מאוחר מידי מעט מידי; פרדות וחמורים

הבג"צ האחרון

היום נפרדה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מכס השיפוט בפסק דין חשוב, שמדגים את האימרה "צדק מאוחר אינו צדק". מדובר בכמה עתירות שאוחדו, הראשונה בהן הוגשה כבר ב 2004 (תחילת השחיקה המשמעותית ברשת הבטחון הסוציאלי) בנוגע לשלילת גמלאות ביטוח לאומי (בעיקר הבטחת הכנסה) לבעלי רכב. כמובן, הוראה זו לוקה בחוסר אנושיות קיצונית, המאפיינת את המדיניות הכלכלית בעשור האחרון. כך למשל, נשללה ממני הזכות לקבל אלפיים ושלוש מאות ש"ח לחודש כחד הורית בלתי מועסקת ועניה, משום שאני מחזיקה רכב ששווי …אלפיים ש"ח (שנת 1993). כמובן, לא עמדתי בדרישות המל"ל, היה עלי לשאת ילד קטן (אז) על הגב, כמו האפריקאיות בקונגו, החביבות כל כך על בכירי המשק הישראלי. כמובן, גם לא ניתן לעבוד בכלל בלי רכב, כאשר צריך לצאת מיישוב בפריפריה (שם גרתי רוב הזמן) שאין בו תחבורה סדירה. אבל מה להגיון ולנגיסה האכזרית שפשתה בארץ ? להיפך, ככל שהנגיסה בוטה יותר, כך ננטעת האימה בציבור העבדים עמוק יותר. לצד ההוראה הזו, גובה המדינה כאלפיים וחמש מאות ש"ח כל שנה עבור אגרות ורישוי לרכב שכאמור שוויו אלפיים ש"ח בסך הכל (בנוסף למיסוי העקיף הכבד על דלק). ביצת זהב שאינה מפסיקה לתת.

לקח לבית המשפט העליון 7 שנים לקבוע את מה שכל אדם עם שכל ישר רואה. וזה לא במקרה, הסחבת הזו, כי בשבע שנים הספיקו לנחשל, לקצר את החיים, ולהרוג (ולחסוך למשק) אנשים שלא היה להם בינתיים מאיפה לאכול, ומי יודע מה עשו כדי להשיג פת לחם. הפסיקה הזו עלובה אם כן בהתעלמות הגסה שלה מכל אלה שחיו תחת "האי סבירות קיצונית" שבייניש למדה עליה שבע שנים תמימות. מעט מידי, מאוחר מידי, לא רק בשבילי אלא כדי שפסק דין זה ייחשב לעשיית צדק.

פרדות וחמורים
הדלפה בויקיליקס קובעת שיוסי מלמן, כתב הארץ לענייני שושו, הuא פרד המוביל מודיעין ומידע למוסד. אין בזה חידוש ולא צריך להזעיק האקרים בשביל לדעת זאת, מספיק לחיות בישראל כמה שנים להבין איך מקבלים עבודה בהארץ, אבל נתפסתי לביטוי הזה, INFORMATION MULE, תמציתי וקולע ושמיש במקרים רבים. לצד בהמות המשא יש כמובן לזכור שהחמורים במשוואה הזו, הם הקוראים של העיתון, כלומר אנחנו. אז אין מה להתלהב.

SCAM מסוג שונה, אינטרנט…

לפני כמה ימים נחת לביתי אימייל חביב מאיזה WESTON , המזמין אותי לעבוד בחcרה בינלאומית נחמדה בעבודה משתלמת, של "סוכן אזורי" לשילוח בינלאומי, משהו צדדי ומכניס שלא דורש יציאה מהבית. לטענתו, הוא מצא את שמי באתר "חיפוש עבודות". המכתב נחתם בציון שם של תאגיד שנשמע קליט GLOBOTEC. שלחתי בחזרה אימייל, וביקשתי יותר פרטים על התאגיד , ואז השיב לי מישהו בשם דניאל, ממטה החברה שהסביר לי במה מדובר, וביקש שאמלא טופס כלשהו..ואף נתן לינק לאתר החברה.

לכאורה, חברה כשרה למשלוחים בינלאומיים, משהו כמו פדרל אקספרס אבל יותר תעשייתי. רפרפתי קצת וניראה לי בסדר, לא חשבתי שזה מתאים לי, אבל..מנסים. לאחר כמה ימים כותב לי אותו דניאל …"מה עם הטופס ..לא קיבלנו". זה היה קצת מוזר, בדקתי בדואר נשלח, דוקא עבר. אבל ליתר בטחון החלטתי גם לפקסס. צלצלתי למספר שהיה כתוב על הלוגו, משהו בלוקסנבורג, ולהפתעתי במקום מוקדנית, ענה לי מענה קולי, במבטא רוסי כבד (גבר) שעלי להשאיר הודעה. ניסיתי כמה פעמים נוספות, לא היה מכשיר פקס וגם לא מענה קולי. חזרתי לאתר התאגיד, ונכנסתי ל LOCATIONS, לכאורה סניפים בכל העולם, עם תיאורים והכל, אבל בשום מקום באתר אין מספרי טלפון או כתובת של אותם LOCATIONS. כל מה שיש זה כתובת אימייל, וקו טלפון אחד שלא עונה. למעשה מדובר כניראה בעוקץ, ואולי מטרתו גניבת זהויות או שאם האדם ממשיך את הדיאלוג, עליו לספק מספרי חשבון בנק וכיוצב (כי זה מה שהם רוצים בהמשך).

לאחר שהזדהיתי כישראלית, מייד כתב לי דניאל שהם לא מחפשים ישראלים, כניראה שהם בעצמם ישראלים…:) או שהם יודעים שפה זה לא ילך, הנוכלים פה מנוסים ועוד עלולים לקלף אותם בחזרה.

מכל מקום, אזהרה למשתמשים, גם כאשר זה ניראה ונשמע כזה בנאלי ורגיל, מדובר בנוכלים. בדרך כלל, אם לא מעבירים מידע כמו חשבון בנק או תעודות זהות, זה לא יכול לנשוך.

חשבון מים בישראל 2012…משאבי מים (פרדס חנה כרכור)

אתמול התדפק על דלתי החשבון המצורף, בלווית האיום הרגיל של הפעלת פקודת הגבייה (מיסים) אשר משמעותה המעשית היא שתאגיד פרטי קיבל סמכויות גביה המוקנות בדרך כלל לרשויות אכיפת החוק.

החשבון מדבר בעד עצמו. מתוך כל הסכום, רק כמאתיים ש"ח הם חוב עבור שימוש במים, כל השאר – תוספות בלתי ברורות וספק אם חוקיות בכלל, אך הן זוכות להליך גבייה השמור לקנסות שהושתו בהליך שיפוטי. כך למשל "פקדון עבור מד מים", סכום נאה בהחלט. אמנם, בידי התאגיד הזה קיים כבר פקדון עבור מד מים ששילמו בעלי הבית כאשר רכשו אותו, אך לדברי הטלפנית, כל דייר-שוכר שנכנס חייב אף הוא בפקדון, ו"זה לא ענייני" שיש כבר פקדון אחד בידיהם. הוצאות גבייה (לא ברור מה היו ההוצאות, בינתיים מדובר במשלוח דואר רשום כמו כל חשבון תקופתי), ועוד כהנה וכהנה שיטת מצליח.

העולם השלישי

אל מול החשבון המנופח והאלים הזה, עומד השירות שנותן אותו תאגיד לתושבי האזור. רק לפני מספר שבועות לא רב, עברה מפה לאוזן שמועה בלחישה שמי השתיה בפרדס חנה "מורעלים", המועצה לא שלחה הודעות ולא פירסמה דבר, אך אנשים החלו להרתיח את המים ורכשו בקבוקי שתיה מינרליים. השכנים המליצו לא להסתפק בהרתחה רגילה כיון שמדובר במשהו מזיק במיוחד ומסוכן, כך אמר להם האחיין של הבת דודה שמשרת בבסיס צבאי ביישוב. כל זה התרחש כשבוע ימים , והזכיר את החוויות של התייר בסיני או בהודו, אתרים החביבים על תושבי המושבה, שגם בהם אין מים זורמים מן הברז.

התאגיד

תאגיד המים הזה שייך לשרי אריסון, ויש לו הסטוריה של התעללות באזרחי המקום, לא רק בטיב השירות אלא בדורסנות והפרות החוק בצורת הגבייה. הנה כתבה מהעיתון המקומי "הגפן" משנה שעברה, והסבריו המאירים של בנימין שניצקי.

תעלולי ריסט
מערכת גפן 29.07.2010
הצטרפו לגפן גם בפייסבוק
תעלולי ריסט

האזרח ק‮. ‬קיבל השבוע מכתב רשום‮, ‬על נייר אדום המאותת‮ – ‬סכנה‮, ‬הודעה כי הוא חייב סכום כסף לריסט‮. ‬ריסט‮ (‬שמה המקורי של משאבי מים פרדס חנה כרכור בע"מ‮) ‬מודיעה לאזרח ק‮. ‬כי הוא חייב להם‮. ‬הם לא טרחו לציין בהודעה ממה נובע החוב‮. ‬למה לטרוח לדייק ולתת מידע לאזרח ממה נובע החוב כך שהוא יוכל לברר אם יש לו קבלה שהחוב שולם‮? ‬או שיוכל לוודא כי החוב לא שולם והוא חוב אמיתי ואז הוא יוכל לשלם בתשלום מקוון או בכרטיס אשראי בתקשורת טלפונית ולא ייאלץ להגיע למשרדי ריסט‮? ‬למה להקל אם אפשר להכביד‮?‬

לא נותנים פירוט‮. ‬יבוא האזרח לבית הדואר‮, ‬יעמוד בתור‮, ‬יקבל את המכתב הרשום ואז יגיע למפגש ידידותי במשרדי ריסט ושם יברר מנין נובע החוב‮. ‬

האזרח יחזור לביתו‮, ‬יפשפש בקבלותיו וישוב לריסט להמשך טיפול‮. ‬ככלות הכל זמנו של האזרח הפקר‮. ‬אולם למה לבזבז זמן של הפקידות במשרדי ריסט‮? ‬למה ליצור עומס בקבלת קהל אם אפשר לייעל את העבודה‮? ‬למה נשאלות שאלות שאין מי שיטרח לענות‮? ‬

למה‮? ‬ככה‮. ‬
{loadposition user9}

נכון‮, ‬קל לתת מידע במכתב הדרישה‮. ‬הרי מערכת המחשב של ריסט יודעת בדיוק מה הרכב החוב‮. ‬למה לא לצרף פירוט למכתב‮? ‬לריסט פתרונים‮.‬

מצד שני‮, ‬יש במכתב פירוט מלא של כל החוקים שעל פיהם יכולה ריסט לפעול נגד האזרח חסר האונים‮. ‬

‮4 ‬שורות מוקדשות לפירוט החוקים‮:‬

דרישה לתשלום חוב מכוח סעיפים ‮4 ‬ו-‮5 ‬לפקודת המיסים‮ (‬גביה‮) ‬החלה מכוח הכרזת שר האוצר מיום ‮0002.2.42.‬

דרישה לתשלום חוב מכוח סעיפים ‮603, ‬ו-‮323 ‬א לפקודת העיריות‮ (‬נוסח חדש‮).‬

דרישה לתשלום חוב מכוח סעיף ‮91 ‬לפקודת המועצות המקומיות‮ (‬נוסח חדש‮).‬

דרישה לתשלום חוב מכוח סעיף ‮11 ‬ב‮' ‬לחוק עזר פרדס חנה כרכור‮ (‬אספקת מים‮) ‬תשכ"ח ‮8691.‬

מה מכל זה חל כאן‮? ‬מי יודע‮? ‬הרי האזרח ק‮. ‬איננו משפטן המתמחה בדיני רשויות מקומיות‮.‬

לא באמת חשוב‮. ‬העיקר שהנוסח רשום על נייר אדום וכולל אזהרה‮:‬

אם לא תמלא אחר דרישה זו‮, ‬ינקטו נגדך הליכי גביה בהתאם לפקודת המיסים‮ (‬גביה‮) ‬ו\או‮, ‬ו\או וכו‮'".‬

היכן זכות הערעור של האזרח‮? ‬זאת לא מוזכרת בהודעת הדרישה‮. ‬הנוסח מאיים באופן דורסני כמיטב בעלי הכוח והשררה‮. ‬נכון‮. ‬זו הפעם הראשונה שמודיעים לאזרח ק‮. ‬שיש לו חוב‮. ‬אולם למה להודיע בצורה נימוסית וידידותית אם אפשר לאיים באלימות בחסות החוק‮?‬

משאבי מים פרדס חנה כרכור הינה חברה מקומית‮. ‬מה לה ולפקודת העיריות שכלל לא חלה כאן‮?, ‬סעיף ‮603 ‬לפקודת העיריות מתייחס להמצאת דרישה לתשלום ארנונה‮. ‬סעיף ‮323 ‬מתייחס להגשת תובענה על ידי העירייה‮. ‬מה כל זה שייך למקום בו אין עירייה‮. ‬ריסט פועלת רק כאן‮. ‬פרדס חנה כרכור הינה‮ – ‬עדיין‮ – ‬מועצה מקומית ולא עירייה‮.‬

הלאה‮. ‬פקודת המיסים‮ (‬גביה‮) ‬סעיף ‮4 ‬מתיר לפקיד הגביה לתת כתב הרשאה אך ורק לאחר שנשלחה לאזרח דרישה לשלם חוב‮. ‬לכן‮, ‬קודם כל יש לשלוח דרישה‮ – ‬ללא איומים‮ – ‬לאזרח ובה לפרט את החוב לתשלום‮.‬

סעיף ‮5 ‬מתיר לעקל אך ורק לסרבן מס‮. ‬דהיינו מי שנדרש לשלם ולא שילם בפרק הזמן שנקוב בפקודה‮. ‬דהיינו יש שרשרת אירועים שחובה לקיימם בטרם יאוים האזרח‮.‬

אין ספק שמטרת השימוש בנייר אדום‮, ‬ובציטוט חוקים שרוב האזרחים לא מכירים‮, ‬כדי ליצור לחץ על האזרח‮. ‬עיון בהודעת הדרישה מגלה כי ריסט חייבה את האזרח ק‮. ‬גם בהוצאת איגרת הדרישה בסכום

די נכבד‮. ‬פקודת המיסים‮ (‬גביה‮) ‬מתירה לגובה המס לדרוש הוצאות שהוצאו בעין רק בעת הליך מימוש עיקול של סרבן מס‮. ‬מכאן שאין רשות לריסט לגבות מכל אזרח ששולחים לו דרישת חוב‮, ‬סכום לכיסוי‮ "‬הוצאות הודעת דרישה‮". ‬האזרח ק‮. ‬בילה זמן רב במשרדי ריסט‮, ‬ביחד עם אזרחים נוספים הנושאים איתם את הדרישה המאיימת‮.‬

לאחר בירור מצב החשבון שלו‮, ‬גילה האזרח ק‮. ‬כי מדובר בחוב ישן משנת ‮8002 ‬אשר כמובן צבר ריבית‮. ‬כאשר התרעם האזרח מדוע במשך השנים לא הודיעו לו על החוב‮, ‬הוא נענה כי אין זה מתפקידה של ריסט ליידע את האזרח על קיום החוב אלא הוא זה שחייב לעקוב כל הזמן אחרי מצב החשבון‮. ‬לדברי הפקידה אין ריסט יכולה‮ – ‬טכנית‮ – ‬ליידע כל אזרח שחייב על קיום יתרת החוב‮. ‬שאל האזרח‮: ‬הרי מחשב ריסט יודע שיש יתרה ישנה של חוב‮, ‬מדוע אינכם‮ ‬מציינים בכל הודעת חיוב‮ – ‬או לפחות פעם בשנה‮ – ‬כי יש לי יתרת חוב‮? ‬

אין תשובה‮. ‬האזרח שומר על קבלות זמן רב‮, ‬אולם לאחר מספר שנים הוא חושב שאין טעם להמשיך לשמור על כל קבלה‮. ‬הרי הוא לא ייהפוך את הבית לבית גנזים לקבלות ישנות‮. ‬אז זהו‮. ‬זה מה שריסט חושבת שהאזרח צריך לעשות‮. ‬לאחר בירור נוסף מתגלה כי דרישות תשלום נשלחות בדואר רשום‮ ‬רק אם החוב הוא מעל ‮003 ‬₪‮. ‬לכן לא מתריעים על חוב קטן אלא מחכים שיעבור זמן רב‮, ‬החוב יתפח ויצבור חיובים‮, ‬ואז יוסיפו את חיוב הוצאות ההודעה והופ‮, ‬עברנו את המחסום והדרישה האדומה יוצאת לדרך‮. ‬

לשבחן של הפקידות‮, ‬ושל המנהלת החדשה של הגביה‮, ‬יש לציין כי כאשר האזרח מוכיח שהוא מכיר את החוק ויודע מה מותר להם לגבות ומה לא מותר‮, ‬הן מבטלות את החיוב המיותר‮.‬

מה קורה כאשר האזרח לא בקיא בחוק‮? ‬עולה חדש שלא מבין מה דורשים ממנו ומוכן לשלם רק לא לראות נייר אדום בעיניים‮?‬

זה המצב‮, ‬מי שעני וחסר ידע‮ – ‬נדפק‮. ‬מי שיכול להעסיק יועץ מומחה‮ – ‬זוכה‮. ‬אין צדק‮. ‬אין גם קיום של החוק‮. ‬כל דאלים גבר‮.‬

כל בנק‮, ‬כל חברת ביטוח‮, ‬כל מי שמנהל כסף של אחרים שולח אישור יתרה בסוף שנה‮. ‬מדוע אין ריסט יכולה להוסיף בחשבון הראשון של כל שנה חדשה‮, ‬שורה אחת‮: ‬יתרתך לסוף השנה הקודמת היא אפס או כל סכום אחר אשר רשום לחובת האזרח‮.‬

מי שמכיר את פקודת המיסים‮ (‬גביה‮) ‬יודע כי חיוב ההצמדה והריבית מתחילים רק לאחר חודש‮ ‬מהיום המאושר לתשלום החיוב‮. ‬מידע זה ינתן ע"י הפקידות רק למי שישאל על כך ויראה כי הוא מכיר את החוק‮. ‬סתם עמך‮ – ‬ישלמו גם אם יכלו להינות מעוד מספר ימים של אשראי ללא חיוב ריבית כך שבינתיים תיכנס המשכורת ולא ייאלצו לשלם ריבית לבנק על משיכת יתר‮. ‬

נראה כי ככל שמתחלפים מנכ"לי ריסט‮, ‬כך פוחתת איכות השירות לאזרח‮. ‬ואולי זה משום שבעלי ריסט‮ – ‬הגב‮' ‬שרי אריסון ומקורביה‮ – ‬זקוקים לכל פרוטה שניתן לגבות מהאזרח‮, ‬גם אם זכויותיו של האזרח יקופחו‮. ‬בעת הפרטת משק המים של המועצה המקומית פרדס חנה כרכור נקבע בחוזה כי ימונה נציב קבילות‮ – ‬איש חיצוני למערכת‮ – ‬אשר יבדוק טענות של אזרחים ואשר החלטותיו תחייבנה את ריסט‮.‬

עד היום אין נציב קבילות כזה‮, ‬וכך זה נראה‮.‬

מחדלה של המועצה בעת ההפרטה הראשונה והשניה של משק המים‮, ‬כאשר לא דאגו לשייר כוח למועצה המקומית לכפות על ריסט נוהלי עבודה הוגנים מול האזרחים‮ – ‬הן בדמות של מניית זהב או בכל דרך אחרת‮, ‬הינו בגדר בכיה לדורות או לפחות עד תום ‮02 ‬שנות החוזה עם ריסט‮.‬

שלכם‭ ‬בנימין שניצקי‮,‬‭ ‬

חבר לשכת היועצים העסקיים בישראל‮ ‬

הדמות המצטיירת; חזיונות תעתועים

מפלצת ? או קורבן של הכפשות

אני עוקבת פה ושם אחרי הדיווחים על הפוליטיקה של לשכת נתניהו, במיוחד לאחר הפיצוץ האחרון (פרשת נתן אשל), ומתעוררת סקרנות בקשר לדמות של שרה נתניהו, כפי שהיא מצטיירת על ידי חלק מהפרשנים והקוראים (בטוקבקים). על פי התיאורים, שאין לדעת מה רמת דיוקם, משורטט דיוקן של אשה די דומה לליוויה, רעייתו של אוגוסטוס לפי רוברט גרייבס ("אני קלאודיוס") .

פורים מתקרב, סכנה לנשות ישראל

מלכת אסתר

פורים 2012 הנה כי כן, לא רק 2012 הנוראה והאפוקליפטית אלא שידור חוזר של "מגילת אסתר", העימות בין היהודים לבין מלכות פרס.

עוד הערה על אתיקה מינית בחלונות הגבוהים

שטראוס קהאן, תחתית החבית ? לא בטוח

פרשת שטראוס קאהן ממשיכה לככב בכותרות, ונשאלת השאלה מה עוד נגלה על האדם הזה והרגליו המיניים. הפעם, חקירה בנוגע ל"מסיבות חשק" בצמרת הכלכלה והעסקים (והפוליטיקה) בצרפת ובוושינגטון, ושימוש ברשתות זנות VIP כחלק מהמתאבנים. חשוב לציין, זנות כלשעצמה אינה עניין פלילי בצרפת או ארצות הברית, אך בשתי המדינות האלה יש הוראות פליליות בקשר לחלק מן הצריכה והשימוש. כך למשל בארצות הברית, בפרשת שפיצר המפורסם (מושל ניו יורק המבטיח, שהקריירה שלו נקטעה עקב פרשת זנות), הסעיף הרלוונטי היה שולי יחסית, ונגע להזמנת זונה תוך חצית גבולות פדראליים, כלומר, אם נניח המושל נמצא בוושינגטון, אסור לו על פי החוק להזמין זונה מניו יורק. בצרפת, ההוראות נוגעות לאיסור סרסרות, כמקובל ברוב העולם. אך הסקנדל האמיתי בפרשה הנחקרת שם, ואשר הניבה גל מעצרים של בכירים (כולל בכיר במשטרה כצפוי…), היא העובדה שהזונות הוזמנו על חשבון התקציבים של תאגידים עסקיים או ארגונים אחרים שהיו מעורבים בניהול המסיבות וארגונן. שימוש כזה מהווה יותר מכל עבירה כלכלית בתאגיד או בארגון המדובר. בין השיטין עולה תמונה עגומה מאד על התרבות ב"מסדרונות הכוח", מסתבר שבכל המסיבות האלה אנשים מהלכים בעירום, בעיקר נשים, כולל מבין המוזמנים הנכבדים.

קהאן אם כן מבלה השבוע שוב במשטרה בחקירות מיניות מביכות, וכניראה יצטרך לשלוף את הארנק שוב, כדי לסגור עניינים בשקט, כמו שנעשה בשני המקרים שלפני כן (החדרנית והעיתונאית). אלה האנשים שאנחנו מתבקשים להעריץ או לפחות לסור למרותם, ולמרבה הצער, מסיבות חשק עם זונות אינן הרף הנמוך ביותר. כתבתי פה בעבר על כמה נושאים שעולים תדיר בארגונים של ניצולי התעללות סדיסטית מאורגנת, וזה הנושא של רשתות זנות ילדים לצמרת הבכירים בעולם הכלכלי והמדיני. הנושא עלה רשמית בבלגיה בחקירת מרק דוטרו, (כולל העדויות בנוגע לבית המלוכה הבלגי, אשר הושתקו במהירות שיא) וצמרת עסקי הסחר בנשק, שמתרחש בבירת בלגיה, בריסל, המהווה צומת חשובה של נאטו, הבלוג הזה פרסם בלעדית את התחקירים המקיפים בפרשה זו, כולל טענות מצד ארגוני קורבנות לקשר ישראלי גם כן, ביחד עם שורה ארוכה של חשודים מיוחסים.

נושא נוסף, הנפוץ מאד בישראל, הוא סחר במין (לעיתים קרובות לא זנות בתשלום אלא סחר בכפיה, הכולל פן של עבדות, ולעיתים אלימות נוספת) במהלך הרגיל של יצוא הנשק הישראלי, כדי להשיג יתרונות במכרזים בחו"ל ובארץ. נושא זה היה במוקד חקיקה לאחרונה שאסרה במפורש פעילות זו, ובעיקר את ניכוי ההוצאה מהכנסות התאגיד, כפי שהיה נהוג. חקיקה זו נעשתה רק בגלל דרישות של ארגון ה OECD, אך העבירה החדשה שנוצרה, היא "בלי שיניים" ומצריכה אישור של היועץ המשפטי לממשלה, כדי לפתוח בחקירה ולהעמיד לדין. כלומר, העיסוק ממשיך "כדי לא לפגוע בפרנסת המשפחות". נושא זה נמצא הרחק מתחת לרדאר, בשל החסיונות והפריווילגיות של תעשיות הנשק בישראל, ושליטתם גם בתקשורת, אך זלג באופן חלקי מאד בכתבי האישום נגד ראובן גרוס, אשר השתמש באותה טכניקה להשגת יתרונות במכרזים עירוניים בתל אביב (החניונים). הפרקליטות, בדרך שגרה, נמנעת מהגשת כתבי אישום בפרשות הנוגעות לתאגידים גדולים, וככלל האכיפה הפלילית על עסקים גדולים המפיקים רווחי עתק, כולל לקופת המדינה, היא אפסית, גם אם מדובר על עבירות גוף חמורות הכרוכות בייצור ההכנסות.

לשכת נתניהו, הסיום (בינתיים)

פרשת "לשכת נתניהו" הסתיימה כניראה, במהירות יחסית, עם השגת עסקה בין הצדדים, ובברכת נציבות שירות המדינה. נתן אשל, אשר הוחשד בהטרדה קשה, מינית ואחרת, של עובדת כפיפה, התפטר ויהיה כפוף לכמה סנקציות טכניות נוספות, בתמורה לאי הגשת כתבי אישום (כך זה ניראה לפחות) או לבלימת הליכים נוספים בלשכה ומחוצה לה. העובדת, בינתיים, נשארת במשרתה, והצליחה איכשהו לשמור על פרופיל נמוך גם ציבורית (שמה פורסם, אך לא נמרח בכותרות ראשיות בישראל, כך שהיא יכולה ללכת למכולת בלי שיצביעו עליה). נתניהו התבטא בצורה לא הולמת בפרשה זו כאשר המעיט מחשיבותה, אך בשורה התחתונה, אפשר לאמר, שיחסית למקומות אחרים, היתה פעולה נכונה ודי מהירה, אם לא מצד ראש הממשלה הרי מצד רוב הבכירים בלשכה, שהתייחסו לבעיה, ופעלו להפסקתה, ולא חשוב כרגע מה המניעים העמוקים שלהם (אם זה קינאה למשל או נקמנות וכיוצב). לאחר התלונה, די במהירות התבצעה חקירה, ודי במהירות היא הסתיימה ולא במריחה, אלא בחיוב המטריד באחריות על מעשיו והשארת המוטרדת במשרתה. אם כל המקרים היו מטופלים כך, דיינו. הבעיה היא שבתשעים אחוז מהמקרים הפגיעות חמורות בהרבה מהטרדה בעלמא, ויש שיתוף פעולה מלא בין כל הבכירים הן באיפשורה והן בהשתקתה של המוטרדת. פרשת הלשכה לא בישרה זמנים חדשים, ולא העבירה מסר חינוכי, בגלל ההתבטאויות העלובות של ראש הממשלה בנושא זה.

אבן ראשונה, ואהבה, נצרות וזנות

התכוונתי לכתוב פוסט מלומד למחצה על התנועה האוונגליסטית במבט פנים נוצרי (ובהמשך לכל מלחמות "המימון הזר" המתנהלות לאחרונה בארץ), ולאחר מכן אייטם רושף על הצעת החוק להפללת הזנות. מה שיצא היה משמים וטרחני (ומטיף, כרגיל), אך שמתי לב לצירוף המקרים החביב, נצרות, זנות ו"יום האהבה" (וולנטיין הקדוש), המתרחש בתאריך וסביב הנושאים. אז במקום זה, הגיג קטן על אהבה, זנות וקצת על ההקשר הנוצרי-יהודי.

הזיקות בין הזנות ובין היווצרות הנצרות שייכות לישו, אשר לפי המסורת הנוצרית, הגן על הזונות ואני מביאה לינק לרשימה טיפוסית באתרים הנוצריים, בנוגע לישו ויחסו המיוחד לזונות.

Compared with the 300 legal prostitutes in all of Nevada, there are approximately 10,000 illegal hookers working Las Vegas on most weekends. Also about 70 percent of the exotic dancers in high-end strip clubs sometimes turn tricks. Scripture says, "For the love of money is a root of all kinds of evil, for which some have strayed from the faith in their greediness, and pierced themselves through with many sorrows," 1 Timothy 6:10. No other state has legal prostitution at this time. The world will always rationalize the need for prostitution, but this type of thinking only makes it worse for women. Some women seeing prostitution is legal, choose this way of life, hoping to get out of poverty, not knowing it is a trap of Satan, and that without Christ it is impossible to leave this life style.

But the question comes, does Jesus love prostitutes? The good news is, no matter how a girl or woman got into prostitution, Jesus loves them. Does this mean He loves their sin? No, God hates the sin of prostitution, and every other sin, which is why He sent His son Jesus to this earth to save us from sin. The Bible says, "for all have sinned and fall short of the glory of God," Romans 3:23. Then too that well known verse John 3:16 reminds us, "For God so loved the world that He gave His only begotten Son, that whoever believes in Him should not perish but have everlasting life."

Jesus was born of the Virgin Mary. He never married nor did He ever have sex with anyone. Anyone that teaches that Jesus had sexual relationships is blaspheming the Son of God. Jesus loves people with a Holy Spiritual love. He reached out to prostitutes when He was here as a man on this earth. Jesus was most often criticized for His work with the prostitutes during the time He was here on this earth. The religious leaders were the worst in their criticism of Jesus so He said to them, "Assuredly, I say to you that tax collectors and harlots enter the kingdom of God before you. For John came to you in the way of righteousness, and you did not believe him; but tax collectors and harlots believed him; and when you saw it, you did not afterward relent and believe him. (Matthew 21:31b, 32)

Jesus loves prostitutes with a wholesome love. He is the true love that every woman is searching for. There is a famous statement I want to paraphrase from Saint Augustine. It says something like this, "There is a Christ shaped vacuum in each person that only He can fill, and until we allow Him to come into us we will be unfulfilled."

והנה, רק בשנה כמו 2012 אנו יכולים לחזות בחקיקה מקומית המפלילה את צרכני הזנות, ואני תוהה אם גם נושא זה מקבל רוח גבית וכספית מהידידים הנוצרים הציוניים שעליהם רציתי לכתוב קודם, בקשר לעמותות הימין. כך או כך זה מהלך חיובי, ויש לקוות שגם יושלם וייאכף.

סיינט ולנטיין

For this was on seynt Volantynys day
Whan euery bryd comyth there to chese his make.

צ'וסר (מייסד מסורת יום ולנטיין במתכונת הנוכחית)

מנגד לזנות, שהיא עסקה מפוקפקת מאד, ניצבת האהבה, אידיאה נשגבת ורגש אנושי נאצל שרובנו בוגדים בו, בשלבים מסויימים בחיים, כמו בעסקת הזנות, והולכים על קאש מראש ובטחון כלכלי. יום האהבה התגלגל מציון חג קדושים נוצרי שלא היה לו שום קשר לנושא. הקדוש ולנטיין (למעשה היו שניים בשם הזה שצויינו ב 14 בפרואר, ולאחר מכן שלישי נושא אותו שם) לא היה קשור לשום עניין רומנטי, והוצא להורג עקב התנגדותו לצוו רומי (הקיסר קלודיוס השני) להמיר את דתו לפגניזם הרומי, ונותר נאמן לאמונתו הנוצרית, אי שם במאה השלישית או הרביעית לספירה. רק כאלף שנים לאחר מכן, ובנסיבות הסטוריות מקריות, שויך ציון יומו של הקדוש המעונה ולנטיין לחגיגות חיזור, ולבסוף התקבע כ"חג האהבה" ששולחים בו לבבות אדומים ושוקולד. יש הקושרים חג זה לחג פגאני רומאי שנחגג באותו תאריך פחות או יותר LUPERCALIA שהיה קשור לפריון ורומנטיקה, אך אין לכך סימוכין הסטוריים, כיון שנושא הרומנטיקה הוכנס רק כאמור בימי הביניים.

האבן הראשונה והלב

בברית החדשה מסופר על ישו הנוזף בהמון הסוקל את האשה "הסוררת", ומציע שמי שלא חטא יזרוק את האבן הראשונה. זהו סיפור יפה, והוא נוגע להבדלים מהותיים בין הגישה הנוצרית לגישה ההלכתית למשל לנשים, הנתפסות כ"כלי עבודה" בלבד, במובן הרוחני והדתי. עם זאת, העולם הנוצרי לא הוכיח בפועל כי הסחר בנשים, הזנות, האונס והחיפצון נעלמו, וקיים גם בנושא זה מתח בין המשיחיות העכשיוית של הנצרות ובין קבלת הפגימות בעולם, של היהדות (והאסלאם), וכתוצאה מכך יצירת הסדרים שלא ניראים טוב, (מיסוד האפליה) כדי לייצר בפועל חלוקה מאוזנת יותר של מחירי הדיכוי בחברה כולה. הדיאלוג בין הגישות והמתח הגדול ביניהן הוא נושא מרתק, ונושא הזנות בהחלט מהווה שדה אחד של מיקוד בסוגיה, מה יותר חשוב, אהבה, כסף, שוויון, תקווה, גאולת הפרט או גאולת הקולקטיב, וכל השאלות הנובעות מכך. חג האהבה, שאמור היה לסמל את הנשגבות של רגש זה בין המינים, הפך בעצמו ממוסחר ו"זנותי", ורחוק מהמובן המקורי שלו בודאי אצל ישו, בתי עסק מפרסמים "דילים" עם לב אדום וסרט מוזהב ואנשים קונים כרטיסים מוכנים לשמחת היצרנים והמפרסמים.

צד אחר של האהבה הוא היותו רגש חתרני במהותו, שמחליש את כוחם של ממסדים והיררכיות לשלוט בפרטים ולנהל אותם. ככזה הוא נתפס כאיום לעומת הזנות, למשל, או צרכנות והתמכרות. הקשר בין זוגיות לבין יעילות צבאית למשל עולה גם מהשיר הבא, המסביר בפשטות לילדים, למה הצבא מעדיף אנשים מתוסכלים וחסרי אהבה זוגית. בישראל נושא זה רלוונטי גם כן לסדר החברתי, התלוי ברובו על ציות לסמכות היררכית צבאית וזמינות מוחלטת, לעומת התביעה המוחלטת של האהבה.

Saint Valentine and Claudius
By Phyllis Naegeli

1
Long ago in Ancient Rome
Claudius sat upon the throne
He wanted men to come and fight
But many didn't think it right

2
The men liked being close to home
More than going to fight for Rome
They loved their wives and children more
And Claudius' request they did ignore

3
So Claudius sat awhile in thought
Until a great idea he got
He would not let the men be married
Off to fight they could be carried

חנוכיה וחתול ; תמונה אחת

חנוכיה לי יש 2011

קודם כל השלמות מחנוכה, כמו כל שנה, חנוכיה "תוצרת בית" אצלנו, לפני שנתיים זכתה החנוכיה שלנו (בצורת דינוזאור) לכניסות ושבחים, השנה…בסימן "נעלי קרוקס"

וכאן (לא בזוית מוצלחת אמנם) חבורה של ביוניקלס חוגגת סביב המדורה-חנוכה.

זוהי נעל קרוקס מקרמיקה, עם החרירים מקדימה המשמשים ככן לנרות, בנעל עצמה אפשר להעמיס מטבעות שוקולד כמו שניסינו (אבל אכלנו אותם לפני הצילומים) –

חתולים

ליידי מיני – פותחת בעצמה את המקרר ומוציאה שניצלים באמצע הלילה (התקפי בולימיה כניראה, כמו ליידי די), ופינתה לעצמה מדף שלם בארון הבגדים. בנוסף, התחילה גם לדבר, כן ממש, והיא עונה כאשר פונים אליה, ומגיעה מכל מקום בבית כאשר היא שומעת את שמה ובמיוחד אם מדברים בה סרה. אני אמנם לא טיפוס של חתולים, אבל הגברת הזו בהחלט שינתה את דעתי לטובה על היצורים החמקנים האלה.
וזו פופיק הגורה האחרונה שלה, שמסרנו לפני חודשיים בערך לבית טוב בכרכור.

מתוקים וחורף
החודש החולף, חורף אמיתי בערך. תענוגות קטנים אחרים שגיליתי מחדש בקור, בירה ! כמעט שכחתי מהפינוק הזה, פחית או בקבוק, רצוי הינקן אבל גם קרלסברג העממית הולך. קצת פיצוחים, סרט טוב, ומי צריך עוד משהו בשביל לשמוח ולהנות. פינוק נוסף דוקא בקור, גלידה. הלכתי על זו בטעם שוקולד בלגי עם קצת סירופ שוקולד "הרשי", הרבה יותר טעים מאשר בקיץ, משום מה. עוד מוצר כיפי שעכשיו נמכר בזול, קבנוס חתיכות קטנות בתוך הסנדביץ הפשוט הופכות אותו למעדן פיקנטי. לבסוף, תענוג קטן ומתוק תה צ'אי הודי, חולטים תערובת מוכנה שאפשר לקנות בכל חנות תבלינים, מוסיפים חלב וממתיקים. גם הילדים אוהבים.

מסרבת

פרשת לשכת ראש הממשלה, כמה הערות צדדיות

עדיין קשה לדעת מה בדיוק התרחש בלשכה, כיון שהעניין טרם נחקר, למעשה החקירה מתבצעת עכשיו, כמדווח ב"הארץ" הבוקר. החלק המעניין בינתיים, הוא הטענה המשפטית של ר', הנפגעת לכאורה, כי היא מסרבת להחקר ולמסור כל גירסא שהיא בעניין זה. ר' איננה המתלוננת בפרשה זו, כזכור, אך לפי הידוע היא כן התלוננה בפני בכירים אחרים בלשכה, ואלה מצאו צורך לפנות לייעוץ משפטי, אשר הוביל אותם להגשת תלונה רשמית. מכאן, החליט היועץ המשפטי לממשלה להעביר את הנושא לחקירה בנציבות שירות המדינה. בשלב זה שכר החשוד, נתן אשל, את עורך דין ויינרוט, והנפגעת שכרה עורכי דין משלה, אשר ימנעו ממנה את הצורך להחקר. על פי רוב הדיווחים, המעשים המיוחסים הם הטרדה, עיקוב, הפרת פרטיות ואף צילומים באזורים מוצנעים. בהחלט עונה על ההגדרה של "הטרדה מינית" בעבודה.

ההליך המשמעתי
חקירות הנציבות בנוגע להטרדות מינית קיבלו שימת לב תקשורתית כאשר מונה עופר רייכמן כחוקר, והשלים חקירה מסויימת של הטרדות במשרד הבטחון. ואולם רייכמן חשף במקום אחד, וחיפה במקומות אחרים, כאשר הוא בעצמו יוצא מערכת הבטחון עם הרבה חברים שזקוקים לזה. ההתלהבות ממנו הצטננה במהירות, והנציבות חזרה לאפרוריותה היחסית. עכשיו שוב מופנים הזרקורים לשם, ויש להניח שמחלקה זו מסוגלת למרוח את האירוע בעיקר אם הנפגעת לא תתלונן כלל, ואם היועץ המשפטי לממשלה ימשוך ידו מהסיפור. מבחינתה של ר זהו צעד נכון, שום דבר טוב לא יצא לה מהפסטיבל וראינו מקרים אחרים, למעשה כל המקרים, לא בישרו טובות למתלוננות, גם אם "ניצחו" במקטע המשפטי. במיוחד יפים הדברים לבעלות קריירה עצמאית. יש דרכים אחרות בישראל לסגור חשבונות, יותר כמו במאפיה, שכן המשטרה בעצמה היא סוג של.

המערכת המשפטית אינה מתקרבת ליכולת של מערכות אחרות בישראל, ואין זו מערכת שאפשר לסמוך עליה לטווח ארוך, גם לא קצר. שימוש מושכל במערכת המשפט הוא רק כאמצעי לחץ מדוד בארגז כלים שצריך בסופו של דבר להעניק לנפגעת שקט ושלום, מבלי לפגוע ולשנות את איכות חייה, עד כמה שניתן.

החיים תחת הצניעות והטהרה ההלכתית ואיסורי עריות (קריצות לרוב)
\
מעבר לצד המשפטי והקונקרטי של הפרשה הזו, יש פה גם סנונית ראשונה למציאות התעסוקתית תחת האליטות החדשות, של הסרוגים, שלא תהיה שונה מהמציאות בעבר. לא ההלכה ולא החוקים החילוניים יעמדו בפרץ מול תרבות ארגונית מושרשת וערכי יסוד בחברה. התופעה של הטרדה, אינוס, ניצול וסחר בנשים היא כה נפוצה בישראל, עד שקשה לדמיין מציאות אחרת בשלב זה. חשוב לזכור ששכנינו, באזור, שחלק מהם חיים במשטרים הלכתיים, מצאו דרכים לצרוך נשים בצורה לא ממש טהורה, גם על פי ההוראות הדתיות. מנטליות העוצו עצה ותופר של המתנחלים ובני סוגם פיתחה גם סוג של "חריגים" הלכתיים לפי הצורך האישי, או מה שנתפס כ"צורך השעה", ולזה כידוע אין סוף.

הדברים לכאורה תלויים אם כן בהתארגנות של נשים בעצמן, אך ענין זה הולך מדחי אל דחי, וגם קודם לא היה מי יודע מה. ההנהגה הפמיניסטית היא חלק מהמבנה הדכאני, פרשה כמו "עירית לינור (והזונה)" היא רק אחת המסיכות הנושרות ויהיו עוד אחרות. כתבה על כך, בין היתר, מירב מיכאלי אתמול כאשר היא מפרשנת את הפמיניזם הישראלי כמעין "שוט" נוסף שנועד לדכא נשים, ואין להוציא מכלל אפשרות שגם היא שייכת לאותו מבנה של אליטות שמשווקות דימוי, אך לא מועילות בפועל לבטחון הנשים בישראל. בעיקר זה נובע מהאופן שבו מקודמות נשים בישראל לעמדות מפתח והשפעה. (שאינו שונה מהאופן שבו מקודמים גברים).

קצת סרטים

השבוע עשיתי עוד מרתון קטן להשלמת סרטים, והנה המקבץ וההתרשמויות –

THE PASSION OF CHRIST

סרטו מעורר הסערה של מל גיבסון (כבמאי הפעם) על הימים האחרונים בחייו של ישו למעשה הורדתי את הסרט כדי להשתמש בו כהמחשה לימודית בהסטוריה, מאחר שכתבו שהוא עשה מלאכת שחזור נאמנה של התקופה. אכן, השחקנים מדברים ארמית או משהו שקצת מזכיר ערבית ועברית, מעניין מאד לדעתי ובמיוחד לצופה דובר עברית (כך למשל הקללה שמסנן חייל רומי אחד לרעהו, "אידיוט" במבטא ישראלי אותנטי, ומזכיר לנו ששום דבר לא השתנה). בנוסף, שחזור מרשים ביותר של האתרים, המלבושים, ובכלל "רוח התקופה". הקטע שעורר סערה היה התיאור של מעשה ההפללה והמשפט, ובמיוחד הצגת ההתנהלות של הכהונה הבכירה (קייפא ושות) מול הנציב הרומי. הסרט מפספס קצת לדעתי, כי ישו יוצא חסר חוש הומור, ובעיקר חסר חוש הומור עצמי, אבל אולי ככה זה עם הבנים של אלוהים…מי יודע. אין ספק שקייפא, אם התכוון לחסל את הבן הסורר, הוביל להנצחתו ונצחונו המוחץ (כפי שאכן קרה במציאות) בעצם האופן שבו חיסל אותו באכזריות ושחיתות והפך את הרומאים האכזריים לצדיקים יחסית. אפשר היה בהחלט להוסיף את "פרשת לשכת ראש הממשלה" כאחרית דבר לסרט הזה…כדי להציל אותו מהרצינות התהומית, בהפוך על הפוך.

סרטים אחרים
צפיתי ב"כוכב הקופים" המשוחזר, לא רע בכלל, אם כי קשה לשחזר את ההתרגשות שיצר הסרט המקורי (אצלי לפחות) בתקופה שבה מד"ב היה עדיין חידוש מרגש בקולנוע. סרט מצויין ומעורר מחשבות על מדע, אתיקה והתפתחות הציוויליזציה מכאן ואילך. סרטו של שפילגרג "סוס מלחמה" קצת מאכזב, אך בהחלט סביר לצפיה ומספק את הסחורה הרגילה (דמעות, והרבה, עם סוף טוב). טינטין, תום וגרי (בארץ עוץ), סבירים לא יותר מזה. הצלחתי לסבול לכל אורך "בני אלמוות" הלהיט החדש שהוא פרשנות בסגנון משחק מחשב למיתולוגיה היוונית (סיפור תזאוס והטיטאנים).

זאנר הפנטזיה החזיר את עטרת המיתולוגיות להדרם, וזה דוקא טוב, כאשר התברר שהפנטזיות המקוריות שהזינו את התרבות המערבית עולות על כל דמיון מודרני. ספר הילדים "פרסי ג'קסון" מביא את גיבורי המיתולוגיה היוונית לניו יורק, באמצעות ילד שהוא חצי אל יווני; האלים הויקינגים תור ואודין מככבים בהרבה ספרי ילדים, ומשחקי מחשב חדישים. וכמו הפסיון של ישו, הסבל של הצפיה נפדה בערך הלימודי וחסכון בספרי לימוד משמימים. "בני אלמוות" גרוע במיוחד בהיותו אלים בצורה מזעזעת, ומיותרת לחלוטין, כל זה כדי להתחרות ברמות האלימות הויזואליות של משחקי המחשב (WARCRAFT ,LEAGUE OF LEGEND ואחרים מזאנר זה הפופולארי אצל הילדים). צפיתי גם בגרסא האמריקאית של הנערה עם קעקוע דרקון, בזבוז זמן מוחלט, אפשר היה לדבב את המקור, ואין שום פרשנות או חידוש בהפקה הנוכחית לעומת הקודמת שרק יצאה שנה שעברה.