ארכיון חודשי: פברואר 2011

בשולי הפרשה

בשולי פרשת גלנט

תת פרשה נוספת שעלתה אגב הדחת גלנט היא התנהלות האלוף גלננט מול העיתונאי ליבסקינד שחשף לראשונה את נושא הקרקעות, לפני כמה שנים. אז משום מה אף אחד לא התייחס לזה,  אך ערב מינוי לרמטכלות, כל דבר מקבל מימדים אחרים. מכל מקום מתברר שבעקבות התחקיר הודח העיתונאי משירות המילואים שלו, שהיה במקרה תחת פיקודו האזורי של גלנט (פיקוד דרום).  וכך, למעשה אנחנו חוזים בדרמה מעניינת של עיתונות מול צבא, (גם כאשר פרשת אורי בלאו ברקע, ויתכן שהתזמון מאד רלוונטי).

אין לי שום ספק שחיטוט בהתנהלותם של קצינים בכירים רבים יגלה פרשיות דומות ואף חמורות יותר, שבבסיסן אותה תופעה שמתגלה בשירות הציבורי, כלומר בעלות של הפקיד או הגנרל על הנכסים הציבוריים שהוא מופקד עליהם, ושימוש בפוזיציה ממלכתית לניגוח אזרחים אחרים, לקידום עסקים, ואינטרסים אישיים שונים ומשונים. אין הדבר שונה ממנהל מחלקה בעיריה, במובן האתי, אלא שהצבא מחזיק כוח יותר גדול בדרך כלל מאגף ממשלתי כלשהו. תופעה דומה נחשפה במשרד לבטחון פנים ובמשטרה בסיבוב האחרון, ואם ייכנסו לבדוק את מערכת הבטחון בתחומים נוספים (ארגוני מודיעין, המערך הלא קונוונציונאלי ועוד) הקרקע תרעד. ככל שהמשרה הציבורית או הדרגה גבוהה יותר וקשורה לעוצמה חשוכה יותר ונטולת ביקורת, כך השרירות גוברת, כלפי אזרחים, וניצול לרעה של כוח חוגג.

השבוע צוטטה אמונה אלון כרגיל "בדם ליבה" רווי הפאתוס המתחסד, כמי שמזועזעת מהבעלות של קציני הצבא על צבא העם, תוך ניצול משרתם נגד אזרחים אחרים, כאילו שהמדינה של אבא שלהם. זה היה אגב "הגירוש" המפורסם. אכן, קראתי וחתמתי על כל מילה, עד שנזכרתי שכל המיללים האלה העניקו רוח גבית ואשראי בלתי מוגבל לאותם גנרלים מושחתים (ואחרים) כאשר אלה התנכלו לאחרים, אזרחים לא פחות טובים מאמונה אלון וממתיישבי קטיף. ההתעוררות הגיעה רק כאשר נגעו בהם, ולא דקה קודם, בעיקר המדובר באריק שרון ו"חוות החזירים" שצמחה סביבו, לא מהיום וגם לא מלפני עשר שנים.

השאלה היא אם אמונה אלון הסיקה באמת את המסקנות ושבה מדרכה הרעה, או שמא מדובר בעוד סיבוב נקמות שלא מוביל לשינוי אלא להעמקת העריצות במדינת ישראל.  המחנה הזה שלפחות הפיק לקחים פוליטיים בצורה מאד אפקטיבית, כלל לא בטוח שהפנים את העקרון, או את המסר הערכי שנשלח אליהם ב"גירוש". השאלה אם רוממות הדמוקרטיה בפיהם או שמא זהו שימוש מושכל וציני בערכים הפונים לאוכלוסיה רחבה יותר, כדי להעמיק את האחיזה הפוליטית ואיתה העריצות המוחלטת של מחנה אחד על חשבון אחרים. לנוכח העובדה שעד כה לא יצא מן המחנה הזה שום קמפיין המגן על זכויותיו של אזרח שאינו "משלהם", אך סבל מאותה עריצות מושחתת, אני חוששת שאין פה בשורה של ממש. מכל מקום, ברמת שיעורי הבית, יש ללמוד עוד שנים רבות את הפקת הלקחים של פלח אוכלוסיה, שהצמיד תג מחיר לכל אחד מן האישים שהשתתף בהתנתקות.  בהשוואה לשמאל,  שאינו מסוגל למאבקים עקרוניים כלל, ובודאי לא ארוכי טווח, יש מה ללמוד, ומבינים גם מדוע המפה הפוליטית היא כפי שהיא. אין תחליף לסולידריות.

מאבק יפה אחר מנהל עיתון הארץ בפרשת ענת קם, שוב מטעמים סקטוריאליים למרבה הצער, _(אורי בלאו והקמפיין נגד הארץ באותה תקופה), כאשר הוא יורה לכל עבר כדי להעביר את המסר גם למערכת הבטחון וגם למערכת המשפט, שאיתו לא כדאי להתעסק.

חבל שאף אחד מהפייטרים הישראלים לא נלחם על עקרונות ועל חברה מתוקנת יותר כניראה שזה כבר לא יקרה.

נפתרה התעלומה, או לא

שרשה לה פאם

ברלוסקוני, העומד במרכזה של שערוריית מין וסמים, שולח היום תמיכה וחיבוקים לחוסני מוברכ. מסתבר שברלוסקוני שכר שירותיה של פרוצה קטינה, בשם רובי, ממוצא מצרי, מאחר שסבר שהיא נכדתו של מוברכ אשר שלח לו תשורה לחגים. יתכן שהנסחרת שיקרה או מישהו אחר שתיווך, בכל מקרה די מדהים להיווכח שברלוסקוני כניראה רגיל לקבל דורונים ומעשרות חיים, בנות משפחה של רודנים וכיוב, ממש כמו קודמיו בחצר הקלאודיאנית, או בוילה בורגזה.

בסימן איטליה גם חקירת המקורבים לרמטכל היוצא, כניראה (הכל שושו כרגע). כזכור, נטען שאשכנזי סייע באיזו שהן עסקאות מפוקפקות בין הרפז לבין גורמי ממסד באיטליה, האפיפיור וכיוצב, ומי יודע מה מכר להם, אולי רובי היא בכלל מנהרייה, בוגרת 8200  . מכל מקום , הרחוב שבו ממוקם העסק של הרפז ברומא נקרא, איך לא, רחוב פומפוזה.

פכים קטנים.

קוסאי עודאי ושאר אלופי צה"ל

ממש מהנה לצפות בקרקס המתנהל לאחרונה בצמרת המדינה, מינוי המפכל והמנכל והרמטכל, וכל זה ללא אופוזיציה כלל.  עיתון הארץ מנסה בכוח לגרד איזו אופוזיציה דמיונית "הציבור" "מהפכה אזרחית", אלא שמדובר כמובן בקשקוש מוחלט, זה שכותבים שם כמה ילדים מבולבלים שנהנים מהחשיפה, וחושבים שהם "שמאל אזרחי", לא אומר שאנחנו צריכים להתבלבל. המצג מיועד לחו"ל, אבל נידמה שחוץ ממרקל, שלא נעים לה לצחוק על יהודים, בכל זאת השואה וזה, אף אחד לא קונה את החארטה הזו, בטח לא השכנים שמכירים היטב איך מתנהלת ישראל.

וכך, ללא אופוזיציה בכלל, צפוף במסדרונות הכוח, והמושחתים מתחילים להכות זה את זה כמשוגעים ממש, ולנו נותר אלא להצטייד בפיצוחים זארובי (מחיר מציאה) ולקרוא מה הם אומרים אחד על השני, ולהסכים, פעם לזה ופעם לשני. האחד תחמן וזייפן, והשני גנב , זה זנאי, וההוא נואף, האחד רמאי והשני בוגד.

הריאליטי הבא, יהיה מעניין וחם

אחרי כל מיני חיבוטי נפש לא ממש מעמיקים, אשרה כצפוי הכנסת את ועדת החקירה של "מימון ממשלות זרות" לארגונים ורכישת אדמות. הצימוד מעניין אגב, האם טוענים בעצם שקו לעובד רוכשת אדמות לשייכים סעודים ? אצלי במשפחה, כך אומרים לי , מכרה מישהי אדמות לעשירי דובאי, לא לפני שהמשפחה שלה גנבה את האדמות של סבי ואבי. מה שמלמד, כמו במקרה חונטת שרון, שגנב נשאר גנב, גם אם בהתחלה הוא מתחזה לפטריוט שמגיע לו לגנוב מאחרים. ומה שגם מוכיח, שציבור שממהר להכשיר גניבות גזילות ואלימות נגד חפים מפשע, מתוך התלהבות מאיזה שקרן פתולוגי המתחזה לפטריוט, ראוי למנהיגיו , ושלא יחכה לאמפתיה כאשר הנוכלים שהוא רומם, על גב אחרים, בוזזים גם אותו. בכל מקרה, נחכה וניראה מה יגיע לידי "הועדות", זו הזדמנות לכל מי שפוטר ולא קיבל שעות נוספות, לבוא חשבון עם הזדים שקיפחו אותו, או בקידום.

הכביש אחרי גלנט

השבוע נסעתי שוב בכביש של עמיקם, והאויר נידמה נקי יותר. אני משערת שלא יקלפו בחזרה את האספלט ששפכו לכבוד "הרמטכל שלנו", וגם לא יחזירו את הצומת הגרועה שהיתה עד עכשיו (גבעת עדה-כביש פ.חנה בנימינה), כך שבכל מקרה זה היה רווח נקי לחשוב במשך כמה חודשים שהאזור יצא משממונו לעבר עתיד מזהיר של תחנות סמים, זונות ומכירת נשק. עכשיו יצטרכו להסתפק בסוסים ופרות, ווילות מכוערות של יאפיז מהשייטת ומיחידות אחרות שנהנו מהפרוספריטי. לא נורא.

עכשיו נשארנו רק עם נתניהו ממערב (קיסריה) ועם גואנטנמו בדרום (מחנה 1391), שעליהם נצטרך להתגבר כדי להחזיר את המקום לתושביו.  מסתבר גם כמובן שהמושחת ש"סידר" לגלנט את החריגות על כוס יין בזכרון, הוא אותו אחד שמכר את חריש לש"ס, כניראה על צלחת צולענט. על זה נאמר " שחיתות לא הורגת (את מי שחשוב)".  או שימותו הקנאים…

עשר שנים מהירות

עשר שנים בלבד חלפו כהרף עין בפרקליטות מאז חקירת בני שרון, עודאי וקוסאי מדשופרא, ועד להמלצה חלקית להעמיד לדין שהפיקה המשטרה והעבירה לפרקליטות לעיון ללא הגבלת זמן. מעניינת במיוחד הפסקה הארוכה העוסקת בקשיים "חיצוניים" לחקור תושבי חוץ. מיהם אותם ישראלים הנמצאים בחו"ל וקשה לחקור אותם ? האין אלה פטריוטים שקשרו נפשם ומסרו אותה על מזבח המדינה, ולפתע הפכו לתושבי חוץ עשירים ש"אי אפשר לחקור אותם" ? בעידן שבו צוי המעצר הם בינלאומיים, התירוץ נשמע כמכסה על טענה אחרת, שדי לחכימא ברמיזא.

אולי במסגרת חקירות הכנסת שיבדקו גם מימון ורכישה של אזרחי ישראל לשעבר על ידי ממשלות זרות ? נידמה לי שצפויות תגליות מרעישות בתחום זה.

שיחות משוערות

חשבתי לעצמי איך נראות שיחות השבוע בביתם של אלופים לשעבר ברחבי הארץ, בעיקר בצפונה בעקבות גלנט –

שושנה, תגידי, את זוכרת בכלל איך קיבלנו את החמישים ושתיים דונם ביבנאל, תוספת לנחלת האבות ?

-מאיפה אני זוכרת ביידץ-בוכריס-שמערל-בלום ? אתה לא זוכר שהרופא אמר שיש לי כבר קושי בזכרון ?

-שושנה, לא יודע, פתאום מבררים דברים כאלה, שיהיה מסודר ליתר בטחון…איפה הניירת שהיתה לנו אז מהמועצה ?

-איזה מועצה, מי מועצה, זה היה ינקעל האח של חנקל, שישב איתך במחלבה של אברמסון, וחתם על משהו…איזה מועצה תגיד לי אתה נהיה כבר סניל?

-שלא יתחילו עכשיו לחטט לנו פה…

-אל תדאג שמערלה יש להם בעיות אחרות עכשיו…

-לא, אני מדבר על השכן, יצחק, שכאב לו ממש שנותנים לנו טרשים שאף אחד לא משתמש…

– אה, הקנאים האלה, לא רצו לזוז מהבית שלהם, הגישו נידמה לי משפט, תגיד הוא לא מת אחרי כן מהתקפת לב או משהו ?

– יכול להיות, אבל אולי יש לו איזה נכד שיעשה בעיות..

-איזה נכד ? הוא מת, ואשתו השתגעה, היתה להם בת שאמרו שנסעה אחרי זה  לאמריקה, התחתנה עם גוי…מה שמוכיח שהרגשנו שהם אנשים לא טובים…כמו שאמרתי לשכנים, זה אנשים שלא מוכנים לתת למדינה כלום…

– טוב, אם את בטוחה…את טיפלת בזה לא ?

-מה אתה מפיל עלי הכל ? נולדה הילדה, נו, שירלה, והיה צריך עוד חדר, תמיד אני אשמה…אתה כל היום היית בצבא, אז מגיע לי לפחות בית נורמלי אם אין לי בעל בבית. תביא את התה, עוד מעט מתקרר.

אם קיבלתם ממני הזמנה…

 

בימים האחרונים מישהו כניראה דואג לחיים החברתיים והמקצועיים שלי, ושולח בשמי הזמנות למיניהם, לינקדין, פיסבוק ומי יודע מה עוד. לא שולחת הזדמנות , לא מחפשת  נטוורקינג, ולא מחפשת תעסוקה. הרבה תודה להאקרים החביבים, לעומת זה כסף נטו יתקבל בברכה, תמיד, הפרטים באימייל 🙂 . במיוחד מי  שיודע שהוא -היא נמצאים ביתרת חובה.

מסתבר שעבר קריסמט אבל סנטה קלאוס הסייבר אקטיביסט (ית) ממשיכ/ ה לעבוד…

חה חה חה