השניות הנורמטיבית, ועורך דין ויינרוט

 

מורי ורבותי

 

קראתי היום בצער על כתב האישום שהוגש נגד מורי לשעבר עו"ד ויינרוט, אף שהיה "מורה מן החוץ" בסמינר קטן לתואר שני, הוא זכור לי כ"ליגה אחרת" משאר המרצים המשמימים. על הנוסטלגיה משפיע גם הציון הגבוה שקיבלתי כמובן בסמינריון (100 נקי), שבו הגשתי עבודה על היישובים הלא חוקיים של הבדואים, והמלכודת שהציבה להם המדינה באמצעות חוק התכנון והבניה, וגם חוקי המקרקעין הסבוכים.

 

ימים ומים חלפו בירקון, ומאז רבים מאלה שניראו לי "אילנות גבוהים" ניראים לי היום כאנשים שלא הייתי שולחת אף אחד ללמוד אצלם אפילו שיעורים פרטיים בחשבון לכיתה ה'. אוריאל רייכמן, המורה למקרקעין ואחרי כן הדיקאן המהולל הקים את המכללה הבעייתית ביותר בעיני (הבינתחומי) שהכניסה רוח רעה לא רק לעולם המשפט אלא לחברה ולכלכה (באקדמיה). קלגסבלד, חביב הבנות, התפרסם בנסיבות ממש לא מחמיאות ואף בילה בכלא זמן לא מבוטל. אחרים נהיו שופטים, ואחרים – עורכי דין מהוללים. מבין הקולקציה כולה נחרטו במוחי כאנשים ראויים ללמוד מהם, אריאל רוזנצבי (ז"ל), השופט שלמה לוין (יבדלא) שאמנם לימד חומר משעמם לאללה (דיון אזרחי) אבל ניכר שהוא אדם מבריק אפילו בנסיבות קשה אלה, וגם המתרגל שלו היה אדם משכמו (שעכשיו הוא שופט, רמי אמיר). ויינרוט, כאמור, זכור לטוב, וזהו פחות או יותר. כל השאר אולי ידעו את החומר שלהם, אבל מפלס העומק האינטלקטואלי שלהם לא היה מרשים במיוחד. הציונים שלי שיקפו את רמת העניין שלי, או ציון נמוך מאד (שבעים וחמש כזה) או מאה נקי בכמה מקצועות שאהבתי ללמוד (מקרקעין, מסוי תאגידים, ומשפט עברי. OF ALL ISSUES).

 

שכשוך בין השועים

האישום נגד ווינרוט מעניין מכל מיני סיבות, בעיקר הוא חושף יותר את הסיכון כיום להתעסק עם לקוחות גדולים מן הסוג של גאידמק וצרנוי, שעלולים לסבך גם את עורכי הדין שלהם לבלי מוצא, וגם יש מי ש"מחפש אותם" ויפעיל לחץ על כל מי שצריך כדי לסגור עניינים.

אינני דואגת לויינרוט אבל ידיעה צדה את עיני וגרמה לחושי הקונספירציה הרדומים שלי להתעורר. ויינרוט לקח על עצמו את הייצוג בתביעה המאד רגישה ובעייתית (שלא לאמר עתירת סיכונים) בשם "רכוש נרצחי השואה" נגד בנק לאומי. כעת, כאשר מעייניו נתונים להגנה על שמו הטוב, העניין שוב יידחה, לשמחת בנק לאומי הרוקד על הדם ומהווה סרבן סדרתי להחזרת כספים לאנשים שכבר הנכדים שלהם זקנים למדי.

פרשת בל"ל היא מסוג הפרשות שיכולות להתחיל כדור שלג, וגם אם עורך הדין הוא צדיק יחסית, לא קשה למצוא נפילות, אם מחפשים, זוהי עבודה מלוכלכת מטיבה המהלכת על גבול החוק.

אינני באה להגן על ויינרוט, אני משערת שאם הוגש כתב אישום, משהו לא תקין אירע, ויתכן שעדיף היה לווינרוט למשוך ידו מייצוגו של ויטה, בזמן שהוא מייצג מולו לקוחות בעלי רקורד בעייתי בתחום המס. כמובן שגם שוקי ויטה וגם ויינרוט יכולים לגזור ולהדביק את המאמרים של זאב סגל על ג'קי סרוב המסכן, ולטעון שהם חשו מאויימים. לדעתי, יותר אמין לטעון שמפחדים (בצורה אפילו מובלעת ולא מודעת לחלוטין) מגאידמק וצרנוי מאשר מאבוטבול, בנסיבות של טיפול רפואי זניח. הכי אמין זה לטעון לאימה של חיים ומוות מבנק לאומי למשל, אימה היכולה לגרום לטעויות אנוש קשות, מחמת הרעד והחיל המתמיד. אלה גופים ואנשים מסוכנים הרבה יותר מאבוטבול, עם כל הכבוד למאפיונר הנכבד הזה.

בקיצור, מסוכן היום להיכנס למאפיה של "המלבינים" מבנק הפועלים, מול בל"ל וכספי השואה, וכל אלה מול רשות המסים, (שולה זקן, זוכרים ? השוחד בחו"ל של תעש ותע"א, זוכרים ? העולם התחתון ברשות המיסים זוכרים ?) שמיום ליום נראה כאילו הם פשוט עושים שם חוכא ואטלולא מהחוק ומכל מנהל תקין, ויש להניח שגורמים שונים משונים מושכים שם בחוטים.

יתכן שגם הנורמות נדבקות למי שמתעסק בבוץ הזה, אפילו אם הוא מומחה ל"שניות הנורמטיבית" הזו, ומלמד עליה בבתי אולפנא מתקדמים.

 

נרצחי השואה, מה יהיה ?

זה מחזיר לשאלה אם מישהו בקליבר של ויינרוט ייכנס עכשיו בנעליו להמשיך ולשדרג את המאבק המביש בשם נרצחי השואה מול בנק של גנבים.

כבר כתבתי, לפני שלוש וארבע שנים, תוך ציטוטים ואסמכתאות (ויש בשפע בועדת החקירה של המדינה) שבנק לאומי גנב פקדונות שמנים של אנשים שנרצחו על ידי הנאצים, ושמו מבטחם באחיהם הציונים, שלפחות יצילו את שארית נכסיהם, ויתנו לשאירים ולאודים המוצלים. כאמור, לאחר שאתר המניות של הגואיש קולוניאל טרסט הועלה לאינטרנט לפי דרישת המדינה, מצאתי שם מניות יסוד גם בבעלות דוד של אמי, מבלארוס (שנרצח על ידי הנאצים בטבח באבי יאר), וגם מניות ע"ש אב-סבי, שרכש אותן בארץ כאשר כבר גר כאן, בשלהי המאה התשע עשרה וגר בזכרון יעקב, אז.  תמוה הדבר שמסמכים אלה לא הובאו לידיעת היורשים עד לועדת החקירה לאחרונה. תמוה יותר שאי אפשר לדעת אם מעבר למניות יסוד בבנק, היו גם פקדונות. הטפסים שמעביר בל"ל למי שטוען ומבקש חיפוש, הם גרועים וסבוכים ומרתיעים. כמובן, הבנק כבר מזכיר שצריך רשימה וחתימה של כל היורשים (תארו לכם, כל היורשים של אב-סבי, למשל, או של דוד אמי, מלפני מאה שנה). הבנק מייד טען שהוא לא גנב את הריביות, כי הכסף היה בלונדון והם לא שילמו ריבית (WTF), הכל מצחין ומסריח ומהווה תיבת פנדורה שתוריד את כל המדינה ביגון לשאול, ובצדק.

לבנק יש אינטרס קיומי ממש למשוך ולמסמס את הנושא, לא רק מפאת שמדובר בסכומי עתק שנמצאים בבסיס התשתית של הבנק, אלא שלל הפרשיות שיצמחו מתביעה כזו. האחת, למשל, היא איתור והטלת אחריות על הגנבים הספציפיים. כך למשל, במשפחה שלי אני תוהה אם אח מסויים של המנוח מבלארוס, שהפך פתאום לדירקטור ומוישה גרויס (ללא כל השכלה כלכלית ובכלל) בבל"ל, לא "ניכס" את הירושה ככה, לעצמו, כדי להתקדם ולהעלות את משפחתו על מסלול של דרך אל העושר. יתכן אף שהיו לו צידוקים, למנוח כניראה לא היו צאצאים בחיים (כולם שם נשרפו ונורו למוות), והיורשים האחרים, במעמדו, היו לכאורה מסודרים, חלק בקיבוצים (פעם זה נחשב מסודר), חלק באמריקע, וכולי. אולי זו השערה בעלמא, אבל אני משערת שהיו מקרים כאלה בשפע, של "ניכוס" כספים, וסיוע להעלמת כספים שהזניק אנשים למעלה. לאלה יש אינטרס למנוע בכל מחיר חיטוטים. דבר שני, והוא הכי חשוב, זה שמו של בנק זה בעולם כולו, ובעולם היהודי לדראון עולם., לאחר שישראל וארגונים יהודיים ביצעו מעקבים ותביעות נגד בנקים שוויצרים, תאגידים גרמנים וצרפתיים, וכל מי שבעקיפין נהנה מהשואה ומהרכוש הרב שהוחרם ונגנב, איזה פרצוף יהיה לבנק ה ל א ו מ י  של ישראל אם יתברר שמכל הגנבים הוא הגרוע והאכזר ביותר.

 

נקודה למחשבה, בעניין כולו.

 

 

–ו….שנה אזרחית מעולה ושמחה !

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידו לם  On 31/12/2009 at 23:03

    הוא משל לכול החברה הדקדנטית שממנה הוא בא.

  • אורה  On 31/12/2009 at 23:33

    איריס, מעניין כי כששמעתי על וינרוט הרמתי גבה ומיד ניסיתי לחשוב מי מנסה להפיל אותו. הפרשנות שלך על בנק לאומי מתקבלת ביותר על הדעת, מה עוד שהבנק (לפחות בעבר) מיוצג על ידי עורך הדין הדוחה והאופורטוניסט רם כספי שלא בוחל באמצעים. קרה שפעם הייתי בישיבה סגורה של ועדה בכנסת בהשתתפותו של כספי וראיתי את התנהלותו בעניין כספי ניצולי השואה. זה היה כשקולט אביטל ניסתה לנהל את המלחמה בנושא והקדישה לכך המון רצון טוב. בישיבה לא היו ערים לכך שיש עתונאית שנוכחת בדיונים, וכך נחשפתי לצדדים המכוערים של התנהלות בנק לאומי בפרשה (וגם פרסמתי, אלא שאין לי דרך לחפש עכשיו את הדברים). וינרוט, מאידך, הרשים אותי כאדם הגון, אבל כך גם חשבתי על הירשזון (באמת). אני מקווה שבכל זאת יתבררו הדברים נגדו כמוטעים.

  • יוסי דר  On 01/01/2010 at 09:09

    קראתי את כתב האישום.
    ויינרוט בבעייה מכמה בחינות:
    האישומים נגדו.
    האישומים נגד שוקי ויטה.
    (כלומר, גם אם נניח שביהמ"ש ירצה להתגמש כלפי וינרוט – ידיו יהיו כבולות במידה רבה בגלל האישומים נגד השותף. אמנם עקרונית ניתן לזכות את המשחד ולהרשיע את המשוחד, אבל זה כבר מסובך – במיוחד בתיק מתוקשר).

    נוסף לכך יש אישום על הלבנת הון, ושם המסמכים מדברים נגד וינרוט.

    ומעל כל האישומים מרחפת העובדה שמדובר בסכומי כסף לא מבוטלים. הציבור מתקשה לעכל שכר טירחה של 30 מיליון עבור עבודה של שעתיים, וזה יוצר יחס ציבורי שלילי שעלול לפעול נגד וינרוט גם בביהמ"ש.

  • חנוך גיסר  On 01/01/2010 at 10:05

    נמצא בליגה הבכירה של עורכי הדין בישראל.
    לו הייתי נפגש עם הנבחרת הזו הייתי שואל אותם:
    "נכון שלכל נאשם/חשוד יש זכות להגנה המשפטית הטובה ביותר, אבל היכן כתוב שעו"ד חייב לקחת על עצמו תיק מסוים?"

    לנושא בל"ל וכספי נרצחי השואה:
    עד שלא ישחרר בל"ל ("בנק לאומי לישראל !) את אחרון המרקים שחבויים במרתפיו ויגלה לאור יום את האחראים לנסיונות ההעלמה של כספים אלו – אל לנו, הישראלים והיהודים לבוא בטענות לאף מוסד פיננסי בעולם ולאף מדינה שהם משתייכים אליה.
    יש לטפל בבושה (הנוראית) שלנו קודם כל ולפני הכל, ויפה שעה אחת קודם!

  • איריס  On 01/01/2010 at 13:26

    @אורה, אני לא יודעת אם הפילו אותו זה הביטוי הנכון, כיון שהוא כניראה שיתף פעולה ב"נפילה", אם כי זה לא סותר כמובן. אבל בהחלט יש דינמיקות כאלה, שגופים גדולים משקיעים הון לא יאומן בלהפיל מישהו, הוא יפול, כל אחד.

    @יוסי
    שלושים מיליון ? אני באמת תוהה אם זה יכול להתפרש בכלל כשכר טירחה. באמת בעיה. באשר להלבנת הון, זה דומה להטרדה מינית, כולם עושים, השאלה על מי מתלבשים. שוב, המדינה נתנה אוקיי להלבין כיון שהיא עושה זאת בכל מיני צורות, כלומר, כל תעשית הפילנתרופיה האמריקאית היא סוג של הלבנת הון, ולא רק פילנתרופיה אלא עוד דברים. יש קופות שחורות, יש הרבה כסף שהמדינה מאפשרת להעביר בצורה כזו כדי לבצע עבירות שלא לייחוס, ורכישות, וסחר שונה ומשונה. אני לא יודעת מה נסיבות המקרה שלו, אבל ברגע שמדברים על הליגות הגבוהות של עורכי דין, חלקם משמשים צינור לכל מיני דברים.ף אני הראשונה בעד להפסיק את זה, אבל השאלה איך, ומי צריך להיות ה"יראו וייראו" ואני מקווה שאישום זה יוביל לפתיחת נושאים נוספים שבטח ויינרוט וציוותו ישחררו כדי להחזיק את החמידוס של אחרים, כדי שהאחרים יפעלו בשבילם להסיר את האיום המשפטי. פרשת דני כהן המפורסם ואשכול עורכי הדין המושחתים סביבו הוכיחה שבסופו של דבר סוגרים דיל של המאפיה, שתיקה מול שתיקה.
    אבל גם מהפירורים בדרך והרמיזות, נשכיל.

    @ חנוך, אני אתך. הצידוק הזה שמשמיעים עורכי דין מסויימים כאילו הם הממונים העולמיים על זכות הייצוג, מצחינה, אבל כניראה שמצליחה ציבורית לבצע ספין על התהיות המוצדקות.

    בלל והנרצחים , בהחלט עילה מספקת לחורבן בית שלישי, ואגב זה לא רק מרקים, יש ליש"ט וזלוטי גם

  • nachum  On 01/01/2010 at 14:33

    W. is so smart that he will be found cleaner than clean. and let me hear how much money was given to the ban before 100 years.

  • יוסי דר  On 01/01/2010 at 15:32

    -30 מיליון האלה ממלכדים את וינרוט גם מבחינה זאת שהוא לקח משוקי ויטה שכ"ט 20 אלף עבור ייצוג בביה"ד לעבודה (בשני עניינים אחרים הוא טיפל לו בחינם).
    עו"ד סביר שלוקח מיליונים על תיק אחד לא מטפל בייצוג בתיקים של 20 אלף – אלא אם יש לו סיבה מיוחדת לכך.
    ויתרה מכך, וינרוט פרס לויטה את ה-20 אלף ל-20 תשלומים – מה שמושך לכיוון החשד ששכה"ט הזה ניגבה לצורך מראית עין בלבד.
    שלא לדבר על כך שוינרוט דרש מויטה את שכה"ט רק לאחר שויטה סגר לו את השומות של האוליגרכים.

  • איריס  On 01/01/2010 at 15:46

    חשבתי שעשרים אלף זה המון כסף…

    זה לא טיעון מספיק. הוא גם רשאי לא לגבות כלום. השאלה היא אם היו חילופי טובת הנאה, בקשר ללקוחות. ניראה לי כמעט בלתי אפשרי להוכיח זאת אלא אם כן יש הקלטות סתר או שאחד מכר את השני בחקירות. או שאחד הלקוחות המפוקפקים, מה שיותר סביר, הפליל את שניהם על יסוד איזה התבטאות כללית כמו "אני יכול לסדר לך שומה אחלה אצל החבר שלי ויטה".

    על מה היה השלושים מיליון ? מעניין יותר מסיפורי אוסם וויטה.

  • איריס  On 01/01/2010 at 15:53

    דונט בי סו שור. זה לא קשור לשכל שיש או אין לויינרוט, זה כניראה קשור לראיות שיש או אין לתביעה. אם יש ראיות מן הסוג הקובר, אז שום דבר לא יעזור לו, חוץ מההצעה שלי לטעון ל"הגנת גקי סרוב", ולהצביע על חששות כלליים ואיומים מעצם היות החיים בישראל רוויי מתח ומלחמות. עשוי להצליח, כי היו סביבו כרישים.

    נאמר אם הוא מביא איזה מאפיונר קווקזי מהחבורה של צרנוי או גאידמק להוכיח שאמרו לו "או שאני לא משלם מס הכנסה או שהגוף שלך מתקצר בכמה סנטים" או משהו כזה, אז הוא אמור להיות משוחרר עם מדליה, מקסימום עבודות שרות באיזה ספא יוקרתי. וגם ישאירו לו את המיליונים שכ"ט שקיבל מתוך אימה בלבד, וגבה אותם רק כדי שהמפיונרים לא יחשדו בו שהוא לא חבר שלהם.

    לגבי הבנק, לא ערכתי חישובים, למה אתה רוצה ליצג אותי מול בל"ל ? אי אפשר להגיש תביעות, זה כל ההישג הגדול של בלל. אסור להגיש תביעה גם אם יש לך צילומים של הכסף בכספת שלהם עם השם שלך. כי ועדת החקירה מחייבת שהתביעות היחידות יוגשו דרך ההוא ודרך הזה, בקיצור, כלאם פאדי.

    לגבי כסף אני לא יודעת, אבל יותר מעניין אותי רישום האדמות של נרצחי השואה שנגגלו גם כן, יש לי הרגשה שיש שם הפתעות למכביר.
    עצוב שחצי מליון יהודי בלארוס אוקראינה וכולי, גם נרצחו בברוטליות, גם כל רכושם נגנב שם על ידי המקומיים, השאר על ידי הציונים, והגרמנים לא לקחו אחריות עדיין על הטבח הזה, במובן של פספורטים, פיצויים וכולי. מבחינתם זה "על הדרך".

  • יוסי דר  On 01/01/2010 at 16:05

    זהו, שאילו הוא לא היה גובה כלום אולי היה יכול להסביר זאת יותר טוב.

    השלושים מיליון היו שכ"ט ששילמו לו שני אוליגרכים (גאידמק וצ'רנוי – 15 כ"א) כדי שיסגור להם שומות אצל שוקי ויטה (והכל בזמן ובמקביל לכך שוינרוט מטפל בענייניו האישיים של ויטה).

  • יוסי דר  On 01/01/2010 at 16:11

    וחשוב כמובן לציין שהשומות נסגרו בנסיבות מפוקפקות ביותר כמפורט בכתב האישום.

  • יוסי דר  On 01/01/2010 at 19:49

    שכה"ט, כשלעצמו, אינו עבירה ואפילו אינו מסריח – גדול ככל שיהיה.

    העניין הוא שוינרוט פתח חשבון נאמנות על שם אדם אחר (שלטענתו כלל לא ידע על החשבון הזה ול הנאמנות), וזאת כדי להסתיר את העובדה שהחשבון נפתח לטובת גאידמק.
    בפתיחת החשבון, גאידמק לא הוזכר בשום צורה שהיא שיש לו קשר לחשבון הזה.
    בהמשך גאידמק הזרים לשם 30 מיליון שקל – 15 שכ"ט לוינרוט, ו-15 למס הכנסה לצורך סגירת התיק.
    בפתיחת חשבון הנאמנות הנ"ל על שם אדם אחר כדי להסתיר את בעלותו של גאידמק על הכספים עבר וינרוט על חוק איסור הלבנת הון.

    וינרוט משך משם את הכספים למטרות הנ"ל, והפקיד את שכה"ט שלו – לא בחשבון הרגיל, אלא בחשבון של חברה שהוא הקים לצורך העניין ושם הופקד שכה"ט.
    מה שמעניין הוא שעד תחילת קשריו של וינרוט עם ויטה הוא נישום אצל פקיד שומה 3 בת"א, ולאחר שהחלו הקשרים הוא החל לפתוח חברות לצורך הפקדות של כספים, והחברות הללו – איזה צירוף מיקרים – נישומו אצל שוקי ויטה שהיה אז פקיד שומה דן.
    אגב, העובדה שגאידמק נישום אצל ויטה היתה בניגוד לנהלי מס הכנסה. זאת כיוון שגאידמק היה צריך להיות נישום בירושלים או בחדרה (התגורר בקיסריה). לא היתה לו שום זיקה לפקיד שומה דן, אבל שוקי ויטה פתח לו תיק שומה אצלו כדי שהוא אישית ישום אותו.

    אבל זה הכסף הקטן. כי במסגרת סגירת תיק השומה של גאידמק אצל שוקי ויטה הוא הצהיר שיש לו מיליארד דולר, ושוקי ויטה קיבל את ההצהרה הזו כמות שהיא והקליד אותה לתיק – כל זאת מבלי שגאידמק נתבקש להראות בדל הוכחה או מסמך לקיומם של מיליארד הדולר הנ"ל.

    בצורה כזו צ'רנוי דיווח לשוקי ויטה על קיומם של 2 מיליארד דולר בלי שנדרש להוכיח את קיומם. הכל על סמך הבל פה.

    ברור שהסכומים המדווחים הללו מהווים מנוף להלבנה מארץ ההלבנות.

    אמרתי שסגירת השומות היתה מפוקפקת, וזאת בלשון המעטה.
    כך למשל, בזמן השומות של גאידמק הוא היה חשוד בעבירות אצל היחב"ל (בעניינים עם הצרפתים וכן בעניין החשדות להלבנה בבנק הפועלים סניף ירקון). על פי נהלי מס הכנסה, לפני סגירת שומה יש לבדוק מה קורה בתיקים אצל רשויות אחרות. שוקי ויטה הכניס לתיק השומה של גאידמק מזכר שלפיו ראש יחב"ל אינו רואה מניעה לסגירת השומה. ברור ששוקי ויטה משקר כיוון שאילו היה דובר אמת הוא היה מקפיד לקבל מיחב"ל נייר מסודר ולא מכניס לתיק נייר שהוא עצמו כתב.

    ואם נחזור לוינרוט, הטענה נגדו ששכה"ט שלו – 30 מיליון – היה תלוי בסגירת השומות אצל שוקי ויטה, ובו בזמן הוא טיפל בענייניו האישיים של ויטה.

    אילו ויטה היה נוהג על פי הנהלים ובאופן חוקי הבעייה היתה פחות חמורה, אבל על פי התיאורים בכתב האישום הוא נהג באופן מופקר ולאור היום, ואם הוא מופלל – יש בכך לחזק את הראיות גם נגד וינרוט.

    ככה זה בעבירות שותפות. המחשבה הפלילית שלך נלמדת לא רק מההתנהלות שלך, אלא גם מההתנהלות של השותפים שלך.

  • איריס  On 01/01/2010 at 20:00

    לעולם לא הייתי מביאה עצמי לקרוא את זה , וככה יש תקציר בהיר.

    עדיין לא משכנע. נכון, לא ממש נפלא, אבל ממש לא חורג מהמצוי, כולל "פרוטקציות" מסוג זה במס הכנסה. עדיין צריך להראות שניתנה טובת הנאה כדי לקבל דבר .
    שנית, לגבי הלבנת ההון, נכון שטכנית אם אתה פותח היום חשבון נאמנות ולא מדווח על הנאמן עברת על חוק איסור הלבנת הון, אבל זה עניין טכני, לא מוכחת פה הלבנת הון, אלא הפרה של התקנות המחייבות זאת (גם חשבון עו"ש עם מינוס צריך לדווח על נאמנים יש טופס מאז החוק וכולי).

    לגבי שוקי ויטה והמיליארדים, נשמע יותר רציני. יש לי רק תחושת בטן שאם אכן הוא קימבן להם הקלות, זה לא בגלל ויינרוט. ואולי פה טמון המיסתורין והתעלומה. יש גם להניח שלא ממש נדע מי ביקש ולמה. ואולי זה היה רק מעשה ציוני להקל עם משקיעים זרים ועולים חדשים ?

    בקיצור, סו פאר, לא נפלתי מהכיסא. חוץ מאשר לגבי הסכום עצמו. לא רע, יש כאלה שעושים כסף בעריכת דין.

  • שרון  On 01/01/2010 at 21:48

    שההגנה תוכיח שהסכום שוינרוט קיבל הוא בגדר "פרקטיקה מקובלת שחבל שהתביעה לא בדקה לפני שהגישה כתב אישום".

  • איריס  On 01/01/2010 at 22:56

    נו, את עוד יכולה להתחרט ולחזור לעשות מליונים.

    לדעתי האנשים האלה חיים כל כך רחוק מהאדם הממוצע שכניראה צריך לפעול בצורה דרסטית להחזיר אותם (ואת הכסף) לקרקע המציאות. כלומר, לפחות חלקים ממנו, לציבור.

    המעניין הוא שככל שהמיליונים רצים יותר למעלה, ככה ההתעקשות לא לשלם מס הכנסה היא נחושה יותר.

    מזכיר בהחלט את המשפט של ישו, שקל יותר לגמל לעבור בקוף המחט מאשר לאדם עשיר להיכנס לגן עדן

  • יוסי דר  On 02/01/2010 at 08:04

    שרון,

    יכול להיות שלקבל שכר טירחה בסך 30 מיליון זו פרקטיקה מקובלת אצל הרבה עורכי דין.

    אבל לא אצל וינרוט.

    כי עובדה היא ששכר הטירחה, בסך 30 מיליון, שקיבל וינרוט במקרה הזה, שווה בערכו לשכר הטירחה של *כל המשרד* של וינרוט – אותו וינרוט – במשך שנה שלמה.

  • יוסי דר  On 02/01/2010 at 09:22

    עובדה היא, איריס, שוינרוט הזרים את שכה"ט המסויים הזה לחשבון מיוחד של חברה שהקים לצורך כך.

    זה כשלעצמו אומר, שאפילו וינרוט עצמו לא ראה בכך פרקטיקה מקובלת.

    לגבי הסיפא שלך, אכן חשוב הגילוי הנאות של אנשי ציבור שנזקקים לשירותים משפטיים בענייניהם הפרטיים.

    אני זוכר מקרה שבו נשיא בימ"ש מחוזי ניהל תיק כשמולו שני עורכי הדין של שני הצדדים, והוא, השופט, לא גילה שאחד מעורכי הדין שהופיעו מולו הוא עורך דינו של השופט עצמו.

    גם אהרן ברק חטא בכך.

  • יוסי דר  On 02/01/2010 at 09:50

    השוחד:

    וינרוט טיפל עבור שוקי ויטה – בחינם – בבקשת חנינה לנשיא שימחוק את הרשעותיו (לויטה היה תיק תקיפה שעיכב את קידומו).

    וינרוט טיפל עבור שוקי שוקי ויטה – בחינם – גם מול היועץ המשפטי לממשלה לרבות השתתפות בישיבה אצל היועמ"ש.

    וכל הבחינם הזה היה במקביל לכך שויטה עוסק בשומות של הלקוחות הכבדים של וינרוט – כאשר שכר טירחתו של וינרוט (30 מיליון) תלוי בסגירת תיקי השומה.

    יש עוד אבל זה מספיק.

  • שרון  On 02/01/2010 at 11:21

    לחשוף הסכמי שכ"ט ע"מ לבסס את ההגנה של וינרוט.. יהיה שמח.
    לגבי עבירת השוחד, איני בקיאה בהלכותיה אבל הבנתי שהעניין נעוץ בשומות המס שנעשו ללא גיבוי במסמכים וע"ס הצהרות בלבד ללקוחות של וינרוט, שבתמורה שילשלו לידיו שכט בסכום שווה ערך להכנסה השנתית של משרדו. במקביל וינרוט יצג את ויטה תמורת תעריפים נמוכים.
    אני מבינה שביחסים בין הטייקונים לויטה וינרוט הוא מעין מתווך שחותך קופון, והמשחדים הם הטייקונים והמשוחד הוא ויטה? או שעצם הייצוג של ויטה בחצי חינם הופך את וינרוט לזה שמעניק טובת הנאה ולפיכך המשחד? יוסי, הבהר נא.
    כיצד העניין עם הייצוג הזול לויטה מהווה טובת הנאה? הרי אין כללים הקובעים תעריף מינימלי בייצוג כזה או שמא טעות בידי?!

  • איריס  On 02/01/2010 at 11:24

    השאלה היא אם שוקי ויטה נהג בלקוחות של ויינרוט יותר טוב מאחרים. אני לא בטוחה בזה בכלל. אם יבדקו את כל הקומבינות, יתברר עוד שהלקוחות של ויינרוט קיבלו יחס מחמיר במיוחד.

  • יוסי דר  On 02/01/2010 at 12:09

    שרון,

    שוקי ויטה היה מנוע קידום בגלל תיק תקיפה שרבץ על עברו.

    וינרוט פעל מול היועץ המשפטי לממשלה ומול נשיא המדינה להסיר את המכשול הזה מדרכו של שוקי ויטה כדי שיוכל להתקדם בעבודה.

    את זאת עשה וינרוט בחינם ובכך הוא נחשב לנותן השוחד.

    שוקי ויטה, שקיבל את השירותים המשפטיים הנ"ל בחינם מוינרוט, הינו מקבל השוחד.

    תמורת השוחד הזה סגר שוקי ויטה תיקי שומה ללקוחות כבדים של וינרוט (שכר הטירחה של וינרוט בסך 30 מיליון היה תלוי בכך ששוקי ויטה יסגור ללקוחותיו של וינרוט את תיקי השומה הנ"ל).

    כתב האישום מתאר בפירוט רב איך שוקי ויטה סגר את תיקי השומה בנסיבות מפוקפקות – תוך עקיפה חוזרת ונשנית של נהלי מס הכנסה, וזאת כדי להסתיר את נסיבות טיפולו בתיקים הללו.

    אכן, פקידי שומה למיניהם לא תמיד מקפידים על נהלי מס הכנסה, אבל כאן – המניע של שוקי ויטה היה מובהק – באשר הדבר נעשה לטובת לקוחותיו של וינרוט שנתן לו שירותים משפטיים בחינם.
    העובדה שויטה הכיר ללקוחותיו של וינרוט בהון של מיליארדי דולרים וזאת על סמך אמירתם בלבד – ללא כל מסמך שיוכיח קיומו של ההון הזה – עובדה זאת אומרת דרשני.

    נוסף לכל הנ"ל וינרוט ייצג את שוקי ויטה בבית הדין לעבודה תמורת שכר טירחה של 20 אלף שקל פרוסים על 20 תשלומים. הפרקליטות רואה גם בכך משום שוחד וטוענת ששכר הטירחה הזה ניגבה רק לשם מראית עין – כדי לטשטש את השוחד.
    אגב, וינרוט פנה אל ויטה ודרש ממנו את שכר הטירחה הזה רק *לאחר* שויטה כבר סגר ללקוחות של וינרוט את תיקי השומה – מה שמחזק את עמדת הפרקליטות בטענתה למראית עין ולנסיון טשטוש השוחד.

    מהם סיכוייו של וינרוט להחלץ מהתיק הזה?

    על פי האווירה הציבורית כיום הם לא מהמשופרים.

    נוסף לכך, הציבור יתקשה מאד להבין ולעכל מצב (שהוא אפשרי מבחינה משפטית), שבו שוקי ויטה יורשע ווינרוט יזוכה.

    כך או כך, זהו תיק שיעלה לבית המשפט העליון, ושם – לא בטוח שוינרוט אהוד במיוחד. מספיק שביניש תציב בראש ההרכב את השופט אדמונד לוי כדי לחסל את וינרוט סופית.

    ובקיצור – יש לוינרוט סיבות טובות לא לישון בלילה.

  • יוסי דר  On 02/01/2010 at 12:13

    איריס,

    כל האמירות שלך על שקשוקה וכו' הן כלליות מדיי אל מול כתב האישום המפורט.

    גם אם מה שאת אומרת נכון – הרי כשמישהו עולה ברשת סיפורי הפולקלור לא ממש עוזרים לו.

  • יוסי דר  On 02/01/2010 at 16:43

    איריס,

    קחי לדוגמא את חומרת האישום נגד וינרוט דווקא בסעיף של הלבנת ההון:

    בתחילת הטיפול בעניינו של גאידמק מסר לו וינרוט – בכתב – הצעת טיפול, ובה כתב לו בין היתר כי יחב"ל מבקש לקבל פרטים על חשבון הבנק של גאידמק כדי לחלט את הכספים שם – לרבות בהליך של עיקול לפני הרשעה.

    במילים אחרות, וינרוט ידע היטב – ואף נתן לכך ביטוי בכתב – שהרשויות רוצות לחלט את כספיו של גאידמק.

    למרות זאת, כלומר בגלל זאת, פתח וינרוט חשבון נאמנות – תוך הסתרת העובדה שגאידמק הוא הנהנה של החשבון (והזרים לשם 30 מיליון).

    על כך טוענת הפרקליטות בכתב האישום:

    "הנאשם (וינרוט) פעל כאמור לעיל במטרה להסתיר את זהותו של גאידמק כנהנה בחשבון הנאמנות, כדי להבטיח את העברת כספי גאידמק למטרות המנויות לעיל, לרבות תשלום שכר טרחתו, לבל ייתפסו על ידי הרשויות במסגרת החקירה וההליכים שננקטו נגד גאידמק.
    בעשותו את האמור באישום זה עשה הנאשם 2 פעולות ברכוש עבור גאידמק ולטובתו, תוך מסירת מידע כוזב באשר לזהות הנהנים בחשבון הנאמנות, במטרה לגרום לדיווח בלתי נכון של הבנק כנדרש בסעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון"

    אני מניח שאת מבינה את משמעות הדברים.
    היתה כאן הסתרה – לא סתם הסתרה בעלמא, אלא הסתרה במצב שהרשויות כבר יושבות על הזנב של גאידמק ומחפשות לחלט לו כסף – כפי שוינרוט עצמו ציין במפורש ובכתב.
    כלומר, שיש הבדל – מבחינת החומרה – בין מצב שבו נעשית הסתרה בלא שמתקיימת חקירה (או לפחות בלי שהמסתיר יודע על כך), לבין מצב שהמסתיר יודע בעליל שיש חקירה וכבר מחפשים את הכסף.

    וכל זה עוד לפני שמדברים על השוחד.

    אמרת כרעי תרנגולת?

  • איריס  On 02/01/2010 at 18:36

    זה הפך לדיון פרטי, אז אני נועלת.
    חן חן על הבהרת האישומים.

  • משה  On 03/01/2010 at 15:03

    אתה היחיד, מכל הכותבים שנתקלתי בהם, שנראה שמבין לעומק את נושא כתב האישום.

    תודה על ההבהרות. נראה שהסיכוי של ויינרוט להחלץ מכתב האישום הזה טמון בעיקר בעובדה שהוא ויינרוט (ונאשמים מסוגו נוטים ליהנות מהגנת ה"לא ידעתי, ואם ידעתי לא הבנתי, ואם הבנתי לא הפנמתי").

  • איריס  On 03/01/2010 at 15:26

    מותר לטקבק בזמן העבודה עבור ממשלת ישראל ?

    יוסי הבהיר יפה את האישום, אבל אתה מבהיר בקצרה שהסיכוי להרשעה אפסי, ולא חשוב למה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: