"סוכנים זרים" בלשכת ראה"מ ?; המוסד ואני

עוזי ארד

מזל שיש פה ושם גישה מגוגל לעולם הרחב (לא לעולם חוסן…) כדי ללמוד שפרשת עוזי ארד היא נגזרת של "ויקיליקס הישראלי". באמת התפלאתי שכל הטררם על המברקים הישראליים הסתיים בבוזי הרצוג משויץ שהוא אשכנזי, ואכן התברר שבישראל אפשר לקבור גם את ויקיליקס, בהסכמת "ועדת העורכים" ושאר זקני ציון.

ומה התברר ? הספין על בוזי הרצוג ה"שטינקר" (בלשונו שלא מרוסנת של יוסי דר למשל, פה ב"רשימות") היה רק הסחת הדעת מהשטינקר המשמעותי יותר, והוא עוזי ארד, איש סודו ומקורבו של ראש הממשלה, ויושב על סודות מדינה (הרצוג, אחרי הכל, יכול בשלב זה רק להדליף  מה גובה קצבת ניידות ). הפטריוט הדגול התברר כסייען של האימפריה, וכמובן כדי למנוע את הסקנדל שהיה צריך להתרומם ממקרה כזה, ויינשטיין הודיע שזה נעשה לא בכוונה. כלומר, לא בכוונה הוא העביר דו"חות סודיים. לעומת זה, אני בוגדת.

בושה וכלימה לויינשטיין, לא שציפינו מי יודע מה, שמסכים לחתום על הבזיון הזה ולהצהיר ש"זה לא בכוונה". אבל אלוהים עובד צמוד לאחרונה, ויושב חזק על ישראל כניראה, אז בקרוב נשמע את ווינשטיין אוכל איזה כובע ומסביר שזה לא בכוונה. או שלא.

הטענות של "אם תרצו" וכל מקהלת "ישראל ביתנו" נשמעות קצת מגוחכות לאור "הסוכן הזר" בריש גלי שיושב ומופקד מטעם ראש הממשלה על הבטחון. אז מה לי אם בייניש חברה של "קרן פורד" כאשר נתניהו מדווח במישרין לאימפריה דרך יועצו ? בעבר ביטלו רבים את הביקורת בנוגע לזיקות צמודות מידי בין ארצות הברית לבין הממשל פה, כאילו מה. אבל כדאי לזכור שבמקרים כאלה לא רק אינטרסים לאומיים על הפרק אלא אישיים גם כן, ודברים נוטים להתגלגל, ובקשת טובה אחת רודפת את משניה, לסגור תיקים לזה, לתפור תיקים להוא, ואין ביקורת ואין שאלות. מילא, כמו שאמר מישהו, שהרשויות מושחתות לחלוטין, אבל כאשר הן פועלות כך במצוות מדינות זרות ? נו, באמת, יש גבול.

אז עכשיו נשאלת השאלה למי ויינשטיין מרגיש מחוייב, האם לציבור הישראלי ? לא בטוחה בכלל. וראו איזה מזל, לולא עלה אובמה (להלן "הכושי המולסמי עוכר ישראל שיעצור כדור בחזה אם יתקבל לבית הלבן"), לא היינו יודעים שכל צמרת המדינה עובדת בשביל מישהו אחר. רק על זה מגיעה לאובמה ברכה, גם ממי שאינו נמנה על מעריציו.

המוסד ואני

באותה מסגרת של "פרסומים זרים" עולה שמו של אחד פלוני יוסי כהן, כמועמד לסגן ראש המוסד. כמובן הכל חשאי, ורק כולם יודעים כלומר מי שנחשב, והשאר הם אוכל במילא. מכל מקום, מייד חיטטתי בזכרוני העבש ונזכרתי באיזה יוסי כהן ש"ישב לי" על הבלוג, ואף הרחיק לכת ותרם לי בפייפל איזה אלפיים ש"ח, ברצינות, עד שפתאום הוא אמר לי שאשתו היא מנהלת מחלקה במשהב"ט, ונפל לי האסימון,  עוד "צדיק" כתמר. לרגע האמנתי שמצאתי מצאנט אמיתי המעריך את כשרון הבליגה שלי. חה חה.

מכל מקום, בודאי זה לא אותו יוסי כהן, אחרי הכל מדובר על רק עשרה אחוז מהזכרים בישראל שנושאים את השם הזה (והשאר זה משה כהן), ויתכן שבאמת היה זה עניין אמנותי גרידא בכתיבתי הנשכנית :). אך לרגע חשבתי, נניח, נניח… אז הנה, עוד מינוי שאפשר לטרפד.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יוסי  ביום 19/05/2011 בשעה 03:14

    שני הפוסטים האחרונים מעולים, תודה.

    –יוסי (לא כהן)

    • irity  ביום 19/05/2011 בשעה 09:17

      תודה, והבלוג שלכם מעניין, אם כי ניראה לא מאד פעיל, למה ?

      • Yossi  ביום 19/05/2011 בשעה 10:23

        כשאולמרט החליט להבריז לארדואן ואסד והשאיר אותם עם החומוס להחמיץ, ובמקום זאת יצא לעופרת יצוקה, פחות או יותר נסגרו האפשרויות לדיאלוג עם הסורים. הייתה עוד איזה תקווה שבסיום עופרת יצוקה ישראל תתחיל לדבר עם החמאס בתווך סורי אבל גם זה לא קרה. באותו הזמן אנחנו וחברינו מהצד השני השקענו את שאריות המוטיבציה שלנו בפרויקט הזה:

        http://www.onemideast.org/

        בעולם הערבי (סוריה בפרט) הוא עורר התענינות רבה אבל בישראל לאף אחד לא היה אכפת… (בגדול אנשים בישראל מאמינים שסוריה זה עניין שצריך להשאיר לגנרלים להחליט לגביו.) וזהו.

        מאידך, המוקד השני של הבלוג היה סמולנות טהרנית סטנדרטית שהתבגרתי ממנה מאז 2008. נשבר הז.. להמשיך ולקטלג את כל מופעי הגזל והגזענות בישראל, יש אנשים שעושים זאת בפאתוס רב יותר וכנראה גם מרוויחים מזה משהו אז אין לי מה לחפש בנישה הזאת, במיוחד שיש לי גם קריירה לדאוג לה ומשפחה לא קטנה לכלכל.

        לבסוף ואולי החשוב מכל זה שאני לא ממש אוהב לכתוב, בטח לא לקהל.

      • irity  ביום 19/05/2011 בשעה 10:42

        תודה על ההסבר, מזדהה עם הנימוקים

  • אבי  ביום 19/05/2011 בשעה 08:09

    הימין כמובן יתעלם מהמקרה הזה ולא יזכיר אותו בכלל במקרים של בוגדים ולכן טוב שאת הזכרת אותו.
    בקשר לשטראוס-כהן. אני לא שמח שקרה מה שקרה, אבל מעולם לא סבלתי אותו. הוא רצה להיות בלייר הצרפתי ולקרב את המפלגה הסוציאליסטית לימין הקפיטליסטי, להפוך אותה למפלגת "הדרך השלישית" במקום למפלגה סוציאל-דמוקרטית. גם בקרן המטבע הבינ"ל הוא המשיך במדיניות קפיטליסטית ניאו-ליברלית ודרש הפרטות וקיצוצים. זו הסיבה שהיו לו אויבים ושונאים רבים מבין חברי המפלגה הסוציאליסטית.
    בניגוד למה שנכתב ע"י העיתונות, לדוגמה ע"י נחום ברנע, הוא לא היה ראש המפלגה, רק מתמודד וסיכויים גדולים שהוא לא היה זוכה בכלל בהתמודדות. מה עוד שהמפלגה הסוציאליסטית זכתה לניצחון ענק בבחירות המקומיות כשמרטן אוברי עומדת בראשה.

    • irity  ביום 19/05/2011 בשעה 09:26

      הי אבי, כן קראתי עליו ברוח זו, כלומר הוא מותקף משמאל, אבל לעומת זה בימין הוא נתפס גם כן כאיום (בהקשר של קרן המטבע, והחלטות שלו להקל מעט בחובות של מדינות כמו אירלנד, אני מבינה שהוא עלול היה לגרום הפסדים לבעלי הון, פה ושם). וגם אין לשכוח את המתחים לאחרונה בין צרפת לבין הברית האנגלוסקסית (בריטניה וארה"ב) במזרח התיכון. זה לדעתי פקטור משמעותי מאד ביחס שהוא קיבל מהתקשורת האמריקאית בכיסוי פרשה זו, ועוד כמה התעללויות. ויש המרחיקים לכת וטוענים ששוורצנגר חיפש שעיר לעזאזל כדי שהתקשורת לא תתנפל על הסיפור שלו, מהשבוע, על יחסי המין עם עובדת הניקיון שהובילו לגירושיו. גם זה יכול להיות, מדובר ב"אליטות" ובעצות של משרדי יח"צ, שהם כדברי אלוהים חיים.

      כל זה לא מוריד מחומרת ההתנהלות של האיש, שעולה בקנה אחד עם המקובל בעולם היהודי שלפיו, אשה צריכה להרגיש הכרת תודה שהיא היתה כלי לחסדיו המופלאים של איזה "גאון של אמא" במיוחד אם יש לו כסף. בישראל הוא היה מקבל אות יקיר השמאל, כפי שפרס זכה לכיסתוח, רמון, ואחרים. זו בעיה בשמאל שתפיל אותו, וזה כבר קרה בישראל. שמאל ללא שוויון נשים זה בלוף.

  • Yossi  ביום 19/05/2011 בשעה 10:29

    מעניין שגם אצל אדון DSK עלה עניין הנאמנות הכפולה–לישראל:

    http://www.counterpunch.org/johnstone05172011.html

    There is another way in which DSK would have been a vulnerable candidate for the Socialists. The PS has often been the party of choice for voters from immigrant communities, but this has been complicated by the Israeli-Palestinian conflict. All mainstream French politicians are pro-Israel, but DSK went farther than most, writing: “I consider that every Jew in the diaspora, wherever he is, and thus this holds true for France, should contribute to helping Israel. Moreover that is why it is important for Jews to assume political responsibilities. Not everyone in the Jewish community thinks so, but I believe it is necessary. […] To sum it up, in my functions and in my daily life, through all my actions, I do what I can to contribute my modest stone to the construction of the land of Israel” (from the review Passages, number 35, 2007.) This sort of stuff no doubt aroused the enthusiasm of the large Jewish community in the Paris suburb of Sarcelles that elected him mayor. But it is strange for a presidential candidate to declare that concern for a foreign country is the primary motivation of his political career.

    • irity  ביום 19/05/2011 בשעה 10:48

      זו באמת התבטאות אומללה, אבל אני מניחה שקוראיו המקומיים ידעו שאין לו ברירה אחרת, אם הוא רוצה לשרוד את ידה הארוכה של ישראל, והעניין הישראלי אינו בראש מעייניהם במילא. זה נתפס כמשהו דתי משונה שעוברים עליו לסדר היום. אבל היתה זו קורינה פה נידמה לי שחשדה שמלכודת הדבש בניו יורק בוצעה על ידי השב"כ כדי למנוע את ההגירה בחזרה לצרפת של הצרפוקאים, דבר שיוביל למשבר בענף הנדלן הישראלי ויכול למוטט אותו. הכל אפשרי. :). לגופה של הנאמנות הכפולה, נושא זה יחזור ויעלה להערכתי בעולם הרחב, וכזכור ישראל נישכרת מזה, באורח מגעיל ומתמיד, כי יהודים שצריכים לברוח באים לפה. אני כתבתי הרבה על הדרכונים הכפולים בישראל, אולי בצורה שאתה לא היית אוהב, לדעתי יש לשים לב שגם לנו, פה, מגיע מנהיגות ופקידות נאמנה לאינטרסים שלנו. (אני מניחה שלו היתה לי אפשרות הייתי לוקחת את הדרכון הזר ומוותרת על הישראלי, אבל אם נמצאים פה, אז נמאס מהסוכנים הכפולים, וזה היה נושא הפוסט, עוזי ארד, וגם הבעל בית שלו נתניהו זה עוף כפול כזה וכמובן רוסיה ביתנו וכולי. )

      • Yossi  ביום 19/05/2011 בשעה 11:24

        דוקא אני מאוד מזדהה עם העקרון הזה, גם כשהוא נוגע לישראלים בישראל. זוהי בעצם המשמעות של "מדינת אזרחיה", כל אזרחיה ורק אזרחיה (בפועל).

        באופן אישי אני לא תפסתי את הפעילות שלי בחו"ל כחותרת תחת האוטונומיה של ישראל בצורה כל שהיא. זה היה מסע אישי ווירטואלי, גם שלנו וגם של הסורים, ליצור מציאות חליפית ולשתף אחרים בחוויות שלנו. לא היה פה אלמנט של לוביינג או לחץ כלשהו על תושבי המדינות לפעול בצורה זו או אחרת.

        לא ויתרתי על האזרחות הישראלית שלי אבל אני מתייחס אליה כבטלה.

        באיזה שהוא שלב אני תמכתי ב JSTREET שניסו לדרבן את אובמה להתערב בצורה תקיפה יותר וזו היתה טעות, מסוג האלו שאתה חושב שתתפשר על העקרון כדי להביא תועלת גדולה יותר, וכמובן מגלה מאוחר מדי שהכל היה מסחרה טיפוסית.

        יחד עם זאת, בתור יהודי ואזרח אמריקאי וצאצא של פליטים מעירק, מדינת ישראל לעיתים מחייבת אותי להתערב במעשיה משום ש:

        1) היא טוענת לייצג את העם היהודי כקולקטיב, ללא סמכות.
        2) היא טוענת, דרך אייפק, לייצג את היהודים האמריקאים כקולקטיב הומוגני שתומך במדיניות ישראל, ללא סמכות.
        3) היא טוענת לייצג את תביעותי כנגד הממשלה העירקית וסוחרת בהן תמורת תביעות הפלסטינים, ללא סמכות.

        אלו הם סעיפי מדיניות בהן ישראל מפרה את האוטונומיה שלי כפרט ולכן הנסיבות לפעמים מצריכות התגוננות (פסיבית או אקטיבית) מצדי.

        לבסוף מבחינה נפשית אני עדיין מאוד קשור לישראל… אין מה לעשות…

      • irity  ביום 19/05/2011 בשעה 11:41

        קודם כל אני שמחה ומופתעת לשמוע שאתה תומך גם כן בנקודה הזו.

  • מילו  ביום 24/05/2011 בשעה 16:26

    לא הבנתי איך יוצא שעוזי ארד הוא "סייען של האימפריה", או ש"העביר דו"חות סודיים" ואיך כל זה מתקשר לויקיליקס.
    כנראה אני לא בעניינים, אבל האם תוכלי להסביר ולהבהיר? תודה.

  • מילו  ביום 24/05/2011 בשעה 17:56

    תודה.
    זה מגיע מהבלוג המצויין "תיקון עולם". אבל הבלוג, נדמה לי, חזר בו מהטענה, או לפחות חזר על ההסבר של העיתונים הישראליים שנוגע ליחסים הגרעיניים עם ארה"ב.
    מעניין אם נמצא יום אחד את המסמך בויקיליקס שמתעד את ההדלפה לכאורה בעניין מלחמת לבנון.

    • irity  ביום 24/05/2011 בשעה 18:30

      אני לא מהמתפעלים מתיקון עולם, הוא צועק על אנשים בעיקר נשים ובעיקר יהודיות-ישראליות, ומדברר את מחלקת המדינה. אבל בימים אלה, טוב שיש מקורות נוספים
      על ידיעות אחרונות. פרשת המברקים הישראלים היא תמוהה למדי, המברקים נעלמו. מה שקורה הוא שהם יושבים אצל עיתונאים, ומהווים "אקדח במגירה", לא מתלהבת.

      כללית, לא צריך להיות עיתונאי חוקר כדי לדעת שעוזי ארד שישב בארצות הברית ושם צמח מקצועית הוא שפוט מסור של האימפריה אחרת לא היה מגיע לשום מקום. השאלה מה קורה לכל השפוטים בחילופי המשמרות. גם מוברכ ושליטי בחריין היו ביחסים מצויינים עד שהם לא. בעיקר כאשר לכולם תיבות פנדורה מרשימות ואין קושי לשלוף אותן לעת צורך. בנושאים רבים יש קשר שתיקה, והמשחק הוא של סחיטות הדדיות, בסגנון DSK ומטה. מי שיודע קצת ממה שעשו נציגי הממשלה מסוגו של ארד מבין שהם נתונים לחלוטין בחסדי האמריקאים, והסתמכו על שותפיהם לעבירות מהמשמרת הקודמת. גם "השמאל" מסוגו של תיקון עולם משחק את המשחק הזה, לטובת קידום האגנדה הפוליטית של הממשל הנוכחי במזרח התיכון. לא שלפתע הם התחילו לחוש חמלה על איכות החיים שלנו פה ורמת הדיכוי הנוראה שאנחנו סופגים לאורך השנים. תחושתי היתה ונותרה שאין למעשה גורמים פוליטיים שהאינטרס שלנו, אזרחי ישראל פרופר, נגד עיניהם, אלה משחקים שבהם ה"לכלוכים" הם המטבעות, ולשמאל יש לה פחות שלדים בארון שאם הם יצאו החוצה האדמה תרעד, אם עוד נותר מה שירעד פה :). לכן, ובתור בלוג לא מפלגתי, אני אוספת את הזבל מכל הפחים :)))))

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: