Monthly Archives: פברואר 2013

תנו לנו ת'כסף 2 ( נקמת ילד קטן….)


כמה מילים שהבן שלי אמר כאשר שאלתי אותו מה דעתו על המצב

קודם כל, אני לא אוהב לדבר עם חשובים, אפילו אם יתנו לי אלף חתיכות לגו ונקודות בפייסבוק. אז אני לא רוצה לדבר עם שר הבטחון, אולי רק אם הוא יבטל את העונש שלך. אולי.

אני שואל אותך, אמא, מי עוד, מפורסם, חי כמונו ? אני שואלת בחזרה "למה אתה מתכוון, חי כמונו", נו את יודעת, הוא אומר, בורח כל הזמן ומציקים לו. אולי אם יש מישהו מפורסם כזה, אז שר הבטחון יבין. אני חושבת ואומרת לו "הדוגמא היחידה שעולה לי בראש זה היהודים, פעם, הם היו בורחים כל הזמן ממקום למקום, והציקו להם.". הבן שלי מגרד קצת בראש, ואומר שזה מעניין. אז תגידי לו, הוא אומר, תגידי לו שנמאס לי לחיות כמו היהודים פעם.

אני שואלת את הבן שלי מה הוא הכי היה רוצה. הוא אומר שהוא רוצה כסף לאכול, ובגדים ובית כמו כולם, והכי הוא רוצה שיפסיקו להציק לאמא ולו,ושהוא יוכל לחיות במקום אחד ושיהיו לו חברים. הוא לא רוצה לחיות בישראל, הוא אומר, בגלל מה שהם עשו לנו. הבן שלי צופה בסרט בנשיונל גיאוגרפיק, יש שם עדר של צבועים שמתקיפים נקבה בופלו, עם גור. הם יודעים שהיא חלשה ושהיא תתבלבל, אז הם פשוט נוגסים אותה, ונוגסים, עד שהיא קורסת. "זה כמו שעושים לך, אמא, בישראל" הוא אומר ומעביר תחנה.

אני שואלת, "אתה יודע למה מתנהגים ככה לאמא ?", הוא עונה לי "אני לא רוצה לדעת. יותר טוב שלא אדע. אני יודע שאת לא עשית שום דבר רע, שמישהו פשוט גנב את הכסף שלך ומשקר".

תנו לנו ת'כסף 2

מתברר שאת הכסף מקבלים "בני המשפחה" של המחוסל התורן. טוב אנחנו עדיין בחיים, וכבר העבירו את הכסף "למשפחה" האבלה והמסורה.
נבלות, תתנו לנו את הכסף שלנו !

תנו לנו ת'כסף

זה הודעה לכל מי שמעורב

בשנת 2003 הוצא נגדי מסמך חשד וחקירה בקנדה כאילו אני "מרגלת עבור ישראל". חודשים ספורים לאחר מכן, משרד החוץ בסיוע בני משפחתי חטפו אותנו באלימות מקנדה לישראל, והוטל איפול על הסיפור כולו. מאז סבלנו בישראל מנידוי, "חשדות צפים ולא ממוקדים", הטרדה מנהלית, רצח אופי, ועוני ורשע כל מה שאפשר לעשות כדי לגרום לאדם לעשות מעשה יאוש או ללקות בליבו.

תנו לנו ת'כסף שחייבים לנו, שזה בטח איזה חצי מיליון דולר, ואת כולו.

צדק חלוקתי…

הערה טכנית – העליתי קודם בטעות טיוטא , וזה הפוסט הנכון. הקורא שהגיב מתבקש להעלות שוב, כאן את הערתו.

ענת קם, פיצויים

קודם כל "אמרתי לכם" קטן, שכבר בימים הראשונים של הפרשה הצעתי לענת קם לתבוע פיצויים מ"הארץ" בקשר לאופן שבו שיטו בה, וכל זה ללא גמול, סטטוס או הגנה כלשהי. מאחר שמדובר בשיטה, ב"השיטה" הישראלית, תביעה זו חשובה ביותר, וחבל שאינה ערוכה גם כ"תביעה ייצוגית" בשם הסנג'רים (בעיקר נשים צעירות, תמימות וחדורות שליחות כלשהי) למיניהם שעבדו חינם, וגם נשאו באשמה, וישבו בכלא בשביל "הבוסים". תמיכה מהיציע של הותיקים בענף. הפרשה כולה היא עניין לבית הדין לעבודה, כמו הרבה "הדלפות בטחוניות" למיניהם.

סטיוארט הול, פיצויים

באותו עניין (גופי תקשורת מכובדים, גופי מודיעין, ורשתות פדופיליה גלובליות), ניקוי האורוות ב BBC ממשיך, ועתה הועמד לדין אייקון תקשורת ותיק, סטיורט הול, בגין שורה ארוכה של עבירות מין חמורות בקטינות (ממש קטנות, אגב). הול, בן למעלה משמונים עכשיו, נדרש לדין גם בקשר לעבירות משנת…..1974, ואילך. חשיבות ההעמדה לדין היא בכמה מישורים. ראשית, צדק (מישהו זוכר ?), אבל פרקטית זה יאפשר לקורבנות אלה ואחרות, לתבוע פיצויים, ולקבל נתח מהכסף הרב ובעיקר מהמוניטין של הסוטה המכובד. הול, חשוב לציין, עד לאחרונה עוד המשיך לקשקש ב BBC, כל מיני פירשונים וראיונות, בתור "איש מכובד".

זהו ספיח נוסף מהשערוריה של ג'ימי סאביל, השולחת זרועות לעבר אנשים "חשובים" רבים, וראשיתה אכן בשנות הששים. ציינתי במאמר קודם שיש שלוחה ישראלית לרשת הזו. לאחרונה, נאבקה מדינת ישראל בויקיפדיה, להסיר מהערך "ג'ימי סאביל" כל זכר למילה ISRAEL הגם שסאביל ביקר בישראל, ייצג אותה כ"תומך נלהב" התרים , וכיכב בערבי "חשובים" בהנהגת יהודי אנגליה ובתמיכת הממסד הישראלי. על המאבק התמוה נגד ויקיפדיה אפשר רק לאמר מה שלומדים בשנה ב' בפקולטה למשפטים "המרחיק את עדותו…" ואידך זיל גמור.