עניין אישי לחלוטין

עניין פרטי ו/או אישי לחלוטין

מי שעקב אחר הדיווחים בנוגע למות המפגינה אל-רחמא מבילעין,  יכול היה להתבלבל.  מפגינים עמיתים וחברי הארגונים שנוהגים להפגין שם כל שבוע טענו לרצח או לכל הפחות להריגה ברוטאלית (שימוש בגז שהוא יותר מסוכן מהמקובל בפיזור הפגנות), ואילו הודעת הצבא התקבלה די מהר ולקונית, כאילו מדובר בחולת סרטן שכלל לא היתה במקום האירועים, ובזה פחות או יותר נסגר הענין מבחינת התקשורת. בדרך כלל גדר המחלוקת נוגע לשאלת ההצדקה של השימוש בכוח, ואילו הפעם מדובר בשני יקומים מקבילים. כמובן לא הייתי שם בשביל לדעת, אבל במידה ודובר צה"ל משקר, כדאי לשים לב לשינוי החד, לדעתי, בסגנון הדיווח הצהלי, מאחר ששינויים כאלה נוטים להישאר וגם להתפרש על עניינים נוספים.

לולא נתקלתי על בשרי בתופעה הזו של "הפרטת" אירוע פוליטי כדי להשתיק ולכסות על פשעים שלטוניים, לא הייתי אולי מקדישה לזה מחשבה נוספת. אך גם בענייני היגעים, התמליל האחיד שפגשתי בארץ, מצד אנשים המחזיקים מעצמם מעורבים פוליטית ואסרטיבים בעמידה על זכויות האזרח, היה משהו כמו "זה עניין פרטי לחלוטין",  כאשר הספין הוא מתסכל במיוחד. במקום להיכנס לשאלות של הצדקת עוולות שלא ניתן להצדיקן, מסבים את הדיון לנושא שונה לחלוטין. דומה הדבר למישהו שהיה מתאונן על מעצר מנהלי ועינויים בכלא על רקע פוליטי, ובתגובה לטרונייתו, נעמדת מקהלה ואומרת לו "זה עניין אישי". בכך נסתם הדיון מראשיתו. לימים הגעתי למסקנה שהתמליל כניראה מתורגם מרוסית בתקופת הסובייטים, או גרוע מכך, במקומות שבהם אנשים לא מתערבים בנעשה לידם, מאימת השלטון, ועד כדי כך הם מפחדים שהם שולחים סיגנל ברור שהם כלל לא בתמונה ("זה עניין פרטי" "לא שמעתי" "הייתי חולה כשלמדו את הנושא").  המסר נשלח גם למפגינים (משני צידי הגדר) שימים אחרים לפניהם, ימים שבהם העימות לא יהיה ענייני על שאלות של צידוק, אלא שהכוח יהיה פחות מרופד וחוקתי.

באשר להפגנות עצמן, אני קיבלתי את הרושם שזוהי זירה לניסויים של כלי נשק לא קטלניים (שהם קטלניים מאד ומכובסים), וגם זירה כניראה לניסויים בתחום הספין והדיווחים ובלימת מה שמכונה בעגה המקצועית "COUNTER INSURGENCY". אם כך הדבר, הרי שהניסוי בגז הרעיל בלווית דיווחים מוספנים להכעיס, כניראה הצליח, ועכשיו כבר משווקים את החבילה לשלושה גנרלים מדרום אמריקה או מאפריקה. אולי אני מגזימה, אך לעיתים זה הרושם המתקבל משם. כמובן, מן הצד הפלשתינאי המטרות והתוצאות שונים לחלוטין. להערכתי הפלשתינאים משווקים את עניינם לעולם המערבי בשיטותיו, ודי בהצלחה, ובקרוב יוכלו להכריז על מדינתם, ושיהיה להם בהצלחה. אני בהחלט מקווה עבורם שחלומם לא יהפוך לסיוט כמו שמתרחש כאן, לפעמים כדאי להמשיך ולייחל ולכסוף, ולשיר "בשנה הבאה ב…..", ולהמשיך בחיים הרגילים.


Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: