ארכיון קטגוריה: המחלה

מי נכנס ללחץ ?

 

 

שוב הרופא הטוב, ד"ר היים

 

חילופי עיקצוצים קלים, ויותר מכך, בין ממשלת גרמניה, ישראל ומרכז ויזנטל בקשר למיסתורין האופף את העלמותו של הרופא הנאצי ארבירטו היים. ממשלת ישראל שמחה להצטרף ל"תגלית" המוזרה העונתית, שהרופא התאסלם, ומת במצרים באלמוניות, לאחר שהסיפור הקודם (על התנקשות בידי יחידת קומדנו עילית ישראלית) קרס במוקדמות.

תמיכתי השקטה ליו"ר מכון ויזנטל, בעל עמוד שדרה ראוי לשבח מול הקומבינות השקופות של הישראלים. ללחוץ ולא לוותר, כבוד ניצולי התופת והשואה חשוב יותר מהפקידונים הישראלים שלא מוכנים להגן על ההחלטות המפוקפקות שלהם בפני הציבור. אומר יו"ר ויזנטל בצדק "הביאס קורפוס", כל מי שטוען טענות נחרצות על חייו ומותו, שיביא את הגופה.

 

הנה הפוסט שכתבתי לפני שנתיים…

http://www.notes.co.il/iris/37399.asp

 

ומסימנס והטורבינות, לקצת יידישקייט (2)

ובממלכת קונגו אין חדש…

 

ידיעה מעניינת (הכל מעניין היום…כאשר צריך לארוז ולעשות ספונג'ה…), מדווחת על "סקופ" שעומד להתפרסם

"דובר משרד המשפטים בווינה, תומאס גייבלינגר, הביע פליאה על תוכן הספר החדש: "לא היינו מציעים את הפרס על ראשו, אם היינו סבורים שהוא מת". אוסטריה הציעה פרס של 50 אלף יורו למי שיוביל לאיתור אריברט היים.

 

צייד הנאצים סרג' קלארספלד היה נחרץ עוד יותר ואמר שלדעתו היים וגם אלואיס ברונר כבר מתים, אבל מוות טבעי: "זו פנטזיה טוטלית", אמר בהתייחסו לספרו של דני בז. לדבריו, מעולם לא שמע על ארגון בשם "הינשוף". "אם הארגון הזה היה קיים, יש להניח שהייתי שומע עליו".

בספר היוצא לאור בארץ. קצין חיל אויר טוען שמבוקש נאצי בכיר, ד"ר היים, רופא נאצי נתעב המופיע ברשימות המבוקשים של ממשלת גרמניה, הוצא להורג על ידי ארגון חסמב"ה אמריקאי ישראלי בשם "הינשופים" כבר לםני 25 שנה. yeah right

 

סביר יותר להניח שהינשופים פשוט העניקו זהות בדויה לרופא הנאצי, והניחו לו לפעול במערך הבטחון, אולי המכון הביולוגי או משהו כזה, כדי שימשיך את העבודה מהמקום שהפסיק במחנות הריכוז. הסיפור כולו נשמע מצוץ מהאצבע, זה מילא, אבל כמו כסת"ח שלא נתפר טוב. דרוש צילום טוב יותר כדי שנוכל לבחון אם הרופא מוכר לנו מן המרפאה השכונתית בתור קשיש חביב הרושם אנטיביוטיקה לפציינטים.

 

ביחד עם הידיעה על סימנס, יש תחושה קלה של קבס וחנק…

 

————————————————————————————

 יבוא אישי

 

מה שבוגע ללב בסיפור הזה בווינט הוא הטוקבקים. הכותבים מאמינים ללא סייג לאותו "דניאל בז" (המזכיר בהחלט את עוז יעוז האגדי), ולרגע סומר שערם בהתרגשות על המפעל הציוני הגאה, שמחסל בשקט, צוררים נאצים. לא עולה על דעתם בכלל שהמצב הוא הפוך בדיוק, וחיל האויר הוא זה שנותן את הרוח הגבית לנאצים.

האמונה התמימה הזו, שעליה מבוסס המשטר הישראלי, יכולה לגרום לכל אדם שעדיין נותר לו לב, לבכות. ולממשלת ישראל היא גורמת נחת גדולה במיוחד, ומאפשרת לה להמשיך לצחוק על כל התמימים והניצולים האלה, כל הדרך לבנק.

השאלה באיזו מידה גויסו מדענים ורופאים נאצים לשורות המפעל הציוני לא תעלה לדיון, מטעמים ברורים. מעניין לדעת מה אורך החבל שניתן למדענים הללו בעבודתם החדשה. יש לי הרגשה שבנושא הזה ייתכנו הפתעות.

 

פורסם ב 13 באוקטובר 2007 20:50 במדור פינת הקונספירציה

 

הקונספציה של "פגיעה ביחסי חוץ" (לאהוד ברק)

בעקבות טוקבקיסטים – ומה חושב על כל זה אהוד ברק ?

 

היום או אתמול העליתי פוסט מנומנם וסתמי, רק כדי להרגיש שאני נשמעת. אבל כבר לפנות בוקר התבהרה לי תחושת הדחיפות והעמימות, לרגל פרסום ב"הארץ" על מיודענו ויקיר זכויות האדם, יחיאל חורב וממשיכו העולה על רבו, אמיר קין.

הכותרת תמוהה, כדרך הכותרות העוסקות בגוף זה, המבקשות לרמז ברמזי דקות בלבד, על מה שרק חוג מצומצם של יודעי ח"ן מכירים. זהו ריקוד הטווסים של העיתונות משתפת הפעולה, ביחד עם הביורוקרטיה המושחתת שמאכילה אותה בפירורי מידע.

יוסי מלמן, שבדומה לעיתון שהוא עובד בו שנים רבות מתפקד בעליזות כסוכות דיסאינפורמציה (תחת הפרוייקט הרשמי למחצה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, TM", או ספינת הדגל של פרוייקט מוקינגברד בסניף הישראלי שלו), מרמז שהיה משהו, שלא נדע עליו, ועכשיו הוא צץ החוצה, וגם על זה לא נדע. הוא בטח לא יגלה.

בקליפת אגוז, אלה הם קולות מן הקבר, שטרם נחנקו סופית. קורבן נוסף של יחיאל חורב, עובד שנמעך תחת משא השחיתות ואף לקה בליבו (מגיפה ממש במלמ"ב, כדאי לבדוק את שיעורי התחלואה שם לעומת הממוצע הארצי, יתכנו הפתעות ואולי בסיס לתביעה קיבוצית) בעקבות זאת, שלף כמה עצמות לעוסות במסגרת הליך מול ביטוח לאומי, שם הוא דורש הכרה ב"מחלת מקצוע" או "תאונת עבודה". אלה המצבים שעיתונאים נהנים מהם קצת, אבל גם אז הם בודקים טוב את גבולות הכדאיות. גם העובדים התובעים בדרך כלל חושפים רק כמה פירורים בתור איום על הבוס, וזה בדרך כלל מספיק כדי שהם יקבלו את מבוקשם, כלומר, כסף, או חתיכה מעוגת השחיתות.

מן התביעה עולה טפח צר ממסכת יחסי האנוש בממלכת ה"רכש" ו"היצוא" כלומר הביורוקרטיה שמסדירה את סחר הנשק הישראלי, ומי שמכיר את הארגון הזה, מהנהן בהסכמה. שחיתות רבתי בכל מקום, קליקות של מסואבים הנלחמות זו בזו, קומבינות ואלימות ממש, כל זה קבור היטב תחת "בטחון המדינה" ואם אי אפשר אף בדוחק, אז "חשש לפגיעה ביחסי חוץ". הסעיף האחרון פורש כניראה על ידי משפטנים מן הסוג של פנינה שרביט, והיועץ המשפטי לממשלה מסכים כמובן, שחשיפת שחיתות, רגילה כזו, מסריחה שיכול לעלות בחיי אדם כמובן, יכולה להיחשב כ"פגיעה ביחסי חוץ", אם השכנים ישמעו כמה מושחתת ישראל. השכנים זה כל אחד, אבל בעיקר אמריקה, שמולה נעשה רוב הסחר, הרכש והשחיתות, וממילא יותר ממחצית עובדי משהב"ט כבר עובדים במישרין עבור אמריקיאם, אם זה משרד ההגנה ואם עבור תאגידים שהם הקימו בזמן שעבדו במדינת ישראל.

כתבתי על זה בהרחבה, הן מניסיוני כביתו של עובד תע"א ותיק בדרג ניהול בינוני בתחום היצוא הבטחוני והקומבינות עם אמריקה, והן על כמה פרשיות שלגביהן העדתי, ובגלל זה אני איפה שאני. כך למשל, שליח תע"ש, יהודה אמון, שישב בוושינגטון על מנת לייצג אתכם, הקים בו בזמן תאגיד מתחרה לתע"ש , תוך שימוש במשרתו, כדי לגנוב את תע"ש, ואף להפר במפגיע את התקשי"ר האוסר על עבודה פרטית כלשהי בזמן תעסוקה עבור המדינה. אמון גם סיים תואר שני במוסד פרטי יקר על חשבונכם, המזכירות של סניף תע"ש אפילו כתבו לו את העבודות כי למיטב זכרוני כתיב וכתב ואף קרוא ולמוד, לא היו הצד החזק שלו.

עיון בגוגל, יגלה כמובן שאמון, אדם בינוני ואלים, הפך למיליונר בעל חברת יצוא נשק פרטית, בשותפות אמריקאית. עאלק, איש עסקים מלידה. לא זו אף זו, אלא שבזמן השליחות הוא גם שיחד, סחט, ופה ושם הפר זכויות אדם בסיסיות, יו נו, כל תשעת היארדים.

כאשר אדם מתלונן או מנסה לחשוף שחיתות במצב כזה, עליו להכין צוואה במהירות ולהיפרד מהבלי העולם הזה. כי מסתבר שכל מושחת עלוב ומצחין מקבל הגנה מוחלטת ואבסולוטית מתוקף העקרון של "חשש לפגיעה ביחסי חוץ" כי מה ? הפרשנות היא שאם "אמריקה תדע" (מי זה אמריקה ? הסבתא של גורג בוש ? לא חשוב, לצורך העניין "אמריקה" זה גוף מזוהה ואחיד, שלא כמו "אמריקה" של חלומות הפקידים, המתפצלת לאלפי תאגידים טומני זהב ויהלומים, ממש פלורליזם רב תרבותי), אז "זה יפגע במעמד של ישראל ברכש או בעסקים". כלומר, אדם זריז מחשבה ורב תושיה מבין מייד שנוצר גן עדן לעבריינים, המקבל חסות לא סתם מאיזה מפעיל משת"פים במשטרת רמלה שמעלים עין מאלימות במשפחה,  אלא מיחיאל חורב, האלוהים הלא מוכרז של מדינת ישראל. יש לציין שיחיאל חורב הוא אכן "גב משובח" ואי אפשר, אבל ממש אי אפשר, לפרוץ את חומת ההגנה שהוא מספק לארגון המשוחתים שהוא מנהל בכל העולם. כל יוצאי ופורשי, גונבי ומפריטי, הפרושים לאורך ולרוחב הגלובוס, כולם "חייבים לו" והמון.

שמחתי לקרוא מן הכתבה החשאית מאד, שאפילו במשרד הבטחון היו לפחות בעבר כמה צדיקים שרצו למגר שחיתות כאשר הם ראו אותה בעיניים. והנה, נחשפת שיטת האילוף של חורב (אבא שלי גם כן קיבל אירוע לב חריף בישיבה במלמ"ב, ממש בקריה בתל אביב, והובהל משם הישר למיון באיכילוב), העובד הטיפש, שעד כה לא ראה מה קורה סביבו (סדום אמרנו ?), ומפתח פתאום יוזמות חשודות של עבודה ישרה ונקיה, ומאמין לפתע לססמאות שחורב זורה בכל מקום (האיש שששונא שחיתות, עאלק), נתקל ב"עכביש", ומהר מאד קורס. אני מאמינה , בכל ליבי, שחורב השתמש גם בפיגועים רפואיים, מן המכון הביולוגי, כדי להזיק לאנשים, ובאותה הזדמנות כך נתן למכון הביולוגי כמה שפני ניסוי און דה האוס, ממש בתוך משרד הבטחון, כמה נוח. שתי ציפרים.

עכשיו מסופר לנו שדוקא דרך התביעה בביטוח לאומי, משהו שולי יחסית, מתבררת מסכת "השתקות" וקבורת חמור, של חקירה חשובה ורגישה. מסתבר גם שמשטרת ישראל מבינה רמזים מאד טוב, ו"יורדת" מתיקים לפי קריצת עין של מערכת הבטחון. האמנם…היעלה על הדעת ?

 

מסורת דבל"א, או "הקונסיליירי הממלכתי",  הולכת עשרות שנים לאחור

 

על הרקע הזה, וכל מי שעיניו בראשו יודע מה קורה באגפים הללו של מהשב"ט מזה עשרות שנים וללא הפרעה, אני תמהה על קריאות הזעזוע המתחסדות על המשפטאות של אגף כמו דבל"א. משפטני משהב"ט, ובראשם היועץ המשפטי התורן של המשרד (בזמנו היתה זו צביה גרוס, שנים רבות, שתפרה את התיקים במלאכת אומן) הם ממש קונסיליירי, למן הקטן בהם ועד היועץ המשפטי לממשלה, כאשר זה מגיע ל"בטחון המדינה" כביכול, ובמיוחד אגף כמו מלמ"ב, שיכול להנפיק וירוסים בהזמנה.

ואולם, הנגע המוסרי הוא כניראה עניין מדבק ומתפשט מאד, וכך מצאנו את כל הפריפריה של המשפטנות הציבורית, כולל למשל האגף המשפטי של משרד החוץ, מגבה את המאפיה הבוטה של מלמ"ב בכל מעשה פשע, החל מחטיפות, חיסולים, השתקות, וגניבות בחו"ל. משרד החוץ אינו אלא קבלןנצ'יק של חורב כאשר צריך למנוע מבוכות לבכירים שלו, שגניבתם אומנותם. בעיקר מקופת המדינה.

אמריקה עוברת מהפכה עכשיו, וחגיגות ימי בוש מתחלפות ביישום דוקני של המשפט, הן הפלילי והן החוקתי. על הרקע הזה מתרחשות אלפי חקירות, או למעשה נפתחות חקירות שנסגרו בשמונה השנים האחרונות, גם נגד קודש הקודשים, סוחרי הנשק הישראלים. מסבתר שהידידות היא בערבון מוגבל, ומאחר שהישראלים התמסרו לחלוטין לאמריקאים, כל המידע נמצא היכן שצריך, מוכן לשליפה. רק הטונים התחלפו. במקום "ידידנו הקטנים והאמיצים במזרח התיכון" זה עכשיו "יהודונים גנבים שהכניסו יד לצנצנת העוגיות שאנחנו באדיבותנו פתחנו בשבילם", אלה אותם אמריקאים, אותם גנרלים עבי צואר אדום, שאף פעם לא באמת החזיקו ממש מהישראלים הגנבים הקטנים, שאונסים, מטרידים, גונבים ומסדרים בעיקר אחד את השני ואת המדינה שלהם עצמם ! התברר שקל מאד להציע דרכון ו"תאגיד" עאלק מכובד לכל פקיד במשהב"ט, ולקבל ממנו מה שרוצים, החל ממידע וכלה בהעדפות מסחריות פסולות. הפטריוטים במלמ"ב שקובעים לנו מי "לא נאמן מספיק", ימכרו את כל הציונות שלהם עבור כמה אופציות, והדברים ידועים, כולל מכת הדרכונים.

גם חורב בעצמו, לאחר שיצא משירות המדינה, חשף את פרצופו האמיתי, והצטרף ללא דיחוי או צינון לתאגיד סחר בנשק, שישראל אינה דוקא בראש מעייניו, אלא רווחי מנהליו ובעלי מהניות והסוכנים שהוא מייצג, שלא כולם ישראלים בכלל, ואף לא יהודים, ולא מעניין אותם כלום.

