"השאלה הגרמנית" ומילה על תרבות איטלקית

 

IPOC

 

הוצאת ספרים איטלקית משווקת בחינניות יצירות באנגלית (ובשפות נוספות) הקשורות לאיטליה בעיקר של יוצרים איטלקים. לאחרונה, מפיצים גם ספרים ומאמרים אלקטרוניים בנוסף לכותרים מודפסים. ההוצאה ממוקמת במילנו, ומסתערת על השווקים הבינלאומיים, בהחלט מפעל מרשים, המזמין מתורגמנים ל/מ איטלקית כדי לשפר את הזרימה התרבותית בין דוברי האיטלקית לעולם הרחב.

 .

 

"השאלה הגרמנית" ושורשי המלחמה הקרה

 

Nicolas Lewkowicz – The German Question and the Origins of the Cold War

 

על היצירה חתום ניקולס לבקוביץ (בעל שם יהודי בעליל, יליד ארגנטינה) המלמד היסטוריה ויחסים בינלאומיים בבריטניה, ומתמחה בנושא.  לבקוביץ עוסק עתה במשמעויות ההסטוריות של "המלחמה נגד הטרור".

 

בבסיס התיזה הטענה שהמקרה של גרמניה מהווה אבן בוחן ליחסי המעצמות לאחר המלחמה, והשאלה הגרמנית היא המודל ליחסים הבינלאומיים של עולם המערבי בזמן המלחמה הקרה, מרגע התבוסה ועד לנפילת החומות ואיחוד גרמניה. המאמר מתמודד גם עם האסכולות השונות בקשר למעורבות האמריקאית באירופה מאז מלחמת העולם.

 

אינטרס אמריקאי או התגוננות מפני הסובייטים

 

לבקוביץ כותב את המאמר בתוך שדה אקדמי המחולק, באופן כללי, בין שתי אסכולות. האחת, הרואה את הסדרי המלחמה הקרה, וגם את פרוץ מלחמת העולם השניה, כחלק מהשתלטות מכוונת, אמריקאית, על הכלכלה העולמית ואירופה כדי להרחיב את השווקים החופשיים. והשניה, הרואה במעורבות האמריקאית התגוננות עניינית מפני איום (סוביטי) ממשי, כלומר, פעולה המונעת משמירה על אינטרס קיומי. לבקוביץ בוחר בשביל ביניים בין שתי הגישות.

 

המאמר מתאר בקצרה את האינטרסים הכלכליים האמריקאים ואת מידת השפעתם הניכרת, חלקה גלויה ואחרת סמויה, על מדיניות החוץ, והקשר ההדוק בין האינטרסים של וולסטריט והתעשיה האמריקאית ובין השיח הבטחוני-פוליטי. הוא חושף מסמכים של מכוני מחקר וגופי ייעוץ נכבדים, אמרקאים, ניירות עמדה של כלכלנים ונציגי ההון, אשר מהווים בסיס להכרעות הפוליטיות שיצאו בסופו של דבר מהבית הלבן. במקרים רבים, הלובי הכלכלי-פיננסי הטיל וטו, בהצלחה, על ההצעות של הצבא או גופים פוליטיים.

 

ארצות הברית נזקקה להרחבת בסיס הפעילות המסחרית שלה כדי להחלץ מהמשבר הכלכלי הגדול שפקד אותה, היא נזקקה לפתיחת שווקי ענק חדשים לסחר חופשי, וצורך זה, כולל ההשקעות האמריקאיות בגרמניה שלפני המלחמה, הכתיבו את ההחלטות החשובות – כינון משטר דמוקרטי, קפיטליסטי בגמרניה, וחלוקת העולם ל"אזורי השפעה", תוך שמירה על שלום, והמרת המלחמה בדיפלומטיה והסדרים בינלאומיים.

 

"The protection of the vital strongholds in Germany, Europe and Asia entailed the creation of a military and intelligence establishment which ensured the enforcement of US economic interests. This would have an enournous significance for the post war international order as intervention for the enforement of US vital interests would be a feature of the wold war international political system"

 

המעצמות- "תוכניות גדולות"

 

לבקוביץ רואה את היחס וחלוקת גרמניה כביטוי למיצוי הקונפליקט בין "התוכניות הגדולות" של שתי המעצמות, ומודל לפתרון שילווה אותן לכל אורך המלחמה הקרה. האמריקאים אימצו מודל של "selfish interventionalism"', כלומר, במקום מודל הבידול, מודל התערבות המבוסס על אינטרס עצמי כלכלי. ואילו הסובייטים מבססים על גרמניה את יצירת "הגוש המזרחי" כמודל של "התוכנית הגדולה" שלהם. הקונפליקט עובר הבנייה.

עבור ברית המועצות, תהפוך מזרח גרמניה למודל של מזרח אירופה. הגוש המזרחי תלוי לקיומו בהחזקת חלק מגרמניה, שמהווה גם גבול של הגוש, וגם, כאמור, מודל השתלטות.  כמו בגרמניה (המחולקת), ההשפעה העולמית ובעיקר האירופאית מחולקת בין הגושים, ואף צד לא מתערב אצל השני יותר מידי. ברית המועצות לא תומכת באופן משמעותי במפלגות הקומוניסטיות באירופה המערבית, ואילו ארצות הברית מושכת ידה מהתערבות ממשית בגוש המזרחי שסגר את עצמו בפני הכלכלה האמריקאית. האינטרס הסובייטי בחלוקת גרמניה היה בעיקר מניעת התחייה של גרמניה ככוח צבאי מפריע, ובמובן זה היתה זהות אינטרסים בין שני הגושים. על פי הניתוח הזה, גם לברית המועצות לא היה אינטרס לנסות ולהפוך את המשטר בגרמניה המערבית לקומוניסטי, אלא לעודד צמיחה של דמוקרטיה פרלמנטרית אנטיפשיסטית במובהק.

האינטרס האמריקאי הראשוני היה מניעת שוק כלכלי אוטרקי-גרמני, רעיון שהיה בבסיס הנאציזם, ולפיכך לא התישב עם האינטרס האמריקאי לטווח ארוך. מבחינתה של ארצות הברית, דה נאציפיקציה פירושה בעיקר חיסול האידיאולוגיה הפולקיסטית כפי שהיא באה לביטוי בכלכלה של הרייך. ולכן, כך ניראה מהמסמכים, תהליך הדה נאציפיקציה הוגבל בהיקפו לשיעור הדרוש להשגת יעד כלכלי זה, ולא מעבר לכך. שכן, לאמריקאים היה אינטרס בסופו של דבר לשמר את האליטה התעשייתית והפיננסית שבה הם תלו את עתיד ההסדר, ובה היו להם השקעות קודמות, כולל קשרים חברתיים טובים עם עמיתים בארצות הברית.

 

מלחמה כגורם מפריע ולא רציונאלי

 

השיח של המלחמה הקרה, כנובע ממלחמת העולם השניה, אימץ את הרעיון שמלחמה היא דבר לא רציונאלי ומפריע, ויש למנוע אותו. את המלחמה הפיזית יחליפו לפיכך, מאז משפט, דיפלומטיה וקבלת "מאזן הכוחות (מאזן האימה)".  העיסוק באידיאולוגיה הפך בעצמו לאידיאולוגיה של היחסים הבינלאומיים שלאחר המלחמה. וכך, כמו שהתחילה המלחמה הקרה, בדיפלומטיה, משפט והכלה, היא גם הסתיימה באיחוד גרמניה באותם אמצעים בדיוק, ובאותה צורה.

 

———-

זוהי סקירה קצרה, וחלקית, מטבע הדברים. אך המאמר הוא קריא וקומפקטי ומפיק תובנות רבות גם למצב הנוכחי בעולם. מומלץ.

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  On 06/04/2009 at 14:00

    אשמח אם אראן וישראל יפיקו את לקחי המלחמה הקרה, אליבא דלבקוביץ
    דבר בלתי רציונלי ומפריע

  • איריס  On 06/04/2009 at 18:01

    הלקחים מהמלחמה הקרה עדיין לא מגובשים לדעתי.

    ישראל אולי הולכת לכיוון הזה של יצירת מאזן אימה, דינמי. אני דוקא מהצד של האזרחים, בעד (אם כבר חייבים בכלל) מלחמה חמה והכרעה מהירה שלאחריה שלום.

    הספר הזה לא מטפל בכלל בבשר של המלחמה הקרה, אלא בקונספציות. כלמר, הוא לא נכנס למחירים, לטקטיקות, בטח לא מהצד של האזרח הרגיל. זהו ניתוח-על, רציונאלי מאד, נקי (מידי) וחידושו לטעמי בניתוח הצד הכלכלי. מלחמה קרה זה מונח מטעה מאד, שמקפל בחובו סבל שקוף והתגייסות כוללת למלחמה, של המוסדות האזרחיים לאורך זמן.

    בכל מקרה, לגבי איראן אני עד עכשיו לא הבנתי מה העילה לסכסוך (מהצד הישראלי). אומה נחמדה שהיתה בידידות עם ישראל, האם זה "מלחמת דת"?
    מוזר מאד. שמעתי ראיון נחבא אל הכלים עם ראובן מרחב, לאחרונה בערוץ הכנסת, בטחוניסט ותיק, שסבור גם כן שאין כל צורך וסיבה למלחמה, ושאפשר לנרמל לחלוטין את היחסים. אולי זה משום שהוא עבד שם לפני המהפכה ואוהב פרסים. אני מכורה לאוכל פרסי, לא יכולה להיות אומה רעה עם אוכל כזה משובח ומסורת הזוראסתרא המתוחכמת.
    בכלל, אנשים מדהימים, לפחות אלה שפגשתי, ומאד מסונכרנים עם התרבות שלנו. .

  • יונתן  On 06/04/2009 at 18:37

    היא פשוט לא היתה ישירה(נלחמו ע"י מתווכים) וכוונה להתיש ולהביך ולאו דווקא להגיע להכרעה.

    שועי-שאירן תפיק מסקנות,ישראל לא התחילה בעימות עם אירן ולא משמרת אותו.
    אילו מסקנות אתה חושב שישראל צריכה להסיק? הרי לא נתאסלם כולנו ונכריז על מדינת ישראל כפרוטקט שיעי.

    איריס-גם לגרמנים ולאוסטרים יש אוכל טוב.

  • איריס  On 06/04/2009 at 18:49

    אני מסכימה איתך בהחלט שהמלחמה הקרה הוא מונח מאד מאד מטעה. אבל חלוקת הנטל וצורת המאבק מאד שונה כמובן מאירוע כמו מלחמת העולם השניה…וזה היתה המטרה, למנוע אירוע כזה.

    תתמודד עם הטענות של ראובן מרחב. הוא גם מכיר את האזור והוא בעל ניסיון עתיר בבטחון הלאומי. מין הסתם הוא לא חושב שהיהודים צריכים להתאסלם, ואני לא יודעת מאיפה אתה שולף את הפרופגנדה הזו. יש יהודים באיראן ואף אחד לא רוצה לאלסם אותם. לכל היותר, שלטון מוסלמי כוונתו שהיהודים במעמד של "דימי" כלומר קהילת מיעוט דתי בעלת זכויות פוליטיות מוגבלות אך זכויות אזרח ואדם שוות.

    לדעתי, המסקנות שישראל צריכה בראש וראשונה להסיק, זה למנוע את חרחור השינאה באוכלוסיה, כיון שגם לאחר שכבר רוצים להגיע לשלום או הבנה, קשה לשרש את הרעל הזה.

    אפשר גם לנהל מלחמה בלי שינאה וגזענות והפחת כזבים. השאלה שלך היא מאד בסגנון "המלחמה הקרה" כלומר דמוניזציה והגדלה של העימות האידיאולוגי…

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 06/04/2009 at 19:14

    באופן שטחי, היחס העוין של איראן לישראל נובע כי ישראל מזוהה עם הכוחות "הקולוניאליים" האמריקאים.

    הרומן של איראן עם כוחות אלו הולך עד לכמה שנים לאחר עצמאות איראן, אז כחלק מהניסיון לשלוט בנפט, אלא מה, התערבו האמריקאים והאנגלים והחליפו שילטון דמוקרטי בשילטון השח.

    היום רואים המנהיגים האיראנים שחמדנות המערב לא פחתה, ולפי תקדים עיראק הם מפחדים שסצנאריו דומה יקרה אצלם…

    מה עושים?

    מתחמשים…😦

    למה?

    כי את מי שיש לו נשק לא קונבנציונאלי, ארה"ב לא מתקיפה:(…

  • יונתן  On 06/04/2009 at 19:26

    עם הטענות של ראובן מרחב(אין לי אופציה לראות קטעי וידיאו במחשב) אם תוכלי לפרוש אותן אולי אוכל לענות עליהם.

    עד כמה שהבנתי האירנים לא דורשים מאתנו שום דבר,אין לנו איתם מחלוקת סביב סוגיה כלשהיא אלא שהם טוענים שאנחנו צריכים להפסיק להתקיים כישות מדינית.
    ממה שהתרשמתי מכל מיני תחקירים שניסו להסתכל מעבר להצהרות הרשמיות הרי שהאירנים רוצים לחזור להיות מעצמה ורואים במאבק בישראל את הדרך שלהם להפוך לנושאי הדגל(ושליטים) של העולם המוסלמי(עם דמיון מסוים לפוליטיקה שליוותה את מסעות הצלב).

    הקטע עם יהודים שצריכים להתאסלם-בדיחה שנועדה להבהיר את העובדה שאני לא רואה דרך לריצוי ופיוס האירנים.

    דימי-גם זכויות האזרח והאדם לא שוות אבלזה לא ממין העניין.

    אני לא רואה במה יעזור הצעד שהצעת,לא צריך לשקר ולהפיח כזבים ואני לא חושב שעושים זאת עם האירנים.

    אין לנו עימות אידאולוגי עם אירן,העימות איתה הוא קיומי,הצהרה של האהמניגאד בכבודו ובעצמו.

  • איריס  On 06/04/2009 at 19:28

    אבל ארצות הברית "פירקה" את ברית המועצות המחומשת גרעינית, גם בלי רובים וטנקים. זה בדיוק נושא הפוסט, "המלחמה הקרה" שאינה כל כך קרה.

    בוא נקווה שהאמירה שלך נכונה, גם בפקיסטן…יש לי הרגשה שהאמריקאים לא נרתעים במקרה הזה מלתקוף, אבל הם ידאגו שהפצצה תעוף למקום אחר🙂
    אולי לכאן ?

  • איריס  On 06/04/2009 at 19:38

    וליונתן-
    לא במקרה זרקת את ההתאסלמות, זה אטרקטיבי ומתלהם, אבל זה פשוט לא נכון. לזה התכוונתי חרחור שינאה לדורות בלהט המלחמה.
    אין לישראל סכסוך עם איראן.

    אין ליהודים סכסוך עם האסלאם.

    האם חשבת שההצהרות של נשיא איראן, (כמו שלך על "ההתאסלמות") הן הפרחת יונים לצרכים פנים ערביים כפי שאתה מציין ?

    אובמה הודיע, אין לארצות הברית סכסוך עם האסלאם. עכשיו כולם מסכימים שהיהודים הם הבעיה.
    כמובן לא לפני שהתעשיה האוירית וכמה סוחרי נשק יגררו את ישראל לסכסוך עם פקיסטן.

    השאלה היא פשוטה. מה הסכסוך שיש לישראל עם איראן ? או עם פקיסטן ? אין תשובה לדעתי שמניחה את הדעת.
    ובטח לא אחת שמצדיקה התלהמות גרעינית וכל שיח יום הדין שהתפתח לאחרונה.

    גדל פה דור בישראל שלא זוכר את היחסים המצויינים עם העם האיראני, וזה חבל מאד. שטיפת מוח ממש.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: