התרת דם

לעיתים קרובות אני נתקלת בטיעון "המוחץ" לטובת המצב בישראל כיום, שעדיין לא מוציאים פה להורג מתנגדי משטר. קביעה נועזת זו פורסמה השבוע גם פה ב"רשימות" בבלוג שנחשב אמין וסולידי בכל הקשור למצב זכויות האזרח בישראל. האמנם ?

נדרשת מידה של נועזות לחרוץ את הקביעה הזו, או סוג של עיוורון מול פרקטיקה די נפוצה ומושרשת בישראל, כניראה מורשת יהודית של קהילה שהיתה נטולה ריבונות ומוסדות שיפוט משל עצמה. מאחר שלא ניתן היה להוציא להורג באופן חוקי וישיר וגלוי, התפתחה הפרקטיקה של התרת דם, GANG STALKING, הצקה וניחשול, שהובילו בוודאות לקיצור חיים מהיר. הנוחות בפרקטיקה זו היא גם בזה שכמו כיתת יורים, אף אחד לא מרגיש שהוא,בעצמו, אחראי למוות הזה.

היו לנו דוקא ברשת פה, קרוב, כמה דוגמיות של הפרקטיקה, בקטן, כמו הבלוגרית שטענה שהיא חווה התנכלות ממוסדת משליחי ממשלה זרה שיש להם מהלכים פה ; או בלוגרית אחרת שנפטרה זה לא מכבר ואשר "הוציאו עליה חוזה" כניראה די מזמן, אולי אפילו ירושת אבות. והיתה בלוגרית שהתאובדה (SUICIDED) ממש בשידור חי, בין היתר באמצעות GANG STALKING  די בוטה,  גם באינטרנט וגם בחיים הלא וירטואלים. וראינו גם את העיוורון והחרשון שלוקים בו לפתע כל חדי העין ומהירי העט, שיודעים לצעוק חמס על מה שנמצא מאד רחוק ולא מאיים.

כתבתי פה פוסט לא מזמן על האופן שבו מתירים דם בישראל, אין צורך במשפט וגם לא באמירה גלויה, יש חרושת שמועות רעה, וMOB בשכר שמשאיר ערימות צואה ולשון הרע עלומות, ויש הטרדות, ויש ניחשול ושלילת פרנסה, ולבסוף מניעת טיפול רפואי, או טיפול רפואי "מסכל", הנפגע ההמום זועק חמס, ומתחיל להיראות כמו שיהודים בגטו נראו,מכוער, מלוכלך, עצבני, בקיצור אחד שמותו הוא רק עניין של הגיינה. ואת הרגליים מנגבים על הגוויה עם הספד שכולו צביעות וניכוס פרי העמל, וגילויי הערכה חלולים שלא היו שם בזמן שנדרשו. אז יש הוצאות להורג בישראל, ויש אפילו הרבה. (אני מזכירה גם את התהיה שלי על מותו בטרם עת של ראובן גרוס, להבדיל, ממש לפני שיכול היה להעיד וכאלה יש גם כן לא מעט, תאונות מוזרות, מטוסים קלים שצונחים משמיים בעיתוי מושלם ועוד).

פירור על "המימון הזר"

יצחק לאור מתייחס לפרשת "העמותות והמימון" היום בהארץ במאמר די מוזר, שחציו הראשון תומך בעצם בהחלטה למנוע מימון זר לעמותות שמאל (תיאור חי ונכון של המגזר אליו הוא משתייך, אבל הייתי מוסיפה גם את עיתון "הארץ" בתור אחד הגורמים המשחיתים ביותר של השמאל, והכותב הוא הראיה), ובחצי השני – מאה ושמונים מעלות, וגינוי ההחלטה ותוצאותיה לגבי הערבים בשטחים.

אז קשה לאכול את העוגה וגם להשאיר שלמה, המסקנה היא ברורה, שאת ההחלטה הזו היה צריך לקבל אוטונומית ומרצון בשמאל עצמו, מזמן, מטעמים של ניקיון ציבורי והבראה. ברור שגזירה המגיעה מבחוץ אינה נעימה, ואינה עולה בקנה אחד עם הבראת המגזר שמתנגד לממשלה. אבל הדבר הרי ברור מאליו, כל ריקבון שאין מטפלים לו מגיע לבסוף למצב שבו הגזירה מביעה מבחוץ, בזמן ובצורה הכי גרועים. זה "אלף בית" בכל תהליך ניהולי וארגוני. מעבר לסיאוב שמתאר לאור, היו גם מקרים חמורים יותר של ניגוד עניינים חריף בין מטרות העמותה (ועקרונות של שלטון החוק וניהול תקין) ובין אינטרסים של תורמים. כתבתי על שמאי ליבוביץ, ואזכיר שכמותו היו רכים אחרים שנדרסו בדרך לטובת התזרמים, וכל מיני מעשים נתעבים מאד, הראויים למשטרי חושך, בתוך עמותות שנועדו בדיוק למטרות הפוכות.

כרגע הצורה היחידה המכובדת להגיב להצעות החוק היא לבקש להרחיב את תחולתן באופן שבאמת משרת את אזרחי ישראל ובטחונם מפני שליטה של גורמי ממשלה זרים. כך למשל, ניטור של תמיכות משרד ההגנה האמריקאי למכוני מחקר , ניטור של תמיכות ישירות ממשרדי ההגנה השונים ליחידות ספציפיות בצה"ל בצורה של "חסות", ניטור של תקציבי מחקר לתעשיות הנשק, וכמובן חזרה על עקרון הריבונות, כלומר איסור על ממשלת ישראל להתיר אלימות של ממשלות זרות בשטחה נגד אזרחיה, גיוס שלא מרצון,  וכיוצב. וכן, דרישה לשקיפות לגבי תאגידים המהווים למעשה FRONT של ממשלות זרות, ויש רבים מאלה בתחום הבטחון בודאי אך לא רק.

ואולם, כפי שתיאר בכשרון רב לאור, "המנכלים המקצועיים" בשמאל, שהשמינו מזמן ומשרתים את המשכורות והוילות של עצמם, לא בלי פאתוס מזוייף על תרומתם למאבקים החשובים (המקבילה לתרומתם הרבה של גנרלי צהל נאמר, שלעולם לא שוכחים להזכיר זאת) לא יעשו זאת. גם לאור לא מתעניין בזה, מה איכפת לו, והעיקר שיש משכורת וכבוד מדומה מעיתון "הארץ", ואפשר להמשיך עם אותו השטיק, של לכתוב דבר והיפוכו בלהט רב ובזילזול, ולהותיר את המלאכה החשובה לדורות הבאים.

מאבקים פנימיים

אך האמת היא שרוב הסיכויים שכל זה ספין, כמקובל פה, ושחוק העמותות ודומיו הוא סימפטום למאבקי כוח גדולים הרבה יותר המתרחשים מעבר לים בין מפלגות ואג'נדות שונות במדינות הים. כך למשל,משרד החוץ האמריקאי מבקש לו יותר אוטונומיה מול משרד ההגנה, בדיוק כמו שליברמן רוצה ש"המוסד" יצא למשרד החוץ מהורידים. אלה תהליכים מעניינים וקריטיים, ויש להם השלכות מרחיקות טווח, כך שכל נושא העמותות יכול להיקרא גם בתוך ההקשר הזה.  אם כבר התחלתי עם המשפחה שלי, המהווה בהחלט "מודל" להפרד ומשול שנובע משליטת ממשלות זרות פה בציון, אזי הנציגים של ממסדי ההגנה הזרים מתחילים קצת להתערער, ויש משב רוח של שינוי והתעצמות בבני החסות של משרד החוץ (מחלקת המדינה). כמובן, הצבועים ביותר, כמו נתניהו, הם המטיפים ל"נאמנות" שמקבלים שכר  מגורמי ממשל זרים כדי לחסל יהודים ולשדוד אותם. אלה משולים לאותו יהודי שהתנפל על חברו, לאחר שהנאצים שפכו עליו מרק, אכל את המרק והרג את היהודי, אני משערת שהוא צעק עליו "בוגד" לפני שנתן לו ביס בוריד הצואר, ויהודי אחר, בצד, מיהר לכתוב שאין הוצאות להורג אצל היהודים, כי האיש לא מת מכיתת יורים אלא לאט מדימום.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • כרמיון  On 21/11/2011 at 15:03

    היי, בלי שאכיר את המקרים של הבלוגרים שאת מתייחסת אליהם, הזכרת לי שהתבטאות כזאת הפילה את נשיא ארה"ב בשנים 1928-1932, הרברט הובר. איתרע מזלו של הובר שבזמן נשיאותו פרץ המשבר הכלכלי הגדול. הובר לא גרם למשבר, חלילה (המשבר פרץ פחות משנה לאחר שהפך לנשיא), אך היה חסר אונים בטיפול בו. בראיון שנערך כמה חודשים לפני הבחירות, הוא אמר בין השאר: "נכון שהמצב בארה"ב קשה ויש משבר, אך לפחות איש לא מת ברעב".

    ההתבטאות הזאת – שנאמרה בלי כוונת זדון – התקבלה קשה מאוד בתקשורת האמריקנית, והובר הפך בגללה לחוכא ואטלולא עוד לפני שאנשים כן התחילו לרעוב ללחם בארה"ב בגלל המשבר (מה שאכן קרה משלב מסוים). יש להניח שלא בגללה הפסיד את הבחירות הבאות, אבל זה בטח לא תרם לו. ואפשר להבין למה. התבטאויות בנוסח כזה הן בדרך כלל שגיאה.

    • irity  On 21/11/2011 at 15:29

      תודה על השיעור בהסטוריה, לא ידעתי או לא זכרתי, ומאד רלוונטי.

      כן, האטימות לפעמים חוזרת לבעליה בבומרנג. אבל לרוב זה עדיין משתלם לדברר את החזקים ולהכחיש את קיום הקורבנות..

  • דרול  On 21/11/2011 at 19:12

    כמה פיטפוטים חסרי קשר , שנועדו כולם לסלף מציאות פשוטה ולעשות רוח.
    יש ממשלה בישראל , שנבחרה על ידי האזרחים , היא מנהלת מדיניות שתעמוד בבוא היום להכרעתו של הבוחר.
    ממשלות זרות , אמורות לנהל קשרים דיפלומטיים עם נציגי המדינה המוסמכים מטעם הממשלה , במידה ויש להם עניין מהותי באופי המדיניות של הממשלה הזו.
    מימון של ארגונים פוליטיים לא ממשלתיים , הוא אכן התערבות זרה ובלתי נאותה ויש לשרש אותה.

    בלה בלה , בלוגר מת , בלוגר התאבד.

    למי אכפת ומה זה קשור.

    • irity  On 21/11/2011 at 19:19

      אני מתלבטת אם למחוק , בגלל גסות הרוח.

      לגופו,סבבה, זו דעתך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: