טנגו עיגולים משפטיים

חד גדיא או הסוחט מסוחט פטור

בחיי שלפני כמה ימים רציתי לכתוב משהו קצת על ויינשטיין, כלומר, יותר בגדר תהיה נבואית כמה זמן ייקח עד שענן של חשד יעלה ויטפס מעל ויינשטיין גם כן. אחרי הכל, מדוע ייפקד מקומו ? היום בבוקר תהיתי אם פרשת גלנט תוליד את העננה, ובמקרה כך יצא, אם כי לא סביר שיש קשר בין שני הדיווחים (השימוע של גלנט וה"עננה האתית" על ויינשטיין). חשבתי על זה לאחר שקראתי על הפניה של משטרת ישראל לבקש רשות לחקור את השופט דנציגר בקשר לשירות המשפטי שהעניק לחשוד לחיאני. עוד זה בא וזה הולך, ותלונה אתית הוגשה גם כנגד עו"ד פלדמן, בלי או עם קשר לקצב או אולי למחול דוקא, או סתם.

טנגו עיגולים, הביטוי שמיוחס כמדומני לאחד ממשפחת שרון, שבמידה רבה אחראית גם להשלטת הנוהל הזה בכל שדרות הממשל.

הקרן החדשה מודיעה שהיא בעצם אף פעם לא היתה ארגון שמאל

עוד משהו שחשבתי לכתוב (בחיאת) זה שבקרוב הקרן החדשה לישראל תצהיר שמעולם לא היתה ארגון שמאל, וגם מעולם לא ביקרו ראשיה בכלל בארצות הברית והם לא יודעים איפה זה. בינתיים הקרן זרקה את תפוח האדמה הלוהט אמיר מחול, והתכחשה שאי פעם דרך במשרדיה,כפי שאני אף פעם לא עבדתי שם, וכפי ששמאי ליבוביץ לא מוכר להם, ומעולם לא היה מוכר (מיהו ? תזכירו לי ? אה האסיר מאזקבאן). כך נהגו בשמאל תמיד, מוחקים פרק ומחליפים את הדפים בקלסרים, ואומרים במצח נחושה "לא מכירים". אך קומץ הסמולנים ממשיך לתמוך בקרן הזו, כיון שהוא עדיין מקבל ממנה כסף, בתנאי שיסכים בלבביות להחליף את הדפים בקלסר ולהנהן "מי זה אמיר מחול ? אה ההוא שהורשע בזה…נו…לא זוכר…מי זה באמת ? מהפלאפל שליד השעון ?" מי שלא מסכים להחליף דף בלבביות מקבל פתק עם שגיאת כתיב בשמו, למען ייזהר, כי קל מאד לאחר מכן בכלל למחוק את השם. זכור לי מישיבה עם מנהל הקרן אבי ערמוני ("לא יכול להיות, הוא חבר שלי", ציטוט של אליעזר יערי, המנהל שהחליף אותו), שלפתע, אחרי היכרות די אינטנסיבית כתב לי פתק-מזכר וכתב את שמי עם עין במקום אלף, ומשם קצרה הדרך להחלפת הדף, שעד היום לא מוצאים.

ליבי לאמיר מחול, אבל באיזה שהוא שלב, צריך אדם הגון לסרב לסגנון הזה, אחרת שלא יבוא בטענות כשזה קורה לו.

האחרון שטרק לי אימייל בגסות היה ריצרד סילברסטיין, המגונן על הקרן החדשה לישראל, שמא גם הוא מקבל כמה גרושים כדי להחליף דפים.  משום מה, בלהט הביקורת על "מערכת המשפט הישראלית"  , שנוהגים לשלוף במקרים כאלה בקלות, שוכחים את ערבי הקוקטייל העונתיים של הקרן עם צמרת המשפט. מה קשור ?

זה לא יכול להיות – "הוא חבר שלי".

תסמונת ירושלים

כאשר גרתי ועבדתי בירושלים התוודעתי לתופעה מקומית המכונה "תסמונת ירושלים" ומוכרת בקרב קהילת המטפלים שאיתה עבדתי רבות. בירושלים לוקים מידי פעם אנשים בנפשם, בעיקר מבקרים ותיירים בעלי רגישות דתית, ב"התגלויות" למיניהם הקשורות לעומס הקדושה של העיר שאלוהים איווה לו למושב. רבים פרסמו על כך מאמרים, והנושא זכה גם לאזכורים פופולארים משעשעים. והנה בימים אלה ניראה שהוירוס תקף באלימות. יש המתנבאים בביאת המשיח בעקבות הרשעת הנשיא לשעבר קצב, ורואים בכך תחילתו של מהלך גאולה כלל עולמי, שראשיתו בתוניס ומצרים וסופו מי ישורנו.  העניין יכול היה לשעשע לולא נתפסו לו אנשים הנחשבים כברי סמכא בצד התרבותי. למרבה הצער הרשעת קצב מעמידה באור מגוחך יותר את מערכת המשפט והמוסר והתקשורת הישראלית, לנוכח ההשתקות הברוטליות של מקרים חמורים בהרבה, בכל אמת מידה וגם באותו "תחום צהוב".  הקשר היחיד שאני יכולה למצוא בין ישראל לנפילת משטר בן עלי ומוברק הוא הפוך לחלוטין להזיות הללו, כיון שבשני המקרים המפגינים טעונים בתיעוב לישראל וגם תוהים על הקשרים והזיקות המשחיתות בין העריץ השנוא לבין המשטר בישראל. אבל זה כאמור לא מפריע לתסמונת ירושלים לפרוץ במלוא עוזה, בתקווה שאולי יפסיק שטף הגילויים הלא נעימים מחצרות סדום הישראלית. למרבה הצער, אסתכן בנבואת שוטים, שמאחרי הטפח העסיסי של פרשת קצב שוכנים שופי תשעים ותשעה טפחים נוספים של "סודות" (גלויים, כמובן, ליודעי חן) מגעילים ומבחילים הרבה יותר. כך שגם אמונה ודבקות, נישוקי מזוזות, והפצת אמונות גאולה מרגשות, לא יבלמו את מה שמחכה.  אך נוגע ללב הרצון להכניס הראש עמוק לאדמה ולקוות לטוב.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: