הגיע למאוורר

עוד קצת ממרתון הסרטים

באיחור מה (די גדול…) צפיתי בעיניים עצומות לרווחה, סרט העוסק בפער שבין מה שנתפס אצלנו כמציאות ובין העומק של האפלולית לצד הדרך. זוג יאפיז נורמטייבי, הבעל רופא, האשה מנהלת גלריה, נקלעים למשבר קטן בחיי הנישואין, המוביל את הבעל לגלות את עולם הבשרים, האלימות, הציניות, התאוות, והיצרים הנמוכים המצוי ממש מעבר לקיר. הדוקטור הרפורד מוצא עצמו, בחשכת ליל, בטירת עשירים, בעיצומו של טקס-אורגיה בעל סממנים כיתתיים-פולחניים. כחוט השערה בינו ובין מוות אלים, והסוף טוב, הזוג מתחזק באהבתו ונאמנותו זה לזו מתוך הכרת תודה על כך שההתרחקות הזמנית שלהם נגמרה ללא נזקים של ממש. מומלץ ומתקשר לקטע האחרון בפוסט זה.

הסרט "הנשר", שחזור חביב של תקופת האימפריה הרומית. סרט "גבורה קלאסי" על גנרל רומי היוצא לשקם את שם המשפחה לאחר שאביו, גנרל מפורסם הובס ביחד עם חמשת אלפים חיילי הלגיון, בצפון בריטניה. הופעה קטנה ונחמדה של דולנד סאתרלנד, והשלמת שיעורי הסטוריה למי שקיבל את המידע בעיקר מחוברות אסטריקס. הרומאים בתפקיד "הטובים" לשם שינוי.

"הבלתי ידוע" עם ליאם ניסן, סרט מוזר על מתנקש של ה סי.איי.איי הנקלע לתאונה, מאבד את הזכרון אך מוצא מחדש את האנושיות. קצת דומה, לסרט "האמריקאי" שעוסק באותה סוגיה, ומעלה למודעות את האופן שבו מאמנים מתנקשים ביחידות סודיות, על גבול העינוי, שטיפת המוח ואבדן האנושיות. כל זה למען "הגנה על הדמוקטיה" מפני אויביה הנוראים מבחוץ. האמנם ?

"חנה", גם הוא באותו נושא, סיפורה של נערה, ביתו של סוכן סי.איי.איי שערק עקב היחס הבלתי אנושי. מרדף אינסופי של הבוסית לשעבר לחיסול העריק וביתו, חושף גם הוא את הנושא ה"חם", ביקורת של תעשיית הסרטים לפחות על הפרקטיקות שנוהגות בארגוני מודיעין חשאיים, די דומה לארגוני פשע, רק קצת יותר גרוע.

עונת המכשפה, ניקולס קייג בסרט שזכה לביקורות שליליות. שני אבירים במסעי הצלב נקלעים לאירוע מיסטי ונאבקים בכוחות השחור, ידם על העליונה, פחות או יותר. לא ברור אם זה סרט ילדים או מבוגרים, סביל ומעביר את הזמן וכן משמש כהשלמת שיעורי הסטוריה וגיאוגרפיה של ימי הביניים.

שני סרטים שלא צלחתי את מחציתם אפילו, "מרס זקוק לאמהות" ו"אנשי התאגיד". האחרים, אפשר לצפות, לא חייבים.

חופשות וחגים

קפיצה קטנה לסיני, שלושה לילות בפנינת המזרח התיכון ומחוז חפץ לא רק למכורים. היה כמובן כיף  במובן הכי עמוק של הביטוי, המלצה מסוייגת מאד על אתר הנופש של עייאש בראס השטן, ששמעו יצא למרחוק בקרב הישראלים. כפוף לכך שמדובר בחג הבוער ביותר ושהאתר היה מלא עד אפס מקום, הרי התעריפים יקרים מידי, השירות לא מצדיק, והיתרון המרכזי הוא בכך שמדובר באתר היחיד של "חושות" המתאים גם לאנשים מעל גיל 30 וכמובן למשפחות. כללית, אני מעדיפה בתי מלון, ואת דהב, אבל השנה נתתי להפחדות להשפיע על הבחירה, וזו הפעם האחרונה, אא"כ הלוט"ר מממן את החופשה. האוירה בסיני נעימה כתמיד, סיפורי המעשיות של המפחידים המקצועיים מתגלים כרגיל כמו קולות הפירוטכניקה של הקוסם מארץ עוץ, כלומר, עובדים רק על מי שמסכים להקשיב.

הגיע למאוורר, מערכת המשפט

שלל כתבות צבע וריח חושפות את הביוב המכונה "מערכת המשפט" בישראל, פרשת ויינרוט, שטנגר-סיון, הצא"פ הכי מדובר בעיר, ולבסוף, מיקור החוץ של שפיטה סבוכה בפרשת אבי ינאי. ארבע רנדומליים מתוך ההיצע השבועי של פירות הבאושים.  מה שמתגלה מוביל למסקנה שאין דין ואין דיין וכל דאלים גבר. הדברים היו ידועים למי שעסק במקצוע כבר לפני עשרים שנה, אבל הס מלהזכיר, המערכת קיוותה שרמת הצואה תישאר בשליטה, אלא שדרכו של ביוב להיסתם, ויש הצפות, וכן,זה הגיע למאוורר. כתבתי כאן כמה וכמה פעמים על השיעור האחרון שהעברתי באוניברסיטה העברית, ובו המלצתי לתלמידים הצעירים לזנוח את ספר החוקים ופסקי הדין הארוכים, ולעסוק יותר בהקלטות סתר, צילומי זימה, וסחיטה, כך יצליחו וישגשגו ויביאו כבוד ויקר למשפחה. בתגובה לבלוגים האלה שכתבתי לא פעם ולא פעמיים הגיבו לי עורכי דין שאני  כניראה לא ראויה למקצוע, ו"עושה צרות" ושהקיאו אותי החוצה, ועוד כל מיני חוות דעת. אז נכון, המערכת הקיאה מתוכה כל מי שלא סוחט, מאיים על השופטים, מזייף ומקליט "לעת צורך". מניסיוני לא רק שאנשים ישרים מתקשים לתפקד ולהצליח, אלא שהם מהווים איום.

לפיכך לא מדובר בצורך בניקוי אורוות, אלא שאלה כל הסוסים שיש, אין משהו אחר. מי ששרד את המערכת, מי שסיים פקולטה, מי שעובד, מצוי ומפיץ את ה"ערכים" של המערכת ולא ימצאו מפרק או כונס שיעשה סדר, למעט ביבוא אישי. ניתן, עם זאת, להמשיך במיקור החוץ, לשפוט סרסורים ברוסיה, ומפיונרים בארצות הברית ופרו, כפוף ל"אגרה" שגובים על כך בין מדינות.  כל המתפרסם כעת אינו מתחיל לגרד את עומק המצולות, את השילוב ההדוק בין מערכת המשפט ובין גורמי פשיעה, חלקם מוסדיים.

בכל זאת נקודת אור, בלי אופטימיות של "ספירת העומר" אי אפשר. יישר כוח הן לעו"ד ויינרוט והן לשופטת סיון על חריגה מ"קוד הכבוד" של המאפיה, וגילוי הלב היחסי שאינו מקובל בענף. ויינרוט מבצע שירות חשוב לאחרונה, גם אם תחת איום ואילוץ, בכך שבאמצעותו מתגלה איך חודרים גורמי פשיעה למערכת, וגם למשרדי עורכי דין חשובים, התלקקות ושיחוד מזכירות אישיות, הצעות מגונות ואז ניסיונות סחיטה, ועל הכל הפריטה הדביקה על מיתרים "פטריוטיים" כמו פדיון גלעד שליט, צבעי ההסוואה של הנוכלים הגדולים בישראל. (בר שירה הוא בודאי פטריוט גדול ממני ). טכניקות ההשתלטות על משרדי עורכי דין לא השתנו כניראה מאז שאני הייתי מתמחה, וגם אז התירוצים היו "בטחוניים". השופטת סיון גם לה מגיע יישר כוח על כך ששטחה את מצוקתה בפני גורמים מוסמכים ולא החליקה את מה שהיא הרגישה כניסיון להשפיע עליה ברמזוזי איומים. להערכתי שטנגר פעל כמו כל עורכי הדין כיום, אלא שכניראה דרך על מישהו עם זין יותר גדול.    יישר כוח אחרון, לבית המשפט ברוסיה שהסכים לבצע את מלאכת השיפוט במקום שופטי ישראל העלובים, ועמד מול רשת סרסורים ישראלית, המגובה בקציני מודיעין. יש עתיד למערכת השפיטה, ברוסיה כניראה..

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יואב  On 28/04/2011 at 16:46

    לכל מי שיצא להיתקל בשטנגר, בין דרך כתבי בי דין ובין באולם בית המשפט, ברור ששטנגר לא כמו כולם. לא שאני בא להתווכח עם התיזה שלך, אבל שטנגר הוא בכל זאת מקרה מיוחד.

    • irity  On 28/04/2011 at 17:42

      סבבה, לא מכירה אותו, אני משערת עם זאת שזה הנכס שהיקנה לו את מעמדו הבכיר בלהקה. בכל מקרה, גם לפי התיזה שלך (!), הנה כי כן, עד היום הוא לא נשלח למאסר או אישפוז. מה קרה עכשיו ? אני סברתי שהוא פשוט נתקל בזין יותר גדול מאותו סוג, ואתה מעלה אפשרות שלפתע שינו את הכללים, ומה שהיה נכס בידיו הפך לרועץ ? מסופקתני מאד פלוס פלוס. אבל אשמח לשמוע שזה ההסבר. ממה שאני ראיתי לאורך שנותי, המערכת מתגמלת התנהגות עבריינית אצל עורכי דין, ואם הם לא נענים לקריאה, שולחים מישהו לדבר עם המזכירה או המתמחה שלהם, כדי להסביר להם איך מתנהלת מערכת המשפט. רוב עורכי הדין ה"בכירים" שוחים בביוב כאילו נולדו שם.

      • יואב  On 28/04/2011 at 19:06

        בחיי שאין לי תיזה. אבל אם לנסות לנהל את הדיון הזה לפי התיזה שלך, אז אם לעבריינים יש כללי כבוד וחוקים שאסור לעבור עליהם, שטנגר הוא הדג רקק שמתעקש לשחק לפי כללים משלו ומפר את כל ה"כללים שבשתיקה". אם להתעלם לרגע מהתיזה שלך, שטנגר הוא פשוט ווילד קארד, וזה לא מפתיע שהוא הגיע למצב הזה. מה שאני מנסה להגיד, זה ששטנגר באופן ספציפי, איך לומר זאת בעדינות, יש שיגידו עליו שחסר לו בורג. ואם לקשר בין השניים, כמובן שיתכן שגם חסר הבורג מעיד על המערכת עצמה, כי כל מערכת והברגים הרופפים שהיא מאפשרת.
        אני לא יודע למה הוא לא נשלח עדיין למאסר, אבל יכול להיות (ויכול להיות שאני טועה, גם כי אנו כבר מצויים בשלב שונה בהליך הפלילי וגם כי כמובן שאינני מכיר את פרטי התיק) שיש לזה קשר לפרשת דיוויד וינר, למרות שכל השוואה פרסונלית בין השניים מעוררת בי חלחלה.

      • irity  On 28/04/2011 at 19:26

        הקשר לדיויד וינר הוא ….? לא מצאתי בגוגל. ספר ונמק.

        אמנם אין לך תיזה, אבל אתה מתעקש לחזק את הרושם שמדובר באדם פרובלמטי שרק במקרה נהיה עורך דין מצליח, נבחר בלשכת עורכי הדין, וכולי וכולי. החושים שלי מריחים דולרים יותר מאשר פסיכולוגיה ונימוסין.

        בהינתן סכומים מסויימים, ומדובר כניראה בתיק של עשרות מיליוני דולרים כסף "מתנה" (איזה עזבון שמן שגורלו לא ברור), הכל יכול לקרות. למעשה בשביל הרבה פחות גם הורגים כאן.

        לא שאני בעדו, או נגדו, גפן במובן גאפן מבחינתי, זה רק עוד סימפטום של ה PEAK SHIT שאליו הגיעה המערכת הזו.

        האם הוא יותר מוזר משפטל ? או שגם זה מבחינתך ויילד קארד..

      • יואב  On 28/04/2011 at 20:09

        הקשר לפרשת וינר: מאז הפרשה ההיא נזהרים מאוד בכל הקשור לטיפול בעורכי דין, במיוחד במקרים הקשורים לסיוע לעבריינים. ואם אני זוכר נכון, עורך הדין של שטנגר בתסבוכת הנוכחית הוא אביגדור פלדמן, שכבר הכריז ש"הפרקליטות רצחה את דיוויד וינר". כך שסביר להניח שהנושא עלה בדיונים…

        האדם הוא פרובלמטי, ואם היית נתקלת בו היית מבחינה בכך בנקל. אם תשימי לב, אני לחלוטין לא דוחה את דברייך ולא מנקה את שאר החבורה, אני רק ניסיתי לתת מעט צבע בתור מי שנתקל בו פעם אחת.

        אגב מקורב ללשכה, גם עם החברים שלו שם הוא הסתכסך לא אחת כנראה, וגם דברים אלו לא מנוגדים לתיזה שלך, אלא להיפך:
        http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3412811,00.html

      • irity  On 28/04/2011 at 20:37

        אה, במובן הזה. חשבתי שיש איזה עניין אישי שלו עם וינר.

        טוב, אפשר לעבור לדון בנופש בסיני, לא ? לא נתחיל לרחם על שטנגר :))) הוא בטח לא שוכר חושה בשלושים ש"ח ללילה …:)))

        מה שהמצאתי כמעניין בסיפור הזה הוא הפניה של סיון למשטרה, וגם הסיקור ב"הארץ". בדרך כלל "הסודות המלוכלכים" מוסתרים מהציבור הקדוש. כאמור, המצוקה כה קשה עד כי לא ניתן יותר להשאיר את המכסה על כנו. למה אף אחד לא עוסק בתיק הרוסי ? זו פצצה של ממש. בישראל "לא הצליחו" להרשיע אף אחד מהתותחים שם, ככל הניראה מכיון ש"הילכו אימים" …עשר שנים מדווחים על הרשת הזו, ובסוף רק ברוסיה שמו לזה קץ. בעיני זה ממש רוק בוטום. מול שטנגר קל להתלונן, אבל מול איזה קולונל סטרינקובה כזה, מהק.ג.ב עם החברים שלו בישראל, השופטים אפילו לא רומזים שהם מפחדים. הם פשוט מזכים או משחררים את החשוד. לזה התכוונתי, אני אמנם לא מכירה את שטנגר אבל ספק גדול אם יש לו גדודים של שכירי חרב מאוזבקיסטן…סתם פה גדול.

        אגב הידיעה שהבאת על שטנגר והלשכה אינה מעידה נגדו, אלא שהוא לא מוותר בקלות. הטענות הן משפטיות, אולטרה וירס, והוא בטח צודק, אבל הם לא יבטלו את הלשכה פתאום. הרבה מאד מפעילות הלשכה נעשה בחוסר סמכות מעיקרו, והדברים ידועים, , כיון שהלשכה לא הסדירה את פעולות הרשות מול פעולות החבה שלה, ויש בעיה מהותית באופן שבו היא גובה דמי חבר. ועוד ועוד בעיות מבניות, שאף אחד לא רוצה להתעסק איתן. אז מידי פעם עורכי דין מעלים טענות כאלה, וזה לגיטימי לחלוטין. טוב, לא משלמים לי על ניתוח התיק, אז ניראה לי שמיצינו🙂

      • יואב  On 28/04/2011 at 20:43

        אכן לא מוותר בקלות, לטוב ולרע. לא הבאתי את המקרה על מנת לנתח אותו משפטית, אלא יש בדיווח שם מספר עדויות על אופיו של האדם. כמו גם הראש בראש מול הלשכה, שאולי קנו לו אויבים. והפסקה הלפני אחרונה שלך מדויקת.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: