קראתי חלק מהרשימה של אווה אילוז בנוגע לתרבות הסודות, שבעצם מסתמכת על המקרה של שמעון קופר אליו הופניתי מן הרשימה, והוא בעצם הנושא. הפרשנות של אילוז מתרכזת דוקא בצד "הסודיות" של החברה הישראלית, אך אפשר לנחות לקרקע המציאות ולשאול בעצם את השאלה המתבקשת, כמה רופאים בישראל ביצעו פשעים נגד האנושות במצוות מערכות ממלכתיות (או מתחזים שהם בדרך כלל קשורים כסייענים לשעה, ולא המציאו כלום, חוץ מאשר לייחס לעצמם קביעות). הסיפור של הרופאה הרוסיה לא מלמד על תרבות סוד אלא על תרבות של פשיעה בקרב מקצוע הרפואה בישראל, והצצות לשעה קיבלנו בפרשת "הקישון" ופרשת "החיסון נגד אנתרקס" ומקרים כמו חטיפת דיקו מלונדון, חטיפת וענונו ועוד, שבהם שימשו רופאים כעבריינים המנצלים את שבועת היפוקרטס לעשות בדיוק הפוך.
המקרה של קופר נחקר משום שהיה סדרתי ומשום שמדובר ברצח נשים (אלימות במשפחה), סדרתית, אבל המקרים של רופאים נאציים ישראלים רבים, ולא נחקרים בכלל שמא ילמד הציבור מה עושים "להגנתו". השאלה אינה אם רופא צבאי פעם אחת הורג איזה מחבל (נניח את יאסר עראפת ?), אלא כמות המקרים בהם מסכימים רופאים ישראלים להרוג או לפגוע קשה בישראלים, בשם "הבטחון", אם זה ניסויים עבור תאגידים או צבאות זרים, אם זה ניטרול ישראלים שלא נוחים למישהו בכיר במערכת, ואם זה "לקחת הביתה לפתור בעיות" (עם בת זוג, או מתחרה עסקי), ואם זה סיוע למערכות מסחריות לקדם מכרזים בארץ או בחו"ל, (שימוש בסמי אונס וכיוצב). נוסיף לזה את המעורבות של הרופאים הישראלים בסחר באיברים (יותר מידי…) ויש לנו נושא אחר למאמר של אווה אילוז. והנושא הוא עד כמה נפוץ השימוש בפשיעה רפואית בממסד הישראלי, ועד כמה זלגה הטכנולוגיה וגם ה"אתיקה" למעגלים רחבים יותר של מקורבים וחברים של אנשים מהממסדים הבטחוניים.
הרופאה הרוסיה יצאה בעיני גיבורה כאשר הסבירה את הדינמיקה , ובמקום אמפתיה היא קיבלה שאלות דביליות כמו "האם את תמימה או טיפשה" . לפי המדד הזה, כמעט כל ישראלי, ביום שיצטרך לתת דין וחשבון, יוכל להישאל אותה שאלה. הנחת היסוד הישראלית היא, למרבה הצער, היא "אותי לא יתפסו" ולכן מי שנתפס הוא האשם, באשמה הקשה ביותר., תמימות. שאלה הטומנת בחובה את הערכים החברתיים הכוללים. כל פשע הוא סבבה, כל עוד לא נתפסים.
המקרה של קופר הוא שולי ביחס לפשיעה המסיבית המתרחשת באופן דומה, ומניעיה , כמו כאן הם כלכליים. הניצול של מניע רומנטי הוא חלק מהדינמיקה עצמה ואינו ייחודי לאותו קופר, אלא הוא שיטת עבודה.
קריאה נוספת – NAZI DOCTORS, רוברט ליפטון, ספר חובה להבנת האופן שבו מגוייס הממסד הרפואי לטובת אג'נדה לאומנית מסוכנת וקבוצות פשיעה פוליטית ובטחוניות. הספר מסביר את תהליך הגיוס הנפשי העובר על הרופא הטוב ההופך למנגלה, תהליך שבבסיסו DOUBLING, מעין פיצול האתיקה והסטטוס החברתי לצד הגלוי (המכובד והטוב) והצד האפל (הסדיזם והאלימות, כלפי מי שבתהליך מחושב הופכים לבלתי אנושיים בעיני הרופא). הרופא הישראלי, או אותה רופאה רוסיה-ישראלית עובר את הINITIATION כאשר הוא מסכים לפגוע ב"מחבלים" ולאחר מכן הגלישה היא אוטומטית ומהירה לעבר כל אדם שהוא מתבקש לפגוע בו, תחת אותה מטריה של "בטחון", גם אם ברור בעליל שההגדרה הבטחונית נמתחה הרחק מעבר לכל הגיון וסבירות. החקירה המתקיימת (או שכבר לא מתקיימת) בקשר לערפאת עשויה להיות פתח לבחינה כוללת יותר של פרקטיקות נאציות בקרב הרופאים הישראלים, פרמקולוגים ומדעני "מדעי החיים" למיניהם. בהתחשב בהיקף הפעילות הזו, היה מומלץ אולי לחשוב על מנגנון דומה לועדות פיוס ואמת, כדי לעודד רופאים ובעלי מקצוע מתחום הבריאות לחשוף פעילות מסוג זה בין אם נגד "מחבלים" ובין נגד מי שבעליל הם אזרחי ישראל, ואינם עונים להגדרה זו אך היוו יעד לתקיפה רפואית.
הייתי מפנה גם בעניין זה למעורבות של ידע רפואי וקליני בהפעלת רשתות סחר בבני אדם וסחר בילדים (זיקה ישירה בין הממסד הרפואי לפשיעה מתוחכמת בתחום זה נחשף בפרשת ג'ימי סאביל באנגליה ומאמרים רבים בתחום של "מיינד קונטרול" בתעשיית המין, שימוש בסמים על יסוד ידע רפואי, כדי לאפשר אונס, וכיוצב); שימוש במניעת טיפול רפואי, או שיבוש טיפול רפואי כחלק מGANG STALKING, וזיקות אחרות לתחום הפרמקולוגי.
Splinters - שבבים 