הכלב והגילגולים

לפני כמה ימים, אולי יותר, צדה את עיני ידיעה משולי החדשות על אירוע בירושלים, שבו רב חרדי פסק למאמיניו לסקול איזה כלב משוטט, מאחר שהוא גילגול של רשע כלשהו, אינני זוכרת מי, אולי אפילו של איזה עורך דין. הידיעה היא מסוג כזה שלא מייחסים לה הרבה חשיבות או אמינות, קוריוזים שהארץ מלאה בהם.

לא ניתן היה לדעת אם יש ממש בדברים או שזהו כאמור מין "מילוי שטחים ריקים" בעיתון, אך מנהגים האלה נפוצים בארץ, כלומר, מציאת הצדקות "מיסטיות" לפשיעה, וכבר כתבו הרבה ולעומק על הסכנות בהתפשטות אמונות מיסטיות המערערות על תחולת החוק, ורבים מכירים את המדרש על "תנורו של עכנאי" המזהיר מפני שמיעת קולות, ומחזק את התקפות של המציאות החקוקה והארצית. ובאמת, אין מחלוקת על כך שאדם יכול להיות משוכנע ש"רוח הקודש" מפעמת בקירבו כאשר הוא עובר על החוק, תמיד הקורבן למעשיו הוא רשע מרושע, היטלר ולא פחות, ורק במקרה הזה מדובר על קידוש השם ולא על סתם יצרים אנושיים שפלים. גם מיתוסים דתיים משמשים להצדקה של פריעת חוק, כל אחד הוא פנחס ההורג את זמרי, ולא סתם רוצח שפל המחפש פורקן, כל אחד הוא דוד המלך העושה לעצמו חוק, בשם אלוהים. הבעיה הולכת וגדלה בימים אלה כאשר כל אחד מחוייב רק למיתוס של עצמו, כך שבאמת אין אפילו הסכמה בסיסית מיהו "רוח הקודש", אחד שומע בעננים, השני מתקשר מכוכב סיריוס, והשלישית- בקלפים.

הנושא של "זיהוי נשמות" נפוץ מאד אצל חרדים יהודים, ותמיד הוא מופיע באותו הקשר, איזה "רב" או "מעונן קבליסט" שהקים לו חצר או כת, שנחן בתכונות על "לקרוא פרצופים" או נשמות, והוא מייד מזהה את היושב מולו, כגילגול של לא פחות מהמן הרשע , בפרט אם אותו המן גם נמצא איתו בתחרות או עימות. בראשית תנועת הניו אייג הישראלית גם אני "נפלתי" לתקופת מה ברשת הרבנים-המקובלים=המזמרים והמנגנים, (חוזרים בתשובה למיניהם ששילבו נפאס עם ברסלב או משהו כזה), ומאחר שאותו מאחז עיניים היה לו איזה עניין איתי, שלא נכנס אליו כרגע אבל אין בו שום דבר רוחני, הוא מייד קבע, כאשר התבונן בי שאני גילגול "גבוה" אך פרובלמטי וצחק בקול רם כאשר פקחתי עיניים בתמהון "איך את לא יודעת מי את ?" אמר בפסקנות, ולבסוף אם אינני טועה שלח אותי למצוא את עצמי בתור איזה נוצרי חשוב אינני זוכרת מי, או רב יהודי שסרח, כאשר הייתי גבר בכלל לפני אלפיים שנה. מכאן התיר לעצמו המקובל הקדוש לנהל מסכת ניצול כלכלית למעשה, וגם אחרת, כדי "לתקן את נשמתי החוטאת". כמובן, אני לוקחת על עצמי את האחריות שהסכמתי בכלל לשמוע את הזבל האורגאני הזה, אבל צריך לזכור שכאשר אדם צעיר "מחפש את עצמו" ובעיקר חילוני שמגיע לראשונה ליהדות, הוא חשוף לחלוטין לשרלטנים, ולצערי, אם אינני טועה, רוב הרבנים הם שרלטנים ש"יודעים בחוש" כל מיני דברים, שבמקרה גם עולים בקנה אחד עם האינטרסים המאד נמוכים של רווח כלכלי, כוח פוליטי וכיוצב. לא הייתי מפקידה בידיהם….אפילו כלב …או במיוחד…

הכלב עונה

לכן כאשר קראתי על "הכלב שהוא גילגול של רשע", הסיפור דוקא צלצל לי אמין, ודי שגרתי להווי הזה שבו נשים, כלבים וכיוצב הם תמיד גילגול של המן הרשע, ואילו הרב והמקורבים שלו, מינימום משה רבנו והמלאן גבריאל.

עכשיו מתברר שהכלב לא שתק, וטוב שכך. איכשהו הסיפור הזה דוקא שבה את ליבם של עיתוני העולם, אולי משום שבעלי חיים עכשיו זוכים להגנה מוגברת בעולם הרחב, ופורסם בהרחבה והוציא , איך לאמר, שם לא כל כך טוב לרבנים מהסוג הזה, שגיבורים על חלשים, ועל מי שלא יכול לענות ולהחזיר להם באותה מטבע.

כניראה שהכלב הזה הוא באמת גילגול של עורך דין, שכן הוא מצא את הדרך להציג את הצד שלו בסיפור, ועוד בגדול.

היו פה בימים האחרונים בישראל דיונים על פרקטיקות של כתות, ועל נושא של "שבי פסיכולוגי" והיכולת של מנהיגים בעלי סמכות "רוחנית" להתעלל באנשים תוך ניצול והשענות על מיתוסים או על "יכולות רוחניות" ופולחנים כיתתיים. כדאי להזכיר במניין הפרקטיקות המאד שכיחות, את הניסיון לשכנע אנשים (או כלבים וחתולים) שמגיע להם סקילה כי הם "גילגול" של אדם שנפטר והיה רשע מוכר או חוטא. כדאי לאנשים לזכור שכמו שהרב "יודע" מיהם, גם הם "יודעים" מיהו, אין לשום אדם יכולת לקבוע דבר כזה, ובטח לא לקבוע שאדם נדון לעונש בחיים האלה על משהו שהוא היה פעם. זה סימן ודאי וברור להתעללות ולשרלטנות מסוכנת שעליה צריך וכדאי להתלונן למשטרה ולרשויות. פורסם פה ב"רשימות" איזה מכתב שכתבו אנשי אקדמיה לממשלה להימנע מטיפול בכתות מסוכנות, בטענה כללית של חופש הפולחן והדת. יתכן שחלק מהחותמים בעצמם שייכים לכתות מסוכנות והם בעלי אינטרס באי אכיפת החוק, אין לדעת מה המניע מאחורי הפניה הזו, אך היא מחטיאה את העיקר. יתכן שיש הטיה ודילטנטיות בעבודת החקיקה בנושא זה, מטעמים שונים, אך אין ספק שיש ניצול לרעה באמצעים פסאודו רומניים, ופולחניים, המסוגלים גם להביא לפשיעה חמורה מאד. ברוב המקרים בעולם הרחב, הפרקטיקות הכיתתיות המסוכנות קיימות בתוך המסגרת הרחבה של דתות לגיטימיות, ואין בכך לפסול את המשנה או הדת, אלא את השימוש לרעה, ולעדכן את ספר החוקים בהתאם למתרחש בפועל. כך למשל הכנסיה הקתולית הואשמה וניצבת מול גל תביעות, הפגנות ואישומים בנוגע לחיפוי על ניצול מיני במסגרת הסמכות הדתית ויחסי האמון, אין בזה לפסול את הדת הקתולית אלא ספציפית את הפרקטיקה הפסולה, ולייחד אותה בחומרה מיוחדת של ניצול יחסי אמון דתיים או רוחניים, כפי שצריך לעשות כמובן.

כך, איסור פלילי למשל על "קביעת הגילגול" של אדם, אינו פוסל במאומה את הדת היהודית, אלא את הפרקטיקה הפלילית של הכשרת קורבן תוך ניצול יחסי אמון ופולחן דתי.

 

אני מוצאת את הפרקטיקה הזו גם ברובד הקולקטיבי, בכל מיני אתרים פסאדו דתים או רוחניים, כאשר איזה מיסטיקן דה לה שמעטה קובע שפולטיקאי זה או אחר הוא "גילגול" של דמות מן ההסטוריה וכל זה כדי לגרום לציבור הקדוש להסתה אירציונאלית נגד (או בעד) דמות פוליטית, כזו או אחרת, ולמען אינטרסים פסולים. אז צריך להגיד תודה לכלב, שענה בשמם של רבים אחרים שסבלו מאותו סוג של פשיעה במסווה של "רוחניות".

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: