תזונה ובריאות; קרן השפע

 

 

בריאות

פעם הייתי כותבת גם על נטורופתיה ותזונה נכונה, אולי אחזור לזה קצת בזמן הקרוב.

 

קודם כל, כמה תובנות על "מחלוקת החלב". כשאנחנו היינו קטנים, כוס חלב היתה סמל הבריאות. לאחרונה מישהו כינה את החלב ומוצריו "אל קעידא" של התזונה. ישנה תנועה מתרחבת של מחרימי מוצרי חלב, ואני קצת מתלבטת בנושא.אי אפשר לשפוט את החלב בישראל בלי לקחת בחשבון שזה כבר כמעט לא חלב אלא תרכובת כימית מהונדסת. גם הפרות מסכנות, מקבלות כל מיני חומרים כדי להגביר באופן מלאכותי את התפוקה. מי שטועם את החלב באירופה חש מיידית בהבדל המשמעותי (בארצות הברית החלב די גרוע גם כן).

 

החלטתי בכל מקרה לקצץ כמעט לאפס את הצריכה ולראות איך זה משפיע.

 

ניקיון

 

לפני שמתחילים בדיאטות ומשטרי תזונה אימתניים כדאי לדעתי לבדוק טפילים ותולעים, לעולם אין לדעת מה מארח הגוף ומי בעצם גורם לנו לחשק עז למתוקים, לעיתים קרובות אלה תולעים. למי שיש ילדים עד גיל 10, או שהוא במגע עם כאלה, הסיכוי גדול מאד, וכמובן בעלי חיות מחמד למיניהן. לא תמיד מרגישים את התולעים מגרדות בפי הטבעת, כך ששווה לבדוק (משטח צואה קטן יגלה אותם).

 

כל משטר טוב חייב לכלול חיזוק הפלורה, כלומר פרוביוטיקה, גם זה לפעמים מוריד את החשקים לזבל בלי מאמץ. אני לא יודעת מה המוצרים הטובים בארץ, אבל בכל נושא התוספים, שאני לא מאמינה בו (רוב מוחלט של התוספים הנמכרים והויטמינים בכלל לא מתמוססים לתוך הדם, ויוצאים הישר החוצה, וחבל על הכסף), אבל כדאי למצוא יצרן אמין ובנושא זה הטריים עדיפים (אם כי המוכרים בחנויות נשבעים שיש שיטות ייבוש מתוחכמות שלא הורסות את החיידקים, אולי).

 

אלרגיות

בדיקת רקע הכרחית נוספת היא אלרגנים, וגם זה לפעמים מטעה. כבר שמעתי על אנשים שגילו במקרה שיש להם צליאק אחרי שנים של סבל שהם לא ידעו לפרש. אז קל וחומר אלרגיות קלות יותר, כמו סויה, בוטנים, שומשום וכיוצב, שמתבטאות ממילא רק באי נוחות בבטן, גזים, נפיחות, וכיוצב. האלרגיה יכולה בשקט להוציא את החשק לחיות, בלי שיודעים למה.  החשודים המיידיים הם חלב, סויה, גלוטן, תירס, בוטנים, ושומשום. אבל יש עוד.

 

בדיקות דם כלליות

עוד בטיפול עשר, בדיקות דם כלליות לגילוי אנמיה וחסרים בולטים, כמו ברזל וסידן וכולי. יכול לחסוך הרבה עוגמת נפש. במקרה כזה, לשנות את הצריכה של המזון בהתאם לחסרים המתגלים, יכול לפתור בעיות רבות בבת אחת.

למבוגרים יותר כדאי לבדוק גם שומנים, סוכרים ולחץ דם ולצרוך בהתאם. למשל, חוסר בברזל או B12 גורמים לתופעות איומות ונוראות, בזחילה מתמדת, וגם עייפות כתוצאה מחוסרים כאלה עלולה לגרום לצריכת סוכרים מיותרת או פחממות, כי מרגישים צורך לקבל "דלק" בזמן שזה לא ממש עוזר, כי זה לא ממש מה שצריך.

 

לבסוף…

בשלב ראשון, כדאי להוריד לחלוטין גלוטן, סוכר, חלב (זה קשה, נכון) ולצמצם במידת האפשר במזון משומר וחומרים מלאכותיים. זה אומר אוכל המורכב בעיקר מירקות, פירות ובשר. התוספת העיקרית הופכת להיות אורז ותפוחי אדמה בצורות שונות. אני לא מהמשוגעים, ולכן שום דבר לא מוחלט. "בלי גלוטן" משמעותו שאפשר בהחלט פיתה אחת ביום, או מנת פסטה אחת ביום, כלומר לא להשתולל.שמן זה בסדר.

 

אחרי שבועיים כאלה, לראות איך מרגישים, ולהחזיר בהדרגה את המודרים, ולבדוק מי הכי מעצבן ועושה הרגשה לא טובה. מגלים הרבה דברים על הקשר בין אוכל לנפש ולגוף.

 

—–

 

כתב חידה, כרגיל

 

או "קרן השפע"

 

היום התפרסם שנתן וולך, הסגן הנצחי של ראשי עירית תל אביב לדורותיהם, הורשע על פי הודאותיו בקשר ל"פרשת החניונים" (ראובן גרוס ושות). מן הדווח עולה שהאישום צומצם לבסוף בעיקר להנפקת אישורים מזוייפים ואסורים עבור גרוס, מטעם העיריה, על מנת שיוכל לייבא מולדבית. הא ותו לא.

למה לייבא ? מי המולדבית ? לשם מה נזקק לה מר גרוס ? האם גם וולך חגג ? כל זה נעלם מכתב החידה.

מכון הליווי הגדול ביותר בישראל, בחסות עיריית תל אביב, נותר כניראה לתמיד בחשיכת הקבר של הסודות הרקובים במיוחד. אני משערת שגם כמה מולדביות, כאלה ואחרות, נאלצו להצטרף לקבר הגדול, כדי שהגריסה תהיה הרמטית, ושכתוב ההסטוריה יהיה מושלם.

מעניין איך מרגישים וחיים ילדיו של גרוס היודעים ממה התפרנס אביהם בעצם, איך זה להיות צאצאים של סרסור שהילך כגביר ועבד על כל העולם. מן הראוי היה שיפרישו קרן מהון העתק שהוריש להם אביהם לפצות על מקצת הנזקים שהוא הותיר בישראל, כדי שהקארמה של הכסף המלוכלך הזה לא תרדוף אחריהם ואחר צאצאיהם לשילשים וריבעים.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גידי  On 29/12/2009 at 20:45

    כמי שזקוק לעניין מסיבות רפואיות טובות – הפרוביוטיקה הטובה ביותר שמצאתי היא קו-ביוטיק. זו חפיסת קרטון קטנה שנמצאת אצל הרוקחים ולא על המדף. מחירה לא זול אבל היא מכילה כמות גדולה מאוד של חיידקים מסוגים מגוונים.

    לכל מי שמחפש – הסתכלו גם על כמות החיידקים, גם על המגוון, שיהיה יותר מסוג אחד ואם אפשר יותר מארבעה.

  • איריס  On 29/12/2009 at 21:02

    אחפש בהחלט. השאלה אם קפסולות שומרות על החיידק "בחיים" , אני יודעת שלפחות פעם הסוג המועדף היו אלה שנשמרו בנוזל בקירור, חיים ממש.

  • איריס  On 29/12/2009 at 21:33

    ג'ארו דופילוס, המוצר העדיף. טרי ונשמר בקירור . אבל אבדוק עוד

  • אלה  On 30/12/2009 at 03:15

    מאוד מוזר לקרוא אותך כותבת על הנושאים האלה. לא זועם וכמעט שלא חתרני. משונה.
    לעניין החלב – דווקא בישראל בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים, גם מהזרם המרכזי של הרפואה, התחילו להסכים שחלב הוא לא כזה להיט. ופתאום כאן, בארה"ב, הרופאים שואלים אותי אם הילדים מקפידים לשתות לפחות שתי כוסות חלב ביום. שותים בבוקר, בקפיטריה של בית הספר, אחה"צ עם עוגיות ובערב לפני השינה. ככה ילד אמריקאי ממוצע . בחיי. ובקשר לענייני התזונה האחרים – יותר ויותר אני חושבת כמה קשה לאכול כמו שהיינו רוצים. ואני לא מדברת על משמעת. אלא על כסף וזמן.

  • גידי  On 30/12/2009 at 07:14

    היה המוצר הטוב מבחינתי עד שמצאתי את הקוביוטיק. הגארו מכיל מגוון גדול וכמות גדולה אבל הקוביוטיק מכיל כמות גדולה עוד יותר.
    אגב, שניהם קפסולות פשוטות ולא נשמרות בקירור.

  • איריס  On 30/12/2009 at 08:03

    @ אלה, אני חושבת שבעקרון מדובר יותר על מבוגרים מאשר על ילדים. אבל יש בחלב סידן שצריך, ועוד הרבה טוב. השאלה אם בחלב מוסיפים לך גם סיליקון כמו שהיה בתנובה לא מזמן, ועוד רעלים….
    כללית את צודקת, תזונה נכונה היום צורכת יותר מידי זמן. זו בעיה וגם כסף (התוספים בעיקר).
    אבל שווה את זה, כי לדברים יש מחיר אחרי כן …

    גידי
    יש כניראה כמה מוצרים של גארו, תסתכל באתר האמריקאי, מה שמוכרים שם נשמא בקירור והוא מוצר "טרי". בהחלט יתכן שלייצוא הם מוכרים גרסא יותר משומרת, שאינה טעונה קירור. זה בדיוק הבעיה, אני חיפשתי את הטרי.

  • אורה  On 30/12/2009 at 09:01

    כנראה שלא תפסיקי להפתיע אותי(: ואם מדברים כבר על תזונה- חשוב מאוד לאמר 'דגנים מלאים': אורז מלא, חיטה מלאה, עושים את ההבדל

  • איריס  On 30/12/2009 at 09:15

    זהו שעוד לא השתכנעתי בעצמי מ"המלא" הזה, אני צריכה לעשות בדיקה איך זה מרגיש לי. בעקרון המלא פחות טעים ופחות נוח לשימוש (אורז מלא למשל אורך פי שתיים זמן בישול ויש לו טעם ייחודי ומודגש המשנה את החויה לחלוטין. קניתי כמה פעמים פיתות מחיטה מלאה,וכתבתי על זה בפייסבוק, מה אומר, לא טעים בכלל. או אולי זה טעים בתור קרקר בריאות אבל זה לא פיתה. וכך הלאה. אני חושבת שצריך לעשות החלטות וסדרי עדיפויות לפי היכרות עצמית. אם מורידים כבר גלוטן, חלב סוכר ושימורים, אפשר לאכול קמח רגיל ואורז רגיל. וכולי. השאלה על מה מוותרים.

  • אחת מהצפון  On 30/12/2009 at 09:38

    שימחת אותי בפוסט צדדי שכזה… לפעמים צריך לנוח מהמאבקים והחששות שמטביעים אותנו.

    אני מאמינה באוכל שבבסיסו הוא זמין לגוף במצבו הטבעי, גם אם אנחנו בוחרים לבשלו או לתבלו. זה אומר פירות, עלים ירוקים,ביצים ואגוזים במקום הראשון, ירקות במקום השני ובשר מדי פעם. ללא תפו"א או אורז או קמח (שאי אפשר לאכול בצורה הטבעית). חלב רק בתקופת ההנקה (כי הזמינות של חלב מחיה אחרת בשבילנו הוא ע"י כליאתה ואינוסה).

  • איריס  On 30/12/2009 at 09:52

    בשביל לאכול כמו שאת כותבת צריך לחיות בצורה מסויימת, ונידמה לי שאני לא מאלה, וגם רוב האנשים שקוראים פה . צריך להתאים את הדברים לאנשים כפי שהם, לא כולם יהפכו לשוכני חווה ואוכלי עשבים.
    אני מדברת על שיפורים בתוך אורח חיים אורבאני בדרך כלל, ולעשות לפחות הגנה עצמית (לבדוק בעיות כמו טפילים אלרגיות וחסרים מובהקים).
    וכמובן לנסות (!) להוריד במזון משומר וחומרים מלאכותיים.

    צפיתי פה במשפחות שמשקיעות למעשה את רוב החיים בגידול פטרוזיליה אורגנית בחצר, עם כל הכבוד שיש לי 🙂 אני לא בסיפור. לדעתי זה פוגע במעמד האשה בצורה אנושה, כמה שיכתבו על פמיניזם בסגנון הכישופים של יערות הגליל והכוח לסרוג טמפונים מעשב חיטה. סליחה על הציניות, פשוט חציתי את שלב ההתלהבות מזה.

    השאלה בסוף מה את עושה בחיים ועל מה מוציאים את המשאב היחיד שיש לנו באמת, והוא הזמן שלנו. לכן, בכבוד לטבעיות אבל הכל מול כמות הזמן והכסף שזה צורך. המצחיק עם המשפחות האלה בדרך כלל זה שאת הכסף (הרב) כדי להרשות אורח החיים הזה עושים בצורה לא כל כך "אורגאנית, וגם המכוניות המרובות בחניה הן לא ממש אורגניות או הלפטופים והסלולרים וכולי. נכון שלא יפה להתאכזר לפרות בשביל חלב ובשר אבל יורת גרוע להתאכזר לבני אדם. דרך האמצע, כמו שאמרו הסופים והרמבם. מפתח טוב לחיים אתיים.

  • אחת מהצפון  On 30/12/2009 at 11:52

    גם אני לא חיה כך אבל אני מדברת על שינוי שאפשרי לכולם. אחוז גבוה יותר של ביצים, פירות, אגוזים (לא צריך כמות גדולה) וירקות. פעמיים בשבוע בשר. פסטה/אורז/תפו"א בכמות קטנה יותר וכנ"ל מוצרי חלב.לאכול ירקות ופירות לא מצריך יותר זמן אלא להיפך. זה גם זול מבשר.

    *אגב, לגבי האורז המלא- אם תשרי אותו במים לכמה שעות ותחליפי מים פעם-פעמיים, יעלם טעם החציר שלו ויקבל טעם אגוזי יותר וגם זמן הבישול יהיה כמו באורז ריק.

    ולגבי דרך האמצע- אני איתך.

  • אורה  On 30/12/2009 at 11:56

    איריס, אם את רוצה לנסות מתכון לבישול אורז מלא אז הנה:
    שוטפים ומסננים (עדיף בעצם להשרות לילה קודם במים, כדי להנביט את האורז) לאחר הסינון מוסיפים לסיר שבו בצל קצוץ שהושחם קלות בשמן. מטגנים את האורז עם השמן (קצת) ואז מוסיפים מים רותחים. לקראת סוף הבישול מוסיפים את התבלינים (אפשר מלח, כמון, כורכום ושמיר קצוץ). יוצא טעים. ,

  • איריס  On 30/12/2009 at 13:02

    אחת, טעות בידך מאד. פירות יקרים בהרבה הרבה הרבה מבשר (למעט אם מדובר בבשר ציד או סטייק פילה). כלומר, גם אם פר קילו, תפוחים יותר זול מקילו בשר, אי אפשר להשוות את ערך השובע של הקילוגרם הזה. כך שצריכת פירות בעקרון היא עניין יקר מאד, כי זה הכל מים כמעט, אבל במחיר גבוה.

    אגוזים ושקדים זה בכלל אסון כלכלי. אם מורידים בבשר חייבים להוסיף אגוזים ושקדים לפירות וירקות, כי אחרת אין "אוכל" באוכל. אז כלכלית, העניים יודעים מזמן, שעוף זה הכי זול, עם תפוא, אורז ופסטה.

    אני מאד בעד קטניות אגב, שלא דיברנו עליהם בכלל. זול, טעים ומאד מאד בריא. רק בעסה לבשל.

    אני אתך בנושא של ביצים, אף פעם לא האמנתי שיש בזה כולסטרול מזיק. אוהבת מאד.

    אורה תודה, אני לא נכנעת בקלות. ניסיתי כמה פעמים בעבר, גיליתי שזה לא יוצא כמו אורז, לא שזה לא טעים, מסוגו, אבל זה לא אורז במשמעות הרגילה שלו. ויש גם ההשרייה, שמצריכה תכנון מראש, כמו קטניות, מה שעלול לעצבן,תלוי איך מנהלים את משק המזון.

    תיאוריות ה"מלא" אומרת שדרושים סיבים קשים כדי להפעיל את המעיים המודרניות שלנו שנהיו מפונקות באוכל מעובד. כמו שכלב יוצא לחצר ומתחיל ללעוס יבלית (כל אחד מכיר מחיית המחמד שלו), הוא עושה את זה בדיוק כדי לגרד מבפנים את הקיבה, גם חתולים עושים זאת, וקראתי שדינוזאורים היו עושים את זה עם בליעת אבנים חלקות שהיו עושות להם מסג בתוך הקיבה להוציא משם שיירים ושומנים. כמובן יש הטוענים שכל הערך התזונתי נמצא בקליפה, כמו שאמרו לנו פעם על המלפפון והתפוח. אולי. בינתים זה פשוט לא טעים לי.

  • חנה בית הלחמי  On 30/12/2009 at 22:24

    וגם אני שורדת, למרות ששותה 2-3 כוסות חלב יומיות בתוך הקפה, יוגורטים, גבינה 5%, קוטג' ועוד כהנה וכהנה דברי חלב.

    מה שכן – אני סועדת מדי פעם בחוץ עם חברתי י', שמתנזרת כבר שנים מחלב. דרכה למדתי שברוב מה שאנחנו אוכלים יש חלב או מוצריו…לא פשוט לה למצטא מה לאכול בחוץ. כנראה שמלבד הגלוי, אנחנו סופגים לא מעט חלב סמוי…

  • איריס  On 31/12/2009 at 07:32

    כספית כן. לגבי השאר, אני מאמינה שהתכונות המלבבות של הרוצח והסרסור לא הסתיימו כאשר נכנס בדלת הבית. נחיה וניראה.

  • איריס  On 31/12/2009 at 07:34

    נו זה ארוך ומאתגר מידי בשביל התנדבות. אם יש אכסניא לביקורת מסודרת אשמח לשלוח ידי בזה. בינתיים, אני מוסיפה לספריה הגדולה, בבחינת "צריך עיון". זה במדף ע"ש ראובן גרוס ומר"צ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: