Monthly Archives: אפריל 2012

שאלת תם

האם כל אלה ששמו כפתור "תרום לי" בפייפל הם עמותה רשומה שקיבלה אישור לאסוף תרומות ? תמהתני כי פייפל שלחו לי שאילתא בנושא….
אשמח לתגובות, עצות וכולי

הלנו אתה או לצרצרנו…גינתר גראס, גלעד עצמון, ואחרים


שינוי בכללי המשחק

בזמן האחרון חלים שינויים מהירים בדפוסי ההתנהגות הפוליטיים באזורנו, ולא תמיד מצליחים להדביק את הקצב. כך, הפלשתינאים שהפסידו בקמפיין המתוקשר של "הצבעת האו"מ" בסוף השנה החולפת, העבירו הילוך ושינו את דפוסי המאבק. בין היתר, מתקיימות קואליציות מעניינות בחו"ל, בין המאבק הפלשתינאי ובין יהודים עשירים מן המפלגה הדמוקרטית, במסלול המפורסם "עוקף ביבי". כתוצאה מכך, גם דפוסי שיתופי הפעולה במאבק לשלום, השתנו. מסימני השינוי , הסערה הקטנה סביב גלעד עצמון, שאינו מוכר בארץ, אך מוכר יותר בחוגי "הסולידריות למען הפלשתינאים ונגד הכיבוש" (השמאל העולמי, זה נקרא בקיצור). עצמון, ישראלי לשעבר, מסמל אולי בעיקר את דפוסי המאבק הקודם, שבו חברו ישראלים רדיקלים לפלשתינאים בגולה. עצמון הוא מוסיקאי בעיקר, והשתתף בפעילות ולאחרונה אף כתב על כך ספר (והתראיין בעיתונות הישראלית עליו). לאחרונה, נפתח נגדו קמפיין מצד אושיות השמאל הרדיקלי, שבו גינוי והתנערות מעצמון, על רקע היותו לכאורה אנטישמי. הפעם ההאשמות המוכרות לא מגיעות מאלן דרשוביץ אלא מאושיות פלשתינאיות וחברים אחרים בשמאל הסופר רדיקלי. קודם היתה עצומה, ועכשיו הסערות והויכוחים כמיטב המסורת בשמאל. מבלי להיכנס לעובי הקורה, זהו סימן נוסף למיינסטרימיזציה של המאבק הפלשתינאי וחבירתו לכוחות ממסדיים, הדורשים לשנות את השיח ולהתאימו לדרישות התורמים.

גינתר גראס עושה גלים
באותו עניין, אך ממקור אחר, הסופר עטור הפרסים שמוכר בעיקר בעקבות העיבוד הקולנועי המשובח לסיפרו "תוף הפח" יוצא בפירסום פרובוקטיבי , בצורת שיר, המבקר מאד את ישראל והסכנות שמדיניותה הבטחונית יוצרת לשלום האזור והעולם. גראס היה במרכזה של שערוריה דומה כאשר לפני מספר שנים חשף את "סודו", שבתור בן עשרה, נער, הצטרף לנוער היטלר (תנועת הנוער הנאצית) והספיק להתגייס לאס.אס (נידמה לי) אך בטרם הספיק לממש את זממו, הסתיימה המלחמה. גילוי זה משליך עתה על התגובות לשירו, ובגרמניה סופג גראס אש חזקה מהתקשורת, וגם הוא מכנה "אנטישמי".

אני ו 8200

מי שעדיין בכלל עוקב אחרי הבלוג הזה והכותבת הח"מ, הופתע אולי לראות שפירסמתי לאחרונה פוסט חביב בבלוג "האמורי" שהיה נשוא ביקורת די משולחת רסן בבלוג שלי, הן בגלל שיוכו הכללי לסביבה החברתית-ארגונית של 8200 והקומיסרים, ומשום הקירבה ל"עיתון הארץ" – מסלקת חדשות שגם עליה כתבתי רק דברים רעים, מאד.
ובכן, אין לגמור על ההלל, לא מכרתי את נפשי לשטן, ולא הצטרפתי למועדון שמסרב לקבל אותי, ולא קיבלתי שום הצעה מפתה שהיתה גורמת לי לחיבוטי נפש.