סימולקרת דיין

 

 

סערות ועוותי שפה

 

אני קוראת בימים האחרונים את חילופי האש בנושא פסק הדין נגד אילנה דיין, וחושבת שמא מפסק דין זה יצא אולי משבר, חמוץ מתוק, שיוביל לשינוי כלשהו.

 

את האירוע החמצתי, מן הטעם שאז בדיוק ביצעה בי מערכת הבטחון וידוא הריגה (לי ולבני שהיה בן 4) בטורונטו, על קידוש הסודות של השחיתות הממלכתית. לא שמעתי ולא ידעתי על התקרת בודאי, וגם לא על התוכנית של דיין, וכל הפסטיבל המוכר לאחר מכן. רק עכשיו, עם הסערה הקלה ברחבי הרשת, למדתי על הפרשה, בקושי רב, כיון שהכותבים מתעצלים להתחיל בהתחלה וקופצים ישר לסוף, וכך מי שלא היה בארץ, לא היה עירני, לא מעודכן טיפ טופ, או קצת צעיר, לא יודע במה מדובר,ומאבד מהר עניין כי קשה למצוא את העובדות מתחת לספינים ולצעקות.

 

איפה הילד ?

 

נידמה שזה לא מקרי, שהאירוע מתגמד לעומת הפרשנויות, לעומת היריבויות בין הסלבס, לעומת היריבויות היוקרתיות בצמרת המשפטית. לא הילדה המנוחה, ולא הדרוזי הנשפט (שממילא היה מוגן כניראה מפרסום שמו), קרמו בשר ועור. הסיטואציה בשטח, ערבי ישראלי יורה בערביה עזתית במסגרת "הסכסוך", התפוגגה בים של דברים יותר מסקרנים. וזה כשלעצמו כבר שתיים אפס לממסד הבטחוני. עיקר דאגתו היא להפוך את הממשי לויכוחים תלמודיים על עקרון, ומשם לתהיות בקשר לערוץ 2, ובסוף התספורת של אילנה, והחוצפה של פרשן פלוני ואלמוני, ועוד רגע יחליפו אלה ואלה מהלומות, ומי זוכר על מה.

 

המסלול, לפיכך, של דיווח, תביעות, ודיווחים ודיונים, אינו מועיל לנושא עצמו, והוא קלות ההוצאה להורג של בני אדם בישראל, בין בעזה ובין בתל אביב.

 

יתכן שזה יהיה גורלו של העופרת היצוקה ואבן הזהב (גולדסטון), בליל מילים, תביעות, מחאות, עורכי דין ושוב עורכי דין, בלה בלה בלה וכלום. בסוף, כמו בסיפור הזה, תישאר רק השאלה אם הגבילו את התקשורת יותר מידי, או אולי צבע השיער של אילנה דיין לא מתאים.

 

גוף

 

התכוונתי שמעז זה, העלבון לדיין ולמי שרואה עצמו מצפוני ומתנגד להרג הסיטוני והגס, אולי יצא חמוץ מתוק, כלומר הבנה שמול פעולה בשרנית, כמו קטילת חיים, או הקמת היאחזות, או לקיחת כסף, או חטיפת אדם, אין אפקטיביות למילה, המדוברת (אפילו בערוץ 2), ולא בבית המשפט, וגם לא בבלוג,זה או אחר.

 

המאבק עובר לזירה דמיונית בתל אביב, ומהלומות דמיוניות, וגם שלוש מאות אלף ש"ח לערוץ 2 זה אסימון שחוק, אולי הבשר היחיד שיצא (אם ההחלטה לא תבוטל בעליון) זה מכונית חדשה,אמיתית, לר' שיוכל לעשות חראקות בכפר. זה דבר שאפשר לגעת בו לפחות.

 

לחלופין, אפקטיבי יותר להגיע למשלחת אבלים למשפחת הורי הילדה, למשל.

 

האבסטרקט המושחז (במילים, באינטרנט או בעיתון) משרת את עושי המעשה, הוא לא מציב מולם גוף והם יודעים זאת היטב. הם מכירים את הקהילה המתפוררת, שזרק שיבה בשיערה כבר, והנפגשים בטוקבקים ב"רשימות" או אולי במועדון הכושר, אולי, לקטר על המצב. אך הבשר היום יומי מצוי במישור אחר, אמיתי יותר,המסעדה בבוגרשוב למשל. הקונצרט.

 

צו מעצר

 

האפקטיביות החלקית של גולדסטון ושות נובעת לאחרונה רק מהבשרנויות של צוי המעצר, נכון לא מדובר בשמיכה מפורעשת לצד שיכורים בתא מעצר לונדוני, בינתיים, אלא בבלימת מעשים, אך גם זה בבחינת מעשה, ולא מילים או כסף. הנכבד צריך לבטל תוכנית, אולי כמו גנרל אחד ממש לעלות בחזרה למטוס לארץ, נוצר חלל של ימים ושעות, והמבוכה והסומק על הפנים הם פעולה של ממש.

 

גם ילדה ערביה אחת פחות, חרף העלות הפעם, זה מעשה, בעולם הממשי, שצה"ל מחשב אותו ככדאי בסופו של דבר. 

 

פסק הדין

 

אך פסק הדין של סולברג האיום (כך אומרים לי) אינו כל כך חשוב, הוא מילים וניירות וכסף קטן (לנפגעים). המעשה נעשה, הוא רק ביטל אולי את הפעולה הגופנית שהיתה משפיעה בשטח על היורה. ענישה, או פגיעה בכיס קטן יחסית (לערוץ 2). אינני רואה מדוע יש להפוך את זה לעיקר עתה. מדוע צריכה דיין להתפטר, ומדוע לא ישלמו בעלי הערוץ העשירים את הסכומון כחלק מ"בלאי סביר" במהלך תוכנית כה ארוכת שנים. מדוע לשתף פעולה עם הפיכת העיקר לתפל וההיפך.

 

גם פסק דין הפוך, שהיה מזכה את דיין ותוקע לר הוצאות של איזה עשרים שלושים גדולים, לא היה משנה דבר, למה שקרה בשטח, לתוצאות של הגוף, והגוויה, והעובדה שזה ממשיך. וממשיך. הסיפוק היה בתחום האגו אולי, לבעלת התוכנית, ותו לא.

 

לא, פסק הדין לא צמצם את חופש הביטוי, וזו פרשנות שאפשר לבחור לדחות אותה. הוא קבע, כמו הרבה פסקי דין שחלקם מוטעה וחלקם מוצדק, וחלקם פשרני, שהכיס הגדול ישלם סכום ממש לא משמעותי עבורו (בהשוואה לפסיקה אמריקאית נגד תאגידי תקשורת מקבילים) לאיזה חייל דרוזי, שצריך בטח משכנתא לדירה המשפחתית הצעירה, ויחסוך למדינה את הסכום. לא קרה כלום שמצדיק קינות ואבלות, להזכיר, המעשה כבר נעשה והקינות היו במקומן אז.

 

הדיון מראש היה לא נכון, לא דובר על תביעה של ההורים (בשם הילדה) נגד צהל, אלא בתביעות שם טוב מפה ומשם. שן תחת שן, פגעת בשמי אפגע בשמך, זה השורה התחתונה, וגם אם תתהפך, זה לא ישנה את העובדה שההרג כבר בוצע ולא היתה לו תגובה או התייחסות בין הנפגע לפוגע. כל זה, בהינתן שהירי לא היה מוצדק.

 

ילדים, נשים, דה הומניזציה

 

הסערה של הממסד כתוצאה מן הכתבה גם היא ניפוח יזום והסחה, כיון שבמקום לדון בשאלת זילות חיי האדם ל"מערכת הבטחון" (וקיבלנו תזכורת בפרשת יקיר בן מלך לאן זה מוליך ..), דנו בשאלה אם אילנה דיין היא עיתונאית טובה ויפה, או שאולי נמאסה כבר ויש מקום לטאלנט אחר (שבטח אורב בפינה, ואולי בצדק, אינני יודעת, לא צופה בערוץ 2).

 

לא ברור מדוע התקשורת גם עתה ממשיכה לשתף פעולה עם שלל ההסחות והניפוחים, כאילו המצדדים באילנה דיין מסכימים לשמש כ"בובת קש" או דחליל הסחה מן השאלות הגופניות המעיקות של ממש. שכן לו רצו, היו שותקים גם עכשיו, ואולי שולחים זר פרחים עם סרט שחור להורי הילדה.

 

הסוד שעליו מגינים במשפחה הצועקת, הוא המחולל את המהומה, וזו קלות ההוצאה להורג, ווידוא ההריגה, הניצול, האונס, ההתעללות, העושק האלים, בהתעלמות או במעשה, שקיימת בישראל, בכל שדרות הציבור.

 

אולי משורת הבלונים שעולה מן הפרשה הלא חדשה הזו, יבוא איזה חיבור חדש לאדמה ולדברים כפי שהם. כיון שכרגע, הצד שהולך ומשנה את המציאות הפיזית, דוחף, מחסל, בונה, כובש,כבר לא זקוק לטובות של מסיחי הדעת המסכימים לשתף פעולה בהפיכת המציאות לסימולקרה. לאות הוקרה, ניתנה ההחלטה נגד אילנה דיין, שליחותך הסתיימה, ועכשיו תעשי עם זה מה שאת רוצה.

 

אם דיין נאמנה לשליחותה, הרי פסק הדין הזה אינו משנה דבר, ועליה להמשיך במה שעשתה. אם יש סיבות אחרות, היא יכולה להשתמש בזה כתירוץ או סיבה, ולהחליף נתיב או תוכנית.

 

 

(*) 300 אלף שח הם כ 75 אלף דולר, שהם כחצי לילה של ברק בסוויטה בנסיעה שגרתית. או מקדמה ע"ח שכ"ט שגרתי אצל עורך דין צמרת בתל אביב, או מחיר של מכונית די טובה וחדשה ממוצעת (לשכונות מסויימות בצפון תל אביב ורעננה), או חדר בדירת שלושה חדרים בחולון, בשיכון. או שש שנות עבודה בשכר מינימום לטבריאני מצוי או חודש פנסיה לנחמן שי, או פי 2 מהפרס הכספי למי שימצא את ארבייט מאכט פריי, ועוד ועוד…

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 20/12/2009 at 20:12

    שהצטרפת גם את להזכיר (בין שאר הדברים החשובים שאת מעלה כאן) ילדה אחת קטנה ותמה שמחלקת חיילים עברית זקופת גב וגאה בצעה בה מטווח תותחים עם וידוא הריגה

    אחר כך מתנפחים כאן (נתניהו) וקוראים לאומות העולם לפעול נגד האנטישמיות בעקבות ההסרה\גניבה של השלט "העבודה משחררת" בשער מחנה אושוויץ

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 20/12/2009 at 21:23

    שלך בשורות הראשונות ואז התחלת ללעוס ולא הפסקת עד שמן הסתם התרוקנה הסוללה במחשב או משהו.

  • אזרח.  On 20/12/2009 at 21:33

    *

  • לאיריס  On 20/12/2009 at 21:36

    אני לא יודע לכתוב אירוניות על קצה של סכין גילוח טוב כמך -הייתי חייל,לפני כמה שנים במחסום,ועל ילדה בגיל הזה בערך,אולי שנה שנתיים יותר,מצאנו סכין יפאנית שלא היתה בדיוק לפתיחת מכתבים או עבודה בקרטון.ועוד כמה דברים מצאנו,בהזדמנויות אחרות,זאת אומרת הסלקטוריות שלנו מצאו.אני לא יודע לאיזה מרחק הייתה מגיעה הסכין הזאת והדברים ההם שמצאנו,ומי בדיוק היה חוטף אותה – ככה שהמשנתא שלקח המ.פ. שלי בפלוגה זה עניין חשוב,אבל לא העניין המרכזי.וגם אני חתמתי משכנתא לפני כמה חודשים-וזה עדיף מליפול לפה של אילנה דיין.יותר טוב לשלם כל חודש,תאמיני לי.לכולנו יש את הזכות להיות ציניים,אבל אני גר בנתניה,איפה שהרגישו טוב איך נראית סכין או פצצה מתחת לבגד הצניעות של הילדים והילדות הפלשתינאים,אז אני קצת פחות ציני ממך או מאילנה דיין.אני בטוח שבטורנטו
    אין דברים כאלה וגם המשכנתא שם זה עניין יותר נוח.-רק לא בטוח שיקבלו אותי שם כמהגר.אז הרבה ברירה אין,ומה שנשאר זה המלון של אהוד ברק ופה אני לגמרי איתך- או שלא הבנתי עד הסוף.תודה.

  • איריס  On 20/12/2009 at 21:58

    @אסתי, סבבה. אני בטרנד. אבל עניי ערך קודמים, מקווה שאזכה לפוסט כזה ממך, למרות שאני מאותו הכפר.

    @למכפיש האנונימי, אתה יכול בכלל לא לקרוא, ובטח לא להתייסר ואשמח מאד אם גם לא תגיב.

    @ אזרח תודה

    @למגיב האלמוני עם הסכינים היפאניות. צ'מע, סכין יפאנית יש גם לי, זה לא דוקא לפיגועים, למרות השם היפאני סמוראי הזה. גם לא לפתיחת מכתבים, יש עוד דברים באמצע. אני מתקשה לראות איך הסכין אצל התינוקת בנתניה (אחת ממשפחות הפשע ?) רלוונטית להרג של ילדה בלי סכין יפאנית בעזה, אבל ניחא.
    אני לא מסוקלי החפ"שים, עדיף לחפש את הפושעים בסוויטות פרידריך התעבן בפריז, ולא בשיכונים בנתניה. הבעיה שאם נגיע לאהוד ברק אפילו הוא יתחיל לצלוע, ולספר על הסתבא שלו מהשואה ועל העוזרת הפיליפינית שסממה אותו. אז מי כן אחראי פה למשהו ?

    הצעתי בזמנו את מבחן המיליון דולר (או שקל בישראל) לקביעת אחריות. מי שאין לו את הסכום הזה לא ראוי להיטפל אליו. אני מבינה שאתה עומד במבחן בהצלחה בינתיים, לצערך, אז סע לשלום, ותנסה בכל זאת טורונטו. שווה בשביל הילדים.

  • גלי  On 20/12/2009 at 22:26

    ובכישרון רב.
    אוי אסתי,
    איך שנכנסתי לבלוג שלך וקראתי את המשפט: "כשכל הסיפור הנורא הזה התגלה לא הצלחתי לישון ימים רבים",
    לא האמנתי לך.
    לפחות אילנה דיין הצליחה בעבודה הטלוויזיונית שלה. כי הרי מה זה מדיום טלוויזיוני: הוא נועד לזעזע אנשים ולא לגרום להם לישון ימים רבים אם התחקיר מה שנקרא "עובר מסך". נכון או לא נכון? נו זה נתון לויכוח כאן. ומי אמר שטלוויזיה אומרת את האמת? זה כמו עיתונות.
    בכל אופן אתר רשימות נהפך ממש לסרט טורקי. במקום לעסוק במקרה בצורה רצינית.
    ומה הקשר לשלט "העובדה משחררת" שנגנב במחנה אושוויץ? כנראה גנבו אותו סתם שודדי ברזל, שהרי ברזל בימינו הוא מאוד יקר. מה אצלנו אין גנבי ברזל?

  • אסתי  On 20/12/2009 at 23:51

    ואת מוזמנת לא להאמין לי, מה שאת עושה גם בלי לקבל את רשותי.
    את סיפור המטווח על ילדה אחת קטנה שמעתי וקראתי הרבה הרבה הרבה לפני שאילנה דיין עשתה עליו את תחקיר "עובדה", אותו לא ראיתי.
    אבל שויין. רק שתהיי בריאה וחזקה..

  • איריס  On 21/12/2009 at 10:19

    הבעיה אסתי שהקבוצה נטולת ראש. זה לא לוקח לשום מקום. הוספתי שני סנט של הגיגים על הריק, בהשוואה לגוף המת,

  • גלי  On 21/12/2009 at 11:33

    את לא מבינה דבר וחצי דבר בפסק הדין.
    מה גם שלא קראת אותו. את ניזונה מהפרופגנדה שמאכילים אותך בחדשות ובכלי התקשורת ובעוד סיפורים שאת שומעת מצד שלישי.
    אבל ככה לא כותבים רשימה רצינית בבלוג.
    איריס לפחות מבינה היטב במשפטים.
    כדי לכתוב על הענין של אילנה דיין והסרן ר' צריך מינימום להבין מה כתוב בפסק הדין ולא לכתוב סיפור שמלציאדה על הילדה הפלשתינית המסכנה, כאשר אין לך ממש מושג מה הן העובדות.
    אי אפשר להיות תוכי שמאמין לכל דבר שהתקשורת פולטת ולעשות אוי אוי אוי ולומר לא ישנתי לילות. באמת, ככה מתנהלים ההדיוטות.

  • מנהמת ליבי גם  On 22/12/2009 at 11:29

    מצטער.אני לא יודע על סוויטות כלם,לא הייתי בהן,גרתי באוהל מסריח על יד המחסום,וסכין יפאנית זה רק פרט אחד מאמל"ח שלם שמצאנו אצל ילדים תמימים שלא חטאו,אבל גם לחפ"שים שאין להם ויזה לקנדה ואפילו לא האפשרות לקנות דירה בשיכונים בנתניה יש עיניים לראות,ראש לחשוב ולב להרגיש.יכול להיות בגלל שאף פעם לא הייתי בטורנטו אני מוגבל,ולגבי הסכין היפאנית של הפושעים בנתניה-אם צריך למות יותר טוב ככה מאשר מפצצה פלשתינאית – זה מה שאני מרגיש וזה מה שאני כותב לך.יכול להיות שאני לא יודע לכתוב אחד לאחד את מה שאני מרגיש,אבל אני לא בדיחה כמו שאת מציגה אותי ולא חפ"ש,השתחררתי סמל ראשון- אבל לא בצבא הקנדי,בצבא המקומי שאוכל ילדים פלשתינים לארוחת בוקר.תודה וסליחה אם הפרעתי.כתבתי מנהמת ליבי גם!

  • איריס  On 22/12/2009 at 11:39

    סמל ראשון זה חפ"ש אם תרצה או לא.
    שמעתי את נהמת לבך, ואם כן לא נותר אלא לאחל לך למות מצ'חצ'ח נתנייתי כשר למהדרין עם סכין יפאנית. אם זה מנחם אותך ואם נותר לך רק לבחור את סוג המוות, הרי אני מאחלת לך שתצליח בזה לפחות. (כי באמת בכתיבה אתה לא משהו, מה עם הנקודות ? פסיקים ? נפלו בשבי ?).

    אתה מאד מריר בשביל אחד שעושה מה שהוא בחר. סחטיין, לא לקחתי לך כלום.

    גם אם הורי ילדים שמו עליהם אמלח זה לא מפליל את הילדים, אלא את ההורים שלהם. אני מקווה שמלמדים את זה בצה"ל, או איפה שהוא.

    באמת כדאי שלא תיסע לטורונטו, שלא תתחיל להרוג ישראלים, משעמום.

  • לאיריס  On 22/12/2009 at 13:40

    תודה על האיחולים.רק למה יש לי הרגשה שאם היית במצבי ובתפקידי במחסום,היית עושה באמת מעשים איומים לפלשתינאים .אצלך אף אחד לא היה עובר חי.בקלות יכולת לבחור להיות אכזרית כלפי הפלשתינאים,ילדים או קנים,בלי אמלח ועם אמלח,רק בחרת להיות אכזרית בכיוון ההפוך.
    ואני מאחל לךשלאפושעים
    מנתניה ולא פלשתינאים עם אמלח יפגעו בך.ואני בטוח שלא היית הורגת פלשתינאית כשהיית מוצאת אצלה מתחת לשמלה רימון חי(אני משקר כאן.לא היית משאירה ממנה כלום!)וטורנטו היא עיר בלי פושעים בכלל,-עד שאני יבוא לשם להרוג אנשים משיעמום.ואני גם בטוח שאם היית בצבא היית קצינה ולא סמל ראשון שזה בשבילך חפ"ש
    ואז אוי ואבוי לחיילים שהיית מפקדת עליהם.תתפלאי,למפקדים שלי היה לב!

    וגם מי שלא יודע כל כך לשים פסיקים ולכתוב שוטף יש לו ראש לחשוב ועיניים לראות!

  • לאיריס  On 22/12/2009 at 13:59

    רק עוד משהו אחד,איריס,לא בחרתי מה לעשות – אם היו שואלים אותי הייתי מעדיף לטייל בטורנטו או להיות בבית עם אמא והאחיות שלי.נשלחתי על ידי הצבא למחסום,ואני אזרח שומר חוק.תגידי שחוק זה צחוק והגדולים עוברים על החוק כל הזמן- אני מסכים אתך.לנו,שאנחנו לא גדולים ולא נוסעים לטורנטו,יש את החוק,ולא בגלל הפחד מהעונש,ולא בגלל שאנחנו מתחבאים מאחוריו,,אלא בגלל שהחוק שומר עלינו מעצמנו.שומר עלינו מהזכות להעליב אחרים,למשל,ולהסביר להם שהם הורגים משיעמום בטורנטו אז לא כדאי.שיסעו לשם באמת.אני לא מבין איך אצלך זה אחרת מאצל אהוד ברק – חוץ מזה שלא גרת בסוויטה,אבל זה כל ההבדל!

  • איריס  On 22/12/2009 at 13:59

    די נשברתי, זה פארודיה ?

    אני בדרך כלל לא מנהלת ויכוחים עם רמבו אנונימי שכל כך אמיץ שאין לו שם בטוקבקים.

    רק בריאות, ונסה לטקבק אצל אחרים, יש פה אחלה בלוגרים, למה רק אצלי ?

  • לאיריס  On 22/12/2009 at 14:19

    תבתי ביושר מה שהרגשתי מול הדברים שכתבת.
    ואני לא רמבו ואפילו לא קרמבו.השם שלי אבי קובזה.ויש לי אפילו מספר אישי ותעודת זהות ואני גם לא גר על עצים ולא דומה לגורילה.
    אבל אם הפרעתי – סליחה.

  • איריס  On 22/12/2009 at 16:02

    אתה נשמע נעלב כאילו, אבל יש מקום להזדהות כאשר כותבים, ואפשר גם לשים אימייל כדי שנדע שאתה מי שאתה אומר ולא טרול. זה כללים מינימאליים כדי לקבל יחס. אני אמנם לא יורה במי שלא מקיים את כללי הכניסה והזיהוי, אבל אין לי גם סבלנות,

    אתה מנסה לייחס לי אכזריות, בעוד שמדובר על מישהו אחר שאולי כן אולי לא התאכזר לילדים.
    זה תרגיל שפל,

    שנית, אני לא מאחלת לך אלא את מה שאתה מאחל לעצמך. אתה אמרת שאתה מעדיף למות בידי פושע מנתניה, אז רק איחלתי לך שתצליח.

    לבסוף אבי, בשביל הסיכוי האפסי ממש שאתה לא טרול שגוזל את זמני, אני יכולה לחתום לך שלא בעוד הרבה שנים תרגיש מאד שונה בקשר לצהל, למפקד "האנושי" שלך ובכלל. מאחלת לך שזה יהיה בנסיבות הפיכות. אני מבוגרת ממך באיקס שנים, מכירה את כל המערכות היטב, פשוט מנצלים אותך, עובדים אליך, ולא תקבל פרס על הטפשות. לא אצלי, אלא איפה שמחלקים פרסים.

    כולנו היינו שם, כולנו זימרנו כמוך, וכולנו התפכחנו בתוך רסיסים של דם וזכוכית. אם קשה לך להקשיב לאשה ועוד רעה ושמאלנית, לפחות צא מהנחה שאין חכם כבעל ניסיון, ולך, עם כל הכבוד, אין ניסיון. ולי עם כל הכבוד, יש הרבה, ובדיוק בנושאים האלה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: