תרומות ומעשרות – עכשיו כבר אי אפשר לתמוך בבלוג

עדכון מאוחר – לפני שנה סגר לי פייפאל את החשבון, הטענה היא כדי לקבל תרומות עלי להיות עמותה רשומה.

הקוראים מוזמנים לתרום לבלוג, על ההשקעה של השנים שעברו (ונמצאת פה בארכיון) ולהבטחת העתיד- איש אשר ידבנו ליבו, באמצעות פייפל וכל כרטיסי האשראי.

הפרות חמורות

 

 

פנו אלי באימייל כמה קוראים (שאינני מכירה) אשר התרעמו כמעט, אין לי מילה אחרת, על מחיקת הפוסטים שלי והורדתם במהירות.. במיוחד כאלה שטרחו והגיבו, חשים נבגדים. מאחר שהודעתי כבר עשרות פעמים שרוב הפוסטים פה הם "מתכלים", אני מניחה שמדובר במצטרפים חדשים למניין קוראי. אז ברכות ותודה על ההצטרפות, אבל אלה כללי העבודה פה (בבלוג הזה שכבר לא קיים, פורמאלית). רוב הפוסטים קצרי מועד, מיעוטים נשארים וחלק אחר, ניכר, יורד ל"ארכיון" מהאינדקס וניתן לחפשו לפי כותרת הפוסט.  אני לא עיתון, לא משלמים לי, זה בלוג שלי ואני עושה בו כבשלי. אף אחד לא חייב לקרוא, להגיב או וכולי.

 

בכל זאת לנוכח הזעקה ממש של כמה קוראים כאלה אחזור בקצרה על "מה שכתבתי" במסוכם, לאורך השנים על נהלי החטיפה של ישראלים, לצורך אספקת כיסוי, זהות, וכולי, למבצעי מערכת המודיעין על אגפיה השונים. כמובן, אין בדעתי לחזור פה על כל מה שכתבתי, זה הרבה מידי, אבל את עיקרי הדברים.

 

לגבי דרכונים של מדינות ידידותיות

 

זה הנושא שעולה עכשיו, והוא החמור פחות מכל מה שנכתב פה בבלוג בנושא זה. בענין זה מדובר על הסיכון שמושת תדיר על אזרחי ישראל התמימים כאשר הם נקלעים באי ידיעה לתוך "מלחמה צולבת" בין מדינות שדרכוניהם נגנבו (כמו קנדה וניו זילנד בעבר), ועלולים להיפגע. זה רלוונטי היום לאותם אזרחים שזהותם נגנבה. הכוונה היא ששם זה נשאר במאגרים לתמיד, וגם אם הם חפים מכל קשר לנושא, וגם אם הממשלות הזרות מודעות לכך, הם בסיכון להיעצר בחו"ל, ועל כך דיווחתי פה בקשר לאירועי קנדה. הסיבה לכך שנהוג בין ממשלות "להתחשבן" בצורה כזו, וכניראה זכויות האדם במקרה זה הן שיקול משני אצל שני הצדדים.  ציינתי, וזה אולי מידע מועיל לתובעים הנוכחיים, שאם מתרחש אירוע כזה, אין עליהם לצפות לגיבוי או סיוע של משרד החוץ אלא להיפך הגמור ! מאחר שזו כאמור "התחשבנות" בין שתי הממשלות הללו, כל הכלים כשרים, וממשלת ישרא5ל במיוחד מזלזלת בחיי אנשיה, ותעשה הכל כדי "לנצח" במאבק המנהלי הזה, כולל ובעיקר על חשבון אותו ישראל שנדפק פעמיים ובעצם שלוש (פעם אחת לקחו לו זהות והכניסו אותו לפרשה שאינו שייך אליה, ופעם שניה, נדפק לרוב ביודעין על ידי הממשלה הזרה שעוצרת אותו ביודעה שהוא לא בעניינים, ופעם שלישית, בבחינת וידוא הריגה, משרד החוץ מחסל אותו כדי למנוע שלל מהממשלה הזרה.). אני ציינתי שגורל זה עלול לקרות לכל אחד, וספגתי ביזוי, השתקה, פה ברשימות עד שהפסקתי לכתוב בנושא.

 

איך "מבשלים" מבצעים

 

הדבר היותר חמור שעליו כתבתי, ואחזור ממש בקצרה, היה קשור לפרשת ניוזילנד. לשם כידוע שלחו סוכנים נועזים שיגנבו דרכונים מנכים ועיוורים מקומיים. גם כדי לגנוב צריך "להתארגן", ולשם כך גם כן צריך "כיסוי", ולכן גם לשם כך מפרים זכויות של ישראלים, בעיקר ישראליות תמימות. במקרה שעליו כתבתי, מכר שלי מילדות שאת עיסוקיו האמיתיים לא ידעתי, ניסה לאלץ אותי באלימות ובכוח להצטרף אליו לניו זילנד כ"בת זוג" כדי שייראה כבעל משפחה המגיע לנושאים תמימים, ואף כבר "ארגן" לי שלצורך כך אעבוד שם באיזה אוניברסיטה (ובטח גם שם היה צורך במישהו שיוציא מידע). ה"שכנוע" הוא דבר אלים, ולא אכנס פה לתיאור, כאמור כתבתי על זה במפורט בעבר ומי שממש רוצה שיטרח ויחפש. השאלה מניין יש סמכות להתנפל על ישראלי חף מפשע, שאינו עובד מערכת, ולא קשור לכל זה, ולאלץ אותו "לתת כיסוי" באיומים ובאלימות ? לאלוהים פתרונים. מאחר שהתלוננתי על כך ושלחתי מכתב למשטרת ניו זילנד, בדיעבד, נשמע נגדי ברחשים בלבד (כי כל האירוע מוכחש לחלוטין ומיוחס לתעתועי נפשי המסוכסכת:) ש"פגעתי בבטחון המדינה". נו שוין. ומאז אני גם אויב. לא הם, לא החוטפים והפושעים בשלמות, אלא אני שהתגוננתי מפני אלימות בלי לדעת שמדובר ב"מבצע".

 

 

איך מגייסים ילדים

 

הנושא השלישי שעליו כתבתי הוא על "גיוס ילדים" ברשתות סחר בילדים ופדופיליה, וייחסתי את זה כללית לאדם ששמו עלה פה בבלוג בקשר לאישומים שהוגשו נגדו בשחיתות (והוא נפטר בינתיים). גם בזה עסקתי, ואוכל לאמר שככל הניראה ,הופרטו מלאכות מלוכלכות של פגיעה בזכויות אדם בישראל לידי ברוני פשע, אשר בתמורה לכך קיבלו כספים, והפכו "אנשי עסקים" וגם קיבלו מעין חסינות מפני פשיעה פלילית "רגילה". זה דיל מקובל עם משתפים וסייענים, ומחיריו הקשים ידועים אפילו לכל חקלאי שמחסנו נפרץ על ידי ערבי "משתפ" (והמשטרה לא מגיעה לחקור) או כל אשה שנאנסה או הוטרדה על ידי סייען, והתפלאה לגלות שהמשטרה ממש "לא מוצאת את התיקים" כל פעם מחדש.

 

מאחר שארגונים אלה זקוקים, כניראה, לזהויות רבות כדי לבצע כל מיני דברים, נוח ל"גייס" מישהו מקטנות באיומים ולתפלל אותו כך שייסע לחול בזמן שהם צריכים את השימוש בזהות שלו. נכנסתי אז לתיאור של טראומטיזציה מכוונת לצורך שליטה, וכולי, לא אחזור על כך. מכל מקום מדובר על עבדות והתעללות מוסדית, שלדעתי היא די מעוצבת ומסוגננת וממוסדת וקיבלה את הפלומבה של הרשויות, שהחליטו שאפשר "להקריב" כמה "לא חשובים" למען המולדת. 

 

לסיכום, ניראה לי שיש שיפור בעבודת המוסד בכך שלקחו דרכונים מאנשים אחרים, ולא השתמשו באודים עשנים ועבדים, לכן במידה מסויימת, החדשות האחרונות הן אולי בשורות טובות וצריך לחזק את ידו של ראש המוסד וראש הממשלה שאישר פעולה זו.

 

 

בדרכי הגויים

פיגועי הטרור האחרונים חושפים את מה שהיה בבחינת "סוד כמוס בהחלט" עד כה, וזה שיטות הגיוס וההפעלה של ארגוני ביון ברחבי העולם הנאור. החברים מצ'צ'ניה והשוחטים מאנגליה, היו -כך כבר מותר לגלות – מגוייסים של סוכנויות הביון המערביות (בהתאמה, ארה"ב ובריטניה), והצצה לקורות החיים שלהם מלמדת על האופן שבו מייצרים "טרוריסטים". החשודים הצ'צ'ניים היו נשואים מכל הצדדים לבכירים במערך המודיעין האמריקאי, והניגרים, לפחות אחד מהם, מספרים, היה יעד לגיוס של הMI6, בשני המקרים אנחנו למדים על שיטת הטרדה, מניפולציה והשתלטות , שחלקה כולל אלימות קשה מאד (הניגרי היה כלוא ועבר עינויים ואונס). אלה שיטות ישנות, ודברים דומים נכתבו על אבו נידאל הזכור לרע, המפגע הפקיסטני אמריקאני בהודו, אנשי 9-11, ועוד רבים ומסכנים עד לסרחאן סרחאן. החשיפה הנוכחית שייכת אולי להכרזה המגומגמת של נשיא ארה"ב ש"המלחמה נגד הטרור" בשלבי סיום. אך דרכי השימוש בבני אדם, בודאי שלא הסתיימן, אלה רק יחמירו, ויקבלו מטרייה של נורמליזציה ואפילו תהילה, בסרטי הוליווד (כמו X-MEN ושאר השטויות).

זה לא אונס, זה צו שמונה

מזה כמה שנים ניסיתי להגיע למצב שבו תלונה שהגשתי (ובעקבותיה אני איפה שאני כמו שאומרים) תתברר. לא אכנס לפרטים, כבר לעסתי כמה וכמה פעמים בבלוג, אך בסופו של יום נותר אירוע שאפשר לבודד ולאלץ את רשויות החוק להידרש אליו. מדובר בתעלול, שבסופו מצאתי עצמי תחת עכוזו המפואר של עורך דין אמריקאי, ממוצא מצרי, יועץ בכיר בבנק העולמי ועוד כמה מקומות, נואק וזועק לאלוהיו, בזמן שהוא מגיע לסיפוקו. קדם לתעלול השובב, מפגש גורלי עם בחורנו המצויינים, בוושינגטון, שלאחר שבוע או שבועיים של מצור עלי, הצליחו להביא אותי למצב של אבדן כוח הרצון. מאחר שהפרטים מדוייקים, מתקשה המדינה להגיד לי שאני משוגעת, אך גם אינה עושה דבר. הגילגול האחרון של פרשה זו במסדרונות מבקר המדינה, כאשר התלונה "נזרקה" מהנציבות למחילות ביקורת המדינה, משם אין לדעת מתי תגיח, אם בכלל. תלונתי היתה על אונס,כליאה וסחר, על ידי עובד מדינה בכיר. הפלא ופלא, כאשר יצאה מנציבות התלונות למשרדי הביקורת היא נשאה את הכותרת הבאה :" נהלי גיוס נשים במערך המודיעין". ללמדך, כפי שפעם היו נישואין בדרך ביאה, עכשיו יש צו שמונה בדרך אונס.

למעשה, טכנולוגיות הגיוס והייצור ,למשל, של הטרוריסטים מן החודש האחרון, מבוססות על פרקטיקה עתיקת יומין, אף היא, שהיתה ידועה אצל הגויים, וזה הטמעה ושעבור על ידי אונס, בעיקר אונס של קטין על ידי גבר בוגר ממנו. זו למעשה צורת חניכה כיתתית פולחנית מוכרת. בגירסא הנוכחית משתמשים גם בידע מודרני.אך בשורה התחתונה, מדובר בפרטיקות ותיקות של יצירת עבדים בדרך של שבירה (בעבר היו משתמשים בהשלכה ל"בור", כמו יוסף" חילוץ, השלכה שוב, וכך לאחר הפעם השלישית, העבד היה מוכן ובשל לשרת מרצון).

מדינת ישראל

מדינת ישראל אינה מפגרת אחר חידושי המדע והאתיקה, ולכן גם פה משתמשים כך בבני אדם. בעוד האמריקאים משתמשים בצ'צ'נים, ערבים וישראלים, הישראלים משתמשים באחים שלהם, הישראלים, כי זה יותר נוח וזמין. וכך נוצרים כל מיני מצבים מעניינים, שבהם בדיעבד מתברר לך שלא נאנסת על ידי פדופילים בסדרה, אלא בסך הכל מדובר בגיוס, למפעל הציוני הרי זה דבר נפלא, וכל העינויים שעברת אינם אלא "אימונים" בסיירת. זה שאין לך דרגה, חוזה ונהג, זה שולי. מדובר לכל היותר בתקלה טכנית כלשהי בתהליך חיול, קצת מוקדם מהגיל הקבוע בחוק, קצת ארוך יותר מהשירות הקבוע בחש"צ, ללא תנאים כלשהם, ובסיום, לא פנסיה כפולה, אלא מוות מוקדם, רצוי לאט ובייסורים.

מדינת ישראל תקועה עם העצמות האלה בגרון, לא לבלוע ולא להקיא.

תנאי סף

העיתונאי

הבלוג של רשימות מתעורר מידי פעם לחיים, טוב לא ממש, דומה יותר לגניחות וחרחורים של זומבי, בעיקר סביב פרשות אונס בצמרת. הפעם, עימנואל רוזן מפיק ארבעה פוסטים רצופים כמעט, מהקולות הבודדים והצפויים של האתר. גם בשאר כלי התקשורת הנושא תופס כותרות. עוד "ידוען" המתגלה כמציאה קטנה מאד, זה כבר הפך לטקס קבוע של זרזיפי הדלפות, ההופכות ל"התבטאויות", משטרה, בתי משפט, תביעות דיבה נגדיות, ובסוף מתברר שהבכיר אכן מגעיל למדי, בין אם יורשע בדין או לא. אלה תנאי הסף לאליטות הישראליות, וההבדל מן העבר הוא שלפעמים זה נחשף, כולל מנגנוני ההשתקה שאיפשרו ללאגר לתפקד ביעילות עד כה. ההשתקה העיקרית נובעת מכך שלמעשה כולם תומכים במעשים של הפרוורט, ולכן אין לקורבן בכלל טעם לדבר אלא רק להתחמק ככל האפשר ממעמד קורבן או אם זה כבר קרה, לעבור לסדר היום ולשדר עסקים כרגיל. לאחר מכן, תיצפה הנפגעת לשעבר בקורבנות נוספים, בלי חמלה רבה. לפעמים, ורק משום שבכיר אחר נכנס לתמונה (במקרה זה גדי סוקניק), ויש לו מניעים משלו לעשות זאת, הכל חוץ מנורמות אתיות בנושא מין, המעשים נחשפים, ואיתם גם התרבות הארגונית. בשוך הסערה, העניינים חוזרים לאותה שגרה בדיוק. עם זאת מעניין להתעכב לפעמים על התמונה החברתית הנחשפת.

אתיקה,נו בטח
פרשה מתבשלת בהתהוות מתחילה בזרזיף חו"ל, בתיקון עולם, בנוגע לעורך דין צמרת שלגביו מיוחסים מספר מעשי אונס, ולטענת הנפגעות הן מושתקות בברוטליות בגלל קשריו של העורך דין במערכת המשפט. כך גם הוטל צו איסור פירסום על הפרשה. יש להניח שעכשיו, לאחר הפירסום בחו"ל, נשמע על זה גם בעברית. מכל מקום, הצימוק בפרשה זו גם הוא צימוק תרבותי מעניין, העורך דין הוא חבר ועדת האתיקה ודיין בית הדין למשמעת של…לשכת עורכי הדין. איך לא, אחד מתנאי הסף לועדות אתיקה זה ניסיון מוכח בפלילים, רצוי משהו ברוטאלי במיוחד. אחרת, איך אפשר יהיה להפקיד בידי "סוכן האתיקה" מקרים רגישים ? וכך, לפני מספר שנים צחקתי כאשר ראיתי מי מופקד על האתיקה של ניסויים בבני אדם, בתחום בריאות הנפש, בטכניון (ועדה ליד ועדת הלסינקי). כמובן, בעל ניסיון מוכח ביישום קרימינאלי אלים של ניסויי דחק. תנאי סף לישיבה בפוזיציות אלה, בישראל, הוא רקע עשיר בהפרות אתיות.

(*) אני רואה שפרשת עורך הדין החשוד באונס היא בעצם סיבוב שני של פרשה שבה החשוד התלונן קודם לכן נגד מישהי שגם היא , איך להגיד, נשמעת מפוקפקת למדי. בפרשה זו הגבתי בקצרה לפני מספר שנים על החוקר הפרטי שהיה מעורב, והתברר בעצמו כמורשע בפלילים. קשה לנקוט עמדה, אבל בהחלט אין מקום לצו איסור פירסום, הפרשה כה מסועפת ואלימה, שיש אינטרס ציבורי בפירסומה ברבים.

מעמדה הרעוע של נפגעת עבירות מין במערכת הישראלית

במקרים האלה נחשף שוב עד כמה קלוש הבטחון האישי של נפגעת עבירת מין של "בכיר" כזה או אחר. לא רק שאין סיכוי להתלונן בהצלחה, אלא שלאחר מעשה נשללות מהנפגעת רבות מזכויות האזרח היסודיות שלה, כיון שהפוגע דואג לכך, ומותיר את כל "הרמון" הנפגעות במצב שאינו מאפשר פעולה יעילה נגדו. בפרשת קצב הדברים התבררו, אך לא קרה כלום, למעשה, והמנגנונים האלה ממשיכים לפעול בחסות מערכת החוק והמשפט הישראלית. מאחר שמדובר במארג של "שמור לי ואשמור לך" ובאנשים מפוקפקים המופקדים על אכיפת חוק ואתיקה, העבריין למעשה פועל בזירה ארגונית אוהדת, גן עדן של ממש. ניראה שהבטחות המוסלמים לשהידים, להגיע לגן העדן של שבעים הבתולות, מתגשם ממש בעולם הזה, בישראל.

כלשעצמי, כבר אינני נדהמת, גם השנה לגלות שמנגנון הסיוע לאנסים בכירים הוא מאורגן ומתוקתק להפליא כמו יחידה צבאית עילית. כך, שוב אני נתקלת למשל בנציגנו הרשמיים שממהרים לאיים עלי, ולצעוק, ולטרטר כי אני ברשימה של אלה שהתלוננו . אם הבכיר הוא במקרה פקיד בטחוני, אז מובטח לנפגעת גם שחיקה בסיווג, ובמקרים קשים, כלומר שהאנס ממש פסיכופט עם שובל של נפגעות, את עלולה להיכלל בבנק המטרות של הסיכולים הממוקדים. הכל כשר בממלכה זו של משרד ההגנה לעברייני מין. כפי ש"ועדות האתיקה" למיניהם מאויישות על ידי גברים המבינים עניין, גם רבות מהממונות על "מעמד האשה" וכל מיניפמיניסטיות מקצועיות, הן בעלות ניסיון מוכח בסיוע לטיוח ולפעמים בסיוע ישיר לסחר בנשים או ילדים, בעברן הרחוק. החברים הנאמנים פזורים בכל צומת מרכזית. ופעם אפילו עורכת מדור הספרות בעיתון כלשהו, שימשה ,עזר כנגד להטלת איומים מצננים. (היא הזכירה לנאנסת שאפשר גם לקרוא לה זונה, וגם אמנית אם רוצים, או שניהם).

משעשע

כל הנושא כבר הפך די משעשע, למרות סוגי החומר והכאב האנושי העצום המגולם במציאות הזו. אלא שבאמת אחרי שוך הכעס והתדהמה, כבר מתחיל להיות ברור שחברה שחיה בתוך מנגנון כזה אינה באמת מעוניינת בשינוי וקשה לפיכך להמשיך ולהתפלא כל יום מחדש. העיתונאים אינם מסתירים שידעו את המצב של רוזן, לשכת עורכי הדין יודעת על ההליכים נגד חבר ועדת האתיקה, הטכניון יודע , רשויות שונות בישראל יודעות מה עברתי ועל מי התלוננתי, וכולם בדרך כלל עסוקים בשימור המצב, כאשר החשיפות המעטות משמשות למעשה כשסתום לחץ, לשימור המצב. על כך אמר לי זבן טמילי לא מזמן, שבשנים האחרונות לא רק שכל הבכירים מושחתים, אלא שיצא תנאי קבלה, תנאי סף , של פשיעה מוכחת, רצוי מספר רציחות לפחות, להתקבל למועדון.

מזל טוב


ילדים ציונים

הלו ? נו איך היתה הלידה ? יופי, כולם בריאים, נו מה יצא ?
מזל טוב, נולד לנו דרכון. לא סתם, דרכון כפול.

הפוסט הבא

דו"ח זיגייר מגלה שיטת רצח לא בלתי מוכרת ולא חדשה, שבה כל אחד מקווה שהוא לא יימצא אחראי (בלעדי). מאחר שכבר כתוב ברשומות שהדרכון הביולוגי בן זיגייר נזקק לטיפול פסיכיאטרי בצעירותו, אפשר להניח שמדובר באחד מאותם "גיוסים" שלא נדע, מכל מקום בפוסט הבא, על אנשי בריאות הנפש הישראלים המתפרנסים מפרקטיקה רצחנית זו. איזכור לשיטות אלה, יש במאמרי שפורסם בכתב העת היוקרתי "אלפיים" לפני כעשר שנים, ובו התייחסות גם לפרוייקט האמריקאי שנחשף בנוגע לשיטות גיוס והפעלה (וחיסול) באמצעים של תיפלול ודחק. קל להצביע על "המוסד" והשב"כ אך האחריות היא לפיתחה של החברה הישראלית בעיקר מערכות המשפט, שעומדים , לא, רוקדים, על הדם.

אכלו צפרדע

עוקבת בעניין אחר "הפיוס עם אנקרה" אשר משמעותו, כמו בפיסקה לעיל, הפקרה שהיתה ידועה מראש, של אנשי הצפרדע, הסבורים עד כה שהם ממש באטמן העשוי ללא חת. אנשי השייטת לא רגילים לאכול חרא מהסוג שהם האכילו אחרים, (הכוונה לישראלים יהודים, ולא למי שהם אמורים להלחם בהם), ולכן נקווה להתעוררות, הגם שמאוחרת, מהאשליות. מי שדחף אחרים לתנור, שלא יחשוב שהוא חסין, גבוה מעל גבוה, השאלה מי לדעתם עומד למעלה. אני מאמינה שזה אלוהים, אבל יש סברות אחרות.

פתיתים…

בתחילת הבלוג היה לי מדור כזה "פתיתים", אחרי כן הפסקתי ובסוף גם הפסקתי לכתוב (אחרי כן ראיתי שבהארץ האמורי עשו מדור "נתזים" וקראו לו SPLINTERS, נו טוב, ניכוסים קטנים לעומת השאר, שנותנים הרגשה שאת סנדויץ שמידי פעם מוציאים מהתיק ולוקחים ממנו ביס).

איכשהו כאשר יש מרווח גדול בין פוסטים, מצטברים הרבה דברים קטנים.

1. הרגשתי כמעט כפיה (דתית) להתייחס להייפ סביב "נאום רות קלדרון", שהיה למשהו ויראלי ממש, גם בלי שטורחים לצפות בנאום עצמו, ביו טיוב. הרגשתי צורך להביא את הזוית הפסימית:), שכל כך חסרה ברשת מאז שעזבתי אותה (ואת ישראל). הרגע קיבלתי אישוש לזוית הפסימית ממחקר מדעי, (באדיבות פייסבוק של ד"ד דינה ראלט), המוכיח שפסימיות -ולא תקווה – היא המאריכה חיים. הנה, אמרתי לכם. אמנם, זה לא חיים, אבל העיקר האורך.

אז חשבתי על המהלכים ההדרגתיים לייצר בישראל מנהיגות נשית היצוקה בדמות הערכים האמריקאים (למעשה, של המפלגה הדמוקרטית והיהודים הליברלים), היה לנו לאחרונה את ציפי לבני, שהופיעה בבחירות הקודמות על תקן "אשה נורמלית ובלונדינית", אבל התברר שהיא פשוט חלולה, ובעצם אולי כדאי לוותר עליה בכלל, לאחר שמתברר שהיא בעצם פקידה מגישת קפה לבחורנו המסכלים והמתנקשים. והנה, היא באמת "חזרה הביתה", אבל לא לפני שהתישה אותנו ובזבזה ארבע שנים יקרות של כולם. עכשיו יש "רות קלדרון", שדרוג מה, בהחלט, קודם כל, היא לא היתה ב"מוסד" (אולי כן, אבל לא באופן רשמי וגלוי המהווה חלק מהכרטיס שלה), היא לא בלונדינית, יש לה תואר מתקדם, והיא יודעת לדבר בתלמודית די טוב. נשות אמריקע כבר גילו את "החסר לי משהו" די מזמן והפיקו ספרים נחמדים, אני כתבתי בעבר הרחוק על המחזור שחיברה מרשה פאלק, ויש עוד הרבה נשים שהקימו מחלקה בכרוניקה של פלפולי יהדות, הכניסו קצת אקולוגיה ואמא אדמה, הכניסו את הנשים הנעלמות (העיסוק בדינה בכמה ספרים מלםני עשרים שנה), קוממו את אסתר, ורוממו את "הנשי" במרומי שמיים מכון שבתו של בורא(ת) עולם. למרבה הצער, לדעתי, לא נותרו הרבה עקבות ורישומים עמוקים למעורבות הזו, ולכן אני תוהה לגבי קלדרון גם כן. זה ניראה טוב, השאלה אם היא מבינה שהיריבים האמיתיים שלה נמצאים במפלגה שלה ולא במאה שערים, פוליטיקה זה משחק עם כללים מסויימים, ואת שולה אלוני ניטרל יוסי שריד ולא איזה רב חרדי. מכל מקום, התופעה היא קצת ניינטיז, ומגיעה באיחור מסויים, ביחד עם "רבניות", רבנים הומואים, ועוד כאלה. אז ניראה מה יקרה במעשה , ביום יום של הכנסת, וכמה זמן תשרוד קלדרון במשחק.

2. האפיפיור התפטר ברעש גדול, וכהונתו כולה תיזכר בצל פרשיות המין של הכנסיה, החל מהפדופיליה המאורגנת וכיסויה, ועד לאורגיות סקס עם הומואים עצבנים מאיטליה שהראו לאפיפיור מאיפה משתין הדג.

3. לא אתייחס כרגע לפרשת זיגייר, בצד המובן מאליו שלה. מה שעניין אותי זה הזוית המשפחתית-קהילתית של הפרשה, שחושף פרקטיקות בעייתיות מאד ביחסי "המשפחה היהודית" (יותר נכון הציונית). זוהי תיבת פנדורה גדולה שראוי להתעכב עליה, הרבה מעבר למה שנחשף בנוגע למשטר הישראלי העריץ. רבים תהו, במהלך הדיווחים, על העובדה שהמשפחה שיתפה פעולה למעשה עם ההתעללות בבן, ולא יצאה למאבק, למרות שיש לה הכלים לכאורה (כסף ומעמד). משפחות מהסוג הזה, שכל מעמדן תלוי לחלוטין בממסד, ומי יודע לאיזה צורך הגיעו בכלל לאוסטרליה ומה אפשר לספר על מעשיהם, ימהרו להיפטר מהבעייה ולא חשוב כמה ילדים מתים בדרך, העיקר לשמור על הסטטוס. למעשה הם משכפלים את ההתנהלות של מדינת ישראל, שממהרת להשמיד את מי שבעיניה אחראי ל"בושה". בשני המקרים, יש היפוך ערכים מוחלט, כאשר החזק והאחראי ל"בושה" תוקף את החלש ממנו. זהו דפוס של פעולה מתוך חוסר אונים ואימה, אך הוא מעניק תחושת עוצמה ושליטה מדומים. למעשה, מבחינה ביולוגית, מדובר בדפוס התנהלות של בעלי חיים בתנאי שבי, או אז תוקפים ההורים את הגורים, ואילו בתנאי חופש, ההורים יצאו להגנת העולל. ישאל השואל מדוע ציונים גאים וזחוחים מתנהגים כמו בשבי, זה כבר חורג מתחום הפוסט וגם הידע שלי. האמת שהתירוצים כבר לא מעניינים, זה אולי עניין לארכיאולוגים.

תנו לנו ת'כסף 2 ( נקמת ילד קטן….)


כמה מילים שהבן שלי אמר כאשר שאלתי אותו מה דעתו על המצב

קודם כל, אני לא אוהב לדבר עם חשובים, אפילו אם יתנו לי אלף חתיכות לגו ונקודות בפייסבוק. אז אני לא רוצה לדבר עם שר הבטחון, אולי רק אם הוא יבטל את העונש שלך. אולי.

אני שואל אותך, אמא, מי עוד, מפורסם, חי כמונו ? אני שואלת בחזרה "למה אתה מתכוון, חי כמונו", נו את יודעת, הוא אומר, בורח כל הזמן ומציקים לו. אולי אם יש מישהו מפורסם כזה, אז שר הבטחון יבין. אני חושבת ואומרת לו "הדוגמא היחידה שעולה לי בראש זה היהודים, פעם, הם היו בורחים כל הזמן ממקום למקום, והציקו להם.". הבן שלי מגרד קצת בראש, ואומר שזה מעניין. אז תגידי לו, הוא אומר, תגידי לו שנמאס לי לחיות כמו היהודים פעם.

אני שואלת את הבן שלי מה הוא הכי היה רוצה. הוא אומר שהוא רוצה כסף לאכול, ובגדים ובית כמו כולם, והכי הוא רוצה שיפסיקו להציק לאמא ולו,ושהוא יוכל לחיות במקום אחד ושיהיו לו חברים. הוא לא רוצה לחיות בישראל, הוא אומר, בגלל מה שהם עשו לנו. הבן שלי צופה בסרט בנשיונל גיאוגרפיק, יש שם עדר של צבועים שמתקיפים נקבה בופלו, עם גור. הם יודעים שהיא חלשה ושהיא תתבלבל, אז הם פשוט נוגסים אותה, ונוגסים, עד שהיא קורסת. "זה כמו שעושים לך, אמא, בישראל" הוא אומר ומעביר תחנה.

אני שואלת, "אתה יודע למה מתנהגים ככה לאמא ?", הוא עונה לי "אני לא רוצה לדעת. יותר טוב שלא אדע. אני יודע שאת לא עשית שום דבר רע, שמישהו פשוט גנב את הכסף שלך ומשקר".

תנו לנו ת'כסף 2

מתברר שאת הכסף מקבלים "בני המשפחה" של המחוסל התורן. טוב אנחנו עדיין בחיים, וכבר העבירו את הכסף "למשפחה" האבלה והמסורה.
נבלות, תתנו לנו את הכסף שלנו !

תנו לנו ת'כסף

זה הודעה לכל מי שמעורב

בשנת 2003 הוצא נגדי מסמך חשד וחקירה בקנדה כאילו אני "מרגלת עבור ישראל". חודשים ספורים לאחר מכן, משרד החוץ בסיוע בני משפחתי חטפו אותנו באלימות מקנדה לישראל, והוטל איפול על הסיפור כולו. מאז סבלנו בישראל מנידוי, "חשדות צפים ולא ממוקדים", הטרדה מנהלית, רצח אופי, ועוני ורשע כל מה שאפשר לעשות כדי לגרום לאדם לעשות מעשה יאוש או ללקות בליבו.

תנו לנו ת'כסף שחייבים לנו, שזה בטח איזה חצי מיליון דולר, ואת כולו.

צדק חלוקתי…

הערה טכנית – העליתי קודם בטעות טיוטא , וזה הפוסט הנכון. הקורא שהגיב מתבקש להעלות שוב, כאן את הערתו.

ענת קם, פיצויים

קודם כל "אמרתי לכם" קטן, שכבר בימים הראשונים של הפרשה הצעתי לענת קם לתבוע פיצויים מ"הארץ" בקשר לאופן שבו שיטו בה, וכל זה ללא גמול, סטטוס או הגנה כלשהי. מאחר שמדובר בשיטה, ב"השיטה" הישראלית, תביעה זו חשובה ביותר, וחבל שאינה ערוכה גם כ"תביעה ייצוגית" בשם הסנג'רים (בעיקר נשים צעירות, תמימות וחדורות שליחות כלשהי) למיניהם שעבדו חינם, וגם נשאו באשמה, וישבו בכלא בשביל "הבוסים". תמיכה מהיציע של הותיקים בענף. הפרשה כולה היא עניין לבית הדין לעבודה, כמו הרבה "הדלפות בטחוניות" למיניהם.

סטיוארט הול, פיצויים

באותו עניין (גופי תקשורת מכובדים, גופי מודיעין, ורשתות פדופיליה גלובליות), ניקוי האורוות ב BBC ממשיך, ועתה הועמד לדין אייקון תקשורת ותיק, סטיורט הול, בגין שורה ארוכה של עבירות מין חמורות בקטינות (ממש קטנות, אגב). הול, בן למעלה משמונים עכשיו, נדרש לדין גם בקשר לעבירות משנת…..1974, ואילך. חשיבות ההעמדה לדין היא בכמה מישורים. ראשית, צדק (מישהו זוכר ?), אבל פרקטית זה יאפשר לקורבנות אלה ואחרות, לתבוע פיצויים, ולקבל נתח מהכסף הרב ובעיקר מהמוניטין של הסוטה המכובד. הול, חשוב לציין, עד לאחרונה עוד המשיך לקשקש ב BBC, כל מיני פירשונים וראיונות, בתור "איש מכובד".

זהו ספיח נוסף מהשערוריה של ג'ימי סאביל, השולחת זרועות לעבר אנשים "חשובים" רבים, וראשיתה אכן בשנות הששים. ציינתי במאמר קודם שיש שלוחה ישראלית לרשת הזו. לאחרונה, נאבקה מדינת ישראל בויקיפדיה, להסיר מהערך "ג'ימי סאביל" כל זכר למילה ISRAEL הגם שסאביל ביקר בישראל, ייצג אותה כ"תומך נלהב" התרים , וכיכב בערבי "חשובים" בהנהגת יהודי אנגליה ובתמיכת הממסד הישראלי. על המאבק התמוה נגד ויקיפדיה אפשר רק לאמר מה שלומדים בשנה ב' בפקולטה למשפטים "המרחיק את עדותו…" ואידך זיל גמור.

המרדימים

קראתי חלק מהרשימה של אווה אילוז בנוגע לתרבות הסודות, שבעצם מסתמכת על המקרה של שמעון קופר אליו הופניתי מן הרשימה, והוא בעצם הנושא. הפרשנות של אילוז מתרכזת דוקא בצד "הסודיות" של החברה הישראלית, אך אפשר לנחות לקרקע המציאות ולשאול בעצם את השאלה המתבקשת, כמה רופאים בישראל ביצעו פשעים נגד האנושות במצוות מערכות ממלכתיות (או מתחזים שהם בדרך כלל קשורים כסייענים לשעה, ולא המציאו כלום, חוץ מאשר לייחס לעצמם קביעות). הסיפור של הרופאה הרוסיה לא מלמד על תרבות סוד אלא על תרבות של פשיעה בקרב מקצוע הרפואה בישראל, והצצות לשעה קיבלנו בפרשת "הקישון" ופרשת "החיסון נגד אנתרקס" ומקרים כמו חטיפת דיקו מלונדון, חטיפת וענונו ועוד, שבהם שימשו רופאים כעבריינים המנצלים את שבועת היפוקרטס לעשות בדיוק הפוך.

המקרה של קופר נחקר משום שהיה סדרתי ומשום שמדובר ברצח נשים (אלימות במשפחה), סדרתית, אבל המקרים של רופאים נאציים ישראלים רבים, ולא נחקרים בכלל שמא ילמד הציבור מה עושים "להגנתו". השאלה אינה אם רופא צבאי פעם אחת הורג איזה מחבל (נניח את יאסר עראפת ?), אלא כמות המקרים בהם מסכימים רופאים ישראלים להרוג או לפגוע קשה בישראלים, בשם "הבטחון", אם זה ניסויים עבור תאגידים או צבאות זרים, אם זה ניטרול ישראלים שלא נוחים למישהו בכיר במערכת, ואם זה "לקחת הביתה לפתור בעיות" (עם בת זוג, או מתחרה עסקי), ואם זה סיוע למערכות מסחריות לקדם מכרזים בארץ או בחו"ל, (שימוש בסמי אונס וכיוצב). נוסיף לזה את המעורבות של הרופאים הישראלים בסחר באיברים (יותר מידי…) ויש לנו נושא אחר למאמר של אווה אילוז. והנושא הוא עד כמה נפוץ השימוש בפשיעה רפואית בממסד הישראלי, ועד כמה זלגה הטכנולוגיה וגם ה"אתיקה" למעגלים רחבים יותר של מקורבים וחברים של אנשים מהממסדים הבטחוניים.

הרופאה הרוסיה יצאה בעיני גיבורה כאשר הסבירה את הדינמיקה , ובמקום אמפתיה היא קיבלה שאלות דביליות כמו "האם את תמימה או טיפשה" . לפי המדד הזה, כמעט כל ישראלי, ביום שיצטרך לתת דין וחשבון, יוכל להישאל אותה שאלה. הנחת היסוד הישראלית היא, למרבה הצער, היא "אותי לא יתפסו" ולכן מי שנתפס הוא האשם, באשמה הקשה ביותר., תמימות. שאלה הטומנת בחובה את הערכים החברתיים הכוללים. כל פשע הוא סבבה, כל עוד לא נתפסים.

המקרה של קופר הוא שולי ביחס לפשיעה המסיבית המתרחשת באופן דומה, ומניעיה , כמו כאן הם כלכליים. הניצול של מניע רומנטי הוא חלק מהדינמיקה עצמה ואינו ייחודי לאותו קופר, אלא הוא שיטת עבודה.

קריאה נוספת – NAZI DOCTORS, רוברט ליפטון, ספר חובה להבנת האופן שבו מגוייס הממסד הרפואי לטובת אג'נדה לאומנית מסוכנת וקבוצות פשיעה פוליטית ובטחוניות. הספר מסביר את תהליך הגיוס הנפשי העובר על הרופא הטוב ההופך למנגלה, תהליך שבבסיסו DOUBLING, מעין פיצול האתיקה והסטטוס החברתי לצד הגלוי (המכובד והטוב) והצד האפל (הסדיזם והאלימות, כלפי מי שבתהליך מחושב הופכים לבלתי אנושיים בעיני הרופא). הרופא הישראלי, או אותה רופאה רוסיה-ישראלית עובר את הINITIATION כאשר הוא מסכים לפגוע ב"מחבלים" ולאחר מכן הגלישה היא אוטומטית ומהירה לעבר כל אדם שהוא מתבקש לפגוע בו, תחת אותה מטריה של "בטחון", גם אם ברור בעליל שההגדרה הבטחונית נמתחה הרחק מעבר לכל הגיון וסבירות. החקירה המתקיימת (או שכבר לא מתקיימת) בקשר לערפאת עשויה להיות פתח לבחינה כוללת יותר של פרקטיקות נאציות בקרב הרופאים הישראלים, פרמקולוגים ומדעני "מדעי החיים" למיניהם. בהתחשב בהיקף הפעילות הזו, היה מומלץ אולי לחשוב על מנגנון דומה לועדות פיוס ואמת, כדי לעודד רופאים ובעלי מקצוע מתחום הבריאות לחשוף פעילות מסוג זה בין אם נגד "מחבלים" ובין נגד מי שבעליל הם אזרחי ישראל, ואינם עונים להגדרה זו אך היוו יעד לתקיפה רפואית.

הייתי מפנה גם בעניין זה למעורבות של ידע רפואי וקליני בהפעלת רשתות סחר בבני אדם וסחר בילדים (זיקה ישירה בין הממסד הרפואי לפשיעה מתוחכמת בתחום זה נחשף בפרשת ג'ימי סאביל באנגליה ומאמרים רבים בתחום של "מיינד קונטרול" בתעשיית המין, שימוש בסמים על יסוד ידע רפואי, כדי לאפשר אונס, וכיוצב); שימוש במניעת טיפול רפואי, או שיבוש טיפול רפואי כחלק מGANG STALKING, וזיקות אחרות לתחום הפרמקולוגי.

נשמע מבטיח !

ממרחקים קשה קצת לדעת מה קורה, אבל מחדשות האינטרנט נראה שיש סיבה לאופטימיות מדודה. אם התוצאות בינתיים נכונות, אז 31 מנדטים לגוש ביבילברמן …וכעשרים מנדטים ל"יש עתיד" משמעותו כוח ממשי ליאיר לפיד וצוותו, בעיקר עופר שלח !

האמת, משום הניתוחים בעיתונות קיבלתי את הרושם שהכנסת הבאה תהיה העתק של הקודמת, ופשוט הפסקתי לקרוא ולהתעניין. בהחלט מעודד לראות שהציבור הלך להצביע, בעד …העתיד.

מחכים לתוצאות האמת, שבטח ניראה אותן כאן רק עוד שבוע…

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 82 שכבר עוקבים אחריו