מדור פרסומי חינם ועיד מוברכ

 

מקבץ ידיעות מעולם הסייבר

 

טוב, טבלתי ידי בבוץ הנורא של הטכנולוגיה.ממש לא כצעקתה, זה פשוט "ענף" כמו כל ענף מסחר, כמו יצור ברגים מיוחדים לטרקטורים, ותוך שניות משתלטים על העקרון. כאן, מקבץ התנסויות מ"איריס הולכת להקים אתר עצמאי". 101

 

דומיין – כסף שמשלמים סתם כדי לשריין שם של URL, דומה קצת לאלה שמשלמים אקסטרה למספר טלפון מיוחד או לוחית רישוי רכב מוזמנת (באמריקה זה להיט). זה פשוט מאד, בודקים אם השם שחפצתם זמין, ואז משלמים עבור "תפיסתו" סכום כלשהו. כרגיל, באמריקה זה שני דולר (הכי נמוך, ובממוצוע 5 דולר) ובישראל מאתיים ש"ח על אותו שם. ומי שרוצה להיות פטריוט ולהסגיר את מולדתו (סיומת CO.IL) מענישים אותו כמקובל כאן, וגובים ארבע מאות ש"ח. כבר פה יש שיעור חשוב לעתידו של האזרח, והמבין יבין. אין שום סיבה הגיונית לרכוש בישראל, למעט אם זה "הוצאה מוכרת", כלומר למעט אם ההוצאה בעצם מוטלת על הציבור.

את התשלום על דומיין יש לחדש כל שנה שנתיים, ואפשר לעבור מספק אחד לשני. לא מתחתנים.

 

אחסון אתר – שפע חברות מציעות איחסון אתרים וכולם מתאימים לבלוג (הצורך את המינימום). שוב, המחיר הממוצע באמריקה זה עשרה דולר לשנה בערך, ובישראל …בין עשרה לשלושים דולר ..לחודש. למה ? ככה. כי לקנות כחול לבן…אח, זו מצווה.

כאן לדעתי יש הבדל. ותלוי מה הצרכים, אתר רגיל יכול בהחלט להירשם בחו"ל, ולחסוך את המחיר, היום גם שיחת טלפון אם צריך תמיכה זה גרושים. ואת התמיכה אפשר לקבל בארץ מאיש מקצוע שממילא תיזקקו לו-לה. (מייד). חסרון קטן לחו"ל, צריך לשלם בכ.אשראי באתר אינטרנט..

 

אני הולכת על האופציה הישראלית, אחרי בדיקה (לא יסודית) העסקה המשתלמת היא סוויטהום, חבילת מינימום בחמישים ש"ח לחודש, הכי זול שיש, ואם משלמים שנה מראש, מקבלים דומיין חינם. החבילה הבאה שלהם,שכוללת תמיכה טלפונית היא שמונים ש"ח לחודש, שזה המחיר הנמוך ביותר בחברות האחרות כמו אינטרספייס. האחרונה, תמורת 43 ש"ח דמי הקמה חד פעמיים מעלה לכם את וורדפרס.

 

האינסטלטור/האמן – מה שלא יגידו לכם, זה לא נכון. מי שאינו בוגר יחידת המחשבים בצה"ל או מהנדס, לא יוכל לתחזק אתר וורדפרס בלי להיזקק ל"מתקין אתרים" אם לא בהתחלה, אז אחרי כמה חודשים כאשר מתחילים להופיע עידכונים לתוכנה או שיש פריצות אבטחה. מצאתי את האיש שלי, מדהים, מקצועי, מתחשב (במחיר) ומותאם לפרימדונות היסטריות. (שם ואימיל אפשר לקבל ממני בפניה). כמה זה עולה ? אה…עדיין לא ברור. זה סוד שמור , ואף אחד לא אומר ממש כמה זה עולה, תלוי בזמן שצריך מהמתחזק. לא יקר (עשרות שקלים עד מאתיים ש"ח כניראה אם לא רוצים עיצוב אתר וכולי שירותים מקצועיים. זו הוצאה עונתית, רבע או חצי שנתית. מצד שני המתחזק הוא גם משווק בפועל לפחות החברים שלו מקבלים חשיפה)).

 

 

בקצור, בלשון אנשי הפריפריה, להכין אלפייה כדי להריץ את התענוג.

 

לסיום, הערות אבטחה למי שמודאג מפריצות. החשש לא צריך להטריד את רוב הבלוגרים, אף אחד לא ישב להציק להם. הפריצות המקובלות הן רנדומליות מצד שכנינו, והחומר מגובה באיחסון ממילא. אבל מי שצופה בעיות (כמו הח"מ, ככה סתם), כניראה שעדיף איחסון בישראל ולהתייעץ בנושא אבטחה עם מי שמבין, שימליץ על הטובים בענף.

 

זהו. הצעתי לאורי וירדן היתה להרים כמה טלפונים לעמיתים שלהם ולארגן קופונים לאנשי רשימות. סתאם.

 

אתר=ניוזלטר חדש

 

אני לא נוהגת לפרסם פה אתרים באופן שגרתי, אין לי סבלנות לזה וגם לא לעדכן את רשימת הלינקים בצד. ובכל זאת, פירסום חינם, למגזין הלוהט של העונה, המתחרה אולי ב"חדשות אושוויץ", זה העיתון המקוון….שיביא לכם את "האח הגדול" מעזה.

אם יש דבר שאני משתדלת להדחיק זה את המציאות של החיים בעזה, אם כי אני יכולה לדמיין פה ושם. בדרך כלל אנחנו משלמים למישהו אחר שיסתכל על החרא, ואת זה מוכנים לעשות באתר "גישה" שמנטר את חופש התנועה בשטחים.

אני כרגיל הקשיתי בשאלות מעצבנות, כמו "למה לא מטפלים בחופש התנועה בתוך ישראל", וכאלה פרובוקציות שהוציאו לי שם רע בענף, אבל בעצם התכוונתי להגיד "אני יותר מסכנה" או משהו אידיוטי כזה. אז כניראה שלא, כניראה שעזה מנצחת במסכנות, וטוב שיש מנטרים. עיון באתר "גישה" (חשבתי ברצינות בהתחלה שזה "גיישה", כל אחד מהרהורי ליבו), מגלה את הפרופיל הרגיל, אשכנזיפטים מלומדים, מבתים אמידים פלוס, עם קום לאודה בתואר הראשון והשני והשלישי באמריקה או משהו כזה.

אבל האמת היא כזו. אני מאמינה שכולנו "אחד", כולנו תודעה אחת מחולקת איכשהו למחלקות (אני באינסטלציה של הביובים הגדולים, הצינורות העירוניים), והמידור לא עושה לנו טוב. נכון שאי אפשר הכל, אבל ההדחקות וההכחשות חוזרות בריבוע במקום הלא צפוי. לדעתי,אם כל מי ש "מתנגד לאימי עזה", במקום לכתוב פוסטים שלא מועילים במילא, פשוט יקרא וידמיין לעצמו ממש את נראמין או נסארין או מוחמד מתנייעים שבוע אחד בעזה, לענינים הרגילים, עזה פשוט תותמר בהדרגה עד שאימיה יעלמו בלי הפגנות.  לדעת, להסתכל, להפנים, לקבל, ולוותר על המציאות הזו באמת.

 

אז הנה…קבלו את….http://www.gazagateway.org/

ואת…http://www.gisha.org/.

 

(שוב, אני תמיד מושכת בשרוול, מה עם זכויות האדם בתוך הקו הירוק ?).

וגם זכרונות מאפריקה הצפונית. אי שם לפני האינטיפאדה הראשונה נסעתי לעזה, בתור תת סטודנטית, במשלחת עורכי דין לסייע לדייגי עזה נגד הממשל הצבאי שנגס בפרנסתם. אני זוכרת רק את החוף היפה, המסעדה הטעימה, ואת הסירות הפשוטות שעגנו והדייגים שהתכנסו להשמיע את הטרוניות. אינני זוכרת הרבה, רק שאחרי כן היה עלי לסייע בניסוח הפניה, והנמען היה היועץ המשפטי של הממשל בעזה, אחד אחז בן ארי, שלימים הפך ליועץ המשפטי של עיריית תל אביב. צא ולמד. כולנו ישות אחת.

 

חוב ישן (המכללה החברתית)

 

לפני המון זמן פנו אלי מהמכללה החברתית שאשים הפנייה לפועלם. האמת, שמועד ההרשמה אז נידמה לי חלף מזמן, אבל יש סמסטר ב ויש שנה הבאה. התעכבתי, התברברתי, ניגסתי בשאלות מהסוג הממאיס, פרסמתי משהו חפוז, ולמרבה הצער זה היה בפוסט "מתכלה" (יש לי הרבה כאלה).

 

זה היה קצת קשור לעצלות, אבל טרחתי ועיינתי באתרם, הכל דבש, קורסים בנושאים חברתיים, היוצאים מהסד הנורא של מה שנחשב "אקדמי" בעיני הפוציאדה באקדמיה הרגילה. חינם. כולל סניפים בפריפריה, בקיצור, מאסט. חשוב עוד יותר לדעת שאם יש לזה קיימות, ויש בינתיים ותהיה עוד, אולי נוכל להשתחרר מעריצות האקדמיה בעיקר הישראלית, שחונקת את כל מה שזז וצומח ומריח ממחשבה מקורית.

 

הופניתי ספציפית לקורס על יפו, היה לי מה לאמר עליו (איך לא) והצעות ייעול, אבל גם ככה הוא מצויין. כאשר גרתי ביפו, זה בדיוק מה שהיה חסר לי. ההתכנסות הפסאודו אינטלקטואלית ב"קפה יאפא" היתה בעיני סתמית ומיותרת, והנושא הכלכלי חברתי הרבה יותר למסגרת דיון רציני בעתיד המקום הזה, ובהווה, מאשר עאלק דו קיום עם ספרים וקפה, ושלושה אנשי שב"כ על כל קפוצינו. בסופו של דבר, ואחרי מה שעברנו פה, צריך להבין כבר שאי אפשר לפסוח על הדיון הכלכלי בעיקר כאשר עוסקים בשלום (ומיגור המלחמה). הכל, בסוף, כסף.

 

שימון פרס הוא מייסד ש"ס האמיתי

 

מן הפוסט המתכלה על הבחירות בעיריית רחובות, שבהן לקחה ש"ס את ראשות העיר, הבנתי שצריך להקדיש עוד כמה מילים על אי הצטרפותי האוטומטית ליוזמות בסגנון טומי לפיד נגד הדוסים באשר הם. רחובות היא דוקא קייס סטדי הולם לדעתי להסברים.

קודם כל רקע. אני לא דתיה, עברתי ליד הדת במסגרת הגל המבלבל של "הארון היהודי והבוהמיינים שעברו מסמים לאלוהים", במסגרת הזו עשיתי השתלמות מזורזת ב"קבלה" , חסידות,גורואים מהפנטים, רבנים גזענים, אשמה, שינאה עצמית, תמימות, גאולה מן הביבים דרך הביבים, ועוד ועוד, יצאתי מצד שני אחרי בערך שנתיים, מחוזקת בחילוניותי, אם כי ברובד שונה.

בספירה הציבורית, אם כן, אני אפשר לאמר אלרגית לדת ממוסדת, לא מאמינה לאף חובש כיפה ספציפית וכללית, ואינני פוקדת בתי כנסת וכיוצב. תיאורקטיה היא בעיני ABONIMATION בהעדר מילה אחרת. הקומבינה הממאירה במיוחד של דת ולאומנות שנואה עלי ממש ולדעתי ברובד העקרוני היא מצדיקה גם פעולה אלימה חוקית, לא נגד הפרטים החברים, אלא נגד מי שממריד אותם.

ברובד האישי, יש רעים ויש טובים בכל מגזר באותה מידה בדיוק.

אמונה באלוהים בעיני היא דבר לגיטימי, ואני שותפה לו. יהדות בעיני היא חוק בראש וראשונה, ואני במועדון המעריצים של הרעיון המקורי.

ציונות בעיני זה תופעה מגונה ותמוהה שאני מקווה שתהפוך לאיזכור חולף, ועצוב, בהסטוריה של העם היהודי, שכבר ראה וחווה תופעות כאלה ושרד אותן.

ומכאן למציאות. כל הדעות האלה בצד, המציאות באזורנו מוכיחה ששחיתות ועריצות של ממסדים מן הסוג שברא לנו שימון פרס (כמייצג הציונות פחות או יותר) הם המייסדים האמינים ביותר של משטרי תיאוקרטיה חשוכים מן הסוג של איראן ו"האחים המוסלמים" והחמאס שכנינו. לא להבין את זה, זה לשתף פעולה.

היתה לי שיחה בערך לפני….עשרים שנה ברחובות עירי עם בן כיתתי שהפך לדיפלומט צמרת במשרד החוץ, והיה מעין "תואם שימון" מן המשמרת השעירה והצעירה. האיש, בחור מוכשר עם קסם מסויים, היה בנם של שני בכירים במכון הביולוגי (סלע קיומנו 2), שכמובן היו נאורים מאד, כלומר חילונים, ציונים, מלח הארץ, בוגרי "הריאלי" או משהו כזה, יוצאי הפלמח או משהו כזה, אשכנזים, פרופסורים, ומצביעי יונה קלאסיים (מרצ, עבודה יונים, משהו כזה). השחיתות לא פסחה על המשפחה הזו כמובן שהיתה עתירה בפרוטקציות כפי שאפשר לתאר, כולל הקריירה של הבן המדובר. מכל מקום, קיטרתי כהרגלי על הממסד, והוא שלף מולי את הקלף המנצח של "ש"ס זו הבעיה". אינני יודעת מנין ניתנה לי הנבואה, אבל אמרתי לו משהו כזה " לנוכח התחכום והרוע של שימון פרס, רק ש"ס זה מפלט, והוא יגדל". ואכן כך קורה, ומי שיער אז שיצמחו כל מיני "בתים יהודים" הגרועים מש"ס בכל המובנים, כולל אי הסובלנות הדתית.

אנשים שנפגעים משחיתות ועריצות, במשטר המכסה על זה במלל "נאור" הופכים למרי נפש מצד אחד, ולמשיחיים מצד שני, הפתרון הדתי הוא היחידי המאפשר יצירת חלל פנימי שחופשי מהדיכוי הממלא חלל ומלואו בשקריו ואכזריותו. השכבה שנהנית מהשחיתות בטוחה שמצאה את הקומבינה המנצחת, גם מושחתים ואכזרים ודכאניים וגם לובשים גלימה של "אנשי ספר נאורים, שכל חפצם שלום ושויון". לקומבינה הזו תמיד יש תמיכה בינלאומית, כי שחיתות מזמינה אורחים ופריצים המרוויחים ממנה והיום זו תופעה גלובלית בכל מקרה. וכך, כמו באיראן, וכמו אצל יתר שכנינו במידה אחרת, הציבור המדוכא דוחה את כל החבילה, בצדק או שלא בצדק זה לא העניין, והופך את השולחן בכלי שאין לממסד יכולת למגרו. הפונדמנטליזם הדתי, ו"החזרה לערכים" של פעם, לפני שהגל העכור שטף.

אין אופציות אחרות, לפיכך, למעט התמודדות HEAD ON עם העריצות והשחיתות של האליטה המדוברת שסרחה, והנה בישראל, כמו במקומות אחרים, הנאחזים בקרנות המזבח לא מסוגלים לבצע את השינוי, ולמעשה דוחפים את המהפיכה שתעיף אותם מן הכוח ומן המקום בכלל. וכך, בשלבים האחרונים, אותה אליטה בעצם מסייעית לעליית החומייניזם כיון שעקשותה ורשעותה נחשפים לעין כל. וזה השלב הנוכחי אצלנו, מסיכות רבות נושרות, והנגלה מאחוריהן מכוער מאד, אך הנחשפים כך ממשיכים להתעקש שהם בסדר, ולנקוט באותן טכניקות של השתקה, ספין, איומים, ושקרים, אך עתה תחבולות אלה נחשפות לעין כל, ומגדילות את המחאה שמסייעת לכוחות המהפכה הדתית. בקטן, אני מנהלת פה מידי פעם ויכוחים מכוערים עם "אליטות" נאורות כאלה, אשר חושפות את עצמן כאנשים עריצים קטנים, אלימים ובעלי מנהג מאפיה, ודברי המתיקה שלהם על נאורות, שלום, ושוויון טובעים בים של חרא והופכים לתפלים ועלובים. לכן, ביחד עם נפילתם של אלה, מן ההכרח, נופלת גם קרנם של הערכים שאותם קידמו, הגם שאלה היו ערכים חיוביים בעיני לפחות. הסיבה היא פשוטה, אם אין ניתוק בזיהוי בין הקבוצה ובין הערכים, הרי בנפול קבוצת המושחתים העריצים, הם לוקחים איתם את הכל. (וגם את כספם הרב, לחשבונות בחו"ל, זה סיפור אחר).

 

חלק מהמנגנון כולל את ההשתקה הגסה והאלימה, עד הסוף ממש, עד שיש חילופי משמרות ממש, של ההוכחות לעריצות והשחיתות. וכך יוצא, שכבר מימי אריה דרעי, אפשר לאמר, הכשיר פרס וגדודי מרצ למשל (אשר העלו את ש"ס אגב) את המהפיכה שתהפוך אותם להסטוריה עשנה. ומה לעשות, שאי אפשר לגייס מילה טובה למשמרות אלה, בעיקר כאשר בסופו של יום פרצופים רבים יותר ייחשפו.

 

ולכן, החלפת השלטון ברחובות "עיר המדע והפרדסים" (ססמאות מרכז ולב הציונות החילונית הנאורה) לידי חרדים מזרחים, שדרווין ניראה להם בעייתי (לא כל שכן מכון וייצמן ומפלצותיו), היה צפוי ועניין של זמן. אמנם זהו סמל נוסף, חשוב, בתהליך, ויש מקום לדון בו, אבל הוא כאמור על רצף ידוע מראש שלא עצר לרגע. לדעתי האישית לגמרי, והלא נחשבת בכלל, יש עצה, והיא אפילו לא מסובכת. יש לנתק את הערכים החשובים והטובים ממי שהריץ אותם בתור "כיסוי" לשחיתות מצויה, כלומר, לנקות את האורוות של הקבוצות שעל כתפיהן משא ההוכחה והשכנוע שיש מקום למדינה נאורה באמת, חופשית, דמוקרטית, ובעלת איכות חיים (ורווחה) באזור הזה. קשה, אבל אפשר.

 

כפפה להנחתה

 

מכל הפרשיה הזו של רשימות, אני נותרתי עם רושם שעוד ספייס שמאלני נסגר לשמחת בנות פלישתים ובני הערלים. למעשה לא הבנתי איך לא קם עדיין גורם (אפילו מסחרי) שיתן "שכונה" על בסיס ביקורתי. רייטינג לא יחסר שם, זה בטוח.

אתר כמו הגדה, העוקץ, האתר של דב חנין, לא יודעת, כל מיני עשירי פס רוחב, יכולים לפתוח פינה לפתיחת בלוגים, עם או בלי סינון. לדעתי אין צורך בסינון כי מי יתנדב לזהות עצמו אם איננו כזה ?

כמו בנווה שאנן, כמה שיותר חנויות נעליים הרי זה משובח לטראפיק. אפשר להחזיק גם בלוג שם וגם אתר בית או משהו כזה.

אני הייתי מרחיבה את ההגדרה ל,"ביקורתי" ולאו דוקא שמאלני, אני לא יודעת אם אני "שמאל" במובן המפלגתי, ויש גם ביקורתיות מדשופרא שאינה מפלגתית ואפילו מזוהי ימין או מתנחבלים, יש ביניהם ביקורתיים (עולה בראשי "הלמו" כדוגמא לימני קיצוני שהוא מאד ביקורתי כלפי הממסד). לא יודעת, סתם הרהור. דוגמא לפרוייקט אמריקאי ברוח זו (אמנם אכן כי כן הפסיק לתת שירותי אחסון אתרים, אבל נותן את כל השאר, ומקווה לחזור גם להקמת אתרים ובלוגים) http://riseup.net/

 

ואלה עקרונותיו החברתיים

 

 

עיד מוברכ לחג הקורבן, אני הולכת לחגוג אותו מחר באווזי עפולה, ניראה אם יש שם עסקית כמו בהרצליה פיתוח או שדופקים את הפריפריה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יונתן  On 26/11/2009 at 20:09

    אם זו אכן הצעה אמיתית אני מקווה שאיש לא מתכוון להיענות לה. המחירים שראיתי בכמה מקומות נעו סביב 10-15 דולר לדומיין בינלאומי ו-20-25 דולר לדומיין ישראלי. בקושי רבע מהמחיר שצויין כאן.
    אגב, את הבדלי המחיר הסבירו בעבר באיגוד האינטרנט בכך שתשתית לסיומות קו.איל וקום מצריכה משאבים דומים למרות שהיא רלוונטית לפחות משתמשים. כך יוצא שעלות התשתית מתחלקת בין פחות קונים, מה שאומר שמשלמים יותר. לא יודע אם זו כל האמת, אבל זה לפחות התירוץ שמוסרים.

  • איריס  On 26/11/2009 at 20:36

    המחיר בישראל ! לדומיין קום זה 180 ש"ח
    המחיר בישראל לדומיין קו.איל זה 400 ש"ח

    המחירים בחו"ל, כפי שכתבתי נעים משני דולר ! עד משהו כמו 10 $ לסיומת קום. אני לא בטוחה שאפשר לרכוש באתר אמריקאי סיומת של ישראל. לא בדקתי האמת.

    אבל…וזה אבל חשוב, בחברות שבדקתי, אם אתה משלם מראש את דמי האיחסון העומדים על חמשים עד שמונים ש"ח לחודש, הדומיין עליהם. כך שזה קצת מטעה. כך יוצא שעדיף לשלם לשלם מראש שנה, ומקבלים למעשה דומיין חינם, כביכול.

    בטח לא מציעה לאף אחד לרכוש דומיין בנפרד בישראל. עדיף כבר לקחת שני שטרות של מאה ולשרוף על חוף הים כדי להדליק סיגריה.

  • חנה בית הלחמי  On 26/11/2009 at 21:44

    אני אתעמק בבוקר

  • ימני  On 27/11/2009 at 00:52

    ? ? ?

  • איריס  On 27/11/2009 at 01:01

    כניראה שהסיור בין חברות איחסון אתרים ועומס המילים החדשות והלא מובנות עשה את שלו. וזה עוד לפני הפיפס הראשון על וורדפרס…

    לחילופין, ערבובים מקוריים תמיד מבלבלים. עוד שנה זה יהיה פוסט ברור וטריוויאלי

  • איריס  On 27/11/2009 at 01:20

    ש..מה שאני לא אכתוב זה יותר נהיר וברור מאשר ההקפאה לעשרה חודשים שעוברת ברגעים אלה בקבינט המצומצם.

  • איריס  On 27/11/2009 at 01:30

    אני רק מתלמדת. עוד לא הגעתי לדרגה של לתמוך בגברת עופרת יצוקה לבני ולתמוך גם במר עופרת יצוקה גולדסטון. בלי לבלבל ובלי למצמץ. כאשר אגיע ליכולת הזו, דבר דבור על אופניו, ארגיש שהגעתי למשהו בחיים. וזה היה ברצינות לחלוטין.

    בישראל, אם אינך להחזיק בחבל בשני קצותיו, ולאכול את העוגה השלמה וההולכת ונהיית עוד יותר שלמה ככל שאוכלים ממנה, אתה גמור :)) הלא כן ? איש איש ויכולת איחוד ההופכים שלו.

    אני רק בתהליכים, אז כרגע לא מלוטש. גם זה יגיע.
    חוץ מזה שיש טקסטים שפרשנותם מיועדת לזוג עיניים אחד..(

    מה עם הפסטיגל ?

  • ימני  On 27/11/2009 at 05:04

    התמיהה שלי דווקא לא היתה קשורה לענייני התוכנה שאותה לא ניסיתי בכלל להבין.

    היא מתייחסת לדברים שבחרת להוריד לתהום הנשייה.

    חבל

  • קורינה  On 27/11/2009 at 06:37

    גם אני כתבתי אחסון יותר מפעם, עד ששמתי לב שהמתמצאים כותבים 'אכסון' מלשון 'אכסניה', שזה כנראה תרגום מדוייק יותר למושג hosting.
    העניין אינו בלשני גרידא אלא מבהיר את גבולות הניתן והמתקבל. לא מחסן אלא מארח.
    שיש לו הזכות לבעוט החוצה את מי שגורם נזקי בטיחות וכהנה.

    יש לי דומיין מאז 2002 עם העלאת האתר שלי
    http://www.corinna-hasofferett.com
    בשעתו סרקתי את השוק ומצאתי חברה בשם It's Your Domain
    שבינתיים החליף ידיים והשביח תנאים: Hover
    https://www.hover.com/

    ידידה אינטרנטית מאכסנת את האתר לאחר שכתבתי אצלה כמה רשימות באתר על כתיבה שהקימה.
    במקרה זה, כדי שהאתר שלי יופיע תחת שמי צריך להזמין גם על הפנייה (redirection).
    בסך הכל, אם אני זוכרת נכון, התשלום הוא כ-15 דולר לשנה, כלומר כ-50.00 ש"ח.

    כשנכנסים לאתר אפשר לקבל הצעת מחיר מדוייקת.

    מכל מקום, לדעתי עדיף כתובת com.
    בזכותה יכולים לכתוב אצלי גם בלוגרים מאיראן.

    באשר לאכסון עצמו, כיוון שהאיכסון בדרך כלל נדיב ויותר ממספק לבלוג, יכולות להתארגן חבורות של אחדים, לרכוש במשותף אכסון לכל החצי-תריסר או כמה שיכיל ולחלק את ההוצאה ביניהם כשעל מי שעוזב, כמו בחוזה שכירות דירה, להביא מחליף/ה.

    מלבד אלה ישנה האופציה של בלוגר Blogger.
    אין לי לב להטריד את אילן/אורי/ירדן, מה עוד שמישהו כבר העלה את השאלה, אבל אני מקווה שאפשר יהיה לעשות העברה לבלוגר.

    הקמת בלוג בבלוגר המשוכלל כיום ממש קלה שבקלות, האפשרויות לקיום בלוג קבוצתי או יחידי רבות, יש כל הזמן וידג'טים גם שם, כאשר יש עידכונים לא צריך מישהו שיעשה זאת, הצוות של בלוגר עובד בהתמדה והתקציבים שלו הם תקציבי גוגל, לא חסרים דבר להבטחת יציבותם.

    את חיי כבלוגרית התחלתי כשנה לפני הקמת "רשימות", באתר Blogger
    שדי גימגם אז בעברית.

    אגב, למיטב ידיעתי, הם החלוצים שהולידו לנו את הבלוגוספירה ובהמשך – כשכבר היו מעל למליון בלוגרים – נרכשו על ידי גוגל ומאז רק הולכים ומשתפרים.

    עם ההצטרפות לרשימות ביוני או מאי 2003, כמעט ולא כתבתי בבלוגר בעברית אבל כן הצטברו שם בלוגים במעל לעשר שפות שתרגמו בהתנדבות ידידים אינטרנטיים שאת רובם לא פגשתי פנים אל פנים מעודי – למעט תמונות.

    כך שאני בקצה העין או בריכוז – עם היד על הדופק שם.

    לפני יומיים העליתי בלוג בכלים החדשים ובאמת הלך קל, אין מה להשוות ליסורי השנים הראשונות.

    יש שם שלוש אפשרויות:
    תבנית קלאסית שלא חייבים לשנות בה דבר.
    תבנית קלאסית עם שינויים באמצעות html למי שרוצה להתנסות בכך.
    התבנית החדשה, שבנוייה על וידג'טים והיא ממש משחק ילדים.

    הנה מה יצא תחת ידי לפני יומיים, ועדיין לא מיציתי את כל שלל האפשרויות – כשהאיכסון
    ושם הדומיין עליהם, חינמי לחלוטין.
    http://corinna-hasofferett-hebrew.blogspot.com/

    אגב, ראיתי בתגובות לשאלות ותשובות הצוות כתב מישהו אנונימי את המלה 'מבולקה'.
    כיוון שלא רשמתי עליה פטנט, לא יכולה לתבוע את הניק דנן.

    מי שרוצה לפרסם מודעה מסחרית יעשה זאת, הדבר היחיד המחוייב הוא פס ניווט עדין של בלוגר ואם יש לך אתר אכסון משלך את פטורה אף ממנו ועדיין יכולה להיות ולעבוד עם התשתית שלהם.

    כבר נאמר עד אינסוף שידע הוא כוח. אז לא צריך באמת להבהל מטכניקות, קצת השקעה להכרתן והכל זורם, בכל מקום שבוחרים להתיישב בו.

    אני חוששת שהתגובה שלי תופסת כאן יותר מדי אחסון ואיכסון, אז אעלה אותה גם במקומותיי

    מאחלת שמחות והגשמת כיסופים בכל ארץ אינטרנטית שלא תהיה.

  • איריס  On 27/11/2009 at 12:53

    אה, מצטערת על השמטת הפוסט הקודם. מה שקורה עכשיו עם הממשק כאן, מחייב להשתמש בפוסט קודם כטיוטא לחדש, לא בטוחה שאתה רוצה את ההסבר המלא, אבל במקרים רבים אי אפשר ליצור פוסט חדש אלא רק להשתמש באחר, לשנות אותו, ולהעלות שוב.

    צר לי, הוא שאמרתי, נזרקנו לכלבים…)
    הפרק על התוכנה שעליו דילגת הוא הכרחי למימוש התוכן…זה החיים, אם אין לחם ווורדפרס אין תורה

  • איריס  On 27/11/2009 at 12:55

    מה האונטרע שורע ?
    מה את מציעה ממש ממש. תארי בשתי שורות, מה לעשות, כמה עולה כל שלב ומה צריך.

    האם אפשר לתחזק דומיין ואתר עצמאי בלי "בונה אתרים" ששירותיו יקרים ? האם אין באגים בהמשך הדרך ?

    לגבי בלוגר, כן אבל יש למשל את
    MYWEBSPACE
    שנותן בלוגים חינמים וורדפרס , לא עדיף ?

    גם לי יש שני בלוגים ישנים בבלוגר, ויש סיכוי רב שאמשיך את הבליגה השוטפת, באנגלית משם. שירות בסיסי אך אמין מאד.

  • קורינה  On 27/11/2009 at 13:35

    אני בעד בחירה אישית, אז איך אגיד לאחרים מה לעשות.

    במצב האידיאלי לוקחים מעצב שיעצב אתר בלוגי (כלומר, כזה שניתן יהיה בהמשך לעדכן עצמאית) כאוות הנפש.

    בקצה השני, כשמעדיפים חינמי – המלצה ממשית יכול לתת מי שמכיר את בלוגר, וורדפרס ועוד כמה שכאלה ויודע להצביע על המעלות והמגרעות ולהכריע.

    אני מכירה די טוב אך לא מושלם את בלוגר וכעת, עם הכלים החדשים, הוא קל ונוח הרבה יותר משהיה אי פעם.

    מה שבטוח, עם בלוגר – בניגוד לוורדפרס, לא תצטרכי לשלם למישהו שיתאים עדכונים עתידיים – דבר שלתדהמתי שמעתי ממומחית לוורדפרס: "פעם בשלושה חודשים תשלמי לי שלוש מאות שקל ואני אעדכן את האתר שאבנה לך באי-אילו אלפיות…"

    די בצדק כי גם למתנדבים יש גבול, אי אפשר בלי סוף להעזר בהם, אלא אם כן יש הסכמי ברטר.

    בעיית העיצוב הראשוני בוורדפרס לא קיימת, שכן החברותא של 'רשימות' מלווים בעיצוב מוגמר.

    מה שכן, אפשר בבלוגר ומן הסתם גם בוורדפרס, ליצור חבורה של שותפים לדרך, (בנוסף לעמוד הכניסה של 'רשימות'), איזה תריסר כותבות וכותבים, פחות או יותר, ואז גם הרייטינג עולה, גם הבדידות פחות קשה וגם אולי אחד מביניהם יהיה האורים והתומים.

    אני אישית מבקשת להכניס את כל הנוכחויות האינטרנטיות שלי תחת קורת גג אחת.
    מצאתי תוכנת בלוגים חדשנית שמשגעת את המעצבים וגם אותי ביופייה ובקלות הכתיבה והעידכונים בה, מרגע שהאתר בנוי.
    מצאתי מעצבת שסיימה ארבע שנות עיצוב ומוכנה ללמוד את התוכנה הזאת ולבנות לי את האתר הבלוגי שאני חולמת עליו כבר כמה שנים וההגירה נתנה לי עכשיו דחף להגשים סוף סוף.

    בתוך חודש, או משהו כזה, נדע אם המשימה תצלח ואז אולי אפשר יהיה לשקול אם זה טוב למדינה היהודית הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון.

    מה שבטוח, לא אשמור בסוד.

  • איריס  On 27/11/2009 at 13:43

    תעדכני. אני איתך בשאיפה ל"שכונה" של תריסר מהגרים , נידמה שלא קשה לאתר אותם מהשרשורים הקודמים.

    גם אני שמעתי אותו דבר על וורדפרס, כלומר שזה מצריך הוצאה עונתית.

    אורי ממליץ ככה בחצי פה על פתיחת בלוג חינמי מסוג וורדפרס, ולא כניסה להשקעות עתק. אני בחרתי את
    MYWEBSPACE
    לצורך הניסוי הזה ומקווה לטוב.

    אני גם מאד רוצה כבר אתר שלי, ואחכה אם כן לתוצאות הפרוייקט שלך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: