ארנולד; החיים הטובים;

ארנולד להמונים
המשכתי את פסטיבל המרתון של ארנולד שוורצנגר, עם "TRUE LIES" ו TOTAL RECALL. לגבי הראשון, מצחיק ואירוני לצפות בסרט, העוסק בבגידות בחיי נישואין, לכאורה, לצד הידיעה על גירושיו של שוורצנגר, לאחר שנתפס מזיין מהצד את העוזרת…כמה מקורי, מביא לעולם ילד ממנה, ומנסה להסתיר את כל זה מאשתו (שאחראית במידה רבה לקריירה הפוליטית שלו) ומהציבור. הסרט עוסק כזכור בארנולד הסוכן החשאי שחושד שרעייתו החסודה והחנאנה מנהלת רומאן מחוץ לנישואין, וזה לאחר שהוא מסתיר ממנה את עבודתו האמיתית במשך עשרים שנה בערך. בעזרת הטרוריסט (שלקוח מחסמב"ה ממש, ערבי משוגע, אלים וטיפש, רק חסרים לו זבובים על הראש) מגלים בני הזוג את אהבתם הנצחית. TOTAL RECALL שייך לקלסיקה של שוורצנגר, בעולם של מד"ב, בעתיד כלשהו, כאשר על מתנחלי כוכב מארס משתלט איזה נתניהו וגונב להם את הכסף והחיים. ארנולד מבולבל בין הזהויות שהוטענו הישר למוחו , כפי שיהיה מקובל אז (והיום…), אך בוחר לבסוף בזהות הנכונה, של התומך במורדים, ומציל אותם ואת הכוכב מאחיזתו של החמדן העריץ, ועם קצת עזרה מחייזרים שנכחדו לפני חצי מיליון שנה.

קשה להאמין שעל יסוד הסרטים האלה נבחר שוורצנגר, שהוא מין טיטאן טבטוני, לכהונה רמה וחשובה (מושל קליפורניה), אך העיסוק בקולנוע אינו ולא היה מעולם שעשוע סתם, אלא אחד מכלי השליטה בתודעת ההמונים בארצות הברית. מי שנבחר להעביר מסר חינוכי גלובלי, בהחלט יכול גם לעבור לפוליטיקה, כפי שעשה רייגן. בחירתו של שוורצנגר למושל גם עלתה בקנה אחד עם האתוס של שילוב מהגרים, והמבטא הזר הגרמני השובב, רק העלה את הפופולאריות שלו. לרגל המרתון גיגלתי את משמעות שמו של הכוכבן, והתרגום יצא משהו כמו "מגרפה של שדות שחורים"…חביב. הורדתי את הגרסא החדשה, בכיכובו, ל"כוכב הקופים" סרט שהרשים אותי מאד בצעירותי.


החיים הטובים
שוורצנגר בהחלט מזכיר לכולם שיש גם..חיים טובים, דולצ'ה ויטה, מעבר לאופק ולמגרפות. השבוע אני מגלה בשנית את חמדת הריזלינג, משום מה חשבתי תמיד שהוא מתוק מידי (כך זה היה פעם), אבל קצת פריצנטה, צונן, ממש מומלץ לערבי הקיץ החמסינאים שמצפים חודשיים לפחות מעכשיו. עוד "חיים טובים", בית הקפה "המושב" שנפתח בואדי בפרדס חנה. מקום מזמין, מרופד עץ טבעי, בר ארוך, רהיטים רחבים ונוחים, ותפריט רגיל, מעט יקר. מצאתי בכל זאת "דיל" משתלם, זה ארוחת בוקר קטנה, לחמניות מצויינות וחמות עם מבחר מטבלים טובים, קפה (טוב מאד), מיץ תפוזים ומפית. הכל ב 30 ש"ח, שירות מחוייך, ואפשרות להפוך את המקום למנהג, בימי שישי בצהריים.


DSk, מתגלגל

כמה הערות קצרות על הפרשה המתחילה להראות קצת כמו "תיק קצב" הבלתי מסתיים. התפנית בתיק מיוחסת למכתב ששלחה התביעה לסניגורי החשוד, ובו שורה של לכאורה "אינדיקציות" שליליות על האמינות הכללית של המתלוננת. זה די דומה לסיבוב הראשון בפרשת קצב, כאשר התברר שהמתלוננות אינן קדושות. באופן כללי מיוחסות למתלוננת שורה של "הצהרות שקר" די מקובלות, לרשויות ההגירה, למס הכנסה ולעובדת סוציאלית, הכל בקשר לצרכים בסיסיים לקבל סטטוס, דיור מוזל וכיוצב. זה כלשעצמו לא אמור להתפרסם כלל, אבל ככל הניראה המוקש העיקרי היה שהמתלוננת הודתה בפני התביעה שהצהירה שנאנסה כדי לקבל מעמד פליט, וזה היה שקר, כלומר היא כן נאנסה בגינאה אבל לא על רקע התנגדותה למשטר העריץ. כל אלה חתרו, מבחינת התביעה, תחת היכולת להשתמש בעדות שלה כדי להרשיע. לא לגמרי ברור אם אלה החלטות מוצדקות, אבל בקרב דעת הקהל, זו בהחלט תפנית. יתכן גם שנסגרה עסקה של פיצויים בין הצדדים, וזה למעשה הרקע האמיתי ל"תפנית" הדרמטית לכאורה.

בינתיים הגישה נגד DSK תלונה די דומה, עיתונאית צרפתיה, וניראה שהצרות לא נגמרו. היום מתפרסם כי למעשה זמן קצר לפני אירוע "החדרנית", בילתה בחדרו של DSK מאהבת מן העבודה (בנקאית נשואה). זה אמנם לא פשע פלילי, אבל ניתן להתרשם שהאיש לא שמע על המילה גבולות, או שיש לו בעיה נפשית כלשהי המתבטאה בצורך בלתי פוסק לכבוש נשים באשר הן. במונחים השאולים מישראל, DSK שייך יותר למיליה הקלאסי, בוא נגיד כמו שימון פרס, ולא כמו קצב, שסביבתו החברתית אינה אליטיסטית אלא עממית מאד. (מעבר לעניין העדתי שגם הוא משחק).

הצד היהודי בסיפור הולך ומתחזק, כאשר מתברר השבוע שבאנון, העיתונאית, גם היא "אונזרע", אמנם פרענקית, אבל יהודיה כשרה, שמקורבת לגרושתו של DSK ולביתו מנשואיו השניים. אביה של באנון יוצא מרוקו שייעץ הן לפומפידו והן ליאסר עראפת (ויתכן גם שיש מקום לתהות שמא היה מקורב לשירותים הישראלים, בתפקידו זה …), ואימה …יהודיה איראנית, פעילה במפלגה הסוציאליסטית…. (היה לנו כבר מספיק מהאיראנים ושערוריות, לא ?). לבחורה רקע אישי קשה וסבוך ומפותל, ואולי טוב הדבר שכל זה יצא החוצה, גם אם לא תושג הרשעה, יתכן שיישפך אור על צד מושתק נוסף, שיהיה בו רלוונטיות נוספת, בעיקר בתחום הפרקטיקות לגבי נשים במגזר היהודי.

והנה, המרצע יוצא סופסוף מן השק, ורבנים אותנטיים מתבטאים לאחרונה בגנות האיסור ה"נוצרי" על פוליגמיה, ומבקשים לשחרר אותנו מעול הקולוניאליזם הדכאני, ולחזור לימי "ישראל סבא". למה לאנוס ולהטריד ? אפשר להתחתן עם אינסוף פילגשים, והכל ברשות התורה. האמת, ובלי אירוניה ארסית, יתכן שיש מקום לשקול זאת, לאור ההפקרות , אשר בלאו הכי מקיימת משטר של "הרמון" רק בלי הזכויות הנלוות של אשה נשואה. אם כבר בית זונות, עדיף כהלכתו. אגב היוזמה בנושא היתר ריבוי נשים, באה…מנשים, שמנמקות זאת ב"המדינה לא נותנת לאנשים לחיות", ואני בהחלט מסכימה, עם ההנמקה ועם המחאה הזו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • irity  On 10/07/2011 at 19:51

    בטיוטא ראשונה נפלט לי בטעות DSM,…ממש…אהמ…פרוידיאני 🙂

  • nachum  On 11/07/2011 at 10:08

    schwarzi–Wohnstättenname zu mittelhochdeutsch ecke, egge „Ecke, Winkel“ (oberdeutsch Egg), also für jemanden, der an einer Ecke, an einem Vorsprung wohnt. The meaninig of the family name come from the german word for corner. the color was added when there were more then one family with the same name.

  • irity  On 11/07/2011 at 15:35

    תודה, כניראה יש כמה גרסאות. "פינה שחורה" נשמע חביב,אבל מגרפה של שדה שחור, ממש עדיף:))

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: