דרשוביץ על DSK
תזכורת, פרשת DSK, היהודי הבכיר הצרפתי וראש קרן המטבע הבינלאומית, שנעצר על אונס חדרנית במלון פאר בניו יורק. בינתיים החשוד שוחרר למעצר בית ומנוטר באמצעות אזיקון אלקטרוני. הפרשן והמשפטן אלן דרשוביץ רואיין בנושא זה כמי שייצג בעבר "כרישים פליליים" כבדים (לפני שהפך לליצן הציוני התורן). דרשוביץ בהתבטאות לא שגרתית העלה את האפשרות שהתיק הפלילי "ייקנה" בכסף, כלומר, שתמורת עסקה שמנה של פיצויים, יוכל הלקוח המכובד לגרום למסמוס האישומים הפליליים החמורים שנושאים עונשי מאסר כבדים. רבים תהו על ההתבטאות הזו, והעניקו כל מיני פרשנויות וקונספירציות להסברתה, שכן לא מקובל בעבירות מין כבדות להסיר אישום גם אם הנפגעת חוזרת בה או מתחמקת. זכור בעניין זה המקרה השולי יחסית של הבמאי היהודי הנודע פולנסקי שנמלט מארצות הברית לשוויץ, וחמק מהסגרה. ה FBI לא ירד מהתיק חרף חלוף שנים רבות וגם חרף התבטאות הנפגעת שהיא כבר ממש סולחת ולא דורשת מיצוי הדין.
יחד עם זה, בפועל, מדווחים מן התקשורת שהנפגעת בפרשת DSK , הפליטה האפריקאית, החליפה צוות משפטי לכיוון שיכול לתמוך דוקא בהצעה או בהרהור של דרשוביץ. לכך יש להוסיף את הלחץ הדיפלומטי הכבד מאד על ממשל אובמה שלא לגרום לתקרית מבישה בשליחתו של החשוד המיוחס לכלא לשנים ארוכות.
השאלה העקרונית, כסף או צדק מופשט
בנושא הזה, כללית, הצעתי כבר בעבר בזמן שעוד היה לי יד ורגל במאפיה הפמיניסטית להחליף את הדגש מ"מיצוי הדין" הפלילי למיצוי ההליכים הכלכליים לטובת הנפגעות. נדמה לי שלאחרונה היו הדים חיוביים לרעיון הזה, והוא קנה אחיזה בשטח,ועל כך יש לברך. מי שעסק בייצוג נפגעות עבירות מין ואלימות יודעת שעיקר הקושי של הנפגעות הוא כלכלי בסופו של יום, וזהו גם הנשק העיקרי של הפוגעים, צמצום מרחב המחיה של הנפגעת, בעיקר כאשר החשוד הוא בעל אמצעים, ובאופן סטטיסטי, כידוע, החשוד תמיד יהיה בעל יותר אמצעים מהנפגעות, כי זה המצב הסטטיסטי המובהק. ההתעקשות על שינוי הדין הפלילי ומיצוי ההליכים העונשיים לא מביא לנפגעת שום דבר, אורך שנים מתישות, כרוך בהשפלה ועינויי נפש וגוף, ופוגע אנושות בכבודה ושמה הטוב ועתידה של הנפגעת. בסופו של יום, ובהנחה המיטיבה של הצלחה במאה אחוזים (דבר נדיר ביותר), מה יוצא לנפגעת ? מתחושת הנקמה לא קונים במכולת, ולא מחזירים את השנים האבודות. נשכרים מהענישה עורכי הדין כמובן, והתקשורת, ותו לא. בעולם תיאורטי, אפשר לאמר שהענשת האנס תורמת להגנה על שלומן של נשים אחרות, בפועל אפשר להשיג אותה מטרה בהליך אזרחי,וגם לתרום באופן ממשי לאיזון הנזק שנגרם לנפגעת.
בעולם האמיתי, נזק נמדד בכסף, ואדם שנפגע בתאונת עבודה או דרכים, וגם אם מדובר במוות ממש, הפיצוי הוא כספי בהתאם לאמדן הנזק. אין ספק שהנזקים בעבירות מין הם עצומים, ממושכים מאד, וקטלניים לעיתים ליכולת השיקום של הנפגעת. אין שום סיבה שהיא תיפגע שוב מהיותה במעמד "מתקנת עולם" או "מגינה על נפגעות אחרות" או ז/אן דארק המספקת כותרות לארגוני נשים, או עושה את עבודת המשטרה והמחוקק.
במדינות יותר מתוקנות אין סתירה בין שני ההליכים, אלא הלימה ותיאום. התיק הפלילי תומך ומפשט את ההליך האזרחי, ובידוע שהרשעה פלילית כמעט מייתרת את ההוכחות בתיק האזרחי ומעבירה את הדיון הישר לראשי הנזק. אך לא כך בישראל, בפועל, השגת הרשעה גוזלת נתח חיים מהנפגעת, ומעבר לכך, המומחיות של עורכות דין בארגוני נשים לא מאפשרת כמעט הגשת תביעות אזרחיות. בעקרון, העדיפות הראשונה צריכה להיות שיקום הנפגעת ולא שינוי החברה בישראל א=לה המערב הפרוע.
בנוסף לכך, וחשוב מאד לזכור, כמה יתרונות משפטיים מובהקים להליך אזרחי. ראשית, נושא הפרטיות. בעוד שבהליך פלילי עוברת המתלוננת אונס שני אם לא סדרה ממש, של חשיפה לחיטוטים מצד המשטרה וסניגורי הנאשם. ההגנה על הפרסום , שקיימת בחוק אין לה שיניים כמו שראינו בתיק אורלי אינס, ובתיקים אחרים. בכל מקרה, האירוע יוצא מרשות הפרט ששם התרחש, בחושך בדרך כלל, בין שני הצדדים. ייזום הליך אזרחי מעביר את הכדור למגרש של הפוגע, והוא יחליט אם לפרוץ את הפרטיות על ידי הכחשה (שתיאלץ פניה למשטרה) או טענת "סחיטה" (כמו קצב), או סגירת הנושא בין שני הצדדים ועורכי דינם. זהו מצב כוח לטובת הנפגעת. שנית, רף ההוכחה בהליך אזרחי נמוך בהרבה, משמעותית, מהליך פלילי, וגם גדר העילות מתרחב מאד. אירוע בין צדדים שהיה לו צד של ניצול, הטרדה, אינוס, התעללות, הבטחות שוא, פגיעה בפרטיות, או שעלה כדי פילגשות (זנות ממוסדת), יכול להקנות כמה וכמה חלופות תביעה ביד הנפגעת. ואילו, תלונה במשטרה גודרת את היחסים לפי תוואי העבירות, שאינן מכסות בדרך כלל את הספקטרום האנושי שבין שני בני אדם. (למעט מקרים של אונס בחדר מדרגות על ידי זר מוחלט, שם בודאי אין טעם בהליך אזרחי, ויש מקרים שבהם המשטרה חיונית בכלל כדי לאתר את הפוגע.). רוב מקרי האונס וההתעללות הקשים הם בין אנשים המכירים זה את זה.
אם ניקח מקרה של שני בוגרים שהכירו זה את זה, אולי יצאו כמה פעמים, ואז החלה מסכת התעללות, נאמר אונס באמצעות סם האונס, צילום הנפגעת בעירום והפצה לחברים תוך איום בחשיפה אם לא תשכב עם חבריו של הבחור, וכיוצב, גם מדובר לעיתים במסכת יחסים של כמה חודשים הכוללת מגוון עבירות, וגם מגוון עוולות שאינן בהכרח עבירות פליליות. הפוגע יכול לבחור אם הוא רוצה להעמיד את התנהגותו במבחן הפלילי, או לא.
המשפט העברי תומך אף הוא בהסדרת עבירות מין (ברוב המקרים, לא כולם) בצד הממוני פרטי, וכך יש תימוכין גם ממערכת נורמטיבית נוספת הנוהגת בפועל בישראל. מעבר לכך אנחנו שמים לב לאחרונה שדין אחד לעולם כולו ודין אחר ליהודים, בין בארץ ובין בחו"ל, ויש להתמודד עם המצב הקיים ולא עם פנטזיות. בקהילה היהודית הפרקטיקה של אלימות מינית ומגדרית היא נורמה, ולכן עדיף להתקין עבורה כלים מעשיים הלוקחים בחשבון את המציאות, אך מאזנים אותה במקצת. הניסיון להשליט נורמות "נאורות" במגזר היהודי נכשלו, ואפשר לראות זאת גם בכך שהקבוצות המייחסות לעצמן קידמה וערכים מערביים (חילונים, פרוגרסיביים וכיוצב) בישראל מקיימים משטר הפלייה ודיכוי נגד נשים, הדרה מהמרחב הציבורי, אונס , סחר ועבדות, וניחשול וסתימת פיות. בישראל קיימת גם תופעה ייחודית של המגזר הלהטב"י הציוני המתייחד בכך שעבר במישרין משלב של נרדף לשלב רודף.
רשתות זנות ילדים
אם כבר עוסקים בעבירות מין, כדאי לציין שמברקי ויקיליקס חשפו בין היתר גם טיוח של עבירות מין חמורות באירלנד ועצימת עיניים מכוונת. התברר שרשתות הברחת פליטים מסין, מביאות ילדים חטופים מסין, בידיעה שהשלטונות מעלימים עין מילדים כאלה שברחו ממוסדות יתומים לפליטים, ונופלים לידי סוחרי אדם.
באפריקה, התפתחות של סחר חדש, נערות נחטפות כדי להכניסן להריון ולסחור בתינוקות לצרכים שונים.
חשוב לדעת ולהתעדכן בשיטות ההשתלטות הפסיכולוגית על ילדים לצורך זנות כפויה, בין היתר על ידי שימוש מושכל במערכת הפסיכיאטרית החותרת תחת אמינות העדויות ןמהווה לעיתים חלק מרשתות הזנות.
Splinters - שבבים 