 

עכשיו כאשר האף בי איי יוציא מן הארון את מה שהוא יודע, נגלה פתאום עיתונאים אמיצים, פרשנים נחרצים וטהרנים, פקידים "המבערים עשבים שוטים וחריגים", חברי פקולטות המתנגדים ממש לעריכת הדין הבטחוניסטית בישראל, ועוד כל מיני בעלי תסמונת מצפון מאוחר.

אך רוב הנזק נעשה ונשלם, המושחתים הגדולים כבר ישובים שפי והשתקעו להם באמריקה, עם התאגידים המפוקפקים שלהם, וצוחקים כל הדרך לבנק. הקופה שלכם כבר ריקה, אם לא שמתם לב, ועל השיירים והחובות יריבו עובדים זוטרים בתע"ש הגזולה, או במחלקות מדינה אחרות שרוקנו מלשדן, והכל לפני הפיטורין הגדולים.

 

כולם, ובאמת כולם, היו בני.

 

פשעי הפטריוטים

 

 

אלה שקובעים מי בוגד

 

אתמול, שתי ידיעות נפרדות אך דומות במהותן, על מעצרים בקרב אליטת הפטריוטים. בישראל – אברהם אבי ארד הוכמן (ישראלי ממוצא ארגנטינאי), עצור בפרשת הונאה מתגלגלת, הנחקרת כבר שנתיים בידי היחידה לפשעים חמורים בני"ע, באנגליה. הוכמן מעורר גל של חקרנות וסקרנות בבלוגוספירה, והממצאים שם אכן משעשעים. מתמטיקאי מבריק , ילד פלא, קומוניסט חטוף מארגנטינה, מו"ל חתרני באמריקה הלטינית, אשף השקעות מדלוור, דירקטור בדנקנר השקעות (?), בקיצור, הארכיטיפ של "ידו בכל, ויד כל בו". ארבע מאות מיליון אירו, לא פחות, היקף הונאת הענק באמצעות החברה לנגבאר וחברת ההשקעות של הוכמן-ארד למברט. המעצר מתבצע סמוך לגל אנטישמיות ביום השואה הבינלאומי. קרן למברט, שבאמצעותה הקים הוכמן את חברת ההונאה וההרצה לנגבאר, ניהלה – על פי הכתוב – כספים של כאלפיים גמלאים. יש פה הכל, וכל מילה מיותרת.

 

בספינת האם, שערוריה דומה, מנהל סניף אלג'ריהשל הסי.איי.איי חשוד ועצור בקשר לאונס, סימום, וצילומן של קורבנותיו באלג'יר ובמצרים. הסוכן הלוהט נתפס וברשותו חומרי סימום והרדמה, קלטות וידאו לוהטות, בקיצור, לא נעים. החקירה מעלה עוד כי ממש לפני שמונה לתפקידו, התאסלם הסוכן, שפרסם קודם לכן ספר אקדמי-מחקרי על האסלאם. כמו כן, נתפסו בביתו מאמרים וספרים העוסקים ב"חקירות של עבירות מין", כלומר, כל זה לא היה אלא מחקר מדעי טהור.

נו, ממש צדיק…וממש מוסלמי…

 

 

ביבי – קריירה חדשה של ידעוני

 

שמו של ביבי נקשר גם בעבר ב"קוסמות" , ויש שיגידו נכלים, או "פולסא דנורא" יהודי ונוצרי כאחד. משהו באיש הזה נראה כאילו הוא יצא מסרט ההמשך של הארי פוטר, והנה עוד רגע קט ייעלם בעשן. בינתיים, ידיעות בעולם מתייחסות ל"נבואה" האחרונה של הקוסם, שאותה לוקחים ברצינות לאו דוקא מן הטעם הברור.

ביבי ידוע כמי ש"ניבא" (חזה ? גרם לכך ?) את נפילת הטילים בדרום ישראל, ועכשיו הוא "מנבא" שיפלו בתל אביב. אך לרגל השנה החדשה הוא מגדיל לעשות ומגלה את אוזן העולם ש"אל קעידא" יפגעו בקרוב בקודש הקודשים של הדת הנוצרית….אמר וסתם.

הפרשנות המקובלת לנבואותיו היא שונה במקצת ממה שהוא רוצה להעביר. רבים סבורים שלא מן הנמנע שביבי, וכחות אופל ניאו שמרנים, עשו יד אחת עם אל קעידא כדי לחרחר סכסוכים במסורת ה"פרשה" ושאר החירחורים שישראל מתמחה בהם. אף אחד לא מתייחס לזה כאל חיזוי מלומד, אך יש כמה שודאי מייחסים לו כוחות תקשור, או יותר נכון POSSESSION, על ידי כוחות טמירים ולאו דוקא חיוביים.

כאן אני חוזרת, בלית ברירה, לידעונים המשוחחת עם המתים, שראיון איתה קראתי ב"לאשה" האחרון, ובו היא מגלה סוד, שביבי ייבחר לראשות הממשלה ויעסוק ב…התפלת מים. נו, איך לא. זה מייד קושר אותי לידיעה הראשונה, על ה"קוסם הכלכלי" אבי ארד הוכמן, מן הפיסקה הראשונה, שהתמחותו היא בקולחין והתפלה, וכך הכיר את שותפו למעשי המרמה אחד מקנדה ריבק, שהתמחותו היא…כן…נו, מים וכל זה.

 

 

בחירות בישראל בסימן הנוכלות.

 

הצד הפוליטי של פדופיליה מסחרית

הרהור לא מגובש

 

בחירות ותקשורת

 

פרשת "רשת הפדופיליה" הנחקרת עתה מחזירה אותי לדיון מתסכל שהעליתי פה באתר, ללא שום פידבק (!)) כמה וכמה פעמים בעבר, והוא ההקשר הפוליטי החיוני שבין פדופיליה מסחרית ובין אידיאולוגיה פוליטית. העליתי את הסוגיה לא רק כדי לזרוק חכה נואשת לאיזה פוליטיקאי שיתעסק בנושא, אלא גם משום שבאמת הייתי רוצה לראות דיון מעמיק בנושא, בחוגים שאני מרגישה סמוכה לעמדותיהם הפוליטיות והכלכליות-חברתיות. הנושא לא ממש המריא, בלשון המעטה. הצעה שלי לדבר בתוכנית רדיו נחמדה "דין ודברים" על רשתות סחר בילדים נענתה בדחיה מנומנסת ומנומנמת, כאילו מדובר באיזה אזוטריה או "קונספירציה". פוסטים שכתבתי לא זכו אף לא לטוקבק מתלהם אחד, בעד או נגד. פוסטים הנכנסים לתיאור פרטני יותר של ההתרחשות הזו, זכו לרייטינג גבוה ושתיקה דוממת, כאילו מדובר בעדויות מן השואה (כובד ראש וכולי אבל לא ממש תכלס). בקיצור, יוק.

 

בתחום של מיגור הפדופיליה המסחרית, שהיא בעצם אלימות אישית חריפה נגד הגוף, ובמקרה הקורבנות החלשים וחסרי האונים ביותר, והיא גם קרטל פשיעה מאורגנת רקוב ומסוכן – פועלים מספר גורמים כיום. ישנו העניין של "חוק וסדר" ומיגור הפשיעה האלימה באופן כללי. ישנו לובי אומלל נגד פשיעה מאורגנת (אפרים סנה שמכוניתו פוצצה עקב כך, כניראה), וישנם הדתיים כמובן, במסגרת מיגור פשעי המין המקראיים (ואצלם זה כולל גם מיגור ההומוסקסואליות ואולי הניאוף מי יודע), וישנם ארגוני הנשים, שבתור "תוצר לוואי" עוסקות גם בזה, וכמובן ארגוני "זכויות הילד" למיניהם. אך קולו של "הלובי החברתי" או "הלובי השמאלני" לא נשמע בצורה שיטתית נגד התפתחויות התומכות בעליל בהפצת הפדופיליה המסחרית, כאילו מדובר במשהו שדומה ל"נגע הסמים" או זנות, דבר שנוי במחלוקת, בשוליים של "צדקה" וללא משמעות חשובה כמו למשל זכויות הפועלים באקוודור.

 

פדופיליה מסחרית, סדיזם ופשיזם

 

מבלי להיכנס כרגע לעובי הקורה המרתקת, אין ספק שהסחר בילדים לצרכי מין, אמור לעמוד במקום מכובד בכל אג'נדה חברתית, שעיקרה שוויון, הגנה על זכויות אדם, והגנה "על החלשים" וכמובן התנגדות לסחר בבני אדם, עבדות, וחיפצון אנשים. אלה מושכלות ראשונים, אבל בארץ משום מה נוצר רושם שהעיסוק הזה מרתיע את הגופים שנושאים דגלים אלה, ולא ברור מדוע.

מעבר לכך, ברבדים תרבותיים עמוקים יותר, הרי פשיזם (המזוהה עם האלהת הזכריות והמאצ'ו, והציות כחלק מזה) שואב כוח מחיפצון ילדים לצרכי מין, מהביטוי האסתטי (המעוות) של שליטה, ובכלל, פיחות וחיפצון מעמד האשה הולך תמיד עם פיחות זהה במעמד הילדים. מעבר לכך, חניכה לחברה פשיסטית, ולחבורות פשיסטיות, כרוכה פעמים רבות באקטים דמויי אונס ילדים, הטבעה של ההיררכיה באמצעות טקסיות סדיסטית, המבטאה שליטה. לעומת זה, פדופיליה סטרייטית היא המשך של חיפצון נשים לצרכי סיפוק מיני.

בנוסף לאלה אפשר למנות את ההתנגדות שאמורה לבוא משמאל למפה הכלכלית-חברתית, לרשתות מסחריות עברייניות שעוסקות בעבדות וסחר בבני אדם. לכאורה ברור מאליו, אך לא נוכח בפוליטיקה השמאלנית הישראלית. יש לכך בודאי שפע סיבות, הראשונה בהן שיש נושאים אחרים "ברומו של עולם" (שתי מדינות לשני עמים או מדינת כל אזרחיה, זכות השיבה, הסדרים עם אבו מאזן וכל מה שטוחנים בלי סוף ולא יוצא מזה כלום) שדוחקים נושאים "שוליים" ל…שוליים. שנית, השמאל הישראלי הוא תופעה יחידנית של שמאל מאצ'ואיסטי שבו כרטיס הכניסה די זהה לכרטיס המונפק בימין, רצוי שירות צבאי קצונתי או קרבי, או טונים זחוחים וערסיים, או "רקורד" של הטרדת סטודנטיות. זה המחיר של הגיאוגרפיה המזרח התיכונית כניראה. הוסף לכך את הרובד הדתי שנוכח בכל הקשת הפוליטית בישראל, והרי חלק מן הסיבות. ישנו גם "פלייר" דקדנטי מטופש, מעין שיירים של תרבות ה"רוק" שמקנה לסטיות מיניות איזה תחכום, ואפשר להתפייט גם על הבעיה הזו. הרי המורשת של "החופש המיני" של ההיפיז פורשת לעיתים שמיכה גם על סטיות ו"התנסויות", ומאד לא "אין" להיות צדקן ומתחסד, ומי אני שאשפוט וכולי. כל הטרנדים האלה הופכים את העיסוק בסחר מיני של ילדים ללא "קול" בעליל. על כך יש להוסיף את האינטרסים הכלכליים הפועלים לטובת הקרטל, ומגיעים מכל מיני מקורות (חברות תרופות למשל המרוויחות מקונספציות טיפוליות במקום עונשיות; קרנות גרמניות שמחפשות ישועה ופדות מאשמה לאומית והסטורית של הנאצים, באמצעות חקר פדופיליה ופיתוח תיאוריות מפוקפקות של טראומה בבסיס אלימות מינית נגד ילדים ועוד), בקיצור, סיעתא דשמייא ממש לעבריינים מסחריים צינים.

 

מיליטריזם, מלחמה, וניצול ילדים

 

צד נוסף שלא זוכה לפיתוח מספיק הוא החיפצון הממושך בישראל שנערך נגד ילדים בכלל, בגלל ההסטוריה הציונית והאידיאולוגיה של "על חרבך", והנוכחות של "מהפכה לאומית מתמידה" בתרבות הישראלית. נתון מוכר הוא שמצבי מלחמה מקפיצים במאות אחוזים את הנוכחות של עבדות ילדים, בתחילה כ"חיילים קטנים" ולאחר מכן בכל נשוא אחר (עבודת ילדים וסחר לצרכי מין). הסיבה לכך די ברורה, ואפשר לראות את "שיח הילדים והמלחמה" במלוא עוזו עכשיו בארץ, לאחר עזה. אבל תמונת הראי של עזה, היא שיעורם הגבוה מאד של ילדים ישראלים הנסחרים ולמעשה מחוסלים, לא פחות מאשר על ידי פצצת זרחן לבן או ארטילריה. מצב של מלחמה, ואלימות בכלל, מבטלת את האנושיות של ילדים והופכת אותם קודם כל ל"עקב אכילס של האויב". כלומר, ראייה מלחמתית הופכת את הילד שלך או שלו ל"נוהל שכן" או ל"נקודת תורפה", בצורה ששוללת את הייחוד והאנושיות מאותו ילד, ואת הנפרדות שלו מהוריו או משבטו. כל קבוצה מגיבה ב"גיוס", רך או קשה, של ילדיה שלה, ואפשר לצפות בזעזוע במחול ההאשמות בארץ של כל קבוצה נגד השניה (בקרב היהודים), לגבי "שימוש מחפצן" בילדים, בין אם זה נגד המתנחלים, או הדתיים, שזה כאמור, וכמו תמיד " הפוסל במומו פוסל", שכן נוהל גיוס ושימוש בילדים היה נפוץ דוקא, וקודם, במגזר החילוני הנאור (לינת ילדים בקיבוצים, ילדי מחתרות, ועוד). חיפצון ילדים בשעת חירום, או מלחמה, שימוש במונחים של "בעיה דמוגרפית" (בין נגד ערבים או נגד חרדים) תמיד משקף גם את ערכי הדובר לגבי ילדים במגזר שלו. ובחברה במלחמה או במהפכה לאומית, כללית, החלש הוא מחופצן וילדים הם החוליה הכי חלשה בכל חברה. חיפצון לצרכים לאומיים אינו נעצר בזה, אלא מחלחל ומנוצל (בעיקר מנוצל צינית) על ידי גורמי פשיעה, גורמים המבקשים רווח כספי בלבד, וכל פרדטור מזדמן.

יגיד השמאלן הפעיל המצוי, נו טוב, אני אפעל למיגור המלחמה והבאת השלום, וכך נפתור גם בעיה זו, אלא שככל הניראה סדר הדברים צריך להיות הפוך. צריך לחקור, להצביע, לפרט ולהעלות למודעות לכל הציבור את המחיר של המלחמה והמיליטריזם והלאומנות, כדי שהעמדות ישתנו, וישאפו לשלום. כרגע, בלי מחיר, אין סיבה לשנות עמדות. אפשר תמיד להתבצר באשליה שרק ילדי עזה נפגעים, ולשכוח שזו רק תמונת ראי לילדם הפגועים בישראל מתופעות הלוואי, בדיוק כמו רשתות זנות הילדים שנחשפות מידי פעם. המציאות הזו, של סחר בילדים ברשתות "סלבריטאים" או סתם אנשים נפוצה הרבה יותר, ואינה נחקרת כלל, בין היתר משום שאין שום לחץ משמעותי על המשטרה להתעסק בזה. כל עוד כולם מרוצים, למה שהמשטרה תמציא לעצמה עבודה, בפרט שגם היא נגועה בגורמי פשיעה שדואגים לכך שהעסקים לא ייפגעו.

 

לסיום, פדופיליה אינה רק "סטיה" בעלת אחוז קבוע באוכלוסיה

 

טעות נפוצה היא לחשוב שפדופיליה היא בעיה אורגנית, ששיעורה באוכלוסיה קבוע פחות או יותר, והיא עניין מדיציני ומשפטי. כל אדם יכול להיות פדופיל, כנגד כל אחד מין המינים, בהינתן נסיבות וזמינות. שיעור הסוטים ה"כבדים" שיעשו זאת בכל מצב, או שמקובעים על מין פדופילי, אינו מהווה רוב בין אלה שעושים זאת. פורנוגרפיית ילדים, יותר מכך, יכולה להיצרך על ידי כל אחד, בהינתן ההזדמנות והנסיבות (היתר תרבותי, סמים, הזדמנות), וכל מוצר כזה מהווה עדות למעשה, ומגביר את הפשיעה המסחרית. (ההיצע יוצר ביקוש, הביקוש יוצר היצע וכך הלאה).

 

 

 

 

פארודיה על קונספירציה

 

 

תגובתי בינתיים לפרשה המתגלגלת בנושא אונס הקטין על ידי סלבריטאים היא שאין קונספירציות בישראל  הכל בסדר, עלילות שוא, ופרנסה לרכילאים, עם כמה משוגעים הזויים שמדמיינים את זה.

 

 —-

ייעוץ לארגונים וכלי תקשורת

יש לי בשורה. מעתה, אני עסק רשום ( "שבבים", TM), הגובה שלוש מאות ש"ח לשעת עבודה, לייעוץ כלשהו, כנגד חשבונית כדין, ואפשר גם ברטר (מכוניות שכורות, נופשונים, כרטיסי טיסה, רהיטים ומכשירי חשמל מתוחכמים).

 ייעוץ בכל תחמי התמחותי, כולל הנפקת חוות דעת מומחה בנוגע לקונספירציות, פארודיות, וסוגות ספרותיות אחרות, כמובן גם באנגלית.

——————————————————————————————————————————-

קרדיט למיתוג הפוסט והעסק הפרטי שלי, הולך לעיתונאי האמריקאי (וידיד ישראל), יואב קרני

 

יואב קרני  בתאריך 1/21/2009 6:54:33 AM

פארודיה?

איריס, אני מניח שאת מתבדחת, פארודיה פרטית על תיאוריות קונספירציה. משעשע. בייחוד אהבתי את הרמז על תפקידה של ישראל בבהלת האנתראקס.

אני מניח שתמשיכי את הדיון הזה באתר הרשת שלך, שהואלת לתת לנו את כתובתו.

 

 

 

אין ברירה, חוזרים לתיקיית מחלה

לרגל הבחירות

 

לרגל הבחירות מתגברות גם הבחילות, פה ושם. פוסט קטן הומאז' לסדרה "המחלה". מתנהל פה איזה ויכוחון קטן בין קמיר (פעם מר"צ) ובין גולדבלט (עכשיו ליברמן), המסמל איזה טרנד לא נעים. המדובר בצימצום כפוי של מרחב השיח הציבורי, הנובע ממשבר הפוליטיקה הישראלית (עליה מקוננים כוללללם, אפילו ארי שביט).

הסיבה שהויכוח או השיחה לא ממריאה וסוחפת את הציבור העייף, נובעת מדלותו הכפויה כאמור, וגילוח ה"קולות" שיכולים לתרום מימדים נוספים.

סייבר סנייפר, וחיות אחרות

 

השבוע התקיים דיון בפורום צפון אמריקאי אחד בנוגע לפרשה שהפרה את שלוות הפורום לפני שנה בערך. באותה תקופה אירעה התאבדות כפולה טראגית של שני אמנים מצליחים באמריקה (תרזה דנקן וג'רמי בלייק) . ואחד המשתתפים החל לחקור את מותם, וטען לבסוף שמדובר במשחק שחלקו מחשב וחלקו ריאליטי, הנקרא ARG

(משחקי מציאות חלופית). במהלך התחקיר, החלו חילופי האשמות בתוך הפורום, ולבסוף פרש התחקירן הראשי וטען שמטרידים אותו ומנסים לחסל אותו נפשית, כדי שלא יגיע לחקר האמת. בינתיים, השבוע אנחנו מתבשרים שהוליווד "עלתה" על הסיפור, ובקרוב – שובר הקופות.

שני המתאבדים, קודם למותם הטרגי כאמור (היא בבליעת כדורים והוא בטביעה) טענו שהם מוטרדים על ידי הכנסיה הסיינטולוגיה שעליה כתבו ביקורת, ולאחר מכן הצטרפו לקבוצה בניו יורק בראשות כומר שמאלני, מוראלס, שהיה פעיל בתנועה לבירור האמת בקשר לאסון 9-11. בקיצור, יש פה חומר לתריסר אנציקלופדיות קונספירציה.

מה שנותר, בכל אופן, אם לא מדובר במתיחה מתוחכמת, הוא שני אמנים באמת מצליחים ומעניינים (היא בתחום הקולנוע והוא בתחום האמנות הפלסטית) שחייהם נקטעו באיבם.

 

במהלך הויכוח התגלו יכולות מעניינות של כמה משתתפים לנהל "מלחמה פסיכולוגית" נגד משתתפים אחרים, עד כדי "רצח אופי" וירטואלי, או "התאבדות" וירטואלית. כעת יש חשש שגם התחקירן, עיתונאי מטנסי, נאלץ "לרדת למחתרת" מאימת מתקיפי הסייבר.

 

לוחמי הטרור יוצאים לשוק הפרטי- זהירות !

 

זהו סוג של לוחמת עתיד, כדאי לשים אליה לב. מגיב אחר, שהותקף באותה צורה ופרש מן הפורום, פירסם השבוע לינק לכתבה מאד מעניינת, אני מביאה את הלינק מ"סלון"  מציעה מאד לקרוא, כהדגמה לאופן שבו מחלחלות שיטות לוחמה לחיים האזרחיים. בכתבה מ 2001 מסופר על עיתונאית וסופרת לא מפורסמת במיוחד שכתבה מאמר ביקורתי על קירקס אמריקאי ותיק, ועל בעליו וגם על מצב בעלי החיים והעובדים שם. לא ידעה העיתונאית עם מי יש לה עסק, ואותו בעלים, משפחת פלד העשירה והמקושרת שכרה לשם התמודדות איתה, בכיר מאד בסי.איי.איי שהודח על רקע של אי סדרים והתנהגות בלתי הולמת. מדובר לא פחות מאשר מספר 3 בארגון , האיש שהיה אחראי על כל המבצעים הבינלאומיים. אותו אדם, כעת בתפקיד אזרחי ובתשלום, "התלבש" עליה והפך את חייה לגיהנום מבלי שיש לה מושג קלוש מאיפה מגיעה הצרה.

בפעילותו הוא לא רק האזין ופרץ לפרטיות שלה בכל צורה אפשרית אלא פגע בחיי הנישואים שלה, הרס את הקריירה שלה, ובאותה הזדמנות פגע גם בפעילי הארגונים למען בעלי חיים שהתגייסו לפעול בנושא של הקירקס. המידע עלה לגמרי במקרה בסכסוך כספי שבין השותף של פלד , כדי לבסס טענה להוצאות שלא שולמו וכולי. אותו בכיר סי.איי.איי שטח בתצהיר מפורט (שמעולם לא הגיע בדרך המלך לידי העיתונאית, אלא באיחור ועקב הדלפה) את הפעילות המרושעת, האלימה והבלתי חוקית שניהל נגדה, כולל "הסללת" העבודה העיתונאית שלה לכתיבת ספר לא חשוב, באמצעות פיתויים והדחות. כל זה כדי למנוע ממנה פעילות נוספת בעניין הקרקס.

 

מסכם העיתונאי בעצב שגם לאחר שיצאו הדברים לאור והוגשו תלונות ותביעות נגד המרגל בדימוס, נמנעה המשטרה לאכוף את החוק נגדו. אחרי הכל, סחבקיות באה לפני הכל, וגם באמריקה יש אחווה של לוחמים.

 

למה אני מספרת את כל זה ? זה קורה גם כאן, והרבה יותר. הרבה אנשים ש"נתקלים במזל רע" או שכל דבר בחייהם עובר חבלה, ונידמה להם שמישהו יודע מראש מה יעשו, נמצאים תחת  הכוונת של "משרדי חקירה" מן הסוג הזה, או עורכי דין בעלי עבר בטחוני, ואנשים נוספים שיש להם טכנולוגיה, אמצעים וקשרים, לחסל אדם, כאילו היה "יעד טרור" מסוכן. המשטרה במקרים האלה "נותנת כבוד" לגיבורי האומה האלה, ומושכת ידה. אחרי הכל, מה איכפת להם, לא מדובר בהם אישית….

 

העיתונאית הנפגעת בעצמה סירבה לשוחח עם העיתונאי של "סלון" ונימקה זאת "נכוויתי פעם, נזהרת…" וזהו המצב העגום בדרך כלל, היחשפות לסוג כזה של פשיעה גורם לניכור וחוסר אמון בחברה כולה, תופעה שהופכת כל אדם לחשוף יותר.

 

 

 

 

 

 

Weitzmann Institute – Slavery and human experimentation

  

Not the Garden of Eden

 

Recently, I ran into press releases, some of which are quite hysterical, sent by the workers of "the 'Science Park/Museum" in the Weitzmann Institute of Science, The   Clor Garden of Science. Regretfully, the young workers, most of whom are students themselves, are forced to discover  – the hard way – that the lucrative scientific institute – situated in the north entrance of my "hometown" Rehovot, has a darker side to it.

 

When it comes to money and rights of workers, those "geeky" geniuses, who "put Israel on the global map of fame", behave much like any plantation owner in equatorial Africa. After all, they too have tasted neo liberalist "BIg Money", when many of them enjoy business enterprenuership  together  with their intellectual efforts in the lab.

 

Nowhere in Africa

 

One of the most recent news from the workers' struggle brought up someone whose name rings  a loud bell, Moshe Rishpon, kind of a  "local celebrity" in Rehovot, always in charge of "Youth and Science", and dissemination of scientific knowledge to children, a sort of politician-scientist in the area of scientific education  in the schools. The workers said  that the enlightened Educator "snapped out" and violently attacked them, to drive away a peaceful, legal, gathering (of the workers) in the premises of the Institute, for the purpose of their labor struggle. .

 

 

Forty-seven years later, Rishpon is still exploiting the Institute’s “treasures” to further science education: “It’s amazing to see how the Youth Activities Section (now Young@Science) has grown over the years – from a few army tents that we borrowed in 1964, to today’s International Village. At present, over 30,000 students meet with several hundred scientists every year for popular science lectures, mathematics olympiads, summer workshops and more.” This initiative has even inspired Israel’s universities to incorporate similar activities, though on a smaller scale.

 When i started my 11th grade,   De Shalit high school  kicked me out. My parents – devout neo liberals – solemnly announced that "a child who is not in school has to work and earn their living ". And so, i was schlepped to the nearest Youth Employement office  in Ahad Haam St Rehovot. The office sent me to work for the Faculty of Agriculture, another bastion of Scientific enlightenment, placed right accross from the Weitzmann institute, and is part of the Hebrew University.

 .

 

My supervisor was a lady called Judith (Yudit) Rishpon , graduate of PhD from Weitzmann Institute, who was doing her post-doc, in the Faculty, with the supervision of the Weitzmann institute as well. Her research was part of a NASA space research, into the findings of the unmanned probe to Mars, the one that brought in samples of land and what not. Oh well. I was a bit surprised then, that the Hebrew University employs "drop out" youth, but the place seemed ok, because in addition to the pay which wasn't great, apx 1 $ per day, there was subsidized food in the Menza. And there were lawns and a pool.

 

My assignment was simple. I was to weigh soil powder, place it in tubes, put a hook on the cork,  and on it, hook up a spongy paper triangle . On that white triangle i sprinkled drops of liquid, sealed the tubes and placed them in some special glass door closet.

 .

This is what i did for months. I did notice that the liquid is taken out from a special vault, with scary signs of skulls and some rotor picture, but i didnt quite figure it out. My question was generally, and impatiently addressed by Rishpon, "its radioactive". thats all.

 

Judith the scholar and Moshe the youth educator – the A Team

 "

Rishpon needed a cheap Congolese slave to sprinkle radioactive substance unwittingly, without suspicion of danger without hassle and too much pay and bargaining. Where does one find an available African slave in Rehovot ? I suppose they could have looked for them in Shaarayim (Yemenite neighborhood, south of Rehovot), the usual deposit for these kind of delicate missions, but the employement office for Youth delivered a much better catch. an educated monkey.

 .

Judith Rishpon was already married to Moshe, perhaps the resourceful idea to use/exploit "youth" for that very radioactive scientific "education" –  was his idea.  Rishpon had the cynical audacity to include my name in the references of her paper, where she thanked the "technical assistant", your truly, for the dirty job. I  was an innocent girl, and i took pride in my first "scientific" publication, not realizing what these scientists were up to.

 

Every little sin, grows into a huge poisonous tree

  ,  .

Years laetr, upon a polite email inquiry i made to her , Prof. Rishpon added insult to injury when she insisted that she took care of my safety, such as periodical blood tests and protective suits. that's a blatant lie, i remember everything clearly and there was no such procedure at all. In any event, a minor is not among those who can qualify as "worker in dangerous materials". AND – The Hebrew university states that it had no protective means for workers at the time, who dealt with radioactive materials. So..>Rishpon is very simply LYING.

 .

Therefore, I was not at all surprised that those same practices that emerged back then, in hiding and in secret, and naturally for  "An American Space research" , graduatlly turned into the core of labor-industrial relations in Weitzmann Institute and in Israel, generally.

 

Now, go and start from the beginning….

  .

I can only hope that Obama liberates not only people from his homeland Kenya, but perhaps he will turn his gaze to "little Africa" here in Equatorial Rehovot.

 ..

 

מאבק העובדים בגן המדע במכון וייצמן, זכרונות מאפריקה

 

 

אני עוקבת די קבוע אחר אתר "העוקץ", שבין יתר מפעלותיו מהווה גם מעין "לוח מודעות" למאבקי עובדים והתארגנויות בתחום יחסי העבדים לאדוניהם. אני כמובן מעט סקפטית לגבי היכולת של עבדים להתארגן לבד מלמטה, אבל הפעילות יותר ממבורכת, ומי יודע אולי בסוף תצמח גם הנהגה.

 

לאחרונה מתפרסמות הודעות, לעיתים קצת היסטריות, מטעם העובדים ב"גן המדע" במכון וייצמן, בעיקר כניראה סטודנטים ומאבטחים. הללו מגלים, בדרך הקשה, את הצד הפחות יפה ונאור של מכון הידע שמפאר את הכניסה לעיר הולדתי רחובות. כאשר זה בא לכסף ולזכויות עובדים, המדענים החנונים והגאוניים ש"העלו את ישראל על המפה", מתנהגים כאחרון בעלי המטעים באפריקה המשוונית. אחרי הכל, גם הם טעמו את טעם הכסף הגדול, כאשר רבים מהם נהנים מיזמות עסקית לצד הפעילות האינטלקטואלית במעבדות.

 

באחת הידיעות האחרונות עלה שם מוכר, שצלצל לי פעמונים, משה רישפון, דמות מוכרת ברחובות, שהיה איכשהו מופקד תמיד על "הנחלת המדע לנוער" ולילדים, מעין מאכר של חינוך מדעי בקרב צעירים ובתי ספר. העובדים סיפרו שרישפון  הנאור לא היסס לפעול באלימות כדי לסלק אותם מהתכנסות שקטה וחוקית בשטח המכון, לצורך מאבקם.

 

אפריקה המשוונית, בלב עיר הפרדסים והמדע

 

בכתה יא, סולקתי מבית הספר התיכון "דה שליט", והורי – מראשוני ומניחי היסוד לניאו ליברליזם  הכלכלי – הודיעו לי חגיגית ש"ילד שלא לומד, עובד". וכך נגררתי ללשכת התעסוקה לנוער, כמדומני ברחוב אחד העם ברחובות. משם נשלחתי כלאחר כבוד לפקולטה לחקלאות, עוד מעוז נאורות מדעית, הממוקם ממש מול המכון, ושייך לאוניברסיטה העברית.

המעבידה שלי היתה אחת, יהודית רשפון, בוגרת דוקטורט ממכון וייצמן, שעשתה שם את הפוסט שלה, בשיתוף עם המכון. המחקר שלה היה קשור למחקר של נאס"א לגבי ממצאי רכב החלל הלא מאוייש שהביא דוגמיות קרקע ממאדים. נו שוין. התפלאתי קצת שהאוניברסיטה העברית מעסיקה נוער מונשר, אבל המקום נראה מבטיח, מאחר שבנוסף לשכר המינימום לנוער (שהיה במונחים של היום משהו כמו 5 ש"ח לשעה) קיבלנו גם ארוחה חמה במנזה, והיו מדשאות, והיתה בריכה.

התפקיד שלי היה די פשוט. היה עלי לשקול דוגמאות קרקע (חרסיות), לשים אותן במבחנות, להתקין קרס בפקק, ועליו להלביש משולש לבד שגזרתי. על הלבד היה עלי להזליף איזה נוזל, לאטום הכל ולשים במאחז מבחנות, בתוך מין ארון זכוכית.

כך עשיתי חודשים ארוכים. שמתי לב שהחומר שמור בכספת מיוחדת, ושיש עליה סימנים מפחידים של גולגולת עם מין רוטור, אבל לא בדיוק הבנתי מה זה, ושאלתי נענתה ברפרוף על ידי רשפון, שזה "חומר רדיואקטיבי". ותו לא.

 

מה מסתבר ? יהודית החוקרת ומשה מן "הנוער העובד והלומד"

 

רשפון היתה זקוקה לקונגלזי שיזליף חומר רדיואקטיבי בלי לדעת מה זה, ובלי לדעת שזה מסוכן. איפה מוצאים אפריקאי זמין ברחובות ? אני משערת שאפשר היה לחפש בשעריים, המרבץ הרגיל לנושאים כאלה, אבל לשכת העבודה לנוער הפנית מציאה יותר גדולה. קוף מלומד.

 

יהודית רשפון היתה נשואה כבר אז למשה היקר, אולי הרעיון לחינוך המדעי "לנוער" בא אפילו ממנו. ביזנס ופלז'ר גם יחד.

 

כל פורענות קטנה, הופכת לעץ רעיל

בזמנו, הסיפור שלי נתקל בהרמות גבה. וזה לא ששתקתי. מרגע שהבנתי מה זה אומר, צלצלתי וכתבתי לאוניברסיטה, לרישפון וגם לבוס שלה, פרופסור בנין שהיה אחראי לבזיון. הם הודו בעובדות אבל לא באחריות.

רשפון הגדילה לעשות וטענה שהיא דאגה לבטיחותי, לבדיקות דם עונתיות ולבגדי הגנה. שקר גס, הדברים זכורים לי היטב ולא היה שום דבר דומה לזה. מכל מקום, קטין אינו בגדר מי שיכול להיות עובד בחומרים מסוכנים. האוניברסיטה העברית גם הצהירה שלא היו לה אז אמצעים למיגון עובדים בחומרים מייננים, כך שרשפון פשוט משקרת.

 

לכן, לא התפלאתי לגלות שהפרקטיקות שהחלו אז, בצנעה, וכמובן עבור "מחקר חלל אמריקאי" (כמה לא מפתיע) הפכו ללב ליבם של יחסי העבודה במכון וייצמן ובארץ בכלל. עכשיו, לך תתחיל מהתחלה.

אולי אובמה ישחרר לא רק את קניה מולדתו, אלא גם ליטל אפריקה פה ברחובות המשוונית..

 

 

ההולכים למות מצדיעים לך, בייניש

ave, Caesar, morituri te salutant

 

[קודם כל תודה לכל מי שתרם באמצעות פיפל אצלי בבלוג, ואנא שלחו לחבריכם התומכים בעיתונות חופשית] 

 

השחיתות העירונית  –

היום קבוע לי דיון אחרי הצהריים אצל כבוד השופט דלוגין בבית משפט השלום בתל אביב, בהתנגדות שהגשתי להוצאה לפועל באחד התיקים שסיפרתי עליהם כאן.

דרוש עו"ד

במאמר מקדים, דרוש מתנדב, עורכ.ת דין, לסייע לי להגיש ניירת, שכן אני מתגוררת אי שם בפריפריה הצפונית, ומתניידת בתחבורה ציבורית. כל עזרה, אפילו טכנית, תתקבל באהבה, שתזכו למצוות.

 

למי שאינו זוכר, או שלא קרא בעבר, בסביבות חודש ינואר השנה, עפו עלי באותו שבוע ארבעה תיקי גבייה תמוהים, בבת אחת, כולם ללא התרעה קודמת, ובמעמד צד אחד (!) עיקולים, ביקורים בבית, ומה לא. לאחר ההלם הראשוני התברר שכל התיקים מנוהלים למעשה על ידי משרד חקירות אחד. כידוע, משרדי חקירות זה גם שם נרדף ל…אתם יודעים, נו, פשע מאורגן, לפעמים.

 

רק לאחרונה נידמה לי שאיתרתי את מקור הבעיה, כאשר גיליתי את משרד "ליאור שפירא" גביה, שהוא לא אחר מאשר בנו ושותפו של אחד יגאל שפירא, שהוא לא אחר מאשר שותפו וחברו הטוב של אחד, ראובן גרוס. נגד גרוס לא רק כתבתי כאן אלא הגשתי גם הליכים במשטרה, לא רק עכשיו אלא גם בעבר.

 

וכך נפרשה לפני "השיטה", שאינה כל כך מסובכת. מאחר שנגד גרוס יש כבר כתב אישום לא סימפטי, וגם יגאל שפירא לא יצא נקי מהפירסומים (אם כי, כידוע אנשי "מוסד" בעלי קשרים במפלגה הסוציאל דמוקרטית פטורים בדרך כלל מעונשה של המשטרה ומטרדים כאלה), הם מעדיפים להטריד תחת חסות החוק. ומה יותר קל מאשר לשלוף "חוב" (היה או לא היה ?) של מאה וחמישים ש"ח משנת 2006, נאמר, ולעשות ממנו מטעמים, וכל הזמן לשכוח לבצע מסירות, ולקחת משרדי "חקירות" להטרדה ועוד ועוד ? אין קל מזה. וכך יש לנו "עולם שלישי" למהדרין, כמו שהם למדו לעשות בסיירה לאונה וקונגו.

 

בית המשפט –

בתי המשפט משחקים אותה "ראש קטן", מה קטן, סיכה, ולפתע מתמקדים בצורה יסודית ופעלתנית בגזרה הפרושה לפניהם, כאילו אין הקשר ואין מציאות. השופט, שודאי מעדיף להתקדם ולא להתעמת עם ראיסים בעלי ניסיון מאפריקה בהינדוס מערכות חוק ומשפט, לובש את רטיית שלושת הקופים. יתר על כן, פתאום אין עומס על בתי המשפט, ומעשה פלא, משרד שפירא הוא שקובע את התאריכים, ואת סדרי הדין, כאילו המזכירה של השופט מקבלת מהם שכר, ולא מקופת המדינה. ואולי זה בעצם כך, מי יודע. שום דבר לא יפתיע אותי.

 

במקום לנהל דיון מול בית משפט עצמאי ונייטרלי, מקבל האזרח הקטן (מול המאפיה) את התחושה הברורה מלכתחילה, ומהיום הראשון שבו מתחילים "הניסים" הקטנים, את הרושם הרצוי. אתה ג/וק, השופט בכיס שלנו, וכדאי שתפסיק לקוות אפילו למראית עין של דיון ענייני.

 

לבד מול ארגוני פשע מסיירה לאונה

 

הבוקר אני מתעוררת, הבן שלי חולה בסטרפטוקוקוס, כך שרוב הסיכויים שלא אוכל לבוא לדיון המרטיט הזה, שמעניין אותי עכשיו רק ברמה אנתרופולוגית, מעניין אותי לצפות בשופט ובמערך ההיררכיות שנפרש בבית המשפט, מי קובע ומי הפקיד, אף שהדברים כבר ברורים.

 

אני מרגישה שזהו דיון חשוב מידי, במיוחד שבועיים לפני הבחירות בתל אביב, מכדי שאדחה אותו מי יודע למתי.

אבל קודם כל הבריאות, אז כניראה שכל זה יידחה לשובע הבא.

 

בכל מקרה, אני תוהה מה חושבת גברת בייניש על השירות שהיא נותרת לאזרחים, ועד כמה היא מיתממת כאשר היא זועקת על הביקורת וההתקפות על בית המשפט. האם היא באמת לא יודעת שהיא עומדת בראש מערכת שאינה שונה מזו של קונגו, ולפיכך מקבלת את היחס הראוי לה ? או שמא היא מבקשת שאנשים כמוני גם לא יקטרו כאשר השופטים שלה "עובדים" עבור הפשע המאורגן ? מבחינתה, וכך התרגלה הגברת בייניש, עלינו לא רק למות מהשחיתות של המערכת שלה, אלא גם להצדיע בדרך החוצה…."ההולכים למות אוהבים אותך אוויטה בייניש"…או משהו כזה.

 

אולי מערכת המשפט לבדה לא יכולה ולא אמורה להתמודד עם פשיעה מאורגנת, אבל בישראל בתי המשפט הם הסניף היעיל, האמין והזול, של השחיתות השלטונית. ואילו "משפחות הפשע" מהוות רק גורם תחרותי עסקי, ולכן כניראה נחרץ גורלן.

 

גוד מורנינג קונגו………..

 

 

לשם האיזון, נצרות לעם

 

 

בפוסט הקודם יצא שעסקתי קצת במתאסלמים חדשים, חלקם יהודים, ובאספקטים האזוטריים יותר של הזיקה הבינדתית, ונושא הגיור הפוליטי (בעקבות הכוזרים ויורם אטינגר).

 

 

 

לשם האיזון, קצת ג'ננה נוצרית, המגיעה אלינו הישר מאמריקה, אפרופו שרה פיילין. תחקירנים זריזים כבר מחפשים ומוצאים כל שביב של אזכור בעברה, ומפרקים לחתיכות קטנות כל פיסת אינפורמציה. תגלית עסיסית, יחסית, מגיעה השבוע מהכנסיה. מסתבר ששרה פיילין החביבה, כבר מגיל 20 בערך שייכת לקבוצה אוונגליסטית הזויה, המנהלת "מלחמות רוחניות" או יותר נכון עוסקת ב"קרבות באמצעות הרוח", הגרסא הנוצרית ל"פולסא דנורא" שלנו. כמובן, באנגלית זה פחות נלעג ונורא, אבל אם תתאמצו לקרוא את התכנים, תתחילו לנטות חן וחסד, ובעיקר סלחנות, לפולסאים שלנו.

 

הקבוצה הפולחנית של שרה, שייכת בגדול לזרם יותר משמעותי תחת מנהיג אוונגליסטי נודע בשם פיטר ווגנר,

Over the last decade, a new theory and practice of spiritual warfare has taken hold around the world. This teaching proposes the existence of a newly discovered class of demons, 'territorial spirits', whose function is to rule over specific jurisdictions of different sizes. Along with this theory has come a new practice of spiritual warfare: ruling demons are named, their territories identified and they are then bound or cursed. Evangelism and mission are ten said to proceed raplidly with dramatic results.

Chuck Lowe examines the full range of biblical intertestamental, historical and empirical evidence cited in promotion of this new teaching. Lowe affirms that we need to be involved in spiritual warfare and proposes a more biblically legitimate and effective model.

 

פולסא דנורא למתחילים, טיהור אתני

שייסד תנועה בינלאומית, וטבע כמה מונחים תיאולוגים חדשים שהתקבלו. כמה דוגמאות ימחישו מה התשתית הרוחנית של "היידה שרה" שלהם. כך, סבור ווגנר שישנם שדים טריטוריאלים, והוא עוסק הרבה בקשר שבין ישויות כאלה ובין היכולת לנצח אותם באמצעות תפילה ואקסטזה, ובכך לנצח את הטריטוריה ואנשיה. למעשה, זוהי אחת ההתמחויות והעיסוקים התכופים של אותה קבוצה, התמקדות בטריטוריות של "כופרים", מיגור השדים שלהם, וצפייה בהליך פלאי של "הגירה" או "הקאה" של האוכלוסיה הכופרת לטובת מאמינים שיתפסו את מקומם על האדמה המטוהרת.

 

מנהיגתה אזור אלסקה של התנועה של ווגנר, אחת מארי גלזר, מכירה את שרהלה כבר מצעירותה, וכבר אז דיברה מתוכה רוח הקודש והורתה לה ללכת לפוליטיקה. שם, בין חבריה לפולסא דנורא, נמשחה שרה לשליחותה הקדושה. מארי גלזר מתמחה בגילוי וחיסול מכשפות. היא מתחברת לרוח הקודש, ומגלה מכשפות (כמו, אישה שמונתה לטפל בענייני הדת של מערכת הכליאה באלסקה), וממש עושה להן פולסא דנורא בכינוסיה ביום ראשון, ויש לה קבלות. מכשפה כזו, שכניראה לא נתנה לאוונגליסטים להשתלט על בתי הכלא ולהפיץ שם תעמולה , לקתה בצרות צרורות, וממש נאלצה לברוח למדינה אחרת לא לפני שחלתה ממש.

 

בכלל, כדאי מאד לעיין קצת בתיאולוגיה האוונגליסטית ולגלות את הזיקות הרוחניות לזרמים יהודים בעלי נטיות דומות. חשוב גם להבין שמדובר באנשים שיש להם ניסיון מעשי ב"פולסאות קולקטיביות" וטיהורים אתניים של "כופרים". רבים מהם התחילו את הקריירה במיסיון בדרום אמריקה (כן, יש כזה עד היום), ועכשיו הם נושאים פניהם למזרח התיכון…דיבוק אמיתי, עם הרבה כסף ומיומנויות…

 

תוספת מאוחרת מאותו ":אב רוחני" של פיילין, פיטר ווגנר, יסביר לכם לאן נעלם הכסף שלכם…

 

Global Harvest
C. Peter Wagner

We are looking forward to our final “Opening the Gate” Conference this year. On November 13-15, we will be gathering in Phoenix to Open the Gate of Supply and Understand the War over Wealth Transfer!

After opening the gate of “Revelation” in Ohio, the gate of “Heaven on Earth” in Seattle (and sending a team to the North gate in Alaska), and the gate of “Change to the Nations” in Dearborn, we believe it is time to focus on the “Gate of Supply”!

The war over the transfer of wealth is one of the most crucial of the coming days. To have unprecedented Kingdom influence throughout the world, we must have the necessary supply lines opened that favor God’s Kingdom people. To have access to those supply lines, we must first take possession and then become a wise steward that will multiply resources.

We must recognize the war over wealth includes the harvest of people and souls! With that (eternal) goal in mind, we are calling the Body of Christ together to declare an opening of the gates of supply! Our speakers include Peter Wagner (convener), Chuck Pierce, Dutch Sheets, Pat Francis, and Lance Wallnau. Knowing that in addition to being quickened, you may need new strength to contend and go through the gates, we will have personal ministry. So come with a mind and heart to:

Understand wealth strategies as we connect Earth with Heaven!
Release strategies of increase!
Learn how to contend with Mammon over supply and distribution!
Understand the war over the transfer of wealth from the tight grip of the enemy on the world’s economy into the hands of God’s Kingdom army!
Understand how a Kingdom economy differs from a world economy!
Discern how acquiring wealth and God’s covenant timing are related!
Better understand the curses associated with poor stewardship!
Receive a new strength to keep praying and prophesying for wealth transfer!
Understand the wealth and power wars that are occurring in the earth as NATIONS realign!
Understanding boundaries is key! There is and will continue to be a great war over boundaries. Individuals, people groups and entire nations are vying for authority through expansion of their boundaries. What we must realize is that the greatest impetus behind this is not a need for more land – it is the want of greater supply. This is how dominion wars began ages ago, and how they will continue to rage in the coming days.

Pastor Greg Brown and Skyway Church will be helping us host this gathering held in Goodyear, Arizona. We will begin on Thursday morning at 8 AM, meet all day Thursday and Friday, and conclude on Saturday by noon. If you register by October 27, the cost is $50/person or $75/married couple.