ועיניתם את נפשותיכם

יום כיפור השנה היה עינוי של ממש, גם בלי צום וגינונים. הדירה שלי ממוקמת בשכונה שיתרונה היחיד הוא שאפשר להתעלם ממנה מאחורי החלונות והקירות, האדריכל צריך היה להיסקל בככר העיר, ובאופן כללי פצע בעין. לכן, פסחנו השנה על הטיול הרגלי המסורתי של יום כיפור, בכבישים ריקים ממכוניות. את העינוי סיפק המרקע. הורדתי וצפיתי באיחור נורא של כמה שנים, את "המבוך של פאן", יצירה שזכתה בפרסי אוסקר לפני חמש שנים בערך, וראויה לכל שבח. אך הנושא מדכדך ביותר, ובימים אלה מזכיר את המתרחש מסביב בצורה שקשה להתעלם ממנה. הימים, ימי מלחמת האזרחים בספרד, לאחר הכרעתה ובמהלך "טיהור" המדינה מאחרוני המורדים, על ידי הפשיסטים. בהחלט שווה צפיה בעיקר להיזכר שוב בזיקה האינהרנטית בין פשיזם לבין מיסוגניה אלימה. הזיקה היא עמוקה , ודו ערכית, כלומר, שינאת נשים היא סימפטום מובהק לקיומו של פשיזם ממאיר, אולד פשיון.

הצפיה בסרט הזה מעניקה לי הזדמנות להכניס את החלקים הקשים בהוויית החיים הישראלית שלי, לפרספקטיבה רחבה יותר. העולם מלא חארות מהסוג של הקולונל ההוא, המתים שהוא מותיר אחריו הם קורבנות שוא, רבים מתים ללא טעם וסיבה, ואין גם חקירה או תיעוד. וחשוב מכל, ליפול בקרב נגד אנשים מסוג זה, אינו אומר שהבחירה לפעול היתה שגויה. את הערך של הבחירה ניתן לבחון רק ממרחק יותר גדול של שנים. בחילופי דברים לאחרונה עם אחד הקוראים שלי בבלוג, שמעתי שלא כדאי להיאבק בקולונלים מרושעים שיכולים להרוס לך את החיים בהרף עין, או פעימת לב.בישראל, לאחרונה, ניראה שהתועלתנות והנצלנות ביחסי האנוש הפכה לתורה. הצפיה בסרט מאפשרת לי גם לקחת מרחק מהקולות האלה. מבחן התוצאה שהחליף כל אמת מידה, הפך את הנצחון לצידוק מוסרי למאבק, ואת התבוסה להוכחה שהמאבק היה שגוי. אך נותר העניין המרכזי, מהו ציר הזמן שעליו בוחנים גם את הפן המעשי, ובעיקר, את השאלה המהותית. הסרט סוגר מעגל הסטורי שהתרחש לפני יותר מחצי מאה.

כפרה

את טכס הכפרות המסורתי (הקרבת עוף) החליף אצלי אירוע מודרני יותר, הטלויזיה הכבדה (מהסוג הישן והגדול) צנחה לפתע ממרום המזנון, והתרסקה על הרצפה בקול ענות גבורה, סוחבת איתה את כל חוטי החשמל של הטלפונים, הפקס, והמחשב. אני מקווה שהעוף שחייו ניצלו במהלך חילופין זה מודה לי, כי די מבעס להיות עם מכשיר שבור וחוטים קרועים, אם כי בסופו של דבר הטלויזיה עובדת, וצריך רק להחליף כמה חוטים.

העיקר הבריאות
המלצה חמה לסובלים מPTSD, בעיקר מהסוג הדביק שנקרא PTSD COMPLEX ומוגדר ככרוני, ליטול חוסמי בטא, לפחות לתקופה מוגדרת של כמה חודשים, עושה טוב, ומבינים פתאום שיש חיים אחרי המוות, כמעט. אין זו המלצה רפואית, אבל כדאי לשאול את רופא המשפחה, נידמה לי שהוא יכול לרשום את התרופה בעצמו.

הטיפול בחוסמי בטא לנפגעי טראומה מוכר מזה כמה שנים והוא שנוי במחלוקת (כאשר מדובר בסוג מסויים, פרפלנולול, במינון גבוה). אך במינונים נמוכים ובטיפול קצר טווח, נגד חרדה למשל, הטיפול נחשב שמרני ובדוק. גם אנשים בריאים נוטלים תרופה מסוג זה לפני אירוע חברתי או הרצאה שהם צריכים להעביר, כדי למנוע "חרדה חברתית".

אני השתמשתי בקרדילוק, וזהו חסד גדול. פלאש בקים אמנם לא נעלמים, אבל הם נחווים מעמדה של ריחוק, ולא מתוך תגובה גופנית חזקה ומציקה. עולם אחר, ולהערכתי לאחר שמתרגלים לתחושה החדשה, אפשר לשחזר אותה גם ללא התרופה.

השלמת ציוד

בבחינת חצי וידוי חצי המלצה…לאחרונה אני נתקלת בתופעה מכוערת של מרכולים ורשתות אשר באופן שיטתי גובים בקופה יותר מהמחיר למוצר המתפרסם על המדף או במדבקה. ההפרשים לעיתים כמה שקלים לעיתים יותר. למדתי לקרוא את המסך של הקופאית, ולבדוק אם יש התאמה בין התווית למחיר בפועל, ולהעמיד אותה על הטעות. בכל המקרים, התבצע תיקון, אך לא מכאן ואילך. כלומר, "שיטת מצליח". לפעמים מגלים את ההפרשים רק בדרך למכונית או בבית בקריאת החשבון. המלצה לקיזוז (בריש גלוי ותוך הצהרה ברורה למוכרת), לקחת דיסק מהמזוייפים שעולים עשרה ש"ח, ונמכרים במרכולים, בתור קיזוז משוער. הדיסקים מהווים הפרה חמורה של חוקי הגנת זכויות יוצרים, והמקזז מגנב פטור. (הבעיה שאין שם אף סרט ראוי לשמו, ורוב הכותרות מוליכות שולל ומציינות שמות שחקנים או במאים מפורסמים, בלי קשר למציאות ולסרט בתוך הקופסא). זו מחאת הדיסקים על חשבון "ההפרשים בשיטת מצליח".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: