לחם

חוויה חמקנית

קשה אולי להסביר אבל אנסה, איך בשלב כה מאוחר בחיי הבנתי מה זה…לחם. כילידת הארץ, אמנם לא בצנע, אבל עם "המבחר" העצום שבין לחם לבן, ללחם שחר, במכולת, היחס שלי ללחם עוצב אז, ולא יעזור כלום, ככה נשאר בתוכנה המקורית. לחם זה "למלא את הבטן" במשהו סתמי כדי לא להישאר רעב, או לחם זה הדבר שעליו מורחים את מה שטעים באמת. התענגות מסויימת על לחם היתה נדירה, החלות של יום שישי, לפעמים (אם כי האיכות שלהן הית נחותה), הלחמניות הקטנות של הסנדוויץ בטיול, ופעם באלף שנה, הבייגלה הערבי עם השומשום והזעתר, מעדן נדיר של טיולים רחוקים.

לימים, התרחב מעגל החוויה, כמובן, גם בחו"ל ויותר מכך בארץ בשנה האחרונה כאשר המבחר והמגוון של המאפים בישראל הפך לתופעה הדוניסטית כמעט. מדף הלחם הוא בלתי אפשרי, עשרות סוגים, וקשה מאד לבחור. למרות שניסיתי את המאפים החדשים, היחס שלי נשאר מאד פונקציונאלי וצר, ללחם. כאשר היתי רעבה ואין כוח לבשל או לחתוך סלט, מפשירים איזה "חמץ" מורחים עליו משהו וסותמים את הקירקור בבטן.

פריצת הדרך

הכל השתנה השבוע, במקרה לחלוטין. השעה היתה שמונה בערב, בערך, והחזרתי את הבן שלי מחברים ביישוב המרוחק מאיתנו. השעה היתה מאוחרת יחסית, ועוד לא אכלנו ארוחת ערב, ולמי יש חשק להכין ? לא לי. הצעתי כל מיני חלופות, פלאפל חומוס שוורמה (התשובה היתה "איכס") , פיצה ? (אמממ, אכלנו כבר השבוע), אז מה עושים ? החלטנו בסוף על קרואסון גדול. בדיוק מולי נצנץ שלט של מאפייה=בית קפה בפרדס חנה, ממש לפני שסוגרים. קפצתי פנימה והעמסתי כמה מאפים, ונזכרתי שאין לחם. נו טוב, הלכתי למדף הלחמים, שוב המבחר האינסופי, הלכתי על לחם יוקרתי עם אגוזי מלך, ועוד ככה של שיפון שחור "כמו פעם" (או משהו כזה). המוכרת העבירה את הככרות היפים במכונת החיתוך החשמלית ויצאנו.

בבית תפסתי איזה שתי פרוסות, ומרחתי עם חמאה. ואז…זה פשוט קרה. כל תולדות הלחם בציוויליזציה האנושית נבקעו בתוך בטני ומשם הישר לעצבובי המוח, והספריה האקאשית, ומה לא. פתאום הבנתי שלחם זה לא רק "לחם", אלא פירות של תרבות, ולמעשה אולי אחד המוצרים המחברים אותנו עם ראשית התרבות האנושית, והאהבה למזון המוכן (הן גידול החיטה, והעיבוד, והקציר, והטחינה, ולבסוף סודות המתכון והאפיה). טוב לא בדיוק הבנתי, אלא חשתי את כל זה ברמה החווייתית דרך אכילת הפרוסות.

מקווה שמשהו מעומק החוויה והתמורה, עבר בכתיבה העילגת. וכל זה, ממש ימים ספורים לפני שהלחם הופך ל"אישו" פולחני. אולי לא במקרה.

—-

והכי חשוב, פינת המפרסם –

המאפייה שאחראית להתגלות, "הגורן" ברחוב הדקלים, פרדס חנה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • א.ב.  On 08/04/2011 at 09:46

    אחלה!

    אנחנו מאותו הדור…

    מה שאותי מדהים היום זה שאנשים אוכלים אוכל בלי לחם… בזמנו היינו חייבים לאכול לחם, אחרת היינו נשארים רעבים…

  • יוסי  On 08/04/2011 at 20:12

    חמי "בילה" את שנות מלחמת העולם השנייה כילד יהודי-מתחזה-לנוצרי בווארשה. לפני כמה שנים הייתי צריך לתקן לו משהו במחשב והייתי צריך את הסיסמא שלו לצורך העניין, אז הוא אמר לי בפנים מעט מבויישות שהסיסמא היא "לחם". הרגע הזה נחרט בזכרוני בצורה יותר חזקה מכל ימי השואה שצלחתי בימי בבתי הספר הממלכתיים בישראל.

  • avivamishmari  On 08/04/2011 at 21:07

    דווקא הסברת נהדר. כמה בסיסיות מנחמת יש במזון הזה (שהוא בעצם מוצר "תרבותי" לכל דבר ועניין, ולא גדל סתם כך על עצים🙂 ).

  • שחרור יונים  On 08/04/2011 at 22:45

    בימי שישי בשעת אחר צהריים מוקדמת אני מוציא חלה טריה מהתנור מוזג כוס קטנה של יין טוב מפורר ולוגם. בלי עיתונים על השולחן, וקצת מוסיקה רקע.

    לא גדלתי על זה ולא יודע להסביר למה אבל השילוב הזה של שישי חלה ויין יוצר משהו מיוחד. גורם לי להרגיש אסיר תודה.

  • irity  On 08/04/2011 at 23:50

    תודה למגיבים !
    א.ב @. אנחנו בטוח לא מאותו הדור, אני תמיד יותר צעירה.

    יוסי@, כן, גרם לי לחשוב שטוב שאתה לא יודע מה הססמא שלי, והרעיון די דומה. מעניין מה נחרת על לוח ליבנו, כניראה בעיקר הכאב העמוק ביותר.מישהו צריך לעשות מחקר על ססמאות מחשב, אולי נמצא שם משהו עמוק..

    אביבה@, תודה על התמיכה , וכן, סיכמת את זה במשפט אחד, וזה בדיוק מה שהתכוונתי !

    שחרור יונים@, לחם, יין, יום שישי, סמינר שורשים ממש.🙂 אבל כן, אפשר לדמיין בקבוק ירוק כזה, כמו פעם, עם יין אדום עמוק ובסיסי, ביחד עם לחם טרי, שבוצעים ביד. עושה טוב. (האם חייבים לשים מפית עם "כל הכבוד לצהל "? או שיש פטור ?).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: