עבדות, חינוך, צביעות ופנסיה

סוף מעשה במחשבה תחילה…(כדאי לקרוא עד הסוף, כי שם הפאנצ ליין. הפנסיה).

זכויות הילד

קשה לתאר את המהפך התרבותי בעולם המערבי לעבר שיח של "מעמד הילד" ו"זכויות הילד", ממצב שמתואר בספרים כמו אוליבר טוויסט, מילדים מפוייחים במכרות, למצב שבו רוב המאמרים עוסקים בהורות יתר, ובהגנה על ילדים מסביבה נקייה מידי (הגורמת אולי למחלות וחוסר חיסון).

ואולם, כמו בנושאים רבים אחרים, עצם זיהוי התופעה, מתן שם וחקיקות יפות לא מונע את העולם להתנהג כדרכו ומנהגו מאז ומתמיד. כך יש לנו קמפיינים נגד עבדות, לצד החמרה של העבדות החרופה והסחר בבני אדם, כך שאדם כבר חושב שאולי כדאי לפחות לחזור למציאות הגלויה של המשפט הקדום (העברי, במקרה שלנו) להכיר במוסד הזה, אך לפחות לסייג אותו, ולהתמקד באכיפה יעילה של תנאי העבר, במקום לשחק חתול ועכבר עם סוחרי האדם שתמיד מוצאים דרך לחזור לסורם.

כך בנושא מעמד הילד, לצד אמנות נאורות בכינוסים בינלאומיים מתקיימת מציאות קשה מאד של שימוש בילדים, בכל מיני הסוואות וצורות מתוחכמות. אחת החזיתות הסוערות בתחום זה, בעולם כולו, נוגעת לנגע "גיוס ילדים" לשירות צבאי, זה נחשב לתת סעיף של עבדות והפרת זכויות אדם קשה במיוחד מאחר שהיא סיטונית ובמדינות מסויימות נעשות פי חוק מדינה.

רשימה פה "ברשימות" של סיון טולדנו החזירה אותי לנשוא. טולדנו חשף מידע שלא ידעתי עליו, וזה תוכנית קדם צבאיות של יחידות מודיעין בצה"ל, המטפחות כבר קאדר חניכים מגיל….13. לתוכניות האלה תמיד יש שם יפה, וחזות תמימה, המסווה את עצם הענייו, והוא גיוס ילדים לשירות צבאי ממלכתי, דבר חמור ואסור בתכלית האיסור. ישראל ספגה תלונה על גיוס ילדים בקשר לאי הפיקוח על המתרחש בשטחים, וכן על…הגדנע, אותו שיעור שכולנו זוכרים מילדותנו שבו השתוללנו ולמדנו לקשור קשירות חבל, אך בעיקר התעללנו במדריכים שלקחו עצמם ברצינות.

נושא נוסף שהועלה בפורומים בינלאומיים הוא החדירה של מגייסים מצה"ל לתיכונים, בצורה מוסדרת כדי להרביץ מוטיבציה ולסחור במרכולתם לנוער הרך.

בארץ, מפאת הצייתנות המלאה לצה"ל, לא מעזים לקרוא לילד…בשמו. מתווכחים על נושאים חינוכיים, ("האם זה חינוכי להכניס קצינים לבית ספר") במקום להתמקד בצד של זכויות הילד וזכויות אדם. כמובן, ברגע שהשוליים זזים (כלומר, סולחים להפרות הקטנות והחביבות), החריגות זזות איתם, כלומר, שלא ישלה עצמו אדם בישראל, הצבא מתעסק עם ילדים גם יותר קטנים, והדברים שנעשים הם חמורים מאד. השאלה אינה לפיכך אם צה"ל הוא חלופה חינוכית ראויה למערכת ההוראה הממלכתית, אלא אם מכירת ילדים לעבדות לפני גיל הבגרות שלהם, ולא לפי חוק שירות בטחון, היא חוקית ועד כמה היא מהווה התעללות בילדים, הזנחה שיטתית, וניצול מחפיר של כוח. בישראל נהפכו היוצרות ורבים אינם יודעים כלל שהמוצא ההסטורי והחוקי של חוק שירות בטחון הוא מהחקיקה בנוגע לעבדות חוקית. שירות בטחון כפוי הוא עבדות שהיא סייג לאיסור הכללי שהוטל במאות האחרונות. הרעיון הוא צמצום החריג ולא הפיכת העבדות לסבבה, וניסיון נועז לכרסם באיסורים עליה, בתירוצים שונים. התוכנית שעליה סיפר טולדנו נידמה לי מסחרית יותר מאשר בטחונית, כלומר, את שירותי המודיעין הממוחשב אפשר לרכוש בכסף בשוק הפרטי, והכשרת חיילים בתחום זה מהווה חיסכון כספי בלבד, ואין לה קשר לצרכי בטחון במובן המקורי, של חייל הדרוש לאיוש טנק מול טנקים של האויב בגבולות המולדת. רוב עיסוקו של צהל היום הוא כלכלי, כך שהנזילה מהמונח "בטחון" ל"רווחה כלכלית (של בכירים, על חשבון החפ"ש) מתרחבת כל הזמן מכובסת בכל מיני מונחים כמו "תלפיות" ו"נחשון".

זנות ילדים

הענף המקביל, והדומה במקצת, לעבדות ילדים בשירות הצבאות, הוא זנות ילדים, חלק מסחר בבני אדם, לעיתים לצרכי עבודה לעיתים לצרכים מסחריים אחרים, או אף לאומיים. ענף הניצול המסחרי של ילדים בתעשיית המין מגלגל מליארדים רבים, ובישראל עוד יעניקו לסוחרים בקרוב מעמד של "מפעל מאושר" או "יצואן מצטיין", שיקבל לחיצת יד מנתניהו, אשר על אוצר היהודים והוא גם הבוס הלא מעורער של סוחרי וקבלני האדם בישראל.

זנות ילדים כמו גיוס ילדים לצבא נובע משיבוש דומה מאד של הקהילה הבוגרת לילדים, כלומר, במקום להקדיש משאבים לטובת הילדים, מקדישים את הילדים לטובת הקהילה הבוגרת, עולם הפוך. כך ניצול צרכים מיניים, כלכליים או בטחוניים, למעשה מדובר באותה גברת בשינוי אדרת.

למעשה אין הבדל מוסרי בין שני סוגי הניצול, הגם שצה"ל חושב שיש לו הצדקה עליונה יותר מאשר סוחר זונות, אך אין זו הצדקה שיטתית אלא הצדקה הנובעת מפריטה על חרדות קיומיות. כמובן, במצב של איום קיומי, אין מקפידים על זכויות הילד, ובמלחמות הישרדות ילדים שימשו כחיילים, ולמעשה משתמשים בכל דבר שאפשר, אך לא זה המצב בישראל, ולכן הצידוק להשתמש כיום בילדים זהה לצידוק שיש להורים המוכרים את ביתם לסוחר זונות, כדי להציל את היחידה המשפחתית ממצב כלכלי לא נוח. זה צידוק מפוקפק מאד אם ובמידה שיש חלופה.

משטרה בבית ספר

סימן נוסף להתפרקות ערכים שכזו הוא ההחלטה להכניס משטרה לחדרי הלימוד, באמצעות מצלמות בטחון וגם סגל שיטור הבא "להכניס גבולות" לחינוך, ולמנוע אלימות בלתי נסבלת של ילדים זה נגד זה, וגם…נגד סגל החינוך בעצמו, כפי ששמענו לא אחת.

זהו שלב נוסף בחציית הגבולות של המדינה והקהילה הבוגרת בתפיסת תפקידה כלפי ילדים, במקום נתינה – שימוש , שיטור וגיוס. כל זה שייך יותר לואקום שנוצר במערכת החברתית בישראל שאינה יכולה כבר להעביר ערכים וחינוך, מפאת השיסוע וגם השחיתות הגלויה בכל מקום, שהופכת כל ניסיון להקנות ערכים לפתטי וצבוע במיוחד.

מה שנותר הוא בעצם להקצות כוח אדם לפי צרכי הקולחוז (הנידמה כחופשי ואינו כזה), מי לצבא, מי למשטרה, מי לזנות, ומי לעבודות שירות ומי לנבחרת ישראל בטניס. לשם כך אין צורך במורים וחינוך, אפשר באמת להכניס מייד צבא, משטרה וקבלני כ"א (או סוחרי זונות, לא חשוב, גם זו פרנסה), ולחלק את הסחורה לפי הנתונים. במצב כזה, אכן תוכניות הכשרה צבאית מודיעין הן פתרון לא רע למי שאינו מיליונר. רק שלא יחשבו ההורים שמסלילים את עצמם לצמרת באמצעות הנחשונים והתלפיות שאינם פוגעים בילדיהם בתהליך ה SOCIAL CLIMBING שלהם. עדיף, וכך קובע גם החוק (ואפילו ההלכה) שעד גיל בגרות, יעסקו הילדים בעניינים שילדים עוסקים בהם, או ימלאו ראשיהם בספרים ולימודים. אחרי כן ? שימכרו את עצמם לתלפיות אם הם רוצים, כל אדם אחראי להחלטותיו, בתנאי שמעמידים לפניו בחירה וחירות וכבוד.

הקושי הפנימי

אם אני בוחנת את הנקודה הפנימית במצב הזה, כלומר, מדוע בישראל נשענים הבוגרים על הילדים ומשתמשים בהם, הרי  הדברים מתחילים הרבה קודם, ביחס ההיררכי בתוך החברה, ותחושת האפסות וחוסר האונים של ההורים לייצר לעצמם את החיים שהם רוצים, ולהעביר לילדיהם את הנחלה, הרוחנית והפיסית שיצרו.  אני נתקלת בהרבה הורים, שעבורם ילדיהם הם חלק ממערך הסד"כ לניהול קרבות, והם מפצים או אמורים לפצות את ההורה על החדלון שלו. מעט מאד ילדים מרגישים שהם "בגן עדן" של הילדות, שבו מותר להיות תמים, בלתי מועסק, משועשע ומשחק ויצירתי.

אנשים מוכים נוטים להכות או לשלוח את הילדים שלהם להרביץ. בעיני זה אותו דבר.

ובלי צד חיובי אי אפשר

חרף כל מילות הגנאי כאן, אני רואה במצב הנוכחי שיפור מהמצב הקודם בישראל, שבו היו המון "תונכיות להקניית ערכים דמוקרטיים" , והרבה זיבולים (סליחה על הביטוי האקדמי) אך בפועל הצבא גייס ילדים, ביצע פשעים נגד האנשות והפרות זכויות אדם חמורות נגד ילדים, באופן שמודר והוכחש והטיל עומס מוחלט על בודדים ושקופים. זה היה המצב תחת "האליטה" הקודמת, שרובנו לא מתאבלים על קריסתה.

ככל שיש גיוס ילדים בישראל, ככל שיש הסללה רק דרך צה"ל, ככל שבמילא הערך החינוכי היחיד שהוא משותף ורחב הוא גזענות ומיליטריזם, כדאי שהדברים יהיו גלויים, וכך יתרחב מאד בסיס הניצול כך שיתחלק בסופו של דבר בצורה צודקת יותר על כולם.  ההסדר הצבוע הקודם היה שצה"ל חופשי לשעבד אוכלוסיות שלמות "שקופות", ואילו באליתה יש "כיסים" שוויצריים של בתי ספר "דמוקרטיים ואמנותיים" נטולי מגע עם הלכלוך שמסביב. אני הועסקתי כמה שנים טובות (כלכלית…) בפיתוח תוכניות ללימוד אזרחות ודמוקרטיה מן הסוג שעכשיו הוחלף על ידי "חיל המודיעין" וקציניו. האמת ? עדיף כך. התוכניות הקודמות, מומנו בעקיפין על ידי צה"ל, רוב המנהלות יפות הנפש היו נשואות לקצינים בקבע, והקומבינה הסכיזופרנית המוכרת, של "תא"ל בעזה שנשוי עם ראש החוג למגדר ודמוקרטיה" (אשתו). ככה אוכלים מהסיר של הכיבוש, ומקבלים כבוד של סרבנים ונאורים.

בתפר של הצביעות נפלו הרבה "שקופים" חלל, כי הרי אין מדברים על מה שלא יפה ולא ניראה טוב. ניתוח דומה הייתי מיישמת על פרשת"מכתב הרבנים", עדיף בחוץ וגלוי, תוך עימות עם המראה שמציבות עובדות אלה בפניה של החברה הנאורה, שגם היא גזענית ומיליטריסטית, רק רוצה להיראות אחרת, ובעיקר רוצה לקיים לה כיסים אחרים, על חשבון ההכחשה וההחשכה של ציבורים אחרים, בלתי ניראים ונשמעים.

כניראה נכון המשפט, צריך להיות יותר רע כדי שיהיה יותר טוב. יצא החושך לאור, וכך יותמר. כל עוד הוא בחושך, אין לו סיכוי להשתנות. ככלל מאחר שכולנו עובדים עבור צה"ל, עדיף שגיוס הנער או הנערה יהיה רשמי, וכמה שיותר מהר, כדי שיצבור יותר נקודות לפנסיה…

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורטל  On 20/12/2010 at 15:04

    אין ספק שבמדינה שלנו החינוך הוא מכשיר בידי הצבא. ההסבר הוא ש"אין לנו ברירה אחרת,אנחנו לא מדינה שיש לה פריבילגיה לא להתגייס". לכן נושא הגיוס לצבא הופך להיות לאחד העיסוקים המרכזיים שבית הספר מחנך אליו, בעיקר בשכבת י"ב. חושפים את התלמידים כל הזמן,בשיעורי חינוך ובביקורים ב"יום חילות" בלשכת הגיוס, בהצגות הממומנות על ידי אגפי הנוער והעיריות, הרצאות עם קצינים ועוד ועוד. גם אני,כמורה וכאזרח בוגר במדינה מחנכת לגיוס לצבא. בעיניי השתמטות היא חולה נוראית במדינה שבה הנטל אמור להתחלק עם כולם. מה שכן מפריע לי, זה המיליטנטיות שבה זה נעשה, הפאתוס סביב זה, האדרת הצבא וה"טוב למות בעד ארצנו". נראה לי שלפעמים מרוב כוונות טובות, להכשיר את הנוער שלנו לתרומה צבאית משמעותית, אנחנו משתיקים קולות נוספים באוכלוסיה שראוי להם להישמע גם אם אינם עולים בקנה אחד עם הרוב.

    • irity  On 20/12/2010 at 16:21

      תודה אורטל, מסכימה עם כל מילה שלך.

      לגבי ההשתמטות, יש על מה לדון, שכן הממשלה פטרה למעשה כמעט חצי מהאוכלוסיה משירות צבאי, והכשירה מתן קצבאות בה בעת. כלומר, עקרון השוויון כניראה מעולם לא התקיים אלא כססמא. ולכן, אין לנקוט אפליה כלפי מגזרי השתלטות שאינם חרדים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: