בשולי הפסיקה, פכים קטנים ?

ה WINNER

עניין קטן לכאורה העולה אגב "פרשת דנציגר" (שעניינה עירית בת ים וראשה לחיאני), מעלה אולי שאלה גדולה, הנוגעת גם ל"מחאה" הגדולה של הציבור.

לפי דיווחי ערוץ 10 היום, הגיש אחד, יזם נדלן בשם מיר, תלונה למשטרה נגד השופט דנציגר. האזרח מיר התדיין מול מנהל מקרקעי ישראל והגיע לשופט דנציגר שפסק נגדו ולטובת המנהל. מיר התרשם שפסק הדין נגוע באינטרס אישי, מאחר שדנציגר, כאזרח ובעל קרקעות (בשיתוף עם לחיאני, אם אינני טועה) מנהל ערעור גדול נגד ממ"י. חש מיר, בצדק או לא, שהקייס שלו "נמכר" למינהל בתמורה לקייס של איש העסקים דנציגר. הפרשה לא הובאה לידיעת הצדדים לפני הדיון, וגם לא לאחריו. אך כשנודע למי מה שנודע, הוא הגיש תלונה לנשיאה בייניש, והיא דחתה אותה ואת טענת ניגוד העניינים. כרגע הובא הדבר למשפט הציבור (ערוץ 10) והמשטרה.

העניין המשפטי, לטעמי, דחוק מעט. לכל שופט יש עניינים עם רשויות מדינה, תאגידים וספקי שירותים. אחת משתיים, או שכולם חייבים לחשוף הכל, (לדעתי היה רצוי מאד, אבל כרגע לא קיים) או שסומכים על השופטים שהם לא עושים "חנות מכולת" מהעבודה.

אודה שגם אני חשתי כמו האזרח מיר, כאשר התדיינתי בתביעה קטנה נגד קופת חולים מאוחדת. תהיתי ביני לביני שמא השופט מבוטח שם, ועדיף לו "להיות נחמד", אולי הוא בדיוק מבקש עבור בני משפחתו איזה "מערוף" ? החיים בארץ הם כאלה, כל אחד צריך משהו, ומשום מה רק הנישאים מעם מקבלים. אני מניחה שהסיבה לכך היא רשת לא פורמאלית של טובות הדדיות בלתי רשמיות ולא כתובות. כמובן, שפקיד מנהל יתייחס אחרת לבקשה של אזרח שהוא עורך דין עשיר ושופט, מאשר על איזה מיר קטן ולא מוכר שלא לדבר על איזה בוזלגו או אלדבאומית. גם דיון נגד בנק, (אין כל כך הרבה) תמיד מעורר שאלה איפה מנהל השופט את חשבון הבנק שלו, וממי הוא ביקש לאחרונה הלוואה נוחה במיוחד עבור הדירה של הבת של שלו. וכך הלאה.

איך זה קשור למחאה ? כתבו כבר לפני על חוסר המיקוד של המחאה הזו, אך למעשה היא דומה בדיוק ל"תחושה הזו" שיש לאזרח מיר, שהמשחק מכור, גם אם לא בוצעה קנוניה פורמאלית נגדו. נידמה לי ש"חזון המחאה" שקיבלתי היום לדוא"ל מאיזה קבוצת חשיבה, באמת הולך ומשקף בדיוק את העניין הזה, ולא רשימת מכולת להטבות מסויימות. התחושה הזו, המבוססת על ניסיון חיים, שמכרו את הזכויות שלך, והן עלו למעלה כמו סיפולוקס, לכיס של איזה "מקורב" לצלחת, אם זה פוליטיקאי או שופט או מנהל בנק.

אז יכול להיות שאין בפרשת דנציגר השניה כל בשר משפטי (אם אין ראיות) אך היא מבטאה היטב את הבעיה ב"שיטה". גם דנציגר הוא במידת מה ארכיטיפ (ועל כך אולי הוא ישלם, יתכן שכלל אינו מושחת והמיקוד בו מחפה על אחרים, שהם באמת מושחתים), ארכיטיפ של שכבה שלמה שהתחילה יפה וטוב, עם אידיאלים ומרץ, הצלחה וכשרון, ושקעה ביוון תאוות בצע בלתי מרוסנת. כמובן, הפיתויים נמצאים שם, ויש קושי, לדעתי, לעמוד בהם, אבל לציבור בהחלט כן נמאס מהתופעה הזו, ומהקניבליזם הכללי, שבו כל אחד "מסדר לעצמו" יתרון על חשבון הזולת. האמון הבסיסי ביותר, הנחוץ לקיומה של חברה אנושית, התמוסס והתחלף ברצון רע, זממים, ואלימות יצרית הישרדותית. היום כל אזרח דואג לתחת של עצמו, ואנשים ממעטים לשתף עם אחרים מה קורה להם פן ינצל מישהו את המידע "להשיג לעצמו" על חשבונך. אם אינך רוצה להיות גנב וקניבל, כדאי שתתחיל להתכונן למעבר לעולם האמת (או למימד אחר).

מרתא בת בייתוס

אפרופו כלכלה וחברה, וימים אלה, קראתי שוב את הסיפור של מרתא בת בייתוס, העשירה והסלב של שנות שלהי הבית השני. האלמנה העשירה מאד, נישאה לאיזה WINNER משובב נפש, וקנתה עבורו את משרת הכהן הגדול (די דומה למשרה של שופט בעליון, או רב ראשי נגיד) בכסף שוחד ששילמה למי שצריך וממנה. האגדה על החורבן מספרת בקצרה מאד את סופה של מארתה בזמן המצור, ואיך לא הצליחה לשרוד כיון שהיתה מוקפת באומרי הן מבוהלים (המשרת שלא הצליח להשיג לה לחם מרוב פחד ממנה), ואז השליכה את כספה וזהבה ברחוב לפני שמתה, מאחר שלא היה מה לקנות בו. בסופו של דבר מתה כיון שדרכה על מוקש נעל (קקי של כלב או משהו כזה), ונגעלה מידי.

עיון בתיאורים של ההקשר החברתי והכלכלי של מארתה הזו, בהחלט מזכיר את הימים האלה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שי  On 04/08/2011 at 21:23

    לתזכורת: דנציגר "שכח" לא מזמן לגלות שהוא ייצג את אורי יואלי, בעת שדן ופסק בעניין ערעור קצב.

  • irity  On 05/08/2011 at 10:54

    נמחקה לי תגובה ארוכה יותר, אבל בקצרה אמרתי שלא תמיד מי שאליו מכוונת האש הוא הגרוע ביותר בממסד המדובר.יתכן שדנציגר הוא הפחות מושחת בין שופטי העליון למשל, ונוח יותר לכוון את האש אליו, מסיבות שונות, בדומה לפרשת קצב. זה לא אומר שהוא לא "אשם",אלא שסיבת האכיפה אינה ממין העניין ומכסה על תיבת פנדורה גדולה יותר. היו דברים מעולם.

    מה שתמוה בעיני זה שעיקר האש נגדו מגיעה לכאורה מהמיליה שלו, הארץ וערוץ 10 דוקא. לכן יש להניח שיש דברים בגו, אולי הוא יודע משהו על עסקאות הגז של מוברכ ? ביידיש אומרים "גיי וויס", לך תדע. אני לא ממהרת להצטרף לחגיגות האלה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: