אם כבר, אז השטן הגדול- טוקבק ארוך

מדינה של חלאות, או למה בכל זאת אמריקה ? (תשובה לטוקבקיסט הנאמן "אבי")

 

 

לפני כמה פוסטים, שבהם הצהרתי את הליכתי המטאפורית ל"קנוסה" בנושא האמריקאי, שאל אותי אבי, טוקבקיסט אינטליגנטי ומסור (חבל שלא מזוהה), איך זה בסופו של יום אני חוזרת ל….מודל האמריקאי. וזאת, לאחר שהייתי בין הקולות היחידים המעבירים ביקורת על "האמריקניזציה" של ישראל, ונזקיה.

 

השבתי לאבי, ומחקתי והשבתי ומחקתי, ואני חושבת שזה נושא חשוב מספיק לתת עליו פוסט-טוקבק מוארך.

 

 

עקרון ומציאות

 

 

הביקורת שלי בעניין האמריקאי ואיך למעשה הידידות האמריקאית תרמה להרס החברה הישראלית ואולי גם לגרום ל"קיפול הפרוייקט", נותרה בעינה. ואולם, ניסיון של חמש שנים פה מוכיח שתהא הסיבה אשר תהא, מדינת ישראל אינה מקום ראוי, אלא חברה השרויה בטיסה מהירה לקראת תהום ההרס העצמי, בעיוורון אלים ומכוער מאין כמותו. אין כל חובה מוסרית להגן על מקום כזה, ובטח לא להיפגע מתהליכים כאלה שנוטים לסחוף עימם צדיק אף רשע, משניתנה רשות…

 

מאזן החטאים הולך ונוטה, במשוואת האיזון, לרעת ישראל, ולטובת ארצות הברית שחרף משגי העבר, מוכיחה כי היא חברה המסוגלת לבצע תפניות חדות בגמישות מחשבתית וחברתית, מתוך מחשבה כנה קדימה, לטובת תושביה. לעומת זה ישראל מוכיחה שהיא צועדת בזקיפות לאבדון, מתוך בחירה, וכרגע ללא אפשרות להצביע על השפעה אמריקאית בכיוון הזה….ודוק.

 

אדם חי פעם אחת, אומרים, והזמן קצר והמלאכה מרובה. יש רצוי ויש מצוי, ואפשר לבחור בין ברירות קיימות ולא בין אוטופיות או עקרונות. ארצות הברית מציעה מפלט הוגן לישראלים, די בקלות בימים אלה מבחינת כניסה והגירה, ללא אפליה נגד יהודים, ועם פתיחת אפשרויות להיות עצמאי ובעל כבוד. דבר לא מבוטל עבור יהודי אי פעם, וגם עכשיו. ישראל מציעה מוות אלים בבזיון רע, ועבדות חרופה ללא סוף וללא אור בקצה המנהרה. האפשרות לחיות כאזרח עצמאי מותנית בכך שהאדם מוכן לבצע רצח, לא אחד, ולא שניים, לא נגד החמאס בלבד ולא חזבאללה, אלא רצח ממש של חפים מפשע לידו, אזרחים אחרים. שוק הכלכלה הפך לקניבליזם ותמורת פחות מאלף שקל אפשר למצוא יותר מאלף מועמדים להוציא עליך, או עליכם, חוזה. ובלי שום סיבה, סתם כך.

 

החלום הציוני, שחלקים ממנו חתמתי עליהם, כחזונו של אחד העם, הפך לחול בפי האנשים, ומשמש בדרך כלל כדי להכשיר קורבנות לתרמית פונזי או לרציחתם ממש. כלומר, פריטה על מיתרי השאיפה היפה לעצמאות וחופש לאומיים, הפכה למכשיר המרכזי בידי אנסים, רוצחים ושודדים, להרדים את החושים של קורבנותיהם הסבורים שמי שמדבר איתם הוא שותף רעיוני לדרך.

 

החלום הציוני

 

ככל שהציונות מגלמת עצמאות וערבות היא מדברת אלי, ואולם אפשר להשיג מטרות אלה גם מפזורות שונות על יסוד אותו "לאום" שכבר הוקנה לנו. אין מניעה כמובן שזה היה קורה באדמת ציון, שהיא מרחב היסטורי בעל משמעות, אבל רצה הגורל והמקום נפל בידי ליסטים, שמנוי וגמור עמם לגרום כמה שיותר נזק לנתונים למשמרתם. במצב דברים כזה, מדובר בפיקוח נפש ממש, כך שפישפוש בציציות של האלטרנטיבה האמריקאית, הוא מגוחך.

 

בוא נגיד שאם במשך חמש שנים לא הצליחו גורמים ישראלים להתנצל בפני ולפצותי על מה שנעשה לי פה, ופירטתי את הדברים מידי פעם, במרוכז או בפיסות, משמע העורף לא קשה אלא מאובן טוטאל, ומועד לניתוץ שייקח איתו הרבה אזרחים חפים מפשע.

 

מדינה שאינה מסוגלת לבצע שינויים, לקחת אחריות מינימאלית, להסדיר עניינים בצורה הוגנת וסבירה אלא נתונה למעשה בידי נוכלים, עולם תחתון ולייצים למיניהם, ומשרתת את האלים והמושחת נגד התמים והמעולה, נדונה לכלייה, מטעם עצמה. לא כל שכן, סביבה יש מי שמחכה לזה.

 

אירופה

 

האופציה האירופאית היא סבירה גם כן, אלא שהיא הרבה פחות זמינה לישראלים כמוני, שדוברים רק אנגלית כשפה נוספת, כך למשל איטליה היפהפיה, נידמית כמקום טוב להגר אליו, אבל ישנו מחסום שפה רציני. כמו כן, אירופה מציעה כרגע פחות הזדמנויות, אבל יתכן שהדברים משתנים בקצב מהיר, אני קוראת על הרבה מאד ישראלים איכותיים שמוצאים משרות טובות וחיים טובים באנגליה, גרמניה, שוודיה, וגם איטליה. ככל שיכירו יותר את הגולים הישראלים, ייפתחו יותר דלתות, נוצרות קליקות וסיוע של קהילה קולטת הדוברת עברית. מכל מקום, אינני רואה כיום הבדל מוסרי בין האיחוד האירופי (הלוקה בגזענות יותר מארצות הברית) ובין ארצות הברית (שאינה גזענית אבל אימפריאליסטית ותוקפנית).

 

כאשר אדם מכשיר עצמו להיקלט במקום חדש, ודאי שהוא רואה בו רק חן וחסד וכדאי שכך יעשה, כדי להפוך את החוויה למלהיבה ונעימה, במוחי החילותי כניראה להכשיר את הבחירה, ועל כל פשעים תכסה אהבה. מה שעשו עשו, אם מוכנים לקלוט אדם בכבוד, לאפשר לו להגשים מעט נחת בחייו, מה עוד נדרוש , "ועדת חקירה ?". הנה מולדתי שלי מזה ארבע דורות ויותר מציעה הרבה פחות, למרות חובתה המוסריית והכלכלית אלי. נהפוך הוא, בישראל ידוע שאם קירבנו אותך כבר בעבר, משמע אתה בקטיגוריה הנצחית הזו. ואילו בארצות הברית מסתבר, יש צדק לפעמים, דפקו אותך אולי, אבל גם יודעים להפסיק את זה, ולפצות, בין במישרין ובין בעקיפין. זו חברה יותר הגונה, כיון שצדיקים מושלמים אין.

 

אז לוקחים את שתי הישויות הנבחנות (לא לעומת מדינות אחרות שאינן על הפרק) ומגיעים למסקנה המצערת שעם כל הפרקטיקות הנלוזות של האימפריה, הרי השטן הקטן, הוא כניראה בעיה בפני עצמו, שטן אולי קטן אבל מאד עיקש ומתמיד, שאינו זקוק לסיוע חוץ בשטניותו. טיבה של ישראל נבחן למשל עכשיו, כאשר אי אפשר לאמר שגורג בוש מדליק נרות בתחת לרוץ להלחם. להיפך.

 

כמו כן, אף אחד לא הכריח את ממשלת ישראל להזיק לישראלים עבור היבחרותו של בוש, הדברים מתבררים היום כתרמית, כמו כל התרמיות האחרות. הירשזון, "אביר השואה המתקתקה" הוא הלב והנשמה של ישראל. גנעב קטן ומצחין שמכניס סטיפות למזוודות באושוויץ ובוכה בדמעות תנין. אהוד ברק הוא הרשע הסמלי הבא, המייצג את הניצול הציני של חיילי ישראל לטובת התעשרותו החזירית, שוב, הכל בדמעות תנין על "לוחמנו" שנפלו.

 

זבלונים

 

לכן, הדיון באימפריאליזם האמריקאי צריך להמשיך במלוא עוזו, אבל משם. אין לו מסתבר שום קשר עם היותה של החברה הישראלית ישות פושעת, נבזית וזבלית להחריד, המדביקה במנהגיה את כל מי שבא במגע. נאמר כבר על ידי חז"ל שחופש הבחירה היחידי שיש לנו הוא לבחור את הסביבה שתשפיע עלינו. כאשר אנחנו בתוך הקונטקסט החברתי המסויים, אין לנו שום שליטה יותר על עצמנו, שכן אדם הוא יציר החברה ומתאים עצמו אליה. כל כמה שתנסה, לא תוכל האזרחית לחמוק מן ההשפעה, ובהדרגה תהפוך לשקרנית, ליסטים, ורוצחת, כך או אחרת. או, שגורל השמדה צפוי לה, ולא מקבלים על כך צל"ש גם לא בין שבעים הבתולות וכל כיוצב. גם הטוקבקיסט התועמלן "רני", שמציג עצמו כקשיש הגון שפעל למען זכויות עובדים וחרד לגורל המדינה, מסוגל רק למלמל משהו על "המושכים בחוטים", כאילו יש במעבר כזה משום בגידה וכניעה למושכי החוטים הקפיטליסטים שנהנים מכך. אין אותו רני מסוגל לגרום לכך שאדם אחד בישראל יקבל את הצדק המגיע לו, או עשירית מכספו שנגזל, להוציא מידי הגנבים המקומיים. מה לי קפיטליסטים גדולים ומה קטנים, על משל השטן הגדול והקטן, בסופו של דבר אף אחד לא מכריח את אהוד ברק לפשוע וגם לא את שאר הזבלים שעושים זאת ממש בלי סיוע חוץ. להתחכם יותר מידי, משמעו להישומם, כמאמר החכם באדם. ועייצס מציונים שיושבים בבית עם הסטיפות שהם כבר ארגנו (על חשבון אחרים), זה לא מציאה גדולה, וגם הניסיון לחרחר ולהשאיר את העבדים בעיוורונם. אמר כבר בוב דילן, אתה חייב לשרת מישהו, אז תבחר טוב את מי. במקרה שלי, כמו של רוב האזרחים הסבירים של ישראל, כדאי לבחור את מי שמתייחס אליך, אישית, בכבוד.

 

 

דוגמא מייצגת

 

במקרה בחודש האחרון הזדמנה לידי עוד דוגמא שאולי אפרט אותה למען ההדגמה. קוראי הספורים והנאמנים יודעים כבר שהייתי עורכת דין ואף לימדתי משפטים בישראל. קיבלתי מעמד של "חבר" בשתי לשכות עורכי דין, האחת בישראל (לפני עשרים שנה) ואחת בקליפורניה (לפני 15 שנה). את רוב עבודתי עשיתי כאן. והנה, בשלוש השנים האחרונות, תליתי את הרשיון הישראלי על קולב, יש אפשרות להודיע על סטטוס "לא אקטיבי" ולקבל פטור מלא או כמעט מלא מדמי חבר. כך עשיתי. עקב טעות כלשהי, או זדון, המשיכה הלשכה לחייב אותי, ואף כנהוג במקומותנו לקחה עורך דין, תבעה, הוצאה לפועל, היעדר הודעות כמקובל, ובום, אלפי שקלים. כתבתי בחזרה שאינני עוסקת במקצוע ולמיטב זכרוני שלחתי פקס. אכן התברר שטעה עורך הדין הגובה האכזר, וצריך היה להוריד את רוב "הקרן" לסכום נומינאלי. אך הליך כבר היה, אז רוב הת'לפים נשארו, ושילמתי סתם כסף שאין לי. מצאתי בזה הזדמנות לשלוח מכתב לראשי הלשכה, להזכיר שתרמתי חמש שנים מזמני עד שנת 2000 בפעילות התנדבותית עניפה בלשכה, על חשבוני ועל חשבון הדלק שלי, נסיעות לכנסת, לועדות, לייצג את הלשכה בכל מיני גופים, ואף פרסמתי מאמר בבטאון, וישבתי בישיבות צוות העריכה. האם כך עושים ? מבלי להרים טלפון מגישים תביעה, מקבלים פסק דין במעמד צד אחד ??? ומעקלים ? כניראה שכן.

 

לעומת זה, בלשכה האמריקאית, באותם ימים ממש. ובכן בהנחה שלא אחזור לאמריקה לעולם, ניתקתי מגע אם הלשכה שם, נידמה לי שאפילו לא היה להם כתובת שלי. כתוצאה מכך, לא העברתי כמובן את דמי החבר וגם לא הודעתי על הקפאה. לאחר שנתיים שלוש, "הוקפא" הרשיון שלי, בצורה מוצדקת אף כי לא חשבו מעולם לגבות חובות של עורך דין שלא פעיל. פשוט מחקו מהתיקים.

 

בחודשים האחרונים, התנהל שם קמפיין אדיר בנושא זה, סתם במקרה,ולפתע קיבלתי אימייל שהושג הסדר "חנינה" ושיבה הביתה, לעורכי דין שנעלמו ולא שילמו. הסכומים הקודמים נמחקו, ונתנת הנחה של חמישים אחוז לשנה הנוכחית. עכשיו,רק לסבר האוזן, בקליפורניה המעתירה, דמי החבר המלאים הם כחמישית מהסכום בישראל מלכתחילה. כך שאין באמת סיבה לא לשלם את הסכום המלא, (ולשמור על הזכויות). ההבדל ברור. במקום אחד השקעת, נתת מדמך וממרצך בלי שום תמורה, וזה מה שמקבלים בחזרה עיקול כמו של אחרון העבריינים. שם, רק קיבלת ולא נתת כלום (לימודים חינם וכיוצב), ורצים אחריך, מקצה האוקיינוס, להודיע לך שרוצים אותם בחזרה, ולא חשוב אם שכחת לעדכן או לשלם, בואי הביתה, רוצים אותך. את יקרה לנו וחשובה.

 

זו רק דוגמא קטנה בין "ובחרת בחיים" ובין התעללות ממוסדת בידי פושעים המכנים עצמם ציונים הרוצים בטובתך נגד העולם הנורא. כמה זמן אפשר להמשיך את השקר הזה ? כניראה לא עוד הרבה זמן.

 

 

 

לסיכום, הניסוי נגמר, רק אמריקה.

 

על כן, לכל מי שהצר על שתיקתו של הקול האנטי אמריקאני שלי, אין לי אלא לאמר, שזה מאוחר מידי. המחאה הזו עבר זמנה בטל קורבנה. אמריקה לקחה סיבוב למקום אחר, והרכבת המקומית ממשיכה לבד לגיהנום. כדאי לקפוץ מהר ממנה, ולו גם למקום שקודם פעל בצורה מחרידה תחת ממשלים קודמים. מודה ועוזב, ראוי. ואילו הנתלה בכל מיני תירוצים כדי להרוג את בני עמו, מאוס ומגונה.

 

no more divided loyalties

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נועם  On 10/12/2009 at 12:50

    ובכל זאת, בהצלחה!

  • איריס  On 10/12/2009 at 13:00

    אני עוד לא בדרך לנתבג.
    אבל נפל אסימון גדול באיחור של שבע מאות שנה.

  • סקפטי  On 10/12/2009 at 13:05

    כתמיד, דברי טעם. דבר אחד הפליא אותי. זו הטענה שאמריקה לקחה סיבוב למקום אחר. האם קרה שינוי במדיניות בעיראק, אפגניסטאן ועוד מקומות? ספק רב. בינתיים הכל דיבורים והנוכחות האמריקאית באפגניסטאן גוברת. הסנאט התנער מדו"ח גולדסטון והוקיע את מחברו. אין מדעים רציניים עם איראן, סוריה או חמאס. איפה השינוי לעומת ימי בוש. השינוי הוא בדיבור ולא בתוכן.

  • סקפטי  On 10/12/2009 at 13:06

    מגעים, לא מדעים

  • איריס  On 10/12/2009 at 13:49

    קשה לנצח אותי בסקפטיות כידוע לך, ובטח לגבי ארצות הברית. דובר על יחסיות.

    לגבי שלטון בוש, אני ממש ממש לא מסכימה אתך, ורוצה לפרט על מה שנעשה היום בניגוד לאז. אלה דברים שמתבשלים לאט ולא תמיד על פני השטח, אבל בלעדיהם אי אפשר להגיע לשינויים שאתה מחכה להם.

    ראשית, פירוק איטי ומסיבי של מערכי בטחון בזויים שקמו בימי בוש (למעשה הונבטו אצל רייגן), מן הסוג שמסכל כל מדיניות שהקונגרס יכול לרצות. אל תשכח, ואתה בטח לא שכחת, שהמלחמה המלוכלכת של הימין האמריקאי בממשלים המתונים היתה כאובה מאד וצרבה את התודעה. אני מדברת על הקומבינות נגד קרטר וקלינטון, שלא לדבר על קנדי בעבר. לא רק בישראל יודעים לסנדל ולאיים, שם המציאו את זה. הממסדים הללו עוברים עכשיו תמורה, והיא ניכרת כרגע מדיווחים בשוליים שכדאי לתת עליהם את הדעת.
    הראשון, בנושא העינויים. מאבק קשה מאד שהצלחתו של אובמה בעתיד תלויה בהשלמתו. שנית, חיסול הפעילות התמוהה במדינות אחרות (בתי הכלא השחורים והחטיפות), ויש עוד הרבה מתחת לשטח. אני חושבת שהוא עובד נכון, כי כל אלה שדילגו על השלבים האלה סיימו בתור ברווזים צולעים מאד.
    אל תשכח את המאבקים שניהל רייגן בנושא המדיניות בדרום אמריקה, איראן וכיוצב. מה שהקונגרס קבע לא יושם, וברגע שמחרחרים בשטח בעיות, אז מי שקובע זה מי שבשטח ולא המצביעים באיווה.

    אפשר לראות את הפעילות הזו מתרחשת גם בישראל, שהיא כיס חשוב של ממשל בוש-רייגן, או אם אפשר לאמר ביב שופכין חשוב לפעילויות האקס-חוקיות והמסכלות. זה קורה גם במישור הכלכלי, שאני לא מבינה בו כלום. אבל אם יש חבלות מבפנים, אז אתה מבין שאין טעם להכרזות מפוצצות.

    בינתיים ממה שאני קוראת באותיות הקטנות, הדברים נעשים בכיון נכון, עם נסיגות הכרחיות כי המנגנונים שמדובר בהם, במישור הצבאי אבל גם הכלכלי, הם רבי העוצמה ביותר, וגם אובמה לא מפחיד אותם, ובהינתן האפשרות הם יחרבשו לו הכל. כך שהאכזבה היא הגיונית, היה מומנטום, צריך לתת לדברים האלה זמן. אני מבינה שזה ממש לא מנחם את האפגנים כרגע, וגם אותי אגב, אנחנו באותה בעיה כמוהם, אבל לדעתי השינוי הוא יסודי ומהותי והפעם גם עמוק יותר מאשר בניסיונות של קרטר וקלינטון "להביא שלום".

    הצוות הזה מנוסה, הילארי קלינטון עברה את הבית ספר של הרפובליקנים עם בעלה בסיבוב הקודם, ואובמה ניראה לי לא פראייר. אבל אם יש ציפיה לסופרמן שיבוא וייכנס במחי קסם לשנות סדרי עולם, אז באמת כדאי להיות סקפטיים.

    הדוגמא שהבאתי מלשכת עורכי הדין בקליפורניה היא סוג של השפעת עומק של השינוי, כלומר, כל הגישה משתנה בפועל, במעוזים של הרשע, משנים גישה. יש לזה אפקט דומינו. טפו טפו, שלא תהיה עין הרע..")))

    אני חושבת אישית שהבחירה השניה של בוש, ב 2004 היתה נקודת שפל עולמית הקרובה לעליית הנאציזם, ואולי יותר גרועה כי אמריקה תמיד היתה יותר חזקה וחשובה. אחרי מצב כזה, אי אפשר לצפות לקסמים.

  • nachum  On 10/12/2009 at 14:03

    israel will find the right way in a shorter time then you can imagine.

  • סקפטי  On 10/12/2009 at 14:05

    מסכים איתך מאוד בסיפא. זה היה אסון עולמי. לגבי השאר – נקווה שבאמת הולך להיות שינוי. כנראה שאת קוראת דברים שאני לא קורא, אולי בגלל האנגלית.

  • איריס  On 10/12/2009 at 14:22

    נחום, הדרך הנכונה למי ? יתכן שלחץ יפיק חכמה, כמו שאומרים שטיא וחורמייזא, אבל היחס של הממשלה לאזרח הישראלי לא עומד להשתנות. הכנופיה השלטת לא תהפוך את עורה, מדובר בעלוקות מזן עמיד. אני אומרת מנסיון אישי, מדובר מלמעלה למטה לכל האורך רוצחים וגנבים (ואנסים זה לא חדש) המתהדרים בדרגות וניהול. אשמח להיווכח בשינוי כלשהו, אך לא בתור חלק ממנו. מה שנקרא להחזיק אצבעות מרחוק. :)) אני אגב סקפטית דוקא בעניין של ישראל. נייר הלקמוס שלי הוא המצב שלי בתוך "המערכת". אחרי בחינת המצב נאלצים להגיע למסקנה שמדובר באנשים וסוג של התארגנויות ותרבות ארגונית שאין לה תקנה, אלא בקריסתה. מאחר שמדובר במערכות חיוניות, קריסתם תגרור את המדינה כולה. אלה אנשים שלא מסוגלים אלא לפשוע, גם כאשר ברור כבר שזה אפילו לא רציונאלי, כלומר שהצעדים האלה נבחנים ויהיה עליהם מחיר גבוה. כלומר זו בעיה מסוג אחר. לא אידיאולוגית כלל.

    @סקפטי, אל תאמין למה שאינך קורא בעצמך. נקווה שאני לא אופטימית מדי. כדאי לעקוב אחרי המתרחש למשל באיטליה, ומצבו של ברלוסקוני לאחרונה. הממשל לא מתעסק בעימות פרונטלי איתו, כי אין טעם, אבל מייבשים לו את הביצות לאט והשטיח מחליק..גם פה זה קורה כך. אלה תהליכים ארוכים.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 10/12/2009 at 14:35

    בהצלחה!

    תשאירי את האופציה האירופית פתוחה… למרות הקשיים, כיף כאן.

  • סקפטי  On 10/12/2009 at 14:59

    נחכה ונראה… מבורלסקוני האמריקאים לא יתנתקו אף פעם כי יפסידו בעל ברית בעיראק ובאפגניסטאן שהיה איתם כל השנים, לעומת ספרד שהתחלפה בה הממשלה. אבל התקווה היא שיש כיוון לפחות.

  • איריס  On 10/12/2009 at 15:10

    זה לא מלחמה, הרי אמריקה היא אותה מדינה, בסך הכל החליפו מפלגה, בין שתיים שלא מאד שונות אלא בנושא אחד, והוא המטריד אותנו, כך אני חושבת (המדיניות במזהת). דוקא בנושא זה יש שינוי אמיתי ודרסטי בין שני הממשלים. ברלוסקוני הוא מהמועדון של בוש, זה לא אויב במובן המלא, אבל יבואו איתו חשבון מה שיבטיח שינוי מדיניות איטליה באזורנו, וזה מה שדובר עליו.

    עוד נושא, הגרעין, שאובמה דיבר עליו הרגע באוסלו. בלי ניטרול כלשהו של הגרעין המדיניות לא תשתנה,וישראל היא דוגמא מייצגת וטובה. זה לא רק שאין מוטיבציה לשינוי (כי יש הרתעה) אלא שמועדון קטן שהתגבש סביב הנשק הזה, השתלט על הדמוקרטיות השבירות, כמו בפקיסטן ובישראל. במצב כזה לא חשוב אפילו מה הציבור רוצה, מי שמחליט זה מי שיושב על הכפור האדום, וניראה לי שביצוע שינוי, בשטח, במנגנונים האלה, למשל בישראל, הוא עניין מורכב, מסוכן וקשה, אם כי לא בלתי אפשרי. סביב מועדון מפוקפק זה צמחה קבוצת לובי חוצת מדינות ומחנות, שמחרחרת מלחמות וגוררת אחריה מדינות. אני לא רואה את אמריקה מאד שונה מכל מקום אחר, גם שם בעלי הזרוע תמיד יכולים לגרור את השאר למלחמה, זה הכי קל. להתמודד עם זה, לא פשוט.אובמה נתן דוגמא את גהנדי ולותר קינג, כדאי לזכור ששני אלה נרצחו בדיוק בגלל המדיניות שלהם. אם הוא רוצה לשנות משהו הוא צריך לעשות זאת בצורה משתפת, כמו שאמרו רגישות ונחישות. תמיד מי שמחזיק ברובה יכול להתחיל מלחמת עולם שלישית (כמו שקרה בהסטוריה אינספור פעמים)?

    בוא נגיד אם הוא יצליח להכניס את ישראל לפיקוח סבאא, זה שקול לימי המשיח. נסתפק בזה, כי זה משנה את מאזן הכוח באזור, גפ סמלית, וגורם מוטיבציה להתפשר. או דברים כאלה. שלא לדבר על הרווחה הפתאומית שיחושו אזרחי ישראל כאשר ירדו להם מהצואר המנגנונים הנוראים האלה.

  • עידו לם  On 10/12/2009 at 15:50

    מוזר שאת לא רואה את זה.

  • מישהו  On 10/12/2009 at 16:36

    חבל שהקול האנטי אמריקני המרכזי והטוב ביותר בישראל יפסיק לפעול, אבל נסתפק בפוסטים הטובים והחשובים שהיו.
    אגב, לא עדיף כבר אוסטרליה, קנדה, בריטניה או ניו זילנד (זה אם מחסום השפה קשה מדי כי באמת עדיף שבדיה, נורבגיה, דנמרק ופינלנד ואפילו גרמניה, צרפת וספרד).

  • איריס  On 10/12/2009 at 17:40

    תודה, אם למישהו יש קשרים באחת המדינות המוצעות, אשמח. היתרון של אמריקה עבורי הוא שיש לי שם רשיון לעריכת דין ואין לי בעייה של ניירת מבחינת הגירה. זה הכל.

    אני חושבת שכמוני זה המצב של רבים מן הישראלים שלמדו שם, או יש להם בן דוד או חבר מהצבא. ענין פרקטי לחלוטין שיש לו סיבה מדינית. ארצות הברית קולטת ישראלים יותר מכל מדינה אחרת, ולכן זה קל. ולכן היתה ההשוואה. בסופו של דבר יקצו את מונטנה לישראל כולה, ויבוא שקט לכולם.
    זה אולי הולך לכיוון הזה במילא.

    יעקב נאמן יוכל להשאר עם הסנהדרין ולהחליף מהלומות ולבסוף חיבוקים עם האייטולות מסביב, וכולם ביחד יסקלו נשים. ובא לציון גואל.

  • איריס  On 10/12/2009 at 18:15

    מגיב אחד ממשרד האוצר , מגיב אחר מקבוצת שטראוס.

    חברים, במקום לשוטט ברשת תתרמו, יש ליפוסט שנקרא
    "תרום לי" עם חשבון
    פייפאל

    יאללה לשחרר מזומנים למען חופש הביטוי של המספקים לכם שעשועים.

  • אלה  On 10/12/2009 at 18:45

    אבל פה בארה"ב מבינים כמה דברים חדשים. זו ארץ שיכולה להיות אכזרית מאוד כלפי החלשים. מערכת הבריאות, מערכת החינוך. אי שיוויון מזוויע.
    בלתי נסבל. וזה עוד בלי להתייחס בכלל לכל מה שמדרום למיסיסיפי. שם זה עולם שלישי לגמרי. מכל הבחינות – עוני, בורות, תמותת תינוקות. מה שאת רוצה.
    נראה לי שעדיף אנגליה. אגב, מה עם ניו-זילנד ואוסטרליה? שם גם מדברים אנגלית (או משהו שלפחות דומה לאנגלית).
    בכל מקרה, אם אי פעם אצליח כאן – אזמין אותך.
    בהצלחה

  • איריס  On 10/12/2009 at 18:51

    כל מה שתיארת על אמריקה תכפילי ותיזכרי בישראל. הרבה יותר גרוע ואכזרי, ל"חלשים" המדומים. כמובן, שרוב הישראלים שנרמסים פה יכולים היו להצליח יפה אם באמריקה ואם באחת הארצות שמנית. מי שנוגס בהם זה לא המוכשרים יותר אלא האלימים וחסרי המעצורים. עולם הפוך.

    תודה על ההזמנה, הפסקתי לחכות לניסים ולעזרה. מה שלא עושים לבד, לא קורה. ועם המזל שלי, העזרה שיציעו לי תהיה מלכודת דבש. קרה כבר פעמיים, אז לומדים מאברהם אבינו חכמת חז"ל בריאה – שונא מתנות יחיה.

    ובמקרה שלי, זה גם הולך הפוך למרבה הצער🙂
    שיהיה לך בהצלחה. מניסיון אישי, של פעמיים הגירה מוצלחת לארצות הברית, תני לזה שנה, לא להיעלב ולא להיכנס לגעגועים מטופשים לחומוס ומלפפון, והכל יהיה בסרר. אין לאן לחזור, ואם מבינים את זה, השאר קורה לבד.

  • איריס  On 10/12/2009 at 18:55

    אלה, מאיפה את כותבת ? האייפי ממש מסקרן.

    בכל מקרה, תודה על ההצעה. תכתבי כאשר תסתדרי.

  • רני  On 10/12/2009 at 20:27

    מנהג ישראלי ישן, אם מישהו לא מתאים לקופסאות שלך הוא מתחזה או לא קיים. נכון אני גימלאי איש ארגוני עובדים כאן ובחו"ל הרבה מהחו"ל הזה בארה"ב. הייתי גם חבר זמני בארגון של הופה בעירו של הופה ואני לא בטוח שהרע שעשה עולה על הטוב שהארגון עשה לי בזמנו, אז. אם אני אכן זקן יוניוניסט תעמלן לדעותי [ יש כמוני המון בארה"ב ] בודאי יותר ישרים ונאמנים מארגון העובדים הלאומיים. אזי בעלת הבלוג תועמלנית לשלה. תמיד ניתן לרמוז שפלוני מחזיק בדעתו או שינה אותה בשל דבר מה, גם כסף ייתכן. לי איש לא משלם. יייתכן שזה לא מכניס אותי לקופסה קיימת, מה לעשות

    כמה הערות על ארה"ב. ההוויה משפיעה על ההכרה. ארה"ב עשתה אותי מהתחתית באמת למעלה והכל רק ע"ח ארה"ב, אז אין לי זכות להתלונן. אבל זה לא פשוט. לא הייתי עו"ד. אבל חייתי בארה"ב במקומות שצריך לחשוב לפני שאומרים לאדם: "אתה נוהג כעורך דין יהודי", ויש מקומות שהדברים נראים, גם היום, שונים מכפי שהם נראים לבעלת הבלוג, אבל כמובן זו תעמולת תועמלנים שכירים רק אצל אובמה כולם צדיקים מוחלטים. ארה"ב חברה מורכבת ומי שמדבר על סחר בנשים יכול לקחת אוטובוס זול מכל מקום בקליפוניה ללאס ווגס והסביבה. כמה עורכי דין יהודיים נוסעים באטובוסים בארה"ב? הבורסה ברמת גן זה כלום לעומת לאס ווגס בוודאי לעומת הסביבה. ניצול עובדים? סע לשדות של הוואלי ותראה את המקסיקאים כנ"ל בכל ארה"ב. לא יותרק טוב מתילנדי בערבה..

    לעניין הפוליטי וההטהרות העצמית של ארה"ב רצוי להתלהב מאובמה והסובבים אותו בעוד זמן מה. ועליות טיגר הגולפאי יוכיחו מה ההבדל בין תדמית למהות בארה"ב. אולי יותר מבכל מקום בעולם. מעניין מה יאמרו על בוש בעוד 20 שנה. ראיתי את מה שקרה לטרומן ולקנדי ולג'ונסון מוצאו הפוליטי של אובמה במכונה הדימוקראטית של שיקגו, נכון שכמו לאבי אמו[ היוניוניסט ] של רחמים עמנואל יש במכונה זו הרבה מהטוב אבל יש גם דברים אחרים. שיקגו דומה לכל מקום אחר בארה"ב. לא נחמד בכלל, מנסיון קרוב צמוד, לעבוד ליד הקופה בוול מרט בכל מקום בשיקגו או בקליפורניה. אמנם אני מכיר היטב מי שירדו לשם גם לקופה זו ויצאו בסוף בתואר שלישי מאוניברסיטה מפוארת. אבל ראיתי גם אנשים אמריקאים דור רביעי וחמישי אמנם לא יהודיים הגונים ישרים דתיים ! ששפכו שם חיים שלמים. כיום יותר ויותר מקומות עבודה עדין יוצאים מארה"ב. כיום המשכורות של השכיר הלא מאורגן עדיין ברצפה והנפגעים אינם עורכי דין יהודיים. הנפגעים הם שהולכים לצבא ואותם אובמה שלח קודם לנהל את אבו גריאב וגוונטנמו ועכשיו למות באפגניסטאן, זה לא נחמד בכלל. באשר למקום היהודים, רק שוטה ינבא את העתיד. כמודל אף יהודי באנגליה לא חשב שיגיע למצב היום והפתרון? שנאת ישראל מוחצנת. כאילו זה יציל את יהודי אנגליה או מקצתם מהמוסלמים ואולי זה יציל ואולי לא. הדירות הריקות בירושלים ונתניה הנן עדות שלא רק אני ה"תעמלן" לא כל כך בטוח בעתיד. אני מאחל לארה"ב כל טוב ואני מאחל הרבה טוב לישראלים שנוסעים לשם. אבל הייתי נזהר וממתין לפני שהייתי משבח כל כך את הגמישות הפוליטית של ארה"ב. ההתפעלות מגברת קלינטון מענינת אני מבין שיש איזה שחקן גולף שמנסה להתנהג כמו קלינטון הזכר וגם זה קורה בארה"ב. בכל מקרה אינפלציה תהיה שם ואינפלציה היא כידוע מס על השכירים והעניים ונראה מה יהיה בארה"ב. השאלה הבסיסית לי, אולי לא לעורכי דין יהודיים היא כמה משרות יחזיר האיש לארה"ב ומדובר במיליונים.

    באשר להקצעת שטח ליהודים אני לא רואה את הישראלים נוהרים למונטנה. אולי לכמה ערים בינוניות. אבל הם בטח ינהרו כמטורפים לצפון דקוטה, בודאי יש שם את כל מה שיהודים בייחוד יהודים ישראליים לשעבר מחפשים. כמובן ניתן תמיד לחדש מעל הניאגרה את מדינת אררט של מרדכי עמנואל נוח. שוב פעם העמנואל הזה.

    המיסיסיפי זורם מצפון לדרום הגברת שמדברת על מדרום למיסיסיפי אולי חושבת על קו מייסון דיקסון, לך תדע.

    ישראלים בניוזילנד? יש כמה גם שם העניים עניים והעשירים עשירים ויותר משעמם שם מבפתח תקווה אבל עוד פעם לך תדע.

    אוסטרליה וקנדה מומלצות מאוד. עכשיו כשהעולם מתחמם באמת יהיה יותר נעים בקנדה וממה שמעתי החברה בייחוד הרוסים נוהרים לשם בהמוניהם – נאחל להם אך טוב.

  • שרון  On 10/12/2009 at 21:06

    אבל אין לי קשרים בחו"ל. איריס, אם יבוא לך רעיון או שתצטרכי מזכירה – אני באה.

  • אזרח.  On 10/12/2009 at 21:07

    (בהתעללות הקשה בנתינים,במימוש הקפיטליזם החזירי,וכד')על הרבנית שלה.(ארה"ב )

  • איריס  On 10/12/2009 at 21:43

    אני מתחילה לחשוב שמצאנו סוףסוף מי רצח את קנדי. אפשר כבר להזמין את הפפרצי ?

    הסיפור שלך, איך להגיד, מעורר סימני שאלה בפני עצמו. אבל איש בסיפורו האנונימי יחיה.

    זו לא הנקודה. אתה מוכר פחדים לאנשים (מי יודע מה יהיה באמריקה ליהודים ? בוא אגלה לך, אני שוטה, ולכן ניתנה לי נבואה, כלום לא יקרה שם ליהודים), אתה אומר, בואו תמותו כאן, לפחות תדעו מי שחט אתכם שחיטה כשרה.

    זו הנקודה, יש מי שמעוניין לזרוע את הפחדים כדי לנצל את העדר המטופש. המקום היחידי שבו יש וודאות שיהודים ימותו (כי הם יהודים) זה ישראל, ולא רק מטילים ערבים אלא מהתעללות על ידי אחיהם הטובים השומרים עליהם מה"גויים".

    אתה פשוט המחשה של הטיעון לעיל, תמשיך להגיב. זה נהיה מועיל.

  • איריס  On 10/12/2009 at 22:00

    יאללה, משרד ביחד. בוא נגיד, המשרד יתמחה בעיקר בהגירה. יש לזה ביקוש ולא קשה ללמוד את זה, וגם למצוא מעכרים.

  • איריס  On 10/12/2009 at 22:04

    אני חייבת להודות שטעיתי עד כה. תמיד חשבתי ואף השתכנעתי מאחרים שבשאלת הזנב והכלב, אין ספק שישראל היא הזנב. אני מתחילה לפקפק בזה. לא בשאלות גלובליות אבל בקשר למדיניות פה ול"סכסוך" ובעיקר בקשר למבנה הפנימי של ישראל, הרשע הוא תוצרת בית ואולי גם מיוצא באדיבות למדינות הים. מכל מקום זה הרבה יותר מורכב ממה שהיה נידמה לי

  • אורה  On 10/12/2009 at 22:35

    וואו איריס. איזה פוסט. לא ידעתי אם לצחוק (כי כתבת מצחיק בטירוף) או לבכות (כי האבחנות שלך על ישראל, על אף שהן אכזריות ושיפוטיות, יש בהן יותר מקורטוב של אמת). אבל נראה לי שאחרי הכל אנחנו (כולל אותך) נשארים בארץ. לא?.

  • איריס  On 10/12/2009 at 23:23

    האם את יודעת משהו שאני לא יודעת ? סגרו את הגבול כבר ? יורים במי שנוסע ?
    תעדכני את השכנים, גם השמאלנים, לא נגלה.
    שעזרת לאויבי העם להימלט אל החופש.

  • אורה  On 10/12/2009 at 23:32

    החשיפה שלך הרסה לי את כל התכניות. ככה זה אצל השמאלנים. ישר רצים לספר לחבר'ה

  • איריס  On 10/12/2009 at 23:39

    בוא נקווה, או אני מקווה, שאם יגיע רגע כזה, תתעלי על השיקולים הלאומיים ותעזרי לאדם אחד לצאת לחופש שהוא או היא זכאים לו.
    האמת, יש לי הרגשה לגבייך, שזה נכון. הנה קומפלימנט.

    הפוסט הזה הפך ללהיט, המון כניסות. זה מאד מפתיע אותי, סתם הרבצתי שחרור קיטור על הבוקר, בגלל שהרדיאטור התקלקל ואני לא מצליחה לחשוב מאיפה אגרד את הכסף לתקן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: