חרדות חדירה; הלשון והנחש; טרמינטור

חרדות חדירה

לאחרונה צפות בישראל חרדות חדירה, אם זה מגדודי סורים או פלשתינאים שיצעדו לרחובות תל אביב, או ממטוסים עמוסי רדיקלים שמאלנים מנורווגיה וקנדה, פליטים מסודן החוצים את המדבריות, וכיוצב. השליטה על הסוגרים והשרירים הטבעתיים מאויימת, והיא דוקא גורמת לכיווץ נוסף, שהופך את החדירה לכואבת יותר, לשני הצדדים. תוך התנצלות על המוטיבים הפיזיוניים עם קונוטציות מיניות אולי, שמא הומוארוטיות אפילו, ההשוואה מתבקשת כמעט.

מבחינה פילוסופית, בדרך כלל, מציעים חכמי הגוף לשחרר את השרירים הטבעתיים דוקא כאשר הם חשופים לחדירה, בדיוק כמו שמציעים לשחרר את השרירי המתכווץ מכאב, כאשר עושים זריקה בטוסיק או בזרוע. זה לא פשוט, כמובן, וגם לא תמיד מומלץ. מכל מקום נתבונן במחזה התעתועים המתקרב של "המטס" עם אהרונוביץ ושרה נתניהו רצים בטרמינל להפחיד פיסניקים.

הלשון והנחש

באותה מטאפורה כללית, משתלב הסיפור של עידן אנורי ו"הדר" המסתורית. לאחת, חתכו את הלשון , והשני – חולם על חדירת נחשים ועקיצתם, כל זה בתוך טלנובלה איראנית המשלבת ריגול, תככים, וכספים.

פרשה שמריחה רע, מתחילה ועד סופה, אבל הציבור עייף מספינים, ולא מתעניין כלל בגורלו של נאשם שהוא חלק "מהמערכת". הסידור המקובל הוא שאנשים כאלה הם כמו רובוטים בטרמינטור, מתכלים עם תום השימוש. זה כניראה חלק מההסדר עם עולים מאיראן המובאים לכאן לאחר שתפקדו כסייענים, או בתנאי שישמשו כאלה.

במקרים כאלה גם עורך הדין הממונה, הוא מאלה שיש להם "אישור סיווגי" כלומר הם נמצאים בניגוד עניינים כלשהו, ואינם עצמאיים לחלוטין. גם זה "סידור" קבוע בישראל מאז ומתמיד.

בדרך כלל נאשמים מסוגו של אנורי מהווים מקור פרנסה וקידום לכל מיני עסקנים, עיתונאים, ושופטים, הניזונים מהקירבה לפירורי סודות. כך גם "השבויים" שמהווים לחם ופרנסה לעמותות משונות כמו "לחופש יולד" העומדת במרכז הפרשה.

עוד אחד טבע, יהיו קצת אדוות, והציבור ימשיך בשלו. להתפרנס צריך.

א

הטרמינטור, שידרר חוזר

לרגל החופשה, עשינו פה מרתון דחוס של הטרמינטור, ארבעה סרטים ברצף, שלושה מהם בכיכובו של שוורצנגר המופלא, וסרט הסיום עם מחליפיו הלא מוצלחים כל כך. מעניין להיזכר שהרעיונות בסרט לא רעים בכלל, והתחת של ארנולד מחיה מתים ממש. בחלק האחרון, מייצרים "הרעים" (רשת SKYNET ) רובוט מסוג חדיש. זהו אדם שנפטר, ובגופו הוחלפו חלקים במתכת משוכללת, ויש לו גם פתח של USB או משהו כזה בעורף המוח, שממנו הוא נשלט. מטרתו של הרובוט האנושי היא לרגל, הוא מקבל זהות שהולמת את קהל היעד, מבצע את המשימה מבלי שהוא מודע לה כלל, ומוביל את המידע ולפעמים את המסומנים, לידי SKYNET. בקטע דרמטי ובלתי אפשרי, הרובוט הזה מתמרד נגד תפקידו, ומוציא את הדיסק שלו, ומצטרף למורדים. את יכולתו האנושית למרוד ולבחור, מייחסים בסרט לכך שיש לו בכל זאת לב אנושי, הלב הרגיל שלו. המסר הוא, שהלב הוא שמבדיל בינינו לבין מכונות, הלב במובן הסמלי של רגש אנושי, המאזן את התבונה ומשנה אותה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • א.ב.  On 07/07/2011 at 18:33

    מדויק, חד, מצחיק לאללה, ולמרבה הצער גם עצוב…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: