ילדים על המשקל; עורכי דין ; הרהור בלבד

ילדים על המשקל

 

מעט מידי שימת לב מוקדשת במדיה להודאה של ממשלת הוד מלכותה בקיומו של "פרוייקט" (או "תוכנית" כלשונם) לאורך מאה השנה האחרונות, עד לשנות הששים של המאה הקודמת, לחטוף ולסחור בילדים משכבות מוחלשות. התוכנית המדוברת היא למעשה קובץ של אירועים ומעשים, אשר לאורך זמן מצטיירים כפרוייקט המאה של בריטניה לדלל מתוכה ילדים ממשפחות מוחלשות (בעיקר עניות, אך גם החלשות אחרות) ולייצא אותם, על המשקל למדינות הים, בתחילה למושבותיה שלה (אוסטרליה וקנדה וכולי) ואחרי כן לכל החפץ בילדים זנוחים ומופקרים. מדובר בעשרות אלפי ילדים אם לא למעלה מזה.

 

השערוריה רק בפתח, כיון שהסיפור הוא כעת בשלב של "הפנמה" ציבורית, וגם עולה לדיון בקנדה ואוסטרליה שקלטו את הילדים, בתחילה בתור ישויות לא עצמאיות ואחרי כן, מה נורא, כמדינות עצמאיות, המתכחשות עתה לאחריות הממשלה לגורל הילדים.

 

הילדים המופקרים נשלחו אם כ"ידיים עובדות" (עבדים לצורך מלאכות) , אם כמאומצים למשפחות מבוססות יותר, ובעיקר לכנסיות, כבשר טרף לניצול מיני מסיבי בידי עובדי המוסדות הללו, חלקם אנשי דת ורבים מועסקים אחרים.

 

ממשלת בריטניה משחררת טיפין טיפין, ונערכת לתביעות פיצויים כלשהן, אך לא ברור מה יהיה המנגנון הציבורי שייבחר. כמובן, פרק הזמן הארוך שבין סיום התוכנית ובין שחרור ה"סוד" מבטיח שרוב התובעים אינם בחיים או לא רלוונטיים (זקנים מידי, לא מיודעים וכולי), ובעיקר, שהאחראים להתעללות כבר מחוסנים מתביעות אישיות. העייסק חמוץ משיני הזמן. צדק מאוחר, אינו צדק.

 

ולכאן.

 

טענות שונות נשמעו בישראל, בעיקר מצד העדה התימנית, שנוהל חטיפה ו"יישוב מחדש" של ילדים ממשפחות מוחלשות היה תקף גם כאן באותן שנים (מדובר על פחות או יותר עד אמצע שנות הששים). גם כאן הוטל מכסה עופרת כבד על כל הנושא, והוא ממשיך לבעבע בצורה כבושה ולא בריאה מתחת לאותו מכסה. יש המפיקים מהאירועים מסקנות פוליטיות ("האשכנזים אשמים") חפוזות, שאינן לוקחות בחשבון את ההקשר הפוליטי הרחב של ישראל, כלומר, מקומה בתוך המעצמות, למשל בכפיפות לבריטים משנת 1917 ובודאי בכפיפות מוחלטת לאמריקאים בשנות השישים בעיקר אחרי "מלחמת 67". חלק מהכותבים הנחרצים ביותר יושבים במדינות שאחראיות לנוהל במישרין, ומחפשים איזה יוכבד  מקיבוץ בעמק, כדי להטיל עליה את כובד פשעי התקופה, מתוך שיקול שיוכבד במילא לא תענה, ואילו ממשלות האימפריות, עלולות להתעצבן.

 

מאמר חשוב מאנגליה על סחר בתינוקות בארצות הברית בסגנון "חטיפת ילדי תימן" (אמרו לאמהות שהילד מת).http://www.independent.co.uk/news/world/americas/doctors-accused-of-selling-babies-1815162.html

 

סחר בילדים בארצות הברית

 

העליתי פה בעבר שורה של פוסטים, לא נעימים במיוחד, על הטענות בקשר לבעיות דומות בארצות הברית. האמת, הסיבה לכך מקרית לחלוטין, פשוט יש לי יותר נגישות לחומר צפון אמריקאי, והרבה פחות לחומרים מבריטניה או אוסטרליה. אך חשוב גם לזכור שארצות הברית בעצמה היא יצור שנולד חלקית מן האימפריה הבריטית, ולפחות בצד התרבותי ישנה זיקה עמוקה בין שתי החברות האלה, או בוא נאמר ההיפך, בריטניה עצבה ועודנה מעצבת במידת מה את הפוליטיקה והמרחב הציבורי האמריקאי, ולו בגלל המסורת והשפה וההסטוריה המשותפת.

ומכאן בחזרה לנושא. אחד ה"סודות" התוססים בצפון אמריקה, מעבר לפרוייקט המתואר לעיל, וגם חטיפת ילדים אינדיאנים באותה צורה, שייך לפרוייקטים של סחר בילדים לצרכי מין ברשתות "עלית" (כך זה מכונה כדי להבדיל מארגוני פשע או סרסרות בהיקפים מקומיים), וכן סחר בבני אדם ובעיקר ילדים לצורך ניסויים שונים. אגב, שערוריה קודמת בבריטניה היתה חשיפה של פרוייקט הברחה וגניבה של גופות עוברים ותינוקות (לא המתתם, אני מקווה) ושליחתם לארצות הברית לצורך פרוייקט ממשלתי כלשהו.

הנושא של "הילדים הנעלמים" בארצות הברית, נוכח מאד ברשת, בעיקר נוכח המספרים התמוהים של "ילדים נעדרים" על פי נתונים רשמיים שמפיצות רשויות החוק. אכן, המספר גבוה מאד, גם בהנחה שיש הרבה ילדים שבורחים מהבית מרצונם. חשדות ותהיות עלו תוך כדי "סופת קתרינה", כאשר ארגוני שחורים טוענים עד היום שמספר גבוה מאד של קטינים מעולם לא נמצא שוב, אחרי הסופה. כך גם אחרי הצונאמי, ולאחר רעידות אדמה שונות. חוקרים טוענים כי חלק ממשלחות הצלה כוללות לעיתים גורמים פליליים הבאים למטרות של חטיפת ילדים עזובים לסחר.

לגבי הפרוייקטים המאורגנים, כמו זה שנחשף בבריטניה עתה, מדברים שוב על השנים שעד אמצע שנות השישים (המלחמה הקרה בעיצומה) וגם בהקשר זה יש טענות של "העדפה שלילית" על פי יכולת כלכלית, מעמד משפחתי וכמובן גזע. שחורים, יהודים, אינדיאנים, ו"זבל לבן" (אנשי הרים ועניים לבנים) הם בראש הטוענים להיעלמות ילדים, או לחשדות של חטיפה לצרכים שונים ורעים. מקומם של היהודים לא נפקד, ויש טענות מחוקרים שילדים יהודים בשנים האלה נסחרו הרבה יותר מחלקם באוכלוסיה, שוב על רקע של גזענות וזמינות. הקהילה היהודית הפורמאלית מעולם לא התערבה, כפי שיש להניח שגם קהילות מיעוטים באנגליה לא הרימו קול נגד "תוכנית" ההגירה הכפוייה של בריטניה, עד היום הזה. הסיבה לכך ברורה, בעיה של כוח, מול הפעלת כוח מסיבי של ממשלה. סודות כאלה נקברים בצורה יסודית, ואין כל אפשרות להציץ מתחת למכסה, לא כל שכן אם שייכים למיעוט מוחלט מראש.

ישראל, משנות החמישים ועד "ששת הימים" לפחות היתה אולי במעמד של קולוניה לשעבר, אולי פחות, וזמינה מאד לניצול מסוג זה, והנסיבות לכך ברורות. יש להניח שממשלת ישראל שיתפה פעולה, כמו לפחות קנדה ואוסטרליה, עם מעשים נוראים ואיומים, ויש גם להניח שהזמינות עלתה ביחס לקבוצות מוחלשות בתוך היישוב היהודי עצמו, או ביחס לערבים. זה דרכו של עולם, כאשר הפריץ לוחץ, הלחץ יורד ומשתלשל עד לאחרון בסולם המזון.

אפשר לתאר גם שאם ממשלת הוד מלכותה לא חסה על נתיניה המוחלשים מבית, היא ודאי לא חסה על נתינים של מקומות נחותים ורחוקים יותר. וכנ"ל ארצות הברית.

 

מאמר מצויין על בעיית הסחר בבני האדם והעבדות המודרנית

 

http://www.informationclearinghouse.info/article24036.htm

 

 

מסקנות ?

 

זהו, חלפו עשרות שנים, והסודות הרעים במיוחד נלקחו לקבר. עם זאת, יש לקחת דוגמא מגורדון בראון, ומנהיגים אחרים, שמבינים את הצורך ב"אמת ופיוס", ולעיתים פיצוי סמלי או לא, לאנשים שנפגעו ממדיניות שגויה, רעה, פוגענית, בעיקר אם הם נאלצו לחיות ב"אזור דמדומים" שבו עצם מציאותם הוכחשה נמרצות, לאורך שנים.

על ממשלת ישראל לנהוג בצורה דומה, חרף הרגישויות היתרות בישראל, לנוכח השואה, בתיווך וסרסור בילדים לטובת "אינטרסים" כאלה ואחרים, שיוצגו כך או אחרת, כהכרחיים לאותה תקופה. בעיני, האישיות לחלוטין, אין כפרה, אין מחילה ואין סליחה ואין שום הסבר מניח את הדעת לפעולה כזו, בעיקר דוקא אם הלחץ בא מבחוץ. אפילו מסירה של ילד חצי יתום אחד שומטת את הקרקע מתחת ללגיטמיות של המפעל הציוני כולו למרבה הצער יש הרבה יותר מאדם אחד שנסחר בישראל בצורה כזו או אחרת במסגרת פרוייקטים שונים ומשונים מלגו ומלבר. הסיבה לכך היא ,יהודית, אפשר לאמר, אלה "דרכי הגויים" במובן הכי בסיסי של הרציונאלה היהודית כישות קולקטיבית ופוליטית (בניגוד לאמונה פרטית). אך זו רק דעתי, ומכל מקום, הדיון צריך להתקיים, בעיקר כדי שהרעל שנוצר, חברתית, יתפוגג ויתמוסס.

 

מאחר שאין לצפות לפעולה מצד גורמים ממלכתיים בישראל, שלא ירצו להכתים את שמם בציבור, ניתן להתלבש על הגל הקיים בארצות הים, ולדרוש מידע במישרין מארצות הברית וגם בריטניה לעניין זה. כלומר, הצבת שