתייעץ בנושא אבטחה עם מי שמבין, שימליץ על הטובים בענף.

 

זהו. הצעתי לאורי וירדן היתה להרים כמה טלפונים לעמיתים שלהם ולארגן קופונים לאנשי רשימות. סתאם.

 

אתר=ניוזלטר חדש

 

אני לא נוהגת לפרסם פה אתרים באופן שגרתי, אין לי סבלנות לזה וגם לא לעדכן את רשימת הלינקים בצד. ובכל זאת, פירסום חינם, למגזין הלוהט של העונה, המתחרה אולי ב"חדשות אושוויץ", זה העיתון המקוון….שיביא לכם את "האח הגדול" מעזה.

אם יש דבר שאני משתדלת להדחיק זה את המציאות של החיים בעזה, אם כי אני יכולה לדמיין פה ושם. בדרך כלל אנחנו משלמים למישהו אחר שיסתכל על החרא, ואת זה מוכנים לעשות באתר "גישה" שמנטר את חופש התנועה בשטחים.

אני כרגיל הקשיתי בשאלות מעצבנות, כמו "למה לא מטפלים בחופש התנועה בתוך ישראל", וכאלה פרובוקציות שהוציאו לי שם רע בענף, אבל בעצם התכוונתי להגיד "אני יותר מסכנה" או משהו אידיוטי כזה. אז כניראה שלא, כניראה שעזה מנצחת במסכנות, וטוב שיש מנטרים. עיון באתר "גישה" (חשבתי ברצינות בהתחלה שזה "גיישה", כל אחד מהרהורי ליבו), מגלה את הפרופיל הרגיל, אשכנזיפטים מלומדים, מבתים אמידים פלוס, עם קום לאודה בתואר הראשון והשני והשלישי באמריקה או משהו כזה.

אבל האמת היא כזו. אני מאמינה שכולנו "אחד", כולנו תודעה אחת מחולקת איכשהו למחלקות (אני באינסטלציה של הביובים הגדולים, הצינורות העירוניים), והמידור לא עושה לנו טוב. נכון שאי אפשר הכל, אבל ההדחקות וההכחשות חוזרות בריבוע במקום הלא צפוי. לדעתי,אם כל מי ש "מתנגד לאימי עזה", במקום לכתוב פוסטים שלא מועילים במילא, פשוט יקרא וידמיין לעצמו ממש את נראמין או נסארין או מוחמד מתנייעים שבוע אחד בעזה, לענינים הרגילים, עזה פשוט תותמר בהדרגה עד שאימיה יעלמו בלי הפגנות.  לדעת, להסתכל, להפנים, לקבל, ולוותר על המציאות הזו באמת.

 

אז הנה…קבלו את….http://www.gazagateway.org/

ואת…http://www.gisha.org/.

 

(שוב, אני תמיד מושכת בשרוול, מה עם זכויות האדם בתוך הקו הירוק ?).

וגם זכרונות מאפריקה הצפונית. אי שם לפני האינטיפאדה הראשונה נסעתי לעזה, בתור תת סטודנטית, במשלחת עורכי דין לסייע לדייגי עזה נגד הממשל הצבאי שנגס בפרנסתם. אני זוכרת רק את החוף היפה, המסעדה הטעימה, ואת הסירות הפשוטות שעגנו והדייגים שהתכנסו להשמיע את הטרוניות. אינני זוכרת הרבה, רק שאחרי כן היה עלי לסייע בניסוח הפניה, והנמען היה היועץ המשפטי של הממשל בעזה, אחד אחז בן ארי, שלימים הפך ליועץ המשפטי של עיריית תל אביב. צא ולמד. כולנו ישות אחת.

 

חוב ישן (המכללה החברתית)

 

לפני המון זמן פנו אלי מהמכללה החברתית שאשים הפנייה לפועלם. האמת, שמועד ההרשמה אז נידמה לי חלף מזמן, אבל יש סמסטר ב ויש שנה הבאה. התעכבתי, התברברתי, ניגסתי בשאלות מהסוג הממאיס, פרסמתי משהו חפוז, ולמרבה הצער זה היה בפוסט "מתכלה" (יש לי הרבה כאלה).

 

זה היה קצת קשור לעצלות, אבל טרחתי ועיינתי באתרם, הכל דבש, קורסים בנושאים חברתיים, היוצאים מהסד הנורא של מה שנחשב "אקדמי" בעיני הפוציאדה באקדמיה הרגילה. חינם. כולל סניפים בפריפריה, בקיצור, מאסט. חשוב עוד יותר לדעת שאם יש לזה קיימות, ויש בינתיים ותהיה עוד, אולי נוכל להשתחרר מעריצות האקדמיה בעיקר הישראלית, שחונקת את כל מה שזז וצומח ומריח ממחשבה מקורית.

 

הופניתי ספציפית לקורס על יפו, היה לי מה לאמר עליו (איך לא) והצעות ייעול, אבל גם ככה הוא מצויין. כאשר גרתי ביפו, זה בדיוק מה שהיה חסר לי. ההתכנסות הפסאודו אינטלקטואלית ב"קפה יאפא" היתה בעיני סתמית ומיותרת, והנושא הכלכלי חברתי הרבה יותר למסגרת דיון רציני בעתיד המקום הזה, ובהווה, מאשר עאלק דו קיום עם ספרים וקפה, ושלושה אנשי שב"כ על כל קפוצינו. בסופו של דבר, ואחרי מה שעברנו פה, צריך להבין כבר שאי אפשר לפסוח על הדיון הכלכלי בעיקר כאשר עוסקים בשלום (ומיגור המלחמה). הכל, בסוף, כסף.

 

שימון פרס הוא מייסד ש"ס האמיתי

 

מן הפוסט המתכלה על הבחירות בעיריית רחובות, שבהן לקחה ש"ס את ראשות העיר, הבנתי שצריך להקדיש עוד כמה מילים על אי הצטרפותי האוטומטית ליוזמות בסגנון טומי לפיד נגד הדוסים באשר הם. רחובות היא דוקא קייס סטדי הולם לדעתי להסברים.

קודם כל רקע. אני לא דתיה, עברתי ליד הדת במסגרת הגל המבלבל של "הארון היהודי והבוהמיינים שעברו מסמים לאלוהים", במסגרת הזו עשיתי השתלמות מזורזת ב"קבלה" , חסידות,גורואים מהפנטים, רבנים גזענים, אשמה, שינאה עצמית, תמימות, גאולה מן הביבים דרך הביבים, ועוד ועוד, יצאתי מצד שני אחרי בערך שנתיים, מחוזקת בחילוניותי, אם כי ברובד שונה.

בספירה הציבורית, אם כן, אני אפשר לאמר אלרגית לדת ממוסדת, לא מאמינה לאף חובש כיפה ספציפית וכללית, ואינני פוקדת בתי כנסת וכיוצב. תיאורקטיה היא בעיני ABONIMATION בהעדר מילה אחרת. הקומבינה הממאירה במיוחד של דת ולאומנות שנואה עלי ממש ולדעתי ברובד העקרוני היא מצדיקה גם פעולה אלימה חוקית, לא נגד הפרטים החברים, אלא נגד מי שממריד אותם.

ברובד האישי, יש רעים ויש טובים בכל מגזר באותה מידה בדיוק.

אמונה באלוהים בעיני היא דבר לגיטימי, ואני שותפה לו. יהדות בעיני היא חוק בראש וראשונה, ואני במועדון המעריצים של הרעיון המקורי.

ציונות בעיני זה תופעה מגונה ותמוהה שאני מקווה שתהפוך לאיזכור חולף, ועצוב, בהסטוריה של העם היהודי, שכבר ראה וחווה תופעות כאלה ושרד אותן.

ומכאן למציאות. כל הדעות האלה בצד, המציאות באזורנו מוכיחה ששחיתות ועריצות של ממסדים מן הסוג שברא לנו שימון פרס (כמייצג הציונות פחות או יותר) הם המייסדים האמינים ביותר של משטרי תיאוקרטיה חשוכים מן הסוג של איראן ו"האחים המוסלמים" והחמאס שכנינו. לא להבין את זה, זה לשתף פעולה.

היתה לי שיחה בערך לפני….עשרים שנה ברחובות עירי עם בן כיתתי שהפך לדיפלומט צמרת במשרד החוץ, והיה מעין "תואם שימון" מן המשמרת השעירה והצעירה. האיש, בחור מוכשר עם קסם מסויים, היה בנם של שני בכירים במכון הביולוגי (סלע קיומנו 2), שכמובן היו נאורים מאד, כלומר חילונים, ציונים, מלח הארץ, בוגרי "הריאלי" או משהו כזה, יוצאי הפלמח או משהו כזה, אשכנזים, פרופסורים, ומצביעי יונה קלאסיים (מרצ, עבודה יונים, משהו כזה). השחיתות לא פסחה על המשפחה הזו כמובן שהיתה עתירה בפרוטקציות כפי שאפשר לתאר, כולל הקריירה של הבן המדובר. מכל מקום, קיטרתי כהרגלי על הממסד, והוא שלף מולי את הקלף המנצח של "ש"ס זו הבעיה". אינני יודעת מנין ניתנה לי הנבואה, אבל אמרתי לו משהו כזה " לנוכח התחכום והרוע של שימון פרס, רק ש"ס זה מפלט, והוא יגדל". ואכן כך קורה, ומי שיער אז שיצמחו כל מיני "בתים יהודים" הגרועים מש"ס בכל המובנים, כולל אי הסובלנות הדתית.

אנשים שנפגעים משחיתות ועריצות, במשטר המכסה על זה במלל "נאור" הופכים למרי נפש מצד אחד, ולמשיחיים מצד שני, הפתרון הדתי הוא היחידי המאפשר יצירת חלל פנימי שחופשי מהדיכוי הממלא חלל ומלואו בשקריו ואכזריותו. השכבה שנהנית מהשחיתות בטוחה שמצאה את הקומבינה המנצחת, גם מושחתים ואכזרים ודכאניים וגם לובשים גלימה של "אנשי ספר נאורים, שכל חפצם שלום ושויון". לקומבינה הזו תמיד יש תמיכה בינלאומית, כי שחיתות מזמינה אורחים ופריצים המרוויחים ממנה והיום זו תופעה גלובלית בכל מקרה. וכך, כמו באיראן, וכמו אצל יתר שכנינו במידה אחרת, הציבור המדוכא דוחה את כל החבילה, בצדק או שלא בצדק זה לא העניין, והופך את השולחן בכלי שאין לממסד יכולת למגרו. הפונדמנטליזם הדתי, ו"החזרה לערכים" של פעם, לפני שהגל העכור שטף.

אין אופציות אחרות, לפיכך, למעט התמודדות HEAD ON עם העריצות והשחיתות של האליטה המדוברת שסרחה, והנה בישראל, כמו במקומות אחרים, הנאחזים בקרנות המזבח לא מסוגלים לבצע את השינוי, ולמעשה דוחפים את המהפיכה שתעיף אותם מן הכוח ומן המקום בכלל. וכך, בשלבים האחרונים, אותה אליטה בעצם מסייעית לעליית החומייניזם כיון שעקשותה ורשעותה נחשפים לעין כל. וזה השלב הנוכחי אצלנו, מסיכות רבות נושרות, והנגלה מאחוריהן מכוער מאד, אך הנחשפים כך ממשיכים להתעקש שהם בסדר, ולנקוט באותן טכניקות של השתקה, ספין, איומים, ושקרים, אך עתה תחבולות אלה נחשפות לעין כל, ומגדילות את המחאה שמסייעת לכוחות המהפכה הדתית. בקטן, אני מנהלת פה מידי פעם ויכוחים מכוערים עם "אליטות" נאורות כאלה, אשר חושפות את עצמן כאנשים עריצים קטנים, אלימים ובעלי מנהג מאפיה, ודברי המתיקה שלהם על נאורות, שלום, ושוויון טובעים בים של חרא והופכים לתפלים ועלובים. לכן, ביחד עם נפילתם של אלה, מן ההכרח, נופלת גם קרנם של הערכים שאותם קידמו, הגם שאלה היו ערכים חיוביים בעיני לפחות. הסיבה היא פשוטה, אם אין ניתוק בזיהוי בין הקבוצה ובין הערכים, הרי בנפול קבוצת המושחתים העריצים, הם לוקחים איתם את הכל. (וגם את כספם הרב, לחשבונות בחו"ל, זה סיפור אחר).

 

חלק מהמנגנון כולל את ההשתקה הגסה והאלימה, עד הסוף ממש, עד שיש חילופי משמרות ממש, של ההוכחות לעריצות והשחיתות. וכך יוצא, שכבר מימי אריה דרעי, אפשר לאמר, הכשיר פרס וגדודי מרצ למשל (אשר העלו את ש"ס אגב) את המהפיכה שתהפוך אותם להסטוריה עשנה. ומה לעשות, שאי אפשר לגייס מילה טובה למשמרות אלה, בעיקר כאשר בסופו של יום פרצופים רבים יותר ייחשפו.

 

ולכן, החלפת השלטון ברחובות "עיר המדע והפרדסים" (ססמאות מרכז ולב הציונות החילונית הנאורה) לידי חרדים מזרחים, שדרווין ניראה להם בעייתי (לא כל שכן מכון וייצמן ומפלצותיו), היה צפוי ועניין של זמן. אמנם זהו סמל נוסף, חשוב, בתהליך, ויש מקום לדון בו, אבל הוא כאמור על רצף ידוע מראש שלא עצר לרגע. לדעתי האישית לגמרי, והלא נחשבת בכלל, יש עצה, והיא אפילו לא מסובכת. יש לנתק את הערכים החשובים והטובים ממי שהריץ אותם בתור "כיסוי" לשחיתות מצויה, כלומר, לנקות את האורוות של הקבוצות שעל כתפיהן משא ההוכחה והשכנוע שיש מקום למדינה נאורה באמת, חופשית, דמוקרטית, ובעלת איכות חיים (ורווחה) באזור הזה. קשה, אבל אפשר.

 

כפפה להנחתה

 

מכל הפרשיה הזו של רשימות, אני נותרתי עם רושם שעוד ספייס שמאלני נסגר לשמחת בנות פלישתים ובני הערלים. למעשה לא הבנתי איך לא קם עדיין גורם (אפילו מסחרי) שיתן "שכונה" על בסיס ביקורתי. רייטינג לא יחסר שם, זה בטוח.

אתר כמו הגדה, העוקץ, האתר של דב חנין, לא יודעת, כל מיני עשירי פס רוחב, יכולים לפתוח פינה לפתיחת בלוגים, עם או בלי סינון. לדעתי אין צורך בסינון כי מי יתנדב לזהות עצמו אם איננו כזה ?

כמו בנווה שאנן, כמה שיותר חנויות נעליים הרי זה משובח לטראפיק. אפשר להחזיק גם בלוג שם וגם אתר בית או משהו כזה.

אני הייתי מרחיבה את ההגדרה ל,"ביקורתי" ולאו דוקא שמאלני, אני לא יודעת אם אני "שמאל" במובן המפלגתי, ויש גם ביקורתיות מדשופרא שאינה מפלגתית ואפילו מזוהי ימין או מתנחבלים, יש ביניהם ביקורתיים (עולה בראשי "הלמו" כדוגמא לימני קיצוני שהוא מאד ביקורתי כלפי הממסד). לא יודעת, סתם הרהור. דוגמא לפרוייקט אמריקאי ברוח זו (אמנם אכן כי כן הפסיק לתת שירותי אחסון אתרים, אבל נותן את כל השאר, ומקווה לחזור גם להקמת אתרים ובלוגים) http://riseup.net/

 

ואלה עקרונותיו החברתיים

 

 

עיד מוברכ לחג הקורבן, אני הולכת לחגוג אותו מחר באווזי עפולה, ניראה אם יש שם עסקית כמו בהרצליה פיתוח או שדופקים את הפריפריה.

ילדים על המשקל; עורכי דין ; הרהור בלבד

ילדים על המשקל

 

מעט מידי שימת לב מוקדשת במדיה להודאה של ממשלת הוד מלכותה בקיומו של "פרוייקט" (או "תוכנית" כלשונם) לאורך מאה השנה האחרונות, עד לשנות הששים של המאה הקודמת, לחטוף ולסחור בילדים משכבות מוחלשות. התוכנית המדוברת היא למעשה קובץ של אירועים ומעשים, אשר לאורך זמן מצטיירים כפרוייקט המאה של בריטניה לדלל מתוכה ילדים ממשפחות מוחלשות (בעיקר עניות, אך גם החלשות אחרות) ולייצא אותם, על המשקל למדינות הים, בתחילה למושבותיה שלה (אוסטרליה וקנדה וכולי) ואחרי כן לכל החפץ בילדים זנוחים ומופקרים. מדובר בעשרות אלפי ילדים אם לא למעלה מזה.

 

השערוריה רק בפתח, כיון שהסיפור הוא כעת בשלב של "הפנמה" ציבורית, וגם עולה לדיון בקנדה ואוסטרליה שקלטו את הילדים, בתחילה בתור ישויות לא עצמאיות ואחרי כן, מה נורא, כמדינות עצמאיות, המתכחשות עתה לאחריות הממשלה לגורל הילדים.

 

הילדים המופקרים נשלחו אם כ"ידיים עובדות" (עבדים לצורך מלאכות) , אם כמאומצים למשפחות מבוססות יותר, ובעיקר לכנסיות, כבשר טרף לניצול מיני מסיבי בידי עובדי המוסדות הללו, חלקם אנשי דת ורבים מועסקים אחרים.

 

ממשלת בריטניה משחררת טיפין טיפין, ונערכת לתביעות פיצויים כלשהן, אך לא ברור מה יהיה המנגנון הציבורי שייבחר. כמובן, פרק הזמן הארוך שבין סיום התוכנית ובין שחרור ה"סוד" מבטיח שרוב התובעים אינם בחיים או לא רלוונטיים (זקנים מידי, לא מיודעים וכולי), ובעיקר, שהאחראים להתעללות כבר מחוסנים מתביעות אישיות. העייסק חמוץ משיני הזמן. צדק מאוחר, אינו צדק.

 

ולכאן.

 

טענות שונות נשמעו בישראל, בעיקר מצד העדה התימנית, שנוהל חטיפה ו"יישוב מחדש" של ילדים ממשפחות מוחלשות היה תקף גם כאן באותן שנים (מדובר על פחות או יותר עד אמצע שנות הששים). גם כאן הוטל מכסה עופרת כבד על כל הנושא, והוא ממשיך לבעבע בצורה כבושה ולא בריאה מתחת לאותו מכסה. יש המפיקים מהאירועים מסקנות פוליטיות ("האשכנזים אשמים") חפוזות, שאינן לוקחות בחשבון את ההקשר הפוליטי הרחב של ישראל, כלומר, מקומה בתוך המעצמות, למשל בכפיפות לבריטים משנת 1917 ובודאי בכפיפות מוחלטת לאמריקאים בשנות השישים בעיקר אחרי "מלחמת 67". חלק מהכותבים הנחרצים ביותר יושבים במדינות שאחראיות לנוהל במישרין, ומחפשים איזה יוכבד  מקיבוץ בעמק, כדי להטיל עליה את כובד פשעי התקופה, מתוך שיקול שיוכבד במילא לא תענה, ואילו ממשלות האימפריות, עלולות להתעצבן.

 

מאמר חשוב מאנגליה על סחר בתינוקות בארצות הברית בסגנון "חטיפת ילדי תימן" (אמרו לאמהות שהילד מת).http://www.independent.co.uk/news/world/americas/doctors-accused-of-selling-babies-1815162.html

 

סחר בילדים בארצות הברית

 

העליתי פה בעבר שורה של פוסטים, לא נעימים במיוחד, על הטענות בקשר לבעיות דומות בארצות הברית. האמת, הסיבה לכך מקרית לחלוטין, פשוט יש לי יותר נגישות לחומר צפון אמריקאי, והרבה פחות לחומרים מבריטניה או אוסטרליה. אך חשוב גם לזכור שארצות הברית בעצמה היא יצור שנולד חלקית מן האימפריה הבריטית, ולפחות בצד התרבותי ישנה זיקה עמוקה בין שתי החברות האלה, או בוא נאמר ההיפך, בריטניה עצבה ועודנה מעצבת במידת מה את הפוליטיקה והמרחב הציבורי האמריקאי, ולו בגלל המסורת והשפה וההסטוריה המשותפת.

ומכאן בחזרה לנושא. אחד ה"סודות" התוססים בצפון אמריקה, מעבר לפרוייקט המתואר לעיל, וגם חטיפת ילדים אינדיאנים באותה צורה, שייך לפרוייקטים של סחר בילדים לצרכי מין ברשתות "עלית" (כך זה מכונה כדי להבדיל מארגוני פשע או סרסרות בהיקפים מקומיים), וכן סחר בבני אדם ובעיקר ילדים לצורך ניסויים שונים. אגב, שערוריה קודמת בבריטניה היתה חשיפה של פרוייקט הברחה וגניבה של גופות עוברים ותינוקות (לא המתתם, אני מקווה) ושליחתם לארצות הברית לצורך פרוייקט ממשלתי כלשהו.

הנושא של "הילדים הנעלמים" בארצות הברית, נוכח מאד ברשת, בעיקר נוכח המספרים התמוהים של "ילדים נעדרים" על פי נתונים רשמיים שמפיצות רשויות החוק. אכן, המספר גבוה מאד, גם בהנחה שיש הרבה ילדים שבורחים מהבית מרצונם. חשדות ותהיות עלו תוך כדי "סופת קתרינה", כאשר ארגוני שחורים טוענים עד היום שמספר גבוה מאד של קטינים מעולם לא נמצא שוב, אחרי הסופה. כך גם אחרי הצונאמי, ולאחר רעידות אדמה שונות. חוקרים טוענים כי חלק ממשלחות הצלה כוללות לעיתים גורמים פליליים הבאים למטרות של חטיפת ילדים עזובים לסחר.

לגבי הפרוייקטים המאורגנים, כמו זה שנחשף בבריטניה עתה, מדברים שוב על השנים שעד אמצע שנות השישים (המלחמה הקרה בעיצומה) וגם בהקשר זה יש טענות של "העדפה שלילית" על פי יכולת כלכלית, מעמד משפחתי וכמובן גזע. שחורים, יהודים, אינדיאנים, ו"זבל לבן" (אנשי הרים ועניים לבנים) הם בראש הטוענים להיעלמות ילדים, או לחשדות של חטיפה לצרכים שונים ורעים. מקומם של היהודים לא נפקד, ויש טענות מחוקרים שילדים יהודים בשנים האלה נסחרו הרבה יותר מחלקם באוכלוסיה, שוב על רקע של גזענות וזמינות. הקהילה היהודית הפורמאלית מעולם לא התערבה, כפי שיש להניח שגם קהילות מיעוטים באנגליה לא הרימו קול נגד "תוכנית" ההגירה הכפוייה של בריטניה, עד היום הזה. הסיבה לכך ברורה, בעיה של כוח, מול הפעלת כוח מסיבי של ממשלה. סודות כאלה נקברים בצורה יסודית, ואין כל אפשרות להציץ מתחת למכסה, לא כל שכן אם שייכים למיעוט מוחלט מראש.

ישראל, משנות החמישים ועד "ששת הימים" לפחות היתה אולי במעמד של קולוניה לשעבר, אולי פחות, וזמינה מאד לניצול מסוג זה, והנסיבות לכך ברורות. יש להניח שממשלת ישראל שיתפה פעולה, כמו לפחות קנדה ואוסטרליה, עם מעשים נוראים ואיומים, ויש גם להניח שהזמינות עלתה ביחס לקבוצות מוחלשות בתוך היישוב היהודי עצמו, או ביחס לערבים. זה דרכו של עולם, כאשר הפריץ לוחץ, הלחץ יורד ומשתלשל עד לאחרון בסולם המזון.

אפשר לתאר גם שאם ממשלת הוד מלכותה לא חסה על נתיניה המוחלשים מבית, היא ודאי לא חסה על נתינים של מקומות נחותים ורחוקים יותר. וכנ"ל ארצות הברית.

 

מאמר מצויין על בעיית הסחר בבני האדם והעבדות המודרנית

 

http://www.informationclearinghouse.info/article24036.htm

 

 

מסקנות ?

 

זהו, חלפו עשרות שנים, והסודות הרעים במיוחד נלקחו לקבר. עם זאת, יש לקחת דוגמא מגורדון בראון, ומנהיגים אחרים, שמבינים את הצורך ב"אמת ופיוס", ולעיתים פיצוי סמלי או לא, לאנשים שנפגעו ממדיניות שגויה, רעה, פוגענית, בעיקר אם הם נאלצו לחיות ב"אזור דמדומים" שבו עצם מציאותם הוכחשה נמרצות, לאורך שנים.

על ממשלת ישראל לנהוג בצורה דומה, חרף הרגישויות היתרות בישראל, לנוכח השואה, בתיווך וסרסור בילדים לטובת "אינטרסים" כאלה ואחרים, שיוצגו כך או אחרת, כהכרחיים לאותה תקופה. בעיני, האישיות לחלוטין, אין כפרה, אין מחילה ואין סליחה ואין שום הסבר מניח את הדעת לפעולה כזו, בעיקר דוקא אם הלחץ בא מבחוץ. אפילו מסירה של ילד חצי יתום אחד שומטת את הקרקע מתחת ללגיטמיות של המפעל הציוני כולו למרבה הצער יש הרבה יותר מאדם אחד שנסחר בישראל בצורה כזו או אחרת במסגרת פרוייקטים שונים ומשונים מלגו ומלבר. הסיבה לכך היא ,יהודית, אפשר לאמר, אלה "דרכי הגויים" במובן הכי בסיסי של הרציונאלה היהודית כישות קולקטיבית ופוליטית (בניגוד לאמונה פרטית). אך זו רק דעתי, ומכל מקום, הדיון צריך להתקיים, בעיקר כדי שהרעל שנוצר, חברתית, יתפוגג ויתמוסס.

 

מאחר שאין לצפות לפעולה מצד גורמים ממלכתיים בישראל, שלא ירצו להכתים את שמם בציבור, ניתן להתלבש על הגל הקיים בארצות הים, ולדרוש מידע במישרין מארצות הברית וגם בריטניה לעניין זה. כלומר, הצבת שאילתות ספציפיות לגבי יהודים או ישראלים בתוך אותן תוכניות או אחרות. אני פניתי למשל בעניין שונה, בשאילתא רשמית (בארצות הברית יש "חוק חופש מידע" מפואר, ונוח מאד לשימוש, יותר קל מוורדפרס), ליחידה צבאית כלשהי באיזה בסיס נידח כדי לקבל מידע אל אבא שלי ז"ל שלכאורה שירת שם במשך שנה, בשנות החמישים במסגרת תוכנית כלשהי של חיל האויר הישראלי. להפתעתי, אפילו בסיס זה מיודע על "חוק חופש המידע" ומדריך את השואל בנבכי האתר באינטרנט, צריך לשלם קצת כמובן, והמענה הוא יסודי. אם מדובר בחומר סודי, תקבלו תשובה "החומר חסוי" ויש הליך לנסות ולהמשיך משם להסיר את הסודיות וכולי וכולי. אבל גם מענה "החומר חסוי" הוא מענה, ובמקרים מסויימים די בכך, כיון שיש בכך הודאה שהאדם היה שם, ששמו מצוי במאגרים, וכולי וכולי. תלוי מה מחפשים.

 

עורכי דין

לשכת עורכי הדין הודיעה באמצעות עיתון הארץ, אתמול, שהיא הסכימה בחוק לתת סיוע משפטי חינם לנזקקים או משהו כזה. לכאורה יוזמה יפה, השאלה בדיוק למה הכוונה ואיך זה מתבצע כך שזכויות הלקוח המוחלש לא ייסחרו לטובת הצד השני (מה שנהוג מאד בקהילה זו, למרבה הצער).

הנוהל של "פרו בונו" כחלק מכל משרד עורכי דין אמריקאי הוא מפואר ויפה וראוי לחיקוי, אך שם מדובר במנהג, ופה הולכים לכפות, מה שאולי לא יעלה כל כך יפה.

מאחר שנושא כאוב זה של עורכי דין בישראל, המוציאים שם רע לעדה שיש לה שם רע ממילא בעולם, עולה שוב ושוב, אגיד מילה אחת על הלשכה הישראלית, בנושא שממאנים להעלותו לדיון ציבורי, והמבין תיכף יבין למה.

לשכת עורכי הדין היא גוף על פי חוק, ויש לו תפקידים על פי חוק שרק היא יכולה לבצע, כמו הסמכה, רישום, רישוי, ושיפוט בנושאי משמעת. בכל הארגונים המקבילים בעולם, הלשכה מוסמכת לגבות דמי חבר שיכסו בדיוק את עלות הפונקציות האלה, המנויות בחוק, ולא גרוש (או סנט או רבע סנט) יותר. שאר התשלומים, אם מישהו חפץ, הם תרומה בהתנדבות. כלומר, תלוש "דמי החבר" בנוי בבירור מ"אגרה" שהיא תנאי לרישוי והיא מכסה את פעילות החובה כאמור, בדרך כלל סכום נמוך מאד יחסית, ואז שורה של פריטים נוספים, ועדות ופעילויות יפות ונחמדות, שמי שרוצה לתרום להן, סבבה. ומי שלא, גם סבבה. בצורה כזו, הלשכה מתקיימת לצורך תפקידה הציבורי ותו לא.

בישראל, התקבע "נוהג" תמוה, שהלשכה קובעת בעצמה את דמי החבר כאגרת חובה לפי חוק, בסכום הגבוה פי עשרות מונים מעלות הפעילות החוקית המצומצמת שלשמה קמה. וכך, נוצר בור שומן אדיר, שהמיומנים והזריזים לנצלו, הם התופסים את הגה השלטון, ונוהגים בעדר האויל, ומחלקים צופרים למי שרוצים. בנוסף, ובגלל מציאות זו, הלשכה הפכה לזונה רשמית של חוגים פוליטיים ופסאודו פוליטיים-משפטיים, שהפכו אותה לזרוע ביצועית המשוחררת מביקורת ומבחירות צבוריות. כך, הלשכה בוחרת שופטים, הלשכה נהנית ממעמד על בתהליך החקיקה בכנסת, ועוד ועוד. בקיצור, צמח גולם רע במיוחד, ויש מי שמחזיק אותו כך.

כל נוהל הגביה אינו חוקי, ואולי פלילי אפילו, אלא אין מי שיעלה את הטענה ויישאר בחיים זמן ארוך מספיק כדי לראות את התוצאות. אף פוליטיקאי לא מתאבד על קידוש האמת, ולא יכנס בלשכה הזו, וכולי וכולי. בקיצור, ועד זנות מדשופרא שהצליח לשרוד במתכונת לא חוקית, כיון שעסק בזכויות אזרח פה ושם, והפך ל"מחוסן" ויקר ללב הציבור הנאור. דע עקא, שמהר מאד זה לא היה "אי של שפיות וזכויות אזרח" אלא ביצה מרובבת לעולם התחתון, פושעים, וגנבים, שהבינו מהר מאד שגוף חזק, ללא ביקורת, הוא נכס נפלא, וזול יחסית, שקל להשתלט עליו. במקום להתערב בזכויות אזרח ואדם, הגוף הזה בלם את רפורמת שטרית בהוצאה לפועל, ומהווה "סוס של איש אחד" המשבש את הדמוקרטיה בישראל, לא לטובת זכויות אדם אלא לטובת גורמי הון מקומיים, ופליליים, במקרים רבים, שעושים לעצמם פרנסה מעם ישראל. והמבין יבין, ומי שלא, גם טוב.

הנה פרוייקט לנתניהו, לצד פתרון בעיית המים בישראל. פרק את הלשכה, ואכוף עליה את החוק. דמי החבר צריכים להיגבות רק לפי עלות הפעילויות שהלשכה הוסמכה להן והוקמה לשמן. כל השאר, יישאר ועדות קישוט בהתנדבות, למי שירצה. פרוייקט "דף טרי וחדש" ללשכת עורכי הדין, שיעברו לוורדפרס 🙂

 

הרהורים בלבד, לא פוסט מגובש

 

מתנצלת בפני שלושת קוראי על היעדר לינקים וקצת חיפוף בכתיבה לאחרונה, פשוט ההמתנה למעבר שיהיה לפורמט אחר (אם יהיה) מכניסה לMOOD של סיום, אם כי פתאום לא ברור אם זה סיום או התחלה חדשה, ואם כן של מה. אז בינתיים…הגיגים לא מבוססים, עם התחייבות שבעתיד אכניס לינקים, בעיקר לפסקה הראשונה, בקשר לכל המרעין בישין. אפשר גם לגגל, MISSING CHILDREN ביחד עם כל מיני מילות מפתח שהכנסתי שם, ולקרוא קצת נתונים מספריים. משהו להקלת העיכול אחרי סטייק מקולקל או משהו כזה. לגבי הנתונים בקשר ללשכת עורכי הדין, מי שמכיר את הבלוג יודע שאם כתבתי הרי זה מגובה (יכולה להכניס לינקים לאתרי לשכות אחרות להוכחת הטענה. ואעשה זאת. אני חברה בשתי לשכות אחרות בחו"ל, בשתיהן ר"ל משלמים הרבה פחות ומפורט בדיוק למה הולך התשלום, רק לפעולות על פי חוק ! וכל שאר הפריטים, אינם חובה.).

 

דברי בלע באצטלא של נאורות, אייל גרוס

 

 

רק היום ראיתי תכתובת בפוסט של ,חנה בית הלחמי  (התגובות בהמשך השרשור בסוף), ובו התקפה נלעגת וכעורה מצד מי שרואה עצמו כמשפטן נאור ודגול. אייל גרוס.

בפוסט התיחסתי לשני אירועים הקשורים לקהילה ההומולסבית. האחד, הטענה של חנה בית הלחמי (ואחרים) שנעצר חשוד ברצח ומסתירים את שמו כדי להגן על המתנחלים (המדובר היה על ג'ק טייטל). פסלתי את האפשרות מכל וכל, ואכן בדיעבד מסתבר שהנושא יותר מורכב. האיש כניראה לא רצח בברנוער בכלל, הפצת השמועות היתה מגמתית כניראה, ובעיקר, האייטם העיקרי שם הוא היחסים בינו ובין השב"כ. או כפי שכתב ברנע, קונספירציה…

 

הנושא השני, היה לגבי הפוסט של גרוס בנושא של אי חידוש הויזה לבן הזוג (הלא פורמאלי) של הנרצח בברנוער. ציינתי שלא חייבים לנמק את הפעולה של משרד הפנים ב"הומופוביה", יחס רע וזהה לכך מקבלת אשה שהיא בת זוג של ישראלי, וההבדל היחידי הוא שאז האגודה לזכויות האזרח לא משמיעה ציוץ (כי לא מדובר בהומואים). תגובות ברוח זו התקבלו גם אצל אייל בבלוג, מאנשים שחלקו על ההסברים שלו ברמה המשפטית.

 

 

 

 

איריס  [אתר]  בתאריך 10/25/2009 10:33:39 AM

אם קוראים

האם הטענה היא שיש חשוד ברצח ומסתירים את שמו כדי להגן על הציבור הדתי מזעם הגייז וההמון ?

או מה ?

חנה בית הלחמי  [אתר]  בתאריך 10/25/2009 10:56:23 AM

אני בספק

יותר סביר שהם לא מצליחים לסגור קייס, או שיש התארגנות טרוריסטית-דתית גדולה שהם עוד לא ניטרלו את כולה, או כמו שקורה לא פעם – המשטרה פישלה ומגנה על עצמה בצו איסור פרסום. לכי תדעי.

איריס  [אתר]  בתאריך 10/25/2009 11:25:31 AM

אה

השמועות שמפזרים הן כאילו יש חשוד וצא"פ הוא נגד הגייז באופן אישי, מה שנשמע מאד מניפולטיבי מצד מפיצי השמועות וגם מאד לא הולם את המציאות שבה ממשלת הליכוד היא התומך הגדול ביותר שקם לאקטיביזם ההומולסבי. _ההומואים טובים ליהודים, זו הססמא לא ?

מכל מקום לא מוכר לי הליך של מעצר חסוי, למעט אגף האיקסים של עצורים בטחוניים. אז אם הוא עציר בטחוני, זו אופרה אחרת עם שפע אפשרויות במיוחד לאור העובדה שהוא חייל מארינס לפי אותן שמועות מוסמכות למחצה.

אולי המארינס התנקשו בביון הגרמני שפועל באמצעות בר נוער ?

איריס  [אתר]  בתאריך 10/25/2009 12:11:36 PM

לפני

לפני שהחברות שלך באות עם כוס קפה לשרשור, אני כבר מוסיפה אולי משהו מיותר, ש- לפעמים אני כותבת באירוניה… (הדגשה שלי עכשיו א.י.א)

אגב אולי את יודעת מה זה האתר
HUBpr

זה ניראה כמו מין אתר שמרכז הפניות לחדשות וגם בלוגים, לא ברור מה הקו ומי עומד מאחורי זה

 

אסתי  [אתר]  בתאריך 10/25/2009 12:31:18 PM

ובהקשר קצת אחר ועדיין

דברי חנוך מרמרי בתשובה לברנע:
http://www.the7eye.org.il/Metu….HAR/Pages/Metukshar_Lobby.aspx

חנה בית הלחמי  [אתר]  בתאריך 10/25/2009 1:00:37 PM

תגובות

איריס, טוב,אסרת עלי לומר את המילה קונספ…. 🙂
לא, לא יודעת מה האתר, אבדוק.

אסתי, קראתי את דברי מרמרי. מה חבל שהוא היה זקוק לרוח גבית של כל הבלוגוספירה כדי לומר את מה שהיה עליו לומר בזמן הראיון לברנע.

איריס  [אתר]  בתאריך 10/25/2009 1:50:30 PM

נו אבל זה העניין

כאשר אוחובסקי את גרוס מפיצים תיאוריות קונספירציה הזויות ומסיתות, זה עובר בהערצה שקטה. כאשר מישהו אחר, שלא מקושר לברנזה מעלה אפשרות סבירה יותר זה מתוייג כ…קונספי-אמממק

אמרתי רק שתיאוריות הקונספירציה שאוחובסקי מסרסר בהן נשמעות גרועות גם במדד הזאנר הפתוח הזה. הקונספירציה השניה שהם רכלו בה היתה שכביכול משרד הפנים מגרש בכוונה את הבן זוג הגרמני של המנוח. כמובן, כל התיזה היתה מופרכת ותפורה גס, אבל אוי למשרד ממשלתי שיפגע בזכויות הרגשתיות המוקנות של צפון תל אביב ורעננה _ושל עוזרות הבית שלהם.

בקיצור, מה שאת הפצת זו תיאוריה קונספירציה (ולא מוצלחת במיוחד), ותמיד נוח להפיל את האנרגיה על עוברי אורח שלא יכולים להחזיר, בניגוד לאוחובסקי את גרוס, שמחזיקים עוצמה תקשורתית בידיים. לא הם מעניינים אלא הדינמיקה

חנה בית הלחמי  [אתר]  בתאריך 10/25/2009 2:17:40 PM

איריס, את טועה בדבר אחד

אני לא הצגתי כאן תאוריית קונספירציה אלא ניתחתי את המסרים (השקופים למדי) מתוך הסיקור התקשורתי והצלבתי עם מקורות מידע נוספחים, כשסימן שאלה בסוף כל משפט.
כדי שתהיה כאן קונספירציה, זה צריך לפחות לנסות להיות פחות שקפקף.

איריס  [אתר]  בתאריך 10/25/2009 6:11:57 PM

נחה דעתי

אז אני מבינה שלא מייחסים למשטרה קשר שתיקה. חשבתי שזה מה שנטען, אבל אולי לא הבנתי. אז נחכה בסבלנות לתוצאות החקירה אם היא קיימת

חנה בית הלחמי  [אתר]  בתאריך 10/26/2009 3:03:27 PM

קצת דיוק בהמשגה

קשר שתיקה אינו קונסספירציה. הוא אינו מזימה שאמורה להניב תוצאה מסויימת – אלא אחד הכלים בדרך להשגתה.
ולגבי המשטרה – קשר שתיקה כחלק מתכנית אסטרטגית-קונספירטיבית, אינו בהכרח משהו שההון האנושי במשטרה מסוגל לו.

אייל גרוס  [אתר]  בתאריך 10/26/2009 9:53:18 PM

לחנה

חנה אותך אני קורא תמיד בעניין. גם כשאני לא מגיע להגיב. לעומת זאת את המגיבה אצלך בשם איריס כבר לא, אבל לעתים נתקלים בתגובות שלה. אבל כמובן שאצלה צו הגירוש – תוך שבועיים אגב – שתומאס שמידט קיבל ממשרד הפנים זה קונספירציה שהמצאתי!. מאחר ולא המצאתי שום קונספירציה לא בהקשר הזה (בהקשר של השמועות על הרצח ממש המצאתי קונספירציה? נדמה לי שאני האדם האחרון שלא כתב על על זה כי מדובר בשמועות) ולא בשום הקשר אחר, אז שוב אנו עוסקים במוח הקודח שלה שמלהג על כולם. אגב, הצו עוכב וניתנה לו אפשרות להשאר בארץ לאחר התערבות גוף בשם האגודה לזכויות האזרח, עד שיתברר ערעור שהוגש. עדיין אין תשובה מהערעור. ובמקרה הייתי מעורב קצת בנושא ובתיווך בין הגורמים השונים. כמובן שזה מעיד על כך שמדובר בקונספירציה שאני הוזה אותה, שכן אחרת למה היינו מערבים את האגודה לזכויות האזרח ש… וכו' וכו', הרי אנו יודעים את ההמשך.

בכל מקרה חנה על פי התגובות אצלך אני מפיץ תאורית קונספירציה הזויות ומסיתות. כשאני קורא שטויות כאלו בפרט מהמגיבה הזו איני יודע אם לצחוק או לבכות. והעוצמה התקשורתית שאני מחזיק בידיים! וואו! טוב לדעת.

לגבי מי שבעיניה העובדה שבן זוגו של ניר כץ הלך למשרד הפנים לחדש את האשרה שלו ואמרו לו שלא רק שלא מחדשים אלא עליו לעזוב את הארץ תוך שבועיים, זה קונספירציה שלי, לא ראויה להתייחסות, חוץ מציון שמדובר בביזוי ויחס מגעיל לאדם שעבר טרגדיה נוראית. אבל מאחר ואת חנה כן ראויה להתייחסות, רציתי לדעת מה דעתך על כך שמטנפים את הבלוג שלך ב"תגובות" מעין אלו.

חנה בית הלחמי  [אתר]  בתאריך 10/27/2009 6:27:06 AM

אייל, דעתי היא שזה ISSUE רק כשאתה מתייחס

אליו ככזה. בוא נתייחס לעיקר בפוסט, והוא שאכן אתה, אני ואחרים מחזיקים עוצמה תקשורתית גדולה בידיים. זו אכן התשובה לברנע. אז מה אכפת לך שמייחסים לך את זה? תמיד יהיה סיפור מסגרת לא מציאותי סביב העניין הזה.

אגב, אתמול קבלתי איום בהליכים משפטיים מאיזהשהו עיתונאי מדיה הזוי כי חשבתי (בתום לב, על סמך הפניה ברשת) שאיזהשהו טקסט שייך אליו והוא ייחס לכך כוונה רעה וקונספירטיבית.

במשך השנים יוחסו לי אינסוף מעורבויות בקונספירציות שונות ומשונות הקשורות לפוליטיקה של יחסי גברים-נשים, כולל חקיקה, משפט והעדפת נשים במנגנוני המדינה. כמובן שהן היו הזויות מיסודן.

תוייגתי ע"י גברי חולי נפש ומיזוגנים בכל תיוג סטריאוטיפי אפשרי (גבריות שוביניסטית פוגעת בהכרח ביכולת הקוגניטיבית של בעליה – כך שהם מתקשים לצמוח מהסטריאוטיפים למקום טוב יותר).

התמודדתי עם אינספור תיאוריות דומות לזו שהזכרת נגד נשים.

רק שבשנות עבודתי הציבורית למדתי לקבל את הדברים המופנים כלפי, למשל, או את קשירתי לקשרים דמיוניים, כאשרור לכך שעשיתי עבודה טובה מתישהו איפהשהו, שמכניסה אותי לפנתיאון הדמויות הרלוונטיות לאותם סיפורי עם.

זה מעניין דווקא, ואין לי רתיעה עקרונית וגורפת ממציאות "מדומיינת" של מאן דהו ברשת, שכן אני (מפאת מקצועי) עובדת עם הנחת היסוד שכל המציאויות דמיוניות ואני לא בפוזיציה לדרג אותן, כל עוד אינן מחוללות נזק ממשי.

אז מה אכפת לך? אתה נותן בכך לתיאוריות קונספירציה שהוכללת בהן שלא מרצונך, כוח עצום עליך.

כפי שראית – אני אישית לא התייחסתי לעניין בן זוגו של ניר כץ. כעניין של שגרת דיון – קח את הכח – אל תתן אותו למי שנותן לך אותו.

אייל, אני שמחה תמיד שאתה מגיע, קורא, וחסרות לי תגובותיך!! (לטקסט עצמו, לא לאיריס). ההתעניינות הדדית, למרות שהתפיסה ביחס לחלק מהטקסטים שונה.

אייל גרוס  [אתר]  בתאריך 10/27/2009 6:46:53 AM

ללא נושא

חנה,גישתך המכילה נאה ויפה, וגם גישתך של "מה אכפת לציפור". אבל פשוט לאותה גברת יש אובססיה של להשמיץ אחרים בתגובות. וצר לי אבל השיטה של לזרוק רעל על אנשים לא מקובלת עלי ונדמה לי שגם עליך כשכותבים עליך שקרים והשמצות. בכל מקרה אולי אני באמת צריך ללמוד להתעלם, רק שאני סולד מהרעיון שמשתמשים בטוקבקים כדי להשמיץ את כל מי שיש לאדם אובססיה לגביו. וגם לזרות קצת הומופוביה בדרך כפי שהיה כאן, ועל זה אני באמת לא מוכן לשתוק.

לא תמיד יש לי זמן להגיב – אבל גם כשלא אני קורא… חוץ מזה בדרך כלל התגובות הן בנושאים שאנו לא מסכימים ואז יש ליבון אין סופי, כנראה שלאחרונה הסכמנו יותר מדי… 🙂 ולא שאין ערך בתגובות מסכימות,…

  

זו תגובתו – בנפרד בהדגשה

 

חנה אותך אני קורא תמיד בעניין. גם כשאני לא מגיע להגיב. לעומת זאת את המגיבה אצלך בשם איריס כבר לא, אבל לעתים נתקלים בתגובות שלה. אבל כמובן שאצלה צו הגירוש – תוך שבועיים אגב – שתומאס שמידט קיבל ממשרד הפנים זה קונספירציה שהמצאתי!. מאחר ולא המצאתי שום קונספירציה לא בהקשר הזה (בהקשר של השמועות על הרצח ממש המצאתי קונספירציה? נדמה לי שאני האדם האחרון שלא כתב על על זה כי מדובר בשמועות) ולא בשום הקשר אחר, אז שוב אנו עוסקים במוח הקודח שלה שמלהג על כולם. אגב, הצו עוכב וניתנה לו אפשרות להשאר בארץ לאחר התערבות גוף בשם האגודה לזכויות האזרח, עד שיתברר ערעור שהוגש. עדיין אין תשובה מהערעור. ובמקרה הייתי מעורב קצת בנושא ובתיווך בין הגורמים השונים. כמובן שזה מעיד על כך שמדובר בקונספירציה שאני הוזה אותה, שכן אחרת למה היינו מערבים את האגודה לזכויות האזרח ש… וכו' וכו', הרי אנו יודעים את ההמשך.

בכל מקרה חנה על פי התגובות אצלך אני מפיץ תאורית קונספירציה הזויות ומסיתות. כשאני קורא שטויות כאלו בפרט מהמגיבה הזו איני יודע אם לצחוק או לבכות. והעוצמה התקשורתית שאני מחזיק בידיים! וואו! טוב לדעת.

לגבי מי שבעיניה העובדה שבן זוגו של ניר כץ הלך למשרד הפנים לחדש את האשרה שלו ואמרו לו שלא רק שלא מחדשים אלא עליו לעזוב את הארץ תוך שבועיים, זה קונספירציה שלי, לא ראויה להתייחסות, חוץ מציון שמדובר בביזוי ויחס מגעיל לאדם שעבר טרגדיה נוראית. אבל מאחר ואת חנה כן ראויה להתייחסות, רציתי לדעת מה דעתך על כך שמטנפים את הבלוג שלך ב"תגובות" מעין אלו.

 

 

 

 

 

 

 

 

הדברים מדברים בעד עצמם.

 

 

תודה ובקשה חשובה

 

אומרים שהאשה יודעת אחרונה…

 

כבר כמה שבועות שיוצא לי קלף "המוות" בטארוט, והקסגרמה 23 באייצ'ינג :), כאשר אני שואלת על הבלוג. לאחרונה אפילו…הס"א המזונב עם הקילשון, אז יאללה, שינויים מבחוץ שאין עליהם שליטה, שייהיה.

 

לכל ששת הקוראים הנאמנים, תודה על ההתמדה במסלול למיטיבי לכת ובעלי קיבה קשה בלבד.

 

תודה לבעלי האתר, אורי ירדן ואילן, שאינני מכירה אלא בתור הבקוגנים השומרים של האינטרנט, ומפליא שזה המשיך כל כך הרבה זמן. חלל חופשי ? בישראל ? לא להגזים.

 

אז לכל דבר טוב יש סוף. תודה לכולם.

 

בקשה צנועה

 

כל הדיבורים על ממשקים והגירות וקודים לא עושים לי טוב. אני כניראה לא אמשיך את הבלוג הזה, בודקת אופציות באנגלית באזור אחר. אבל, הבלוג הזה הריץ מיליון כניסות, זכה לדירוג 4 ב גוגל-ראנק, מכניס קוראים קבוע גם כשהוא רדום (ניסיתי כמה חודשים), וראוי לשימור, לא פחות מבעל חיים נכחד. לכן…דרוש גיק-ית (ויש כמה חיות היי טק בין הקוראים, אני יודעת כי חלק מהם התכתבו או מתכתבים איתי), שיעביר לי אותו בשלום למה שלא יהיה, אפשר גם בלוגר או וורדפרס או לבלוג/אתר של מישהו אחר, AS IS. אם זה עובר למישהו אחר, בתור סניף באתר קיים, יכניס כניסות מתמידות מחיפושי גוגל על נושאים שבהם הבלוג מופיע ראשון או ברשימה הראשונה (ויש די הרבה). כך שמי שעובד על פרסומות, כדאי לו לקבל את התוספות של התנועה.

 

אחרי כן צריך לדאוג רק לסדר שיהיה לינק מהרסס של רשימות החדש, למען הסדר והמחפשים הותיקים, וזהו. (אם יישאר ב"רשימות" אינדקס מעבר לעדכון הפוסטים, שכאמור לא יהיה אצלי).

 

זה ניראה לי אופציה נכונה, ואני מעדיפה לא לשלם לשרת, ולכן עדיף לי למצוא אתר קיים שרוצה מעין "ארכיון" שמכניס לו תנועה.

 

תודה מראש.

 

בינתיים מי שמחפש אותי, אני בפייסבוק מצייצת.

לפני שרוצעים, אולי אפשר למחות (מתגלגל, עדכון הצלחה)

 

 

 

 

עידכון מתגלגל

 

החוק נידחה !   

 

מסתבר שחלק מהנימוקים היה "בעיית הזיופים" של דרכונים ותעודות זהות. חה חה חה.

 

עכשיו במקום לתפוס עבריינים (שרובם אגב עובדים במשרד של ליברמן, ומדפיסים דרכונים בכל העולם לעבריינים), יכניסו את הישרים לכלא. למה ? כי הם מסכימים.

 

 

—————

מחמת ציניות אני מתנערת בדרך כלל מיוזמות ציבוריות אזרחיות הפגנתיות כלשהן. פה ושם, באורח נדיר, צצה יוזמה חשובה שגם יש לה סיכוי לשנות.

 

כזה הוא חוק המאגר הביומטרי

 

כתבתי בעבר על הצ'יפינג (השיבוב) של בני האדם, כשלב כמעט אחרון לפני שעבוד התודעה. שמו של בלוג זה הוא "שבבים" בין היתר מסיבה זו (ואחרות). דברים חשובים תמיד נעשים בצורה מינורית, מוסחת דעת, וכאשר מתעוררים, הלולאה על הצואר, ואין על מי להלין.

 

במאגר הביומטרי הזה, מריח רע מיום היוולדו. ראשית, היזם בכנסת נגוע לפי בלוגרים ועתונאים אמינים, בניגוד עניינים מסחרי, ודוחף פרנסה לקבלן שיבצע את הרציעה שלכם. שנית, אנחנו מכירים את האמינות ו"השמירה על הפרטיות" של מדינת ישראל. כל מאגרי המידע, אבל ללא יוצא מן הכלל, נגישים לכל מאפיונר בגרוש וחצי, ואחרי כמה זמן, כמו כל דיסק גנוב, זה גם עולה לרשת. מאז ":המאגרים" האלה, כל דכפין נכנס לכולנו לקרביים, ובקלות רבה.

האינטרנט והמחשבים הוזילו את הפרטיות האנושית עוד יותר, והמצלמות בקרנות הרחוב (לטובתנו) ביחד עם טכנולוגיית GPS הופכת כל אדם לאסיר עם אזיקונים. הסלולרי שלכם מאוכן, אם לא ידעתם, ואפילו בלי צו יכול כל חוקר פרטי למצוא אתכם, נכון להרגע, וגם לדעת אם מי דיברתם.

אבל המאגר הביומטרי הוא חציית קו משמעותית, שכדאי מאד וא פ ש ר להתנגד לה. כאן כבר לא מדובר באביזר חיצוני (סלולרי, מצלמה, שבב תת עורי שאפשר אולי להוציא עם מזלג כמו במטריקס) אלא בהכנסת הגוף שלכם למרכז מידע ששולל בשניה אחת את החירות האנושית הבסיסית. שלמות הגוף.

אז מפתים אותנו עם נוחות, ובשלב הבא זה קופונים בוריד, ותשלום באמצעות יריקה. הבעיה שזה לא עובד ככה. גופים רעים, עברייניים, או סתם תאוותניים מקבלים את המידע, וזהו, מי ששם, אבוד, כי הנתון הביומטרי הולך לכל מקום. אני כבר רואה סחר באצבעות חתוכות, ומה לא, יאקוזה בגרסא 2.0.

 

בקיצור, כל זה ברור מאליו. אף אחד לא מסכים לחוק הזה, אבל הצאן מתעצל בדרך למטבחיים. מסתבר שחוץ מדב חנין, חסיד וצדיק אומות עולם, גם הליכוד מתלבט, וביבי כידוע לחיץ מאד בעניינים שהציבור מתפרע עליהם, אז דוקא פה כדאי לעשות משהו. בלוגרים לבלוג. ועמך לרחוב.

 

 

ותמונה מזעזעת במיוחד –

 

 כרטיס אשראי חדש

 

האדום האדום הזה

 

מתנחבלים

 – הלהיט האינטרנטי של השבועות האחרונים, בכל העולם !, הוא ללא ספק, כתבי המתנחבלים על "את מי מותר להרוג, ואת מי מומלץ להרוג, ואת מי לא חשוב מספיק להרוג". כניראה לקראת הצבעת מועצת הבטחון, התשתית האידיאולוגית של עופרת יצוקה התפרסמה, והאמת, זה ניראה מה זה רע. העיסוק הפופולארי ביותר הוא השוואה בין כתבי הדמים האלה ובין הוראות הפעולה של טליבן, קאידה או הווהאבים מסעודיה, יוצא די שקול. לשם איזון מישהו כתב גם על הנוצרים הגזענים הקצוניים המשולבים בצבא ארצות הברית ובעיקר בתאגידי האבטחה שמהווים קבלני הרג בעירק ואפגניסטן. בקצור, לכל דת הפסיכים שלה, אבל האמת ששלנו יצאו משליטה, ואין מי שיחזיר אותם למחילות מהם זחלו והגיחו החוצה. על פי המקובל במערב, אחרי שחושפים את הנייטיבז בתור מי שהם באמת (עם סיוע משמעותי קודם לייצר את הכתות הקיצוניות), קל יותר לכסח אותם בשם הצדק והנאורות. ישראל, כניראה, זה הפרוייקט הבא. ואין לנו להלין אלא על עצמנו…כי הכל כתוב וידוע.

פוסט קודם ורייטינג

 

כתבתי פוסט קודם על רייטינג, ממש בצורה אגבית ומקרית, והזכרתי שם לטובה את ולווט שהיתה היחידה שהגבירה קצת את המיקרופון שלי מול ויינט המגעילים ואלתא השקרנים. כתוצאה מכך, בשרשור של התגובות הופיעו כמה "מחמאות" על ולווט. לא נפלתי מהרגליים, קל להשמיץ, אבל תראו לי עוד עיתונאי אחד (!) שהעלה את נושא השוחד של חברות הנשק בחו"ל ועוד לפני שלוש שנים כאשר הנושא היה מתחת למכסה לחלוטין. נהפוך הוא, מאז אותו פוסט קיבלתי שורה של פניות מזעזעות מעיתונאים שהעבירו מסר של איום והשתקה. אז קרדיט מגיע, לפחות מבחינתי

.בלוגרית-עיתונאית אחת אחרת, אף הגדילה לעשות ואיימה בשם ויינט בתביעת דיבה, כי אמרתי שהם משרתים את הממסד תמורת אתנן. ממש דיבה. ובטח לא חידוש.

 

תזכורת,גם כיום אי אפשר להעלות סיפור אמיתי על פרשיות מתן שוחד על ידי תע"א ואלתא בחו"ל, באופן שעירב עבירות פליליות חמורות בישראל. אז, הקרדיט נמשך, עד שיימצא עיתונאי נוסף אחד שיעשה יותר ממנה. לדעתי, זר הדפנה משוריין לנצח (חוץ מאילנה דיין, לאחרונה, אבל היא ציטטה מקורות זרים. לא מעניין ולא אמיץ במיוחד).

 

טלויזיה, סוף

לפני תשע שנים בדיוק ניתקתי את עצמי מההתמכרות לטלויזיה, ועזבתי את הערוצים למיניהם. היה טוב לתפארת והמלצתי כבר בעבר. דע עקא, לפני שנה וחצי בערך, התקלקל הדי.וי.די, ו"רק לחודש" התחברתי לכבלים ומאז…ישר לוריד. שלשום התעשתתי וניתקתי את האדום אדום הזה, וכבר יש תחושה טובה של חזרה לחיים. הבעיה עם הטלויזיה זה שלאט ובעקביות היא משתלטת על סדר היום, בשמונה רואים את זה , ביום שלישי את האוס, ביום שישי רק את …וכולי וכולי, בסוף, ברור מי שולת בבית. המכונה.

 

מישהו כתב לפני כמה ימים תגובה למאמר רפואי-היסטורי על תולדות הסכיזופרניה. המאמר עוקב אחרי הדלוזיות הפופולאריות של כל תקופה ודור, בקרב מה שמכונה סכיזופרנים. מתברר שהדלוזיות משתנות, ומתברר שהן גם קולקטיביות (מה שמעורר שאלות..). מכל מקום, הדלוזיה הפופולארית לפני חמישים שנה היתה "קופסא שחורה שמדברת ואומרת לכולם מה לחשוב" (תיאור לא רע של ה…טמבלויזיה). המגיב ציין שאולי חלק מהמכונים סכיזופרנים פשוט רואים את הנולד. לשם סיבור האוזן, הדלוזיה הפופולארית לעשורים החולפים זה המשדר בשיניים. …אממ…מכבידנט ?ואללה מעניין.  

 

 

דיוקן עצמי

 

 

 

קצת קונספירציות לעניים

 

טייטל- מאז הסקופ של ידיעות אחרונות ונחום ברנע, שתיקה צמיגה כמרק קר. מחכים שנשכח, ועובדים על גרסא של טיוח שאיכשהו לא תיפסל על הסף כהזויה מידי, גם לציבור הישראלי שמסכים לאכול הכל.

 

פרס – צועק על גולדסטון ומוכר מל"טים לחזבאללה ואיראן (דרך ברזיל), ככה עושים שלום, מה לא ? אה…חשבתי. זה לא מה שהיה עם טורקיה ? בישראל "כוחות השלום" זה סניף של יצואני הנשק, וכוחות ה"לא שלום" זה ווהביסטים יהודים עם קצף על השפתיים ותנ"ך ביד. בין הפטיש לסדן, לא נותר כבר מקום לנשום. תנו לצאת 🙂

 

את היעלמות השמאל בישראל, אגב, אפשר בהחלט לייחס לאיסור המוטל מעתה לנכות במקור הוצאות על שיווק ושוחד בעסקות נשק בחו"ל. למיטיבי לכת.

 

רפי איתן – קרוב משפחה של לוינזון, תאילנד, ומה לא. העיקר פולארד בכלא. ועוד יותר העיקר, וענונו ופחימה מה זה מרגלים מסוכנים…

 

אושרנקו – לא קווקזים. לא, קווקזים. יצאה העז, צריך להרגיש טוב.

 

 

הקונספירציה בתרבות העממית לילדים

 

השבוע צפיתי בפרק מהסדרה המשעשעת לילדים POWER PUFFS, בארץ היא לא כל כך תפסה, אולי בעתיד זה ילך יותר. בחו"ל זה להיט. מדובר בסרט מצוייר, בהמשכים, על שלוש מלאכיות בצורה של דבורה המוכלאת בדורה, שמצילות את המצב ונלחמות ברעים. גיבורות העל הן יצורים שנוצרו במעבדה של פרוספור מדען טוב, והן מסייעות לראש העיר טאונסוויל להלחם בשודדים, חייזרים ומזיקים.

 

 אחד הפרקים בבונוס לא היה חלק מהסדרה אלא סרטון מצחיק על "קונספירציה", שבמרכזה כת צבאית סודית המתכננת נשק יום הדין סודי, שמבוסס על …כבשים. את הנשק ממציא מדען מטורף כמובן, והסרט הוא מרדף של הגנרלים הרעים אחרי הכבשה הטובה שנבחרה לשמש…"בשר תותחים" מילולית ! (הנשק הוא מעין תותח על שמשתמש בכבשים כתחמושת). זהו סרטון של עשר דקות, ממש לא רק לילדים, שלא מבינים את ההקשר, אבל הוא סאטירה חדה מזאנר הקונספירציה. למעשה זו סדרה = SHEEP IN THE BIG CITY הממשיכה מן הפרק הראשון ומתארת את תולדות הכבשה שעוברת מהחווה לעיר הגדולה. ענק ומומלץ

 אהבתי את הההומור והריחוק, ועם זאת הדיוק בתיאור החברתי. למפקד קוראים ג'נרל ספסיפיק (גנרלי-ספציפי), ויש מייגור מיינור וכמובן פרייבט פבליק. והמדען המטורף צועק "אני לא מטורף (MAD) אלא כועס (ANGRY SCIENTIST). וכך הלאה. חוששני שבישראל זה לא היה עובר, כי יש דברים שאפילו אסור לצחוק עליהם, בטח לא גנרלים ומדענים מטורפים עם נשק יום הדין…

Sheep in the Big City is Cartoon Network's ninth original animated series. The show is a classic livestock-out-of-water story about a sheep named Sheep who runs away from the farm and hides out in the big city to escape the Top Secret Military Organization on his tail. Sheep faces problems like finding a nice apartment, balancing work and social life, and avoiding a rich socialite who pummels him with a stainless-steel wig.

Characters

SHEEP– Just your average sheep trying to make an honest living in The Big City while avoiding being captured by the secret military organization for a sheep powered ray gun. And finding ways to see his beloved Swanky the poodle while avoiding the steel pounding of Lady Richington's Steel wig.

General Specific– The leader of the Secret Military Organization. He is your average General assigned to capturing sheep to power the sheep powered ray gun. Although he is usually outsmarted by sheep he never gets discouraged.

Private Public– Private Public is the right hand man at the SMO. Even though he is lightyears smarter then General Specific he is happy to take the orders rather than give them.

Angry Scientist– The Brains behind the SMO but is usually to busy correcting General Specific for calling him a Mad Scientist to be of much help and what he lacks in patience he makes up for in the hump on his back.

Narator– The unseen narrator…well sorta. He is the introducer and is usually upset at the writing of the episode but has an over appreciation for the beloved sheep. less

פרק הסדרה של ילדות ה POWER PUFFS היה מוקדש לחתול רשע, בעל כוחות על, המהפנט אנשים לעשות כרצונו. במקרה הזה הוא מהפנט את הפרופסור הטוב לבנות עבורו מכשיר הגברה שמהפנט את כל העיר להישמע לחתול הנורא, ובכלל לחתולים. בכל הבתים, האנשים מתחילים לעשות כרצון החתולים, וזו בעצם מעין סטירה על מצב החברה, שאינו שונה בהרבה מהמתואר. כך למשל אצלנו בבית, אין ספק שהשליט הראשי , אחרי הטלויזיה כאמור, הוא הכלב. וכך, סיכם הבן שלי את המצב ההסטורי של התודעה האנושית – פעם ילדים וחיות עשו מה שהגדולים אמרו, אחרי כן הגדולים עשו מה שהילדים אמרו, ועכשיו כולם עושים מה שהכלבים אומרים…ועוד היד נטויה.

 

 

ואפרופו ילדים ועוני

 

היום שמעתי את המשפט המרגש ביותר מפיו של ילד ישראלי.

אחרי הצהריים, נחה עלי רוח טובה והחלטתי לשבת עם חבריו של בני לשחק מונופול כמו שצריך, כמו פעם. משחק שלם, עם כל המלונות והבתים וההלוואות והקומבינות. היה נחמד. אחד הילדים, לפני שיצא ונפרד, אמר לי בהתרגשות דומעת שזה היה היום הכי טוב בחייו. בסך הכל משחק מונופול…

 

כניראה שככה זה בעשירון התחתון, לא דרוש הרבה כדי לשמח ילדים. רק זמן וסבלנות.

 

 

שפחה פופולארית; קטנות

 

 

תעלומות

 

שיחות שמתקבלות ממספר שלא קיים….מזה כמה ימים, ואיכשהו לא יוצא לי לענות, המכשיר רושם שהשיחה התקבלה מ 04-6414800. ניסיתי, שאלתי, לא קיים ! חייזרים.

 

תעלומה, גוגל. בזמן האחרון, כאשר אני מגגלת את שמי, רגיל, יוצא כ 3000 היטים פחות או יותר (תלוי בשעה ביום). אבל כאשר אני מגגלת את שמי בתוך גרשיים, שאמור לצמצם את החיפוש, יוצא 20,000. ניסיתי הרבה פעמים. בדוק. חייזרים באינטרנט ?

 

תעלומת תחזית מזג האויר. חודש בערך, כל מה שערוץ 10 , בחדשות, חוזה לימים הקרובים יוצא ממש הפוך. רק פה ?

 

המכונית נתקעה באמצע הדרך, המנוע רתח, הגרר גרר (והרס את המיסבים), והמוסך…מתעקש שהמכונית תקינה לחלוטין. תעלומה חיובית, לשם שינוי…האם היקום קושר בעדי קשר ?

 

מגה בול מוכרים מחשב שולחני באלף ש"ח, נשמע טוב מידי להיות אמיתי…מישהו מכיר ? יכול להרגיע ? רוצה לקנות ולשדרג מהפנטיום 2 הארכיאולוגי שהביא אותי עד הלום. צמפיון משהו אם ATOM 750 ומעבר MINI INTELL (המיני לא נשמע במקום לעניין זה)

 

מתי שמואלוף השכן מתנאה במיליון כניסות, שקול למספר שלי, באותו זמן בדיוק. אני לא מפרסמת ספרים ולא מאמרים בעיתונות הכתובה, ולא מקבלת משכורת מהאוניברסיטה להגג. שפחה בעצם, אבל עם ריטינג. חשבתי לאחרונה שאחרי שירדן ואורי יגמרו לתקן את השרת, אבקש לשנות את כותרת המשנה של הבלוג,  . הכותרת החדשה תכלול תימה מההווי של העבדים, לא אוהל הדודה ימימה ולא הייתי כלבתו של גנרל שולץ, אבל משהו שיתפוס את האבסורד הישראלי.

 

 יש לי בלוג מאד פופולארי, אבל איכשהו זה לא בא לביטוי בשום צורה מעצימה מציבור הקוראים, שכניראה גדול ממה שחשבתי.. אולי דופקים את האשכנזים/יות ?

 

טלויזיה

 

צפיה חוזרת ב"מטריקס" חלק ראשון, ערוץ 33 ביום שישי, עדיין נחמד חרף חלוף הזמן. אפוקליפסה א-לה אינטרנט סטייל, עם משחקי ריאליטי, הייטק, ופילוסופיה על משמעות החיים. קיאנו ריבס, גדול.

 

כל תוכניות האקטואליה, נמאסו !

 

או שאולי האקטואליה נמאסה.

 

 

פולו אפ מעצבן

 

לפני שלוש שנים בערך הואילה ולווט הגדולה לאזכר פוסט שלי בקשר לשוחד שנותנת אלתא (ותע"א) בחו"ל, ומשמעות הדבר בחיים שלי ובחיים שלכם בפוטנציה (הרס, כן, המילה הזו).. שבוע שעבר תיקנה הכנסת את החוק, מאוחר מידי ומעט מידי. רשויות החוק הצהירו בפני הכנסת פורמאלית על "קושי לאכוף את החוק על תעשיות הנשק הישראליות". ואללה. לגזור לתלות מעל הכיור, כדי לזכור שיש סיבה להפקרות ולסבל. "קושי לאכוף את החוק". גדול, הניסוח.

 

ברנוערבין

 

אז מה נסגר שהשב"כ בעצם ביצע את הטבח על חשבון משלם המיסים ? סרק סרק.

 

עוד על ילדים מחוננים עם בעיות ; ובשבח האיטיות

 

 

 

היו פה ברשימות בעבר כמה וכמה דיונים ופוסטים על ילדים מחוננים עם "הפרעות התנהגות וקשב", חלק סיפרו על הבלוגר עצמו וילדותו הקשה, וחלק על צאצאיהם או באופן כללי עקרוני לימוד וחינוך.

 

מצאתי את הרשימה הזו, ב"ארגז כלים" לאיתור מחוננים והעשרת החינוך שלהם, זו רשימה שמאפיינת "מחוננים בעלי תת הישגיות בבית הספר", שזה ענף בולט בקרב הקבוצה של מחוננים בכלל.

 

בהקשר של מערכת החינוך הישראלית, הרשימה הזו היא "גליון אישום" שמוביל לענישת התלמיד, הוריו וכולי וכולי. הרעיון של הרשימה, עם זאת, הוא לראות את ההתהגות כמתנה, הזדמנות, אתגר, לשיפור השירות למחונן המפריע.

 

אין טעם להתעסק בכלל עם המערכת, אבל הורים עשויים להשכיל ולדעת שהרבה פעמים כשרון בולט, או מחוננות כלשהי, מגיעים עם "חבילה", וזו מעין הנחיה של הילד, להורים, איך הוא רוצה לקבל את העזרה וההוראה, או איך הוא לא רוצה שיפריעו לו במה שיש לו לעשות.

 

 

 

 

 

 

BEHAVIOUR PATTERNS

Underachieving students may display either aggressive or withdrawn behaviour patterns. Gender differences are evident in the tendency towards aggressive behaviour in males and withdrawn behaviour in the few identified female underachievers.

Does the student demonstrate the following aggressive behaviour
patterns?

Yes

No

Stubborn refusal to comply with requests?
Attention seeking by varied strategies?
Disruption of others instead of work – exploitation of any opportunity?
Continual rejection of set work with such reasons given as
"I already know it"?
Absence of self-direction in decision-making?
Continual alienation of peers because of aggressive behaviour and negative attitudes?
Yes No
Lack of communication with peers or teachers?
Tendency to live in a fantasy world?
Preference for working alone rather than in a group?
Little in-class work undertaken?
Little attempt made to justify behaviour?
(Whiteman, 1980)

 

 

חשוב לשים לב לאמור בפתיח, שיש הבדלי מגדר משמעותיים, ילדות לא יהיו תוקפניות כל כך וגם עלולות דוקא לכבוש את האגרסיה ולהפוך אותה נגד עצמן, כמקובל בעדה.

 

———————————————————–

Busy, Busy, Busy

 

…and "What happens when a candle is burned at both ends?"

Busy, Busy, Busy

 

 

החברה והיחיד

 

בישראל, שצרכי הקולקטיבים השונים מקבלים בה דגש מופרז עד מוחלט, חשוף המחונן לניצול ביתר, כלומר, להפיכתו ממחונן ממומש לFREAK SHOW, או ליצן תצוגה, כאשר "הגדולים" משתמשים ביכולות מסויימות לצרכים לא ממש קדושים ומכל מקום, לא מתגמלים נפשית או רוחנית או כספית, למחונן.  צד אחר שכתבתי עליו בעבר, הוא "גיוס הדמיון לצה"ל", כלומר צרכי הבטחון הופכים את המחונן ובעל הדמיון ל"ילד ביסכון" של גיוס למכונת המלחמה, סוחרי הנשק והאדם, וכל כיוצב'. כשרון של משחק (דראמה), יצירתיות והמצאות, כמובן זכרון פנומנאלי או יכולת לחיות בדמיון, מהווים משאב דרוש במערכות טוחנות ורומסות שאין להן כבוד בסיסי לרוח האדם, אלא לחישובים מסוג אחר ונמוך. ביחד עם תרבות של ניכוס, פגיעה בקניין אינטלקטואלי, וחקיינות, נוצרת סכנה נוספת של שעבוד. אפילו איינשטיין, בערוב ימיו, הצר על כך שכשרונותיו בסופו של דבר נותבו להרס העולם, וגם הבין שהיה זה הכשרון שמשך אליו את הכוחות היותר אפלים בחברה.

 

זכור החלק בסרט האלמותי "מגנוליה" על הילד המחונן שאביו הופך אותו לליצן של תחרויות טריוויה בטלויזיה, ומתייחס אליו כמו לכלב בקרקס. וכך גם המפיקים בתוכנית, שמתעניינים ברייטינג בלבד, ולא נותנים לילדים אפילו להשתין. זהו צד אחר, הצד הקפיטליסטי ניצולי שמאיים על המחונן.

 

הדמות של הפרופסור המפוזר, האמן המיוסר, והוון גוכים הלא רומנטיים קיימת על רקע של חברה בורגנית, נצלנית או על רקע כמו ישראלי, קיבוצניקי כזה (או סיני פיאודלי) שבו היותו של אדם "בולט" מעל השאר, מאד מאיים ומעורר קינאה שאסור לבטא אותה במישרין אז היא הופכת להרסנות עדרית.

 

החיפצון מתחיל כמובן במערכת החינוך ב"גיל הרך", כשמו כן הוא, רך ונכון להשפעות והרס.

 

על הרקע הזה, חשוב לקרוא ולהפנים את המאמרים האחרונים על SLOW LIFE ועל האטת הקצב של ילדים (במיוחד מחוננים), והחשיבות של נביטה איטית ובבטחון הרחק מהשפעות וגירויים, וגם אינטרסים שאינם לטובת האדם עצמו, ואשר מרגע שנחשף אליהם, אי אפשר כמעט לשלוט בהם.

 

שורת ה"כוכבים" האמריקאים הידועים, שכשרונם לא הציל אותם מהרס על ידי כוחות גדולים מהם, ג'קסון למשל, מרילין מונרו מסוג אחר, גניס גופלין , גים מוריסון וכולי, והכוכבניות שחייהם הרוסים ונקרעים לגזרים בידי ציבורים זרים וגסים (ספירס, לאחרונה, וגם מדונה עם כל הכוחניות שלה לא נמלטת מגורל זה וימים יגידו). גם היוצר המדהים ליאונרד כהן, שהופיע פה לאחרונה, ואשר דוקא שמר על עצמו והעדיף פסקי זמן ארוכים מאד של שתיקה והזנה רוחנית, נפל קורבן לפני מספר שנים לתאוות בצע, וכל כספו נשדד ונגזל על ידי סוכנים שהוא בטח בהם, חברות הפקה וכיוצב. זו אחת הסיבות שיצא לסיבוב ההופעות הזה, כדי שתהיה לו פנסיה, עד כדי כך. והוא גם שהזהיר, שהיונה תמיד כלואה…

 

אז בתור הורים, לעצמנו (ל"ילד הפנימי" וגם לילדים שלנו או של אחרים, התפקיד שלנו לשחרר את היונה, ולהקפיד שהיא תשאר חופשית.

 

 

היצירות המדהימות מתוך http://www.telegraph.co.uk/culture/culturepicturegalleries/6407277/Bent-Objects-by-Terry-Border-The-Secret-Life-of-Everyday-Things.html?image=2

 

בעיית הזרים בישראל, כוזרים, לבנון

 

כוזרים, ערוץ 1

 

הסרט (בהמשכים) של אהוד יערי על "הכוזרים", מלאכת מחשבת שכבר צפיתי בה בהקרנה בסינמטק מזמן, ועדיין לא נס ליחה. תחקיר מעולה, המותיר מחשבות "בלב איש" על חלוף העיתים ואפסות האדם וההסטוריה. חקר הממלכה המסתורית במרכז אסיה שהתגיירה בבת אחת בעקבות החלטה של המלך, שערך סקר פילוסופי בין שלוש הדתות, והשתכנע שהיהדות עדיפה מהשתיים האחרות, אולי מטעמים פוליטיים. מסע ב"כזריה", בקרים, מגלה את שרידי הארכיאולוגיה, ושרידי היהודים, הקראים, והכוזרים, תערובת של עובדות וספינים, מלחמות וגניבות דעת וממצאים, לבסוף למרות המידע הרב, אין מסקנות חוץ מ"הכל זורם". נוגע ללב, שרידי קהילתה הקרימצ'קים, יהודים מקרים שרובם ניספו בשואה, למרות שאינם רואים עצמם יהודים אלא בני עם נפרד שעומד להיכחד. הקראים, גם הם מקפידים להבדיל עצמם מהיהודים, אבל דומים בשפה ובמנהגים, כמעט אחים, אבל רק השינאה והבדלנות מסגירים את המוצא המשותף. אפשר לקבל את התיזה הפלשתינאית (ששלחה את יערי לחיפוש שורשיו), שהציונים הם כוזרים, ולו מפני שלכוזרים היה מנהג מתועד, לשסף באכזריות סדיסטית את המלך שלהם, באופן שגרתי, לאחר תום הקדנציה. המנהג הזה לפחות שרד בישראל הציונית, אמנם לא מעמידים על עץ ומשחררים את הענפים הקשורים לכל רגל בנפרד כדי לקרוע את הגוף לשניים, אבל..כמעט. ויש עוד כמה סממנים מחשידים, אבל מעבר לכך, הכזרים נראים בעלי מזג נוח ומוכשרים, לא נורא להיות מיוחס להם. ממלכת הכוזרים (שיערי מבקש להשוות אותה לישראל הציונית, העומדת על חרבה) הפסידה לבסוף ל…נורווגים (הויקינגים), אז כדאי לשים לב…אולי ההסטוריה תחזור על עצמה.

העוקץ

 

המהומה סביב ילדי הזרים, והפליטים, ניראית כמעט כמו מזימה ציונית לשכנע את מעט הנותרים בציון שהנה מצבנו נפלא, שהרי הארץ מוצפת בגלי הגירה , מיליונים ממש, המאיימים לפרוץ את החומות, הישר לארץ הדבש והחלב. אם כל כך הרבה זבובים רוצים.משמע, זה לא או כן ערימה של חרא ? יחליט כל אחד בעצמו.

 

מדיניות ישראל ביחס לפועלים זרים ופליטים גם יחד היא רלוונטית בערך כמו המדיניות של מצרים או זימבבווה. גם לשם באים פליטים, וגם לשם מגיעים הרבה גלי הגירת עבודה, שכן לגיהנום יש לפחות שבעה מדורים, שבנויים כניראה במדרון או מתלול כלשהו, וכל אחד רוצה לעלות, עד כמה שזה עשוי להיראות מגוחך או פתטי למי שיושב למשל בפריז, או במגדלי מיליון דולר דירה, איפה שהוא.

 

אלי ישי, מומחה לא קטן בפרובוקציות והסחות דעת, לא סתם זורם עם המהומה התקשורתית, הוא מריח את הפוטנציאל שלה, פוטנציאל ההסחה, ובעיקר הפוטנציאל של ניפוח המגלומניה הישראלית, זו שגורמת לאזרחים פה להיות צאן ממושמע לקלגסיו הנבחרים. כמה נעים לחשוב לישראלי הממוצע, זה שיש לו משכנתא על שני חדרים בתל אביב, והוא קורא ספרות יפה מן העולם, שהחלטותיו בקשר להגירת סודאנים הן הרות גורל, ונובעות מיכולתו להיות מוסרי וחזק. משכיח לרגע את הקנסות, העמלות, ההתנכלות האחרונה בעבודה, או מתאגיד התקשורת שגובה פי עשרה מכל מדינה נאורה על חרא שירותים, בקיצור, לרגע קט הוא או היא יכולים להרגיש "כאיש אחד" עם העולם הגדול, והמשופע בכל טוב, לרגע אחד, החזון של אהוד ברק, על וילה בגונגל נשמע לא רק אמיתי, אלא נחמד אפילו. לא סתם וילה, אלא וילה מלאה באנשים טובים באמצע הדרך, שחבורות פראים צובאות עליהן, וחלקן אפילו נותן לשלושה ילדים כושים להישאר כדי שינקו את הבית שלהם קצת יותר בזול מאיזה פריחה שלומדת תקשורת, וצריכה דמי כיס, או פלשתינאי ממורמר (הם תמיד נורא ממורמרים, אוף).

 

הורדת היקף היצוא של נשק לאפריקה (או למזרח הרחוק) באחוז אחד, תציל פי מיליון נפשות, אבל אז לא תהיה "פרנסה למשפחות" שצריכות פיליפינית לסבתא ועוזר בית סודני למחותנת. LIFE

מחלות

 

אני משוכנעת שאלי ישי ידע מראש איך יתקבלו דבריו והוא ממש יושב ומחייך בביתו. עכשיו שפך עוד דלי נפט על המדורה הגוועת, כמה טוב לשס קונטרול, ובכלל לקונטרול. לגופו, תפקידו של שר הפנים הוא אכן לדאוג למחלות מיובאות, ובתור מי שהיתה פליטה במשך שנה, במדינה נאורה ביותר, אני יכולה להעיד שהחשד הזה מלווה כל אחד, כולל אשכנזים שמגיעים מישראל. בעיקר מחפשים שחפת ומחלות מין. אגב, כל מי שממלא טופס בקשה לויזה אמריקאית נדרש לחשוף מחלות מין, וזה כולל קונדילומה וטריכומונס כניראה, שכולנו עברנו פעמים רבות,  מעליב ?. ככה זה, הממשלה קיימת כדי לנסות לוודא שלא יביאו לכם הביתה איזה אבולה מזן בלתי מוכר, שתטרוף אתכם עם הכוונות הטובות. אני משוכנעת משום מה, שפועלים זרים בישראל לא נדרשים לזה, לא כי לא צריך, אלא בטח רוצים להקל על סוחרי האדם שמביאים אותם, והם המהווים בעיה , ולא המהגרים או יפי הנפש שצועקים עכשיו,. סוחרי האדם הם בטח עבריינים (כלומר "אנשי עסקים") שחלקם במרכז הליכוד, וחלקם חברים של אהוד זה או אחר, וגרוע מכך אולי אפילו ממפלגת ש"ס, וככה מוכן ישי לספוג קצת צעקות מיציע לעוס שממילא לא מצביע לו, ולתת שמיכה לחברים, ראינו שהם יודעים לתגמל (את חבריו למפלגה שנמצאים מאחורי סורג ובריח ועושים נפשות בכלא).

 

תקיפה בלבנון ?

 

לכן אני שואלת את עצמי האם עומדת להיות תקיפה בלבנון שאנחנו רואים כזו הרמוניה מקיר לקיר בין מרצ ושס לנהל צרחות על עניין שאינו קיים ? כניראה שכן…או שמא לא רוצים לדון בעליית מחירי הדלק, ובמס המים, ואולי בהילארי קלינטון שנמצאת כאן, או שאולי ההצגה בשבילה בכלל? קשה לדעת בישראל מי נותן את האות, ואיזה זובור נאכל בזמן שאנחנו מסתכלים על הכדור נע בעצבנות מן המגרש של שס למרצ (ודומיה), ואיזה יד כבר מחטטת לנו עמוק בכוס (שורוק), בכיס או בישבן ? כניראה שעיתונאים מסויימים יודעים, אבל הם לא יגלו, גם אם יעקרו להם את הציפרניים..לא בשביל זה הם מקבלים משכורת…או כמו שאומרים "הם לא עובדים אצלנו".