החרם; עיתון הארץ; אינדיאנים מאוקראינה

החרם

מתבקש לדעתי להחרים את הדיונים על "החרם" מן הטעם שהם קיבעו את הטריטוריה של "השיח הרציני" (המסווה בעצם את הבלוף של היותו קשקשת מסיחה) לגברים בלבד. אגב, כשאומרים גברים בלבד, תמיד יביאו את החריג(ה) כדי להפריך ובזה להוכיח בעצם את הטיעון. מיותר להפנות אותי לדוגמיות האלה.

כאשר נושא כלשהו בישראל הופך למגודר לחלוטין בפני נשים, דעי לך, שמלחמה לפניך, ואת מוגנת מפני קליעי האויב, השמורים ללוחמים בלבד. נו טוב, אז יש טייסת אחת…אבל בעקרון מחלקת ההסברה היא יחידת לוחמת לכל דבר ועניין. במקרים האלה נהוג היה בעבר, ואולי גם אפשר, לשלוח כמה נשים כדי שזה ייראה נאור (ואחרי כן אונסים אותן בדרך חזרה מהמשימה), אבל עכשיו מאז שהבושה נשארה בקלפי, וכולם מתגאים בזה ששמים דברים על השולחן, אף אחד לא מרגיש צורך לייפות את המצב. אם כבר מותר לחוקק חוקים פשיסטים, אז מה חשוב פתאום אם יהיו גם נשים שידונו בזה או שלא. קטן עלינו ו"לא חשוב מה אומרים על היהודים ואידך זיל"".

לדעתי יש הרבה סיבות טובות להחרים את מדינת ישראל, או חלקים ממנה, ולאורך השנים מניתי אותן, אך שוב, בעיני, הפוקוס צריך להיות הפרות זכויות האדם כלפי הנתין היהודי הישראלי, ולא כתמיכה למהלך הפלשתינאי. עמדתי בשוליים, ולא בכדי, כל פעילות ה"נגד הכיבוש" שימרה את הסטטוס קוו, ואילו התמקדות בהפרות זכויות אדם כלפי פנים תטלטל את הספינה ממש. ולכן, בעניין אחרון זה, נאלץ לחכות להתערבות מבחוץ. לגבי העניין הפלשתינאי, להערכתי עניינם תלוי במידה רבה בהחלטות של ממשל אובמה, כרגע לא ניראה שיש שם התלהבות מהמהלך. למעשה, אף פעם לא היתה ממש התלהבות, אחרת זה היה קורה מזמן.

מחרים מפורסם ואינדיווידואליסט מושבע, להזכיר, הוא הסופר גוהן לה קארה שמחרים את ארצות הברית (לא מגיע לשם) עד שייסגר כלא גואנטנמו ויפסקו רשמית העינויים, המלחמה נגד הטרור, והחטיפות. האיש הולך ישר לבוסים, ולא מתעסק בש"ג. יש כבוד.

עיתון הארץ

חשוב לציין שעיתון הארץ הפך בשנים האחרון לנשוא דיונים כמעט באותה מידה שהוא מחולל אותם מעל דפיו. היום, לדעתי, שבר העיתון שיא נוסף בצביעות, עם המאמר הראשי הדואג לפתע לשלומן של נפגעות אונס המתלוננות נגד בכירים וסובלות מהרס חייהן כדי להשתיקן. לולא זה היה עצוב, זה היה אפילו מצחיק. האמת, העיתון מוביל קו היסטרי כמעט נגד הנשיא קצב, ולהערכתי הצנועה אין לזה שום קשר לבעיית עבירות המין, צריך לחפש במקום אחר. עד כדי כך, שאולי העיתון מסיט את האש לשם, כדי לכסות על עצמו. עכשיו, עם הדיילי ניוז וכל זה, לא מן הנמנע…

הרוסים באים…

כולם מתלוננים לאחרונה על ההשפעה הרעה של העליה הרוסית על הדמוקרטיה הישראלית (השם יקום דמה, כמו שאומרים, או זצ"ל), ועל כך שאחנו הופכים ונראים יותר כמו אוקראינה (או סין, למחמיאים לעצמם, כאילו "הגודל לא קובע") מאשר כמו שרצינו (הוואי). האמת, העליה הרוסית היא כמו דלי מים צוננים על הפנטזיות הלוהטות, ומחזירה את השפיות, משום שנוצר סוףסוף רצף אמיתי-זהותי, בין מייסדי המדינה לבין עצמם, באמצעות הזרמת הדם החדש מחבר העמים. כאשר הייתי ילדה קטנה, היתה לנו שכנה שקראה לי "אירה", או "איר'הלה", ולא הבנתי מה היא רוצה מחיי. הדבר האחרון שחשבנו על עצמו הוא כעל "עולים מבלארוס", היינו צברים, מלח הארץ, ואחרי כן היינו היפיז בוודסטוק, עם גינס קרוע וג'וינט ביד. בתור אמריקאית, (כן עבדתי בקרן החדשה לישראל, ושוכנעתי), הרוסים ניראו לי מפחידים, ממש כמו בסרטים על המלחמה הקרה. אבל מתרגלים, מכירים, ורואים שנעים להתחבר לשורשים ולזהות המוכחשת, יש דברים רעים ויש טובים (כולם אמנים, בחיי). מכאן כבר אפשר להמשיך לאן שרוצים, אפילו לאמריקה, אבל לא בתור פלקט, אלא בתור בן אדם, בשר ודם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: