Monthly Archives: מרץ 2011

מינוי ראוי לראש השב"כ

יללות שבר

נפל דבר בישראל, ראש השב"כ הממונה יהיה ימני, נמוך מצח, דתי לאומני, ובוגר גולני. סופסוף מדינה נורמלית, שבה ראשי ארגוני חושך עונים על הפרופיל המקובל לארגונים כאלה. זעקות השבר בשמאל תמוהות למדי, אפשר היה לחשוב שנתניהו מינה מתנחבל לעמוד בראש החוג למגדר ופוטס מודרניזם, או לועדת פרס ספיר. ולא היא. מדובר במינוי לארגון שעלפי הבנתי הענווה לא צריכים להיות בו הרבה נישות לשמאלנים, חתרנים, נאורים ושוחרי שלום ואוניברסליזם. אלא שבישראל, עד כה, לפי מסורת  עתיקה, למדנו לחשוב ש"טוב שיהיו אנשים נאורים במקומות האלימים", ומה יצא ? אני לא הרגשתי שהבטחון האישי שלי גדל, או שזכויות האדם שלי מוגנות עם היצורים האלה, שהלכו ותפחו לכדי בעיה דמוגרפית של ממש (עדת הצבועים).

בארצות הברית בודאי, אבל אני מניחה שגם בשוודיה וניו זילנד ראש השירותים החשאיים הוא אב טיפוס דומה ליורם כהן המקומי, שמרני, הולך לכנסיה ביום ראשון, ושונא את כל העולם חוץ מהעם שלו. לעומת זה, הרדיקלים הם אמנים, הוגים, סופרים מיוסרים,  וגם פעילים פוליטיים שמעדיפים לפזר את האנשים שלהם במועצות המקומיות דוקא,  ואולי בועדי עובדים וועדות תכנון, לפי משנתם הקהילתית, קהלתנית, סביבתית וכיוצב. ובכל מקרה, קשה להניח שעיקר פרנסת השמאל החתרני בארצות דמוקרטיות הוא מהצבא, המוסד והשב"כ, כמו כאן.

אני מרגישה שיש סיכוי רב שזכויות האדם שלי , חרף דעותי הבזויות בעיני יובל דיסקין, יעלו כיתה עם יורם כהן, ועם התרופפות המעוז האחרון של עדת הצבועים, המקבלים שכר מצהל ומהשב"כ וגם מתנאים בתואר אקדמאי נאור-אמן-חתרן-רדיקל-אקטיביסטית. אלה האחראים לשחיקתו של מעמד השמאל הישראלי בעיני עצמו (הכזונה תעשה את אחותנו ? וכאמן-מרגל תעשה את אחינו ?) יותר מכל מתנחבל פשיסט מוצהר.

שמחה לאיד קצת, שעכשיו יסבול הימין, ובעיקר הדתי, מכל הרעות החולות שהרקיבו את המגזר החילוני-שמאלי _עבודה מרצ בעקבות זיקות איתנות מידי לדדי מערכות השחור. שיגייס לו מהמגזר שלו, ושיהנו. עד שגם שם ילמדו, בדרך הקשה,  שלכוח יש מחיר, ולא בכדי המליצו חז"ל להתרחק תמיד מהממשלה, גם כשניראה שכדאי להצטרף לחינגת הכוח.

בתור מומלץ של הרבנים, אני מקווה שהראש החדש ימעיט בפעילות נגד יהודים, ובמעגל שני ימעיט לפעול נגד אזרחים, כולל לא יהודים כמובן, שכן לא לזה הוא מונה, ולא בשביל זה התכנסו פה בציון אחרי אלפיים שנות. הרי יכולנו להמשיך לשחות בביוב תחת השטאזי או היבסקציה או בארצות הברית. בית לאומי, זה קודם כל בית בכלל, ולא ביב שופכין או בית זונות שבו מרגלים זה נגד זה, מגייסים זה את זה, מפעילים זה את זה, ומוליכים שולל זה את זה במשכורת של המדינה.

 

קרשנדו

עף המכסה

עוד לא התחיל הקיץ וכבר סימנים של חמסין בציבור. ראשית, בעקבות הפוסטים שלי על "השמאל הרדיקלי מאמ"ן חמ"ן וחרמ"ן" קיבלתי שוב נאצות מהסוג שכבר הספקתי לשכוח, וטוקבקים וגם הבלוג שלי פתאום "עושה בעיות" בתחום הממשקים. זה מה שקורה כאשר מתעסקים עם רדיקלים בעלי הכשרה צהל"ית, מקבלים מכות עוד לפני שמתברר מה היה לנו פה.

מי שרצה את צה"ל בתור תחליף לזהות לאומית, קיבל מורונים אלימים, חלקם דוברי שפות ובעלי תארים, אבל עדיין בהמות.

שופטת אלימה

חייכתי קצת למקרא התיאורים העסיסיים בעיתון "הארץ" על עוללותיה של השופטת צ'רניאק והחותן הסרבן. כתבתי פה לפני שש שנים את זכרונותי מהגברת, כאשר היתה בבית משפט השלום בבת ים, ואני בהופעה הראשונה שלי בחיי המקצועיים, כמתמחה בשנה השניה. השופטת היתה קצרת רוח מלכתחילה ועוינת, אך כאשר ביקשתי שתרשום משהו בפרטיכל כדי שאוכל לערער עליו, והסתמכתי כמו ילדה טובה על כל מיני תקנות, היא אמרה לי "פרטיכל את רוצה ? הנה לך פרטיכל" וקרעה אותו לגזרים. מסתבר שמה שלא עוצרים בזמן, הולך ותופח ונגמר לא נעים. הבעיה אינה צ'רניאק שכאמור המזג השיפוטי שלה היה ידוע מראש, אלא עדת החנפים והמושחתים שממנים אנשים כאלה, וגם טורחים להסיר מהם כל צורך להתמודד עם האישיות הכוחנית שלהם.

מאחר שאני לא מתנגדת לאלימות, באופן גורף, אפשר לאמר שאין זו התכונה הגרועה ביותר שאפשר לצפות בקרב השופטים שלנו. אינני מכירה אותה, אבל אולי היא עצבנית וישרה, ואם כך יש לסלוח לה ולהעביר לטיפול ב ANGER MANAGEMENT, אולי דבר בעיתו בכל מקרה. אם העניין חמור יותר, אז נקווה שהמערכת יודעת להתייחס ביושר ובשוויון גם לשופטים, כאחד העם, כפי שאמר שופט אחר, החודש, לנשיא לשעבר.

זיונים ונסיעות לפולין

כמה בזיונות יכול לחטוף אהרונוביץ בקדנציה אחת ולא להסיק שום מסקנה אישית על יכולת הניהול שלו את משרדו. הפעם כבר אין כוח אפילו למדיה, אבל עוד מינוי בכיר מאד במשרד להגנת הבטחון שלנו, נמצא כלקוי מאד, ולמרבה הצער, הבדיקה נעשית כאשר רוב הקריירה של הצדיק כבר מאחוריו. המועמד למפקד בתי הסוהר, גביזון אחד, נמצא כמזיין פקידות וכפיפות (מרצון, מרצון כמובן), וחובב היסטוריה של השואה, המרבה בנסיעות פרטיות (!) במימון של מישהו (?) לפולין.

איכשהו כל התיקים האלה המפוקפקים מגיעים לידיו של קלגסבלד, והנה עוד סגירת מעגל מימים עברו. קלגסלד היה מתרגל שלי במשפט חוקתי, בתחילת הלימודים. זכורה לי היטב זחיחותו, ופעם אחד הסביר לנו מה זה הביטוי "הרחיק את עדותו", וכדוגמא נתן נאשם באונס המכחיש שהכיר בכלל את המתלוננת. בחיוך מנצחים הסביר קלגסלד שלא כדאי "להרחיק את העדות", כלומר להכחיש היכרות אלא עדיף לאמר שהיא הסכימה. והנה, שום דבר לא השתנה.

ומי שדוקא מתפטרת

בעוד אהרנוביץ בודק את האפוקסי על הכסא והתחת, ומסרב לזוז מכסאו, ולא חשוב כמה מטרידים ומושחתים יימצאו במשרדו מעת לעת, מישהו אחרת מקדימה ליטול אחריות ומתפטרת. זו אקדמאית בשם אורלי לובין מהחוג למגדר באוניברסיטת תל אביב. הסיבה לכך, כנס שהיא ארגנה בנוגע ל…בלוגרים ! והפך לעיסה מדממת של ריבים, משום שהוזמן לפאנל הבלוגר והעיתונאי בני ציפר שאינו לוקה ברגישות מגדרית, והוא גם הבוס (אולי, לא בטוחה) של יצחק לאור, המשורר שעמד במרכזה של תלונה מתוקשרת על אונס והטרדה. חבל שאהרונוביץ לא לומד ממנה, אך זה דרכו של עולם.

החוג למגדר עמד במרכז שערוריונת זוטא לפני כמה שנים, בעקבות ראיון ב"הארץ" עם תא"ל שמעון נווה, קצין הזוי למדי, שנשוי לראש החוג למגדר הזה, חנה נווה.

בהתקשר לנושא הראשון, כאשר במילא הצבא בוחר את האופוזיציה שלו, אין לצפות לתרבות שונה מאשר בחדר מקלחות של טירונים בגולני, שמאוננים על חוברת פורנו. הפשרות שנעשו בדרך מתגלות כחישוב לטווח קצר, אם כי מי שנהנתה מהסידורים לאורך השנים, מסודרת גם היום לא רע, כאשר העייסק מתפורר. (הלחץ נובע דוקא מהתפוררות של התשתית הפוליטית של "ההסדר", קרי מר"צ והעבודה).

שמעון נווה הוא "הדור הבא" של פעיל השמאל, יוצא חמן וחרמן, אשתו מורה ליוגה ומגדר, ובשיחות פרטיות הוא יגיד משהו כמו "שרמוטה משוגעת" (על מתלוננות בעבירות מין), אך בבלוגים הרדיקלים הוא יכתוב ברגישות על זכויות המיעוט האוזבקי בסיני, או משהו כזה. וכל השאר יכולים רק להמיר דתם או משהו כזה, כי מרחב מחיה פוליטי חלופי מעולם לא היה.

שייח נתניהו באל גזירה

מבקר המדינה שולח סנוניות אקדמה לדו"ח שהוא יוציא על הנסיעות המושחתות של הזוג הסעודי נתניהו, חביב המיליונרים, בעלי הקזינו וסוחרי הזונות, מקרב עידית היהודים האמריקאים וגם כמה כמרים נוצרים אדוקים ועשירים. אני מקווה שאם היו עבירות על החוק הוא ייאכף על הזוג הזה שמוציא שם רע לשם הרע של שליטי המזרח התיכון. דרוקר זוכה לשבחים מוגזמים , אבל אני יכולה להבין שבימים קשים אלה זקוק עיתונאי לאומץ רב להגיד את המובן מאליו על ראש ממשלתנו. דרוקר לא מייצג בעיני אמות מידה אחרות, ערוץ 10 מנסה ולא מצליח להיות אל גזירה הממוקם בקטאר כידוע, והסיבה שהוא לא מצליח זה שבכל מקרה הם לא מסוגלים אפילו למנות כמה נשים בתוכניות ה"נאורות" שלהם. בינתיים אחד אפס לטובת קטאר, כי גם השליט שלהם מתנהל בטעם יותר טוב מהשייח נתניהו ואפילו הטלויזיה שלהם משובחת יותר.

 

 

 

מסורת אפלה

כניראה בעקבות פרשת קצב, ואולי בלי קשר, העזה נפגעת התעללות והטרדה ממושכת ושיטתית בכור בדימונה להגיש תלונה באמצעות עורך דין. אין זה דבר של מה בכך, שכן כוחו של הנשיא קצב אינו מגיע כדי חלקיק מכוחם של פקידי הועדה לאנרגיה אטומית בישראל. מסורת היא בממסד הסודי והמיוחס ביותר, הכור והועדה, להטריד עובדות מוחלשות, וגם – לפחות בעבר – חיילות שהושאלו לתפקידי פקידות במשרדי הועדה לאנרגיה אטומית ברמת אביב.

בכל מקום היה מצבה של המוטרדת המוחלשת גרוע, זה ברור, אך על פי עדויות לאורך שלושים השנה האחרונות, מצבן של המוטרדות בממסד הרדיואקטיבי היה ממאיר ממש, ולא בגלל החומרים המסוכנים. חיילות שגוייסו כדי להפוך לשפחות מין של הבכירים מאד, הוחזקו בתנאי שבי והתעללות ודיכוי לאורך כל החיים, כמעט, כדי למנוע מהן להתלונן או אפילו לבוא באיזה שהיא דרישה וטענה, מן הסוג שהעלתה א מבית הנשיא. (כאן המקום לתת יישר כוח וחיזוק לא מבית הנשיא, גם בתביעת הפיצויים שלה). השליטה בחיילות המוטרדות בוצעה באמצעים שטניים ממש, הטרדה מאיימת, האזנות, הפרעה בתעסוקה ובחיי משפחה, הליכי גבייה שלא כדין, וכולי. לצד הבכירים המנובלים הללו עמד מרצון צי של עושי הן, עורכי דין צמרת, וכל המערך הבטחוני של ישראל, וגם בחו"ל אגב, נשים שניסו לברוח נתקלו ביד הארוכה של ממסד האטום ועמיתיו הפזורים בעולם כולו. לפחות עד לעת האחרונה, היה זה מעוז האשכנזים, אלה שנגדם לא מוגשים כתבי אישום כמו נגד הנשיא קצב או איציק מורדכי, כי גם השופטים חברים שלהם, או שכולם הגיעו מאותה עיירה בפולין.

גורל דומה פקד צאצאים ובנות זוג של עובדים בכירים בעלי הפרעת אלימות במשפחה, כולל כאלה שאנסו את בנותיהם וקיבלו את "הגיבוי האטומטי" והמיוחס של הממסד המאיים. אגב, גם עובדים נאמנים שחלו בסרטן וביקשו לתבוע פיצויים כדין, טעמו מקצת מנחת זרועו של "הכור" (כולל הכור בפלמחים, שגם הוא גבה חללים מקרב המדענים).

הפטריצים והפלבאים

סביבת השחיתות והתעללות של הכור, הועדה לאנרגיה אטומית והגופים הנילווים, מעולם לא עמדה באור הזרקורים וגם לא אור השמש, ולא מפאת חוסר מידע. פסיכולוגים ופסיכיאטרים (בעיקר מאזור באר שבע) מכירים היטב את הנפגעים ובעיקר הנפגעות, וגם בפרקליטות נאלצו מידי פעם לעמול שעות נוספות לטייח תלונות כדין שהגיעו דרך המשטרה, וחייבו העמדה לדין. כאשר מדברים על ה"מחוסנים באמת" (לעומת משה קצב, למשל), מדברים על הרשת הזו, שמהווה מעין "אימפריית אופל" עצמאית, ואין המעז להתקרב לשם.

אחד האנשים המזוהים היסטורית וחברתית עם הממסד הזה הוא שמעון פרס, הידוע כמקים הכור בדימונה. יוסי ביילין שולח הצעות פיתוי לנשיא קצב לאחרונה, ויתכן שהדברים קשורים.

אני מאחלת למתלוננת ולעורך דינה, שיצאו נשכרים מהתקדים הציבורי במקרה קצב, ויחשפו את המתרחש באחד המקומות הנסתרים ביותר, שבו ניצול הכוח לרעה הפך לנורמה, בעצם למסורת.

לא פצצה מתקתקת (הפסיכולוגים המענים, המשך)

פריט מעניין נחשף בקשר לחקירת העינויים שהפעיל מנמשל בוש בבתי הכלא "השחורים" (גיטמו ואחרים), זהו מזכר בכתב ידו של אבי התוכנית, תוכנית העינויים, ברוס ג'סן, פסיכולוג שמכר את נפשו לשטן, ועמד בראש הפרוייקט, ולאחר מכן הנפיק את שירותיו בצורה של תאגיד המקבלן ל CIA שירותי חקירה. (התאגיד פורק בינתיים בעקבות הפירסום הציבורי).

כתב היד חושף  כי לפחות מבחינתו של JESSEN , תוכנית העינויים אין לה דבר וחצי דבר עם "הוצאת מידע" או "פצצות מתקתקות" אלא זוהי מעבדה לייצור עבדים, כלומר, פיתוח יוישום שיטות עינויים המובילות את הקורבן להפוך ל"משתף פעולה" ולמעניק שירותים ללא תמורה, למעניו. מטרות העינויים והשיטה להפיק את "העבד המודרני" משורטטות במזכר שהוא כבר בן עשרים שנה, ערב השקת הפרוייקט, שנעשה תחת חסות תוכנית ההישרדות של חיל האויר (תוכנית גיבוש לטייסים, שנהוגה גם בארץ, המכינה אותם לשבי). את המזכר מצא וחשף שותפו לשעבר הפסיכולוג הצבאי קירנס, אשר אחראי במידה רבה למאבק הציבורי בנושא זה.

הזניית הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה

החשיפה של שיתופי הפעולה הנרחבים והעמוקים בין קהילית המודיעין ובין קהילית "בריאות הנפש" מעוררת הרהורים נוגים על הנחיצות בכלל של מקצועות אלה, שתוקפם המדעי נתון בספק ממילא. האתיקה הבסיסית של מקצועות הסיוע בבריאות הנפש היא לסייע להחלמת והעצמת הפציינט, והנה די במהירות (יחסית למקצוע חדש ) נמכרו העקרונות האלה לטובת פיתויים שונים, עד למה שתאר אחד מהפסיכולוגים כ "מעבר אל הצד האפל" (THE DARK SIDE) בהשאלה מהסרט מלחמת הכוכבים, המספר על ה FORCE, כוח האנרגיה שאפשר להשתמש בו לטובה או לרעה.

כתוצאה מן הנזק התדמיתי לכלל המקצוע, בעקבות המידע שנחשף מפרוייקט העינויים הענק של הממשל, החליט ה APA, איגוד המקצועי של הפסיכולוגים הגדול ביותר לעשות מעשה חסר תקדים מבחינתו, ופנה בדרישה לבטל את רשיונו של ג'יימס מיטשל, המעורב הבכיר השני (כמו ברוס גסן) בפרוייקט זה. ביולי האחרון פנה ה APA לרשויות בדרישה זו, בטענה כי מדובר בהפרות אתיות חמורות וחריגות.

"Regardless of what legal categories these techniques fall within, one conclusion is clear: a psychologist who helps inflict such cruel and shocking abuse on a defenseless human being would appear to have violated basic standards of conduct of the profession," according to the complaint by Northwestern University law professor Joseph Margulies and filed on behalf of a Texas psychologist.

בכך מבקש ה APA לנקות את עצמו מתקופת השפל שבה הוא בעצמו , כגוף מקצועי, שיתף פעולה עם ה CIA ורשויות בטחון נוספות בפיתוח אמצעי חקירה ועינוים. כך למשל נערכו סדנאות משותפות בנושאים שונים, וכן חלק מבכירי ה APA (נבחרים וחברי ועדות) היו בין מעניקי השירותים לרשויות החקירה המפוקפקות.

ואולם, לפני חודש בערך נדחתה התלונה למועצת הרישוי בטקסס, ובמקביל נידחו פניות ותביעות דומות בניו יורק  (נגד הפסיכולוג הצבאי גוהן לסו ומקומות נוספים, נגד פסיכולוגים נוספים.   לפחות לגבי ג'סן ומיטשל, ה CIA הודה בפומבי כי הוא העביר לידיהם כמה מיליוני דולרים לכיסוי הוצאות ההגנה המשפטית, ואיפשר להם בכך להשיג ייצוג משובח וגם הביע בכך תמיכה ברורה ונתן להם גב. (הצהרה המשפיעה בעצמה גם על גישת הטריבונל העוסק בזה).

הדברים ניראים עתה חמורים יותר, כאשר עולה ספק רציני אם מלכחחילה המטרה היתה חקירתית-חירומית, או שמא כפי שנרמז עתה, מטרה של "גיוס שיתופי פעולה", ו/או ניסויים בלתי חוקיים על אסירים ושבויים, או ניהול אוכלוסיות כבושות, כל אלה אינן מטרות חקירתיות של מניעת טרור או הצלת חיים, אפילו בדוחק. הצד החיובי בפרשה זו, אם אפשר לאמר זאת כך, הוא שה APA קבע, עתה, שבשום מקרה לא יוכל פסיכולוג לסייע לגרימת כאב, ובכך סגר את הפירצה.

ובפתח גואנטנמו ניצב שער ברזל ועליו  יצוק באותיות עבריות -"יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו"

אני ממליצה לקוראים לשוב ולעיין ברשומות קודמות על "הפסיכולוגים המענים", וגם תהיותי בקשר לשתיקות הסמיכות בישראל, שבה המצב קצת גרוע יותר מאשר בארצות הברית.  אני מוסיפה על הפוסטים הקודמים גם את הנושא של היתרים שקיבל ה CIA ורשויות בטחון אחרות לעסוק בעניינים אלה גם בישראל, ולא רק נגד "מחבלים". בארץ ממשיכים להנות מיד חופשית, ואנחנו קוראים על חטיפתו-הבאתו האלימה של אבו סיסי, תושב עזה, שעבר "חילוץ רפואי" על ידי כוחותנו באוקראינה והגיע לארץ, לא ברור מדוע בשלב זה. (אולי זה היה אימון בכלל, לחילוץ בני טיפשעשה ישראלים ממסיבות סמים בהודו, במצוות הוריהם, לך תדע). מקרה של RENDITION ביישום מסחרי מצאנו בפרשה המרתקת והמושתקת של הפסיכיאטר הבכיר מירושלים שחטף אשה צעירה עבור שכר מצווה מהוריה המופרעים, שרק רצו לכפות עליה את רצונם כמקובל במשפחות יהודיות רבות. יכול להיות שהפסיכיאטר פדה את עונשו במבצע אוקראינה האחרון, או שמא סדר הדברים הפוך, קודם חטף מישהו ואחרי כן סבר שאפשר להפריט את זה לעיסוק מסחרי משתלם. מכל מקום ההורים שוחררו ממעצר בהתערבות הרב של מגדל העמק…

אקטיביזם במשבה

כמו בישראל גם בארצות הברית חשים אנשים תסכול מחוסר ההיענות של מערכות משפט ואתיקה רשמיות לטפל בעינויים שביצע ממשל בוש ב"מלחמה נגד הטרור", וכן ב EXRAORDINARY RENDITIONS. חלק מן הפעילים ממליצים לחזור לקו יותר פוליטי, מאשר משפטי-פורמאלי, ולקשור את נושא העינויים לתחומים אחרים וחשובים, כמו המלחמה עצמה, והיחסים שבין הפרט לממשל במישור הפנימי. אחרים תולים תקוות בלחץ בינלאומי ובחקירות המתנהלות כעת בספרד, פולין וליטואניה, בקשר לאותן פרקטיקות.

אובמה אותת, פחות או יותר בפתח שלטונו, שלא יעסוק בציד מכשפות ובהתחשבות משפטית עם קודמיו בתחום זה, אלא יעסוק ברפורמות נושאות פני עתיד. השאלה אם באמת אפשר לשנות מבלי לעסוק בחשבונות עם העבר. הדוגמא של פעילות ה APA מלמדת שהדברים שלובים, אך בלתי תלויים. כולמר, ה APA קודם כל קבע כללים חדשים לעתיד, וגם התערב בהליך משפטי נגד אחד הפסיכולוגים, אך לא המשיך בהליכים אלה. יש להניח שאין זו המילה האחרונה בתחום זה, ומידע נוסף ילך וייחשף בקשר למנגנונים הפנימיים של מערכת העינויים המזוויעים והחטיפות של העשור הקודם.

גזר-דין; הבלוגוספירה המגוייסת

גזר דין ונאשם שלא מבין עניין

שבע שנות מאסר נגזרו על הנשיא לשעבר והרחוב גועש ורועש, כך ניראה בטוקבקים לפחות. כמו רבים לאחרונה, גם קצב נלחם כאריה על הזכות לפרש את המציאות כרצונו, כפי שקודם היה רשאי לעשות זאת מטעם המדינה, ולפתע נגזל מעמדו.

ברקע לאירוע זה כדאי לזכור את הפרשה שבה מסובך סילביו ברלוסקוני, שנוקט בשיטות דומות ואף שלח שליחים למרוקו להנדס את תעודת הלידה של המתלוננת/נפגעת "רובי", קטינה שסיפקה לו שירותי מין ועדשיו משמשת עדה מרכזית בהליכים נגדו.

מדובר במקרים בודדים יחסית של נאשמי צמרת הסבורים באמת שהפריוילגיות שלהם ראויות, בין מטעם אלוהים (קצב) או מטעם כוחם והנורמות הנהוגות במקומתיהם. בדרך כלל רצוי לנאשם מיוחס להוריד פרופיל, כך יש לו יותר סיכוי להנות ממעמדו הרם, אך חלקם מתקשים לעמוד בהשפלה, ומדובר במקרים האלה בבעיה אישיותית שאין לתלות בה הרים והררים של פרשנות מגדרית. אולמרט מנהל מערכה דומה, על עניין שונה לחלוטין (שחיתות), וגיואב גלנט נקט בסגנון הזה (הכחשה והתקפה ואחיזה בפריווילגיות) במאבק על הרמטכלות. יש האומרים שאדם ניכר בכעסו ואחרים ישלפו פתגמים שונים, שלא תופסים אדם בצערו ובכעסו וכולי וכולי.

הצד המעט מעניין יותר בפרשה זו נעוץ בחיבור שיצר קצב בין האישום נגדו ובין המאבק ארוך השנים בין הרבנים ההלכתיים ובין מערכת המשפט הממלכתית-חילונית. במקרה זה, החיבור הוא מעבר לשייכות חברתית, אלא נוגע למתח בין "מעמד האשה" בהלכה ובין מעמדה במשפט החילוני, כלומר, מאבק על נורמות, כאשר קצב מייצג את המקובל על פי ההלכה, המטילה לפתחה של האשה את האחריות למעשים מינים, ומכל מקום, אינה מכירה כלל בשלל הנורמות החדשות בקשר להטרדה וניצול מעמד לרעה. מבחינה הלכתית אין גם כל רע בפוליגמיה והסדרי זנות שונים, ושפחות ופילגשים, כל עוד היחסים נעשים בגדר איסורי העריות והיוחסין המקובלים בהלכה, ורצונה של האשה אינו פונקציה. ההלכה גם אינה בנויה למצב של שוק עבודה שבו נשים מצויות לרוב, כך שזהו גם ניסיון לדברר את הציבור הדתי, או חלקו, ששמח להתנגח על מערכת המשפט החילונית והנורמות של שוויון האשה וחירותה לעבוד ולתפקד מחוץ לבית. במציאות ההלכתית, שהיתה נוחה גם לקצב במקרה זה, היו סוקלים את העובדות המוטרדות, ובזה נגמר הסיפור.

הצד המשפטי, לכאורה

בצד המשפטי יש בתיק איזה חידושון חיובי, השאלה אם אינו זמני ורגעי ולצורך התיק הזה, וזו ההתייחסות הריאלית יותר למבעי "הסכמה" הניתנים במצבים קיצוניים של אילוץ והפרשי כוח. שמעתי את פלדמן בטלויזיה, כאשר שילמתי במכולת, טוען שממש הפכו את נטל ההוכחה, והטילו על הנאשם להוכיח שהמתלוננות הסכימו, במקום שהתביעה תוכיח היעדר הסכמה כנדרש. קיבלנו מושג על טיב "ראיות ההסכמה" בסיבובים הקודמים בתקשורת, כדי לדעת שהגיע הזמן לרענן קצת את התפיסות, לא רק בבית המשפט, אלא בעיקר בציבור. כתבתי כבר הרבה על תעשיית "ייצור ההסכמות", כלומר, שמבצע מתוחכם יידע להפיק מבעי הסכמה פורמאליים, לא רק כדי להחלץ מהרשעה אלא יותר מכך כדי לקשור את הנפגעת לאונס בדרך של אשמה, ושל "את הסכמת" המוכרת היטב גם מתיקי פדופיליה. שם אפשר למצוא "הסכמות" למכביר, גם מילדים בני שלוש, שהנאשם מנופף בהן, ויותר מהסכמות, אפילו פיתויים, ואפילו ממש דרישה שהנאשם יאנוס אותם, והוא נעבעך רק נענה.

אלו עניינים תרבותיים עמוקים, שאכן חוזרים שוב לשאלה הדתית גם כן, המטילה על האשה את הכוח לכל פיתוי ודבר עבירה, מאז גן העדן ועד היום. נשים יחסית אינטלינגטיות שאני מכירה יגידו בעצמן שתמיד זו האשה אשמה, והיא מפתה, ושחוקי הצניעות טובים כיון שאין לשים לפני הגבר פיתוי שאינו יכול לעמוד בו. כלומר, תפיסות אלה עמוקות מאד ורק באות לידי ביטוי באירועים מתוקשרים כגון אלה.

במקרה של ברלוסקוני כלל לא מדובר באונס או כפייה, לכל הדעות, אלא בשימוש בזונות אך גם שם קשה  לנאשם הטרי להבין שהוא מנצל את כוח משרתו לעניינים שלא לשמם נבחר למשרתו הרמה. ודי בכך למעשה כדי שיבינו עריצים אלה את הרמז ופשוט יתפטרו. ההתעקשות היא המובילה להליכים פליליים ולכל הפסטיבל הציבורי, ואולי טוב שכך, אז נוצרת הזדמנות ללבן שוב את הערכים בזירה הציבורית. רבים מנוקטי האסטרטגיה ההתקפית לוקים גם בייעוץ משפטי גרוע, של עורכי דין המלבים אצלם את תחושות החסינות וההתנשאות, ומבטיחים להם הרים וגבעות. ראינו את זה בפרשת גלנט, בפרשה קטנה יותר של "החוג לסוציולוגיה" ויש עוד עורכי דין מהסוג הזה שמסבכים את הלקוחות שלהם, בעצות אחיתופל.

ההקשר העברייני

במובן אחד אפשר להבין את הזעם של הנאשמים במקרים האלה, וזה רק בהקשר הרחב של הנורמות הנוהגות סביבם ואשר לא זוכות לגינוי או לאכיפה. אינני יודעת מה המצב באיטליה, אבל בישראל הנוהל לסחור בנשים, וכן להקצות "בשר הפקר" לבכירים, בעיקר על חשבון הקופה הציבורית (עובדות), הנורמות של המדינה בייזום והכשרת מעדי אונס הרבה יותר חמורים מאשר פרשת קצב (או ברלוסקוני), מעורר אצל הנאשמים תחושה של קורבנות ואכיפה מפלה.

אני לא מאלה שסבורים שתיק זה מסמל מפנה כלשהו, ניכר שהמדינה ממשיכה באותה מדיניות של הפקרות ואונס, ונוח לה להשתמש ביחסי הציבור של מקרה זה, כדי להוכיח ש"המערכת עובדת", הדברים מוכרים וידועים. יתכן שזעמו של קצב נובע מהפער בין מה שהוא רואה עכשיו ובין מה שהוא מכיר מתוך המערכות שבהן עבד עשרות שנים. לא נותר אלא לבקש ממנו שישטח בפנינו את ההקשר הרחב, ויעשה גם שירות לעצמו וגם לציבור. בדרך זו נקט יעקב ויינרוט, אדם שיש בו מן התבונה והאצילות כאשר חשף את האופן שבו מתנהלים היחסים בין בכירי הפרקליטים ובכירי השופטים כדי להסביר את ההקשר שבו פעל עם שוקי ויטה. אין לדעת אם זה ישפר את מצבו במשפט שלו, אבל מבחינה ציבורית, לדעתי הוא סימן הבדל גדול בינו ובין שורת נאשמי הצמרת הצורחים על כל העולם "קנוניה" אבל לא מביאים בדל ראיה או שמות להוכיח, וזאת מתוך פחדנות ועליבות נפש. ומכאן, שהציבור גם לא חש חמלה עליהם, אלא מתעיף מנאומי האימה שלהם.

הבלוגוספירה וצה"ל

שמחתי לקרוא שצה"ל יצא מן הארון, ויישר כוח על ההגינות בהודאה המאוחרת (עשרים שלושים שנה באיחור אבל מי סופר) שאגף המודיעין "עוקב" אחר ארגוני שמאל וארגוני זכויות אדם בינלאומיים. כדאי להסביר למי שאינו מבין את המשמעות, שצה"ל מרגל (!) אחר גורמים אזרחיים בשיטות המקובלות בעולם הריגול והמודיעין. תחת הלשון המכובסת שולחים אנשים המתחזים לפעילי שמאל, למשל, או מצותתים לדואל, ומפיצים דיסאינפורמציה ומשטים בציבור.

אמנם שמענו פה ושם נהי וקינה על "המדינה הלא דמוקרטית", מפי מיתממים הנתפסים להודעות רשמיות, אך מצב זה היה בתוקף מאז ומתמיד, והסיבה שנחשף בפומבי היא המעניינת. להערכתי ההודאה הפומבית באה לאחר שגורמים בינלאומיים הפכו את הפעילים הישראלים לצחוק, כך שעדיף היה כבר להודות בנוהל לפברק "שמאל ישראלי" כדי לרגל אחר הנעשה בארגונים בעולם.

והנה, בד בבד עם ההודאה המעניינת אפשר לשים לב שבבלוגוספירה לא נותר למעשה "אתר שמאל" אחד לרפואה שאינו בפיקוח אמ"ן או בניהולו הישיר או העקיף, ולא אכנס שוב לספירת מלאי.

עכשיו נהוג גם בבלוגים האלה להודות בחצי פה ובהומור לכאורה, שהכותב-מנהל-עורך הוא "יוצא" חיל המודיעין, איש מילואים, "איש היחידה" ובעיקר ההיא, שלא נחזור על מספרה. בעבר טרחו לשמור זאת בסוד ממש, ומי שהעז לחקור במופלא ממנו, ספג אש.

בניגוד לאחרים  שהתיחסו לנושא הזה בכלל, אני שולחת ברכה לצה"ל הדואג סוףסוף להסיר מכשול מפני עיוור. בעבר לא רק שלא טרחו להודיע לאדם הנחמד והתמים, הפעיל ואיש המוסר, שהוא מצטרף לארגון קקיוני שמטרתו בטחונית בכלל, אלא שהשתמשו בו,בה שלא ביודעין וללא הסכמה, לבצע "מעקב" אחרי מי שרוצים. למעשה על הבסיס הזה תפקדו רוב הארגונים בשמאל, והונו את המגזר האזרחי הישראלי לצורך כך.

בכלל אפשר לשים לב שהתרעמות הסמול המקצועי על השטף לאחרונה של חקיקות והצהרות המציגות את ישראל כדיקטטורה צבאית הוא על עצם ההודאה במצב שהיה קיים קודם. מרגע שהמדינה מצהירה על מה שכבר נעשה עשרות שנים, קמים המקצוענים וכותבים למה זה נורא. וקודם זה לא היה נורא ? אולי קצת יותר, כיון שקודם זה גם היה מוסווה וחשאי, ולמעשה יצר את ה"סמול" המקצועי, אנשים שהתמחותם בהסחת הדעת ממה שקורה באמת.

'קשה לדעת אם ההתרעמות היא על "הפרות זכויות האזרח" או על גזילת הפרנסה הכרוכה בכך שפרקטיקות מוסוות יצאו לאור, ולא יצטרכו כל מיני מקצועני צביעות שיעשו "כאילו".

אני מעדיפה להתמודד עם צה"ל שמודה, ואולי גם לוקח אחריות (טוב, לא נגזים, אבל מותר לקוות), לעומת קומבינות באפילה שמי שמצביע עליהן מייד אומרים שהוא הוזה ובעל קונספירציות, והראשונים שיגידו זאת הם בדיוק אלה המתפרנסים מהקומבינה, כמובן.

 

כ מ ה   ז ה   ע ו ל ה

אז פה עולה שאלה המיליון דולר, כמה מיליוני דולרים עולה הפרסה הזו ? והאם מישהו נותן דין וחשבון ? חה חה. זו למעשה השאלה המעניינת היחידה, אבל אין מי שישאל אותה…

רשתות זנות ילדים;

אשמה מדומה

מידי פעם אני מוסיפה פה קטעי מידע או רשמים וזכרונות השופכים אור כלשהו על שיטות של שעבוד וניצול ילדים ברשתות זנות. הפעם אני רוצה להתמקד בשיטה אחת הנפוצה יחסית ברשתות זנות ובכתות העוסקות בהתעללות פולחנית בילדים.

מעדויות שורדים עולה שבמקרים רבים, על מנת לגייס את שיתוף הפעולה הממושך של הילדים-הנסחרים לתקופה ארוכה ללא אמצעי שמירה, מביאים את הילדים לידי נטילת אחריות או אשמה בשותפות לפשע,  כמו רצח של אחד הילדים או יותר מאחד. שורדים העידו על הוצאות להורג בנוכחותם, ויצירת אשמה  של שותפות, המייצרת את השעבוד הנדרש, ללא אמצעי שמירה. במיקרים אחרים הילדים אולצו בעצמם להשתתף בהרג כזה, ולאחר מכן ראו עצמם כאשמים ברצח, ושיתפו פעולה בתחושה שבמילא לא יוכלו מעולם לצאת לחיים רגילים, מאחר שהם חשופים לאישום ברצח, אך מעבר לכך, אם לא חשו ראויים לחיים אחרים, ושמחו להעניש את עצמם באמצעות השעבוד ברשת הזנות. שיטות דומות נחשפו בעדויות של שורדי התעללות פולחנית במשפחות הנוהגות לסחור בילדים או לבצע בהם התעללות פולחנית. במקרים מסויימים מוקרב ילד או שנים מבין כלל הילדים במשפחה, על מנת לייצר את ה "BOND" של האשמה בילדים הנותרים, ההופכים כך נוחים לשליטה לאורך חייהם ונאמנים לכת המשפחתית.

מחקרים שנעשו גם על בוגרים נורמטיביים גילו שניתן היה לשכנע עצורים להנפיק הודאות שוא בעבירות מין, אשר הובילו אותם לתחושת אשם ומיאוס עצמי, והפכו אותם נוחים לתיפלול וניצול.

טכנולוגיה של שעבוד

רשתות זנות ילדים פועלות במקרים רבים במבנה של כת, על מנת למדר את הפעילות מהחברה הנורמטיבית ומרשויות החוק. בעבר, כאשר החוק לא אסר על עבדות וגם לא זנות או העסקת ילדים, די היה בשעבוד הכלכלי, כדי לייצר את הציות של הילדים למערכת הכלכלית הניזונה מניצולם. כיום, לאחר שברוב העולם נעשה מאמץ לשינוי הנורמות, הן אכיפה של איסור עבדות, הן העלאת גיל ההסכמה והן איסור הדרגתי בסחר לזנות ובזנות בכלל, חייבות המסגרות הללו לקיים מידור בשיטות "כיתתיות" כלומר לייצר מחסומים שיבטיחו את הסודיות והנאמנות של הנסחרים. אחד האמצעים הוא שיתוף באשמה, כפי שהזכרתי לעיל, ויש מבנים נוספים, כמו יצירת "מסגרת רוחנית" לכאורה, המחלקת את העולם ל"אנחנו" ו"הם", וכמובן המבנה ההיררכי היוצר מוטיבציה אצל ילדים לרצות את העומד בראש ההיררכיה ולהתחרות על חסדיו, בכל מחיר. טכנולוגיה דומה מתרחשת באופן ספונטני במשפחות שבהם מקובל גילוי עריות, למשל והן משועתקות לרשתות זנות ילדים.

מבצע באנגליה

מפרסומי העיתונות באנגליה השבוע עולה כי הסתיים מבצע רב שנתי ומושקע לאיתור פדופילים ורשתות זנות ילדים באמצעות האזנה ופריצה לאתרי אינטרנט המספקים "רשת חברתית" לפדופילים, חומרי פורנו אסורים (שבהם משתתפים קטינים), ושירותי סרסרות ותיווך לזנות ילדים. במהלך המעצר נפרץ אתר גדול BOYLOVER שבו, לדברי המשטרה, עשרות אלפי חברים. מבין החברים, נעצרו באנגליה 120 חשודים, לאחר עבודת מעקב נוספת שכללה איתור ראיות לביצוע עבירות מעבר לצפיה בפורנוגרפיה. מבין העצורים גם מורים במערכת החינוך, מדריכי ספורט לנוער ועובדים סוציאלים. בנוסף, נעצרה כת פולחנית שבבסיסה ניצול מיני סדיסטי של ילדים ' בכת זו התגלו אכן ממצאים של שטיפת מוח בעלת סממנים "פולחניים", שנועדה לייצר רשת נאמנות ולכידה נוספת של הילדים הנסחרים. במקרה הזה שנחשף , מנהיג הכת והנאשם הראשי וחבריו פעלו לדבריהם על פי רעיונותיו של אליסטייר קראולי
He and his wife had been dabbling with the occult ever since they were married 30 years ago and were obsessed with Aleister Crowley, the most notorious Satanist of the 20th century, the self-styled 'Great Beast'. One of Crowley's publications, the Book of the Law, includes the passage: 'Let all chaste women be despised. Sex with anyone is not just permissible but to be encouraged.' And this: 'Some of the most passionate and permanent attachments have begun with rape. Rome was founded thereon.'

 


עוגה צהובה

יפאן, תכנון קצר מועד

האסון ביפן מחדד את הסוגיה שמרחפת כבר זמן מה בציבוריות העולמית, והוא "איכות הסביבה" או ניצול היתר של משאבי טבע והרס הסביבה הטבעית, כדי לתחזק אורח חיים מודרני.

היפאנים , כמו כולם, משכנו את עתיד ילדיהם עבור יתרונות כלכליים ותחרותיות עם אורח החיים המערבי המצוי, הצורך הרבה אנרגיה. אף שיפן הפיקה לקחים ממלחמת העולם השניה, והכריזה על פירוז עצמי מתמיד, הרי שאימוץ הערכים המערביים, והתחרותיות העסקית בין היתר, גבו ממנה מחיר אולי יותר יקר ממה שסברו קודם.  מכל מקום, כמו מקרה הירושימה, כך פוקושימה, יהוו "לקח" לעולם כולו, ומנוע לשינוי תודעתי. (לפחות במבחני הבגרות יהיה קל לזכור את שני האירועים המתחרזים).

מסתבר שבכל זאת התבוסה היפנית במלחמת העולם השניה היתה מוחצת , הן במובן הצבאי והן במובן התרבותי, והמחיר גבוה בשני המקרים.

שינוי תודעה ?

יש המקווים שזה מעין תמרור אדום שיוביל לשינוי תודעתי גלובלי בקשר לאורח החיים הנוכחי, אני לא חולקת את האופטימיות הזו, ובינתיים  גרמניה וונצואלה הן היחידות שהודיעו על הפסקה מיידית של פעילות כורים גרעיניים, אולי מפני ששתיהן לא ממש זקוקות להם. שאר העולם בשלו, ובישראל ממהרים להשתיק את מי שמידי פעם מנסה להעלות את הסכנה הגרעינית מהכור בדימונה, וכלי נשק גרעיניים הפזורים, לפי השמועה, מתחת למרכזי אוכלוסין. העובדה שהקולות האלה מזוהים פוליטית עם השמאל, אומרת כניראה שלא יקרה כלום בתחום זה, עד שיקרה "מחדל", אם יקרה.

נותר לקוות רק שהגוף האנושי מסתגל איכשהו לרמות קרינה גבוהות יותר ולזיהום הזה, והדורות הבאים יהיו בעלי כושר ספיגה גבוה יותר של התרעלה הזו, כך שמימדי האסונות שבדרך לא יהיו מוחלטים.

השמאל איבד את המשקל הפוליטי שלו בתחום הגרעיני (ולא רק בו) כאשר הסכים לפסטיבל וענונו, מעין פיאסקו מאורגן שהסתכם בזכרון הלאומי בבלונדינית שמנמנה. במקום להתעסק במאזני אימה גרעיניים, השמאל שמח לבצע את עבודת הספין לכיוון הנוח למערכת, ולבצר לצמיתות את העמימות ואת הרתיעה הציבורית, כמו של כלב פבלובי, מלעסוק בנושא זה. אותם אנשים הם היום ממובילי דעת הקהל בשמאל, ואין להם שום משקל ציבורי משמעותי למעט קוריוז.

נזקי הכור בישראל, אלה הידועים לפחות, הם במישור סדרי השלטון והמשפט, שהותכו בליבה הרותחת מזמן. באשר לגהות ולבטחון, יש בודאי מומחים לנושא שיכולים לאמר מה התועלת ומה הנזק והסיכון, אבל בהיעדר סדרי שלטון, אין לצפות לתהליך מושכל של קבלת החלטות. וזה בדיוק מה שקרה ביפאן. מומחים לא חסרים שם, אבל המערכת הפוליטית מושחתת.

אם אין לחם תאכלו פלוטוניום

בפוסט קודם נגעתי בקצרה בסכנה שנשקפת לנו מהוירטואליזציה של החיים הממשיים, ומהיום שבו יציעו לנו האוליגרכים לאכול ממוצרי פארמוויל, במבצע מציאה ב 012, במקום לחם (שיתייקר פלאים). באותו מישור אפשר לדבר על הסכנה הגרעינית, שמעבר לכל מה שמדברים עליו ולועסים, היא גם גוזלת לחם מפיות רבים. תקציבי המערכות האחראיות לנשק לא קונוונציונאלי הם עצומים, בלתי מוגבלים בעצם, וחסויים. כמו בשאר הנושאים בישראל, הדרך הטובה ביותר לטפל בדימונה זה דרך חקירות השחיתות האישית (כספים, מין, אלימות ועבירות בטחון), דרך זה למדים בדרך אגב גם איך מתקבלות החלטות מקצועיות הרות גורל, והציבור נאלץ להתכבד ולשאול עצמו אם זה מה שהוא רוצה לילדיו.

פטיפור

ניראה שמצבו של שלדון אדלסון, פטרונו של נתניהו, קצת מתערער בארצות הברית. קודם חקירה פלילית בעבירות ני"ע, ועכשיו, שמו משתרבב לפרשיה פיקנטית על רשיון כריתת העצים של קבוצה תמוהה שנקראת BOHEMIAN GROVE . בימים אלה ביטל בית המשפט בקליפורניה את רשיון כריתת העצים שקיבלה קבוצה זו, ביער ענק שבבעלותה, באזור עמק סונומה בצפון קליפורניה. אגב הפסיקה , ניסתה העיתונות לחקור מעט מי זו הקבוצה של האליטות, המחזיקה בבעלות על המתחם הענק, ועורכת בו מסיבות שכונו "בכחנליה שובבה" (לגברים בלבד) פעם בשנה. בין השמות שנזכרו בעיתונות גם שלדון אדלסון.

אפרופו פוקושימה, זוהי הצלחה משפטית כבירה לארגוני סביבה, כמו ה סיירה קלאב שהתנגדו להרס העצים, ולא נרתעו ממאבק נגד המועדון החזק ביותר בארצות הברית, שבין חבריו לא מעט נשיאים לשעבר, וכמובן הרבה מולטי מיליונרים. לא אתפלא לקרוא, בקרוב במדורי הפרשנות של עיתון "הארץ" שהשופט קיבל תעוזת נפש בעקבות השראה מכתב האישום נגד אולמרט, כפי שנכתב על המהפכה במצרים.

יפן; ואזהרת מסע;

יפן

מעולם לא נסעתי למזרח הרחוק, אך תמיד היה זה מחוז חפץ שהשארתי ל…כשייצא. נוריקו סאן גירתה את דמיוני כבר מגיל קטן, ואחרי כן נהגו לכנות אותי בשכונה "סינית", בגלל העיניים שלי, שדוקא ניראות יפאניות בכלל. התבוננתי במצגת התמונות מהרעידה, ב"הארץ", וזה ניראה כמו צילום מוגדל של קן נמלים אחרי הגשם. מדהים לראות איך מה שנראה סולידי ומוגן, הופך לעלים ברוח.

בעת הזו, תחשות הקביעות, ה"בית" הקרקע היציבה, נעלמת.

אזהרת מסע

לא, אין זו אזהרת מסע בעקבות הצונאמי ואפילו לא טרור של אלקעידא. משהו הרבה יותר גרוע…הזוג המלכותי נתניהו.

קראתי בבידוח שנתניהו מינה את זלמן שובל ל"שליחו המיוחד" הצוות הכיר ועבד כבר ביחד בוושינגטון, בזמן מלחמת המפרץ, זאת שבה השמידו הטובים את הנשק הביולוגי של עירק, או שאולי לא, משהו כזה.

אז היה נתניהו סגן שר החוץ, ושובל היה השגריר בוושינגטון. בנות יקרות, הנוסעות בעולם הרחב, תתרחקו מכל מקום שבו משוטט הצמד הזה בעיקר אם מתלווה אליהם הפסיכולוגית שרה…כידוע, היו זה שניים אלה אשר הצילו את כווית מציפרני סדאם, ואל תשאלו איך…אם את יפה וצעירה ומשובבת נפש, הזהרי שלגיה, במיוחד אם מוגש לך תפוח מורעל, או שאת חשה לפתע לכודה בקורי קסם בלתי מוסברים. הקוסם, המכשפה והשוליה (הכלב טוטו ?) משוטטים בעולם ומחפשים נסיכות.

יתנו יקבלו, זה התחיל שם, אבל יותר נכון לקרוא לזה , יתנו בכוח או יקחו מהן עוד יותר בכוח…מוגש כשירות לציבור בחסות המועצה למניעת תאונות בדרכים.

דארת ואדר

טוב, אני שמה את המודעה גם כאן, מחפשת מסיכה של דארת ויידר, מהטובות היצוקות שעולות חדש 250 ש"ח. מחפשת גם האת התחפושת (החליפה, הגלימה וחרב האור וכיוצב). מי שכבר מיצה את ההנאה, ורוצה למכור יד שניה, אשמח לגאול אותו /ה ממקום בארון הילדים.

שקשוקה ליום שאחרי

אז זהו, שקשוקה במובן שקשוקה, טעים וריחני, ובלי שום קונוטציות שליליות. היום שאחרי, יום האשה הבינלאומי – עוד גרסא, הכי טעימה כמובן

חומרים –

בצל לבן בינוני

3 שיני שום

2 עגבניות ממש בשלות

כוסברה

רוטב פסטה

2-3 ביצים

שמן זית

לעבודה –

קמים בבוקר, עם תחושה שהחיים עברו לידך, קראת אתמול את כל הפוסטים הרושפים על המהפכה הפמיניסטית, וזה לא עשה לך את זה. זה הזמן לקחת לעצמך שעה פסק זמן, ולהתפנק. האמת, מחפשים מה שיש פנוי במקרר, אצלי זה מה שהיה, ויצא ענק פלוס !

לחמם שמן זית במחבת גדולה, לזרוק לתוכו בצל חתוך פרוסות גס (כדי לא להתאמץ), שניים שלושה שומים חתוכים גס, ולתת להם להחרך יפה, ורק אז  לשפוך פנימה את העגבניות פרוסות גס, עם חופן כוסברה קצוץ גס (או מה שיש ירוק אחר), להוסיף כף או שתיים רוטב פסטה מוכן, וחצי כוס מים, ולכסות. כשזה נראה יותר כמו רוטב ופחות כמו סלט, לערבב, ולזרוק פנימה את הביצים, שיישארו שלמות ולסגור שוב את המכסה. לא יותר מידי זמן, אפילו כשהביצים עדיין רטובות למעלה, לכבות אש ולהשאיר מכוסה לפחות רבע שעה.

 

DIVINE, ממש = לאכול עם כפית, והכי כיף זה החלמונים שלא התקרשו לגמרי אלא יש להם עוד טיפה נוזליות צהובה המתערבבת באדום האדום הזה.

למי שממש ב"פוסט יום האשה" קשה, להוסיף שני טוסטים, רגילים, עם המוןןןןןן חמאה עליהם, ולזלול את השקשוקה עם הלחם הזה. נורה אפרון היללה את הפירה בתור מזור לנפש הנשית הדואבת, כי היא לא מכירה שקשוקה.

אינטרנט; אינטרנט ו…אינטרנט

טויטר

נשברתי, אחרי ארבעים וחמש הודעות ש"עוקבים אחרי" שיחררתי ציוץ ראשון בטוויטר. אין תגובה. לא מעניין, צייץ לי ושתק.

רשתות שיווק חברתיות

במקביל לציוץ, ואולי עם או בלי קשר, ראיתי שפוסט שלי קושר מאתר שיווקי בעל ניחוח אמריקאי-ישראלי-מיזמי-אקזיטי שמכריז על עצמו כעסק לשיווק ברשתות חברתיות TRACX . לפי הפרצופים הלבנים והעשירים, אני מבינה שיש כסף בענף. ראו הוזהרתם. כל מה שאתם קוראים, כמעט, זה או במימון  8200 (הכוונה לכל האתרים "הרדיקלים") או במימון מיזמים של יוצאי 8200. בקיצור, חייל שפר הופעתך, כי שמעתי שאפשר גם לראות אתכם, לפני הצחצוח שיניים והסירוק הראשון, מתוך המחשב. (וגם להכניס לכם תולעים מתוחכמות שיהרסו את מכונת האספרסו, האייפוד והטחורים, באותו קליק).

חתרנות אמיתית בימים אלה היא לקרוא פקאצות ויוצאי גולני משוויצים על הכאפה האחרונה שהרביצו לשבוי מכוסה עיניים, רצוי בן תשעים ונכה, במחסום. לפחות יודעים מה שמקבלים.

אם אין לחם תשחקו פארמוויל

המהפכות החדשות באינטרנט מתחילות את תהליך ההכשרה להחלפת מציאות בוירטואליה, וכבר מדברים על ממשקי מוח-מחשב, ורובוטיזציה, ואני נזכרת בסרט של וודי אלן, העתיק, על האורגזמטרון, כניראה לא רחוק היום הזה, ובכל מקרה למות עם תחושה של שובע, זה כניראה הומאני מבחינת האליטות, יותר מאשר העינוי ותחושת הרעב שהיו נחלת המדוללים בעבר.

נחמה פורתא שלפני השלב הזה, ולפי הסרט של וודי אלן, יגלה המדע שעישון סיגריות בריא דוקא.

בינתיים לפי האיפול מרצון שגזרה על עצמה הרשת (והעיתונות) בכל הקשור למלחמות הסייבר הרוגשות בעולם, מלחמות שבהם פורצים ונפרצים זה נגד זה, כולם נגד כולם, אפשר להניח ששתיקה כהודאה. כדאי לזכור שמה שכבר מתפרסם בתחום הטכנולוגיה המתקדמת הוא פרי פיתוחים ישנים יחסית, ומה שכבר מנסים עלינו היום, נדע בוודאות ובגלוי רק בעוד כמה שנים.

ורשתות מסוג אחר – סחר מין, איטליה

פרשת המין של ברלוסקוני ממשיכה להיחשף בשלבים, כאשר הפוליטיקאי הקשיש מסרב לרדת מן הבמה. עכשיו מתברר שכדי לספק לו מבחר מתחלף ומגוון של צעירות נאות, קוימה למעשה מעין רשת סרסרות של חבריו הקשישים מהתקשורת והעסקים. מדובר באנשים, כמותו, שקרובים לגיל שמונים.

על זה נאמר OLD BOYS NETWORK, ממש מילולית. או בעברית מפלגת הגמלאים הסרסרים.

חבריו=סרסוריו לדבר עבירה של ברלוסקוני חושפים את המעגל הפנימי שלו, פאשיסטים ותיקים, תומכי הדוצ'ה, שמזכירים מאד את הסדרה המצויינת של בית קלאודיוס על פי רוברט גרייבס. אכזריות ואסתטיקה שלובות זו בזו = מילא זה, אבל בכל מרחץ גועל כזה מוצאים מייד את היהודים מתרפסים, מסרסרים, ומוצצים עצמות, בעיקר של יהודים אחרים שהם ממהרים לדחוף לידי האימפרטור התורן.

אמנם מספרים לנו על זונות ונסחרות ממרוקו ומצרים, אך לא אלמן ישראל, ותמיד דואגים לאזן, ולספק גם בשר יהודי כשר. שמתי לב שבמצרים עכשיו מתנהל קרב מאסף למנוע השמדה מסיבית של ארכיונים ומסמכים שהיו שופכים אור על השחיתות של הממשל המצרי הקודם אך יותר מכך על שותפיו. כבר שמענו על עסקת הגז של יוסי מימן עם מוברכ, ושמענו מה קיבל מוברכ מתחת לשולחן, בערך, אבל לא מה קיבלו בצד השני (תחנת טלויזיה ?), בשני המקרים נשדד הציבור, אבל משום מה השותפים מהצד הישראלי לא בדרכם לחדרי החקירות וגם לא לגיליוטינה. בדרך כלל הסיבה לזה פרוזאית, למשל, הם סחרו בנשים כדי לשמן את העסקה, ואם ילחצו עליהם לחשוף עניינים כספיים, הם מייד יגלו שהממשלה מרשה להם לייצא כל מיני "רובי" כאלה, כדי להקל על מוברכ להחליט בנושא הגז. ואז יהיה באמת לא נעים, אז משאירים את זה ככה ובבוא היום ישמידו את הארכיון.

עסקת הגז של מימן הזכירו ימים נשכחים של אוסלו, ואת ההתעשרות של "כוחות השלום" באופן תמוה מאד שלא הוסבר במלואו עד היום. איך שהוא כמעט תמיד, מאחורי "שוחרי השלום" המתחסדים מוצאים את העסקאות האלה, ואת ההתעשרות הפתאומית והבלתי מוסברת של ועד האקטיביסטים ומצביעי המצפון. ושוב, אולי באמת, עדיף כבר גולנציקים שמרביצים ועוקרים זיתים, על כל הקומבינות האלה שמרוקנות את כיסי הציבור. כי, כמו שאמרו לפני "הוא ערבי מתון, צריך לתמוך בו"…

8200 במבצע שיאצו