מתפרפרים; פרפרים;

מתפרפרים


פרשת נשיא קרן המטבע הבינלאומית והמועמד להביס את סרקוזי מטעם מפלגת השמאל-מרכז הצרפתית, היהודי (!) משתי העדות, דומיניק שטראוס כהן, מסעירה את העולם כולו. בישראל הפרשה לוקה בעמעום כמעט הוציאו עבור הנסיך צא"פ הונורריום.  מקרה משעשע, שאפשר באמת להתפלפל עליו ולהפיק ממנו הרבה פנינים, ונימנע מכך.

נקודה שעולה באתרי שמאל, זה האפשרות שמדובר בתזמון לא מקרי, וכמה קל להכניס לצרות את אלה שחולשות הסקס שלהם מוכרות לאורך שנים.  במקרה כזה סוד ההפללה הוא בגיאוגרפיה בלבד. קשה להניח שמקרה דומה בצרפת היה מעורר יותר מאדווה קלה של רכילות שקטה, אך בארצות הברית ? זה המקום הנכון למקרה כזה.

וכך מוצא עצמו עוד חבר של שימון פרס בצרות, כניראה שמועדון "שמאל הבלוגה" (אלה שקוראים לעצמם סוציאליסטים בזמן שהם טועמים מהקוויאר) הולך לספוג מכה אחר מכה, ואולי זה לא נורא.

פרפרים

בוא אלי פרפר נחמד


לקראת יום העצמאות משחררים תמיד בעיתונות כל מיני השווצות על פיתוחים בטחוניים חדשנים, זה במקום מצעד הצבא שהיה מקובל בזמן צעירותי. הפעם שחררו איזה ידיעה על מפתח נשק של תע"א, בנימיני אחד, שהתגאה ברובוט מעופף שבנוי בדגם של פרפר, ממש כמו שלאונרדו דה וינצי תכנן את כנפי המעוף בשרטוטיו המקסימים והמקדימים את זמנם. משום מה דוקא הפרסום הזה זכה להתעניינות בשולי הבלוגים, רוטר ושותפו-בעל שיחו היריב "תיקון עולם" (השניים מתקוטטים באופן שמעלה לשניהם את הרייטינג, וזה כניראה חלק מהעניין) שיצא בביקורת תרבותית מוחצת משמאל שישראל הפכה למעבדת הרג, לא עניין חדש.

כתבתי פה על משמעות הפרפר באזוטריה , לא כולו חופש ואביב, ושורדי התעללות פולחנית מכירים גם את הצד האפל של הפרפר. מכל מקום בעברית אכן יש למילה הזו גם קונטציה אחרת, והיא "להתפרפר" (לעיל דומיניק השובב).

אני שותפה לדאבון הלב מכך שהדמיון הישראלי גויס לטובת מכונת ההרג, כתבתי על כך רבות (כדאי להיכנס לפוסט, למרות הפונטים, פוסט טוב), אך אין זה שישראל היא בקושי קבלן משנה עלוב של המאסטרים בארצות הברית, בעיקר סוכנויות כמו דרפ"א (DARPA), שממקרת החוצה ולישראל את כל החרא שהיא לא רוצה לעשות לתושבי ארצות הברית במהלך הניסויים. היהודים רגילים לתפקיד הזה, לא נזכיר מאיפה, וגם רגילים לעמוד ולשבח את המרכולת המפוקפקת של סחר בבני עמם לצורך ניסויים, ותולים על קיר הסלון את התעודות האקדמיות לצד עיטורי השבח מהאדון.

DARPA כבר מזמן עברה שלב קדימה והכליאה טכנולוגייה של ממשקי מחשב-בעל חי מעורבים, בתוך חרקים, כאמור  הכתבות בנושא הזה הן כבר מ 2006, כך שאין הם עוסקים בבניית מזלט מיניאטורי אלא בהתאמת שלט רחוק לעיצבוב של החיה עצמה. והדמיון הרע יכול רק להמשיך משם מה עושים עם זה. מה שמצער מעבר להתלהבות של האנושות ממכשירי מוות המוני, זה שבישראל, גם היום ממשיכים להתגאות , סופסוף מתגשם חזונו של הרצל, ויש לנו גם מחנות ריכוז סוברניים.

איזו גאוה לאומית, איזו קוממיות, אילו גאונים מופלאים.

מאוחר ומעט מידי 

מאחר שישראל נקלעת בהדרגה למיצוב שנוא בעולם, בעקבות בין היתר המיליטריזציה המופרזת והפרות זכויות כלפי פנים (כולל זכויות נשים, כפי שהולך ונחשף בעת האחרונה), יש מי שמנסה להדוף את ההנחתה, ולהזכיר באמת שהפוסל במומו פוסל, בעיקר אם מדובר על אמריקאים.  המקרים שעומדים על סף התפרצות, כמו פרשת האנתרקס, ויש רבים מאד כאלה וחמורים יותר, דומים לתפוח האדמה הלוהט שמנסים לזרוק מצד לצד. הצד הישראלי יתקשה לשכנע ולהפיל את האחריות על האמריקאים, והניסיונות שפה ושם נשמעים, נדחים, כמו טענותיו של מוברכ ש"ידידו בוושינגטון אמרו לו, ועכשיו בגדו בו". מקל וחומר יתקשו בישראל להצדיק את ההיענות המוחלטת לדרישות אמריקאיות שטומנות בחובן הפרות זכויות אדם מסיביות נגד ישראלים, ובגידה בכל החובות של ממשל כלפי נתיניו,  במיוחד אם האמריקאים בעצמם יתנערו ממעשים אלה כלפי פנים, כלומר, יראו בהם מעשים פסולים של ממשלים קודמים.

KNOWING

השלמות משנים קודמות לפי המלצות הובילו אותי היום לצפות ב KNOWING, סרט בכיכובו של ניקולס קייג, שאמור לטפל בכמה עניינים בבת אחת, למשל "הסוף" (סוף העולם…), חייזרים, דת מול מדע, והיחס הרע של החברה המודרנית לאנשים ששומעים קולות.

הסרט טוב, קודם כל, לסוגו, ומתוסף לשורה ארוכה של סרטים לאחרונה שעניינם סוף העולם, דת ומדע, המיתוס של הבריאה, אקולוגיה ושאלת קיומם של חייזרים בכדור הארץ. ניתן לקבוע שהדוקטרינה היורדת מהררי הוליווד אלינו היא שהאמת טמונה בדיוק במקום שבו המדע והדת מתחברים ומשיקים, ולא כניגודים דוקא. "הנבואות" אינן אלא תקשורת ממשית שאנו לא כשירים לפענח, והתנ"ך הוא תיאור גולמני אך נשגב בעומק הבנתו את הקיום האנושי במאקרו שלו. בסרט THE BOOK OF ELI מטופל רעיון דומה, שם הפרשנות היא סוציולוגית לחשיבותו של התנ"ך, ואילו כאן זה יותר "מרכבות האלים". עם סיום הצפיה הארוכה והמהנה, אני נוחתת על כותרות  החדשות המספרות על סטיבן הוקינג שפוסל מכל וכל את המיתוס הדתי בדבר חיים אחרי המוות. גם ניקולס קייג, ובסרט פרופסור קסלר מ MIT מתחיל את המסע שלו מעמדה זו. עכשיו אמור הוקינג לקבל איזה מסר מהחלל שישלח אותו הישר לכנסיה לתפילת המיסה בחרטה ובבושה. עיסוק דומה מצאנו בעיבוד לחייו של דארווין בסרט CREATION, ולפי אותו הגיון אז ההמצאות של דרפא הן כניראה מה שהשטן עושה בזמן החופשי, בשטח המשיק בין המדע לדת. לכל אחד תפקיד.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On 16/05/2011 at 21:42

    פוסט מצויין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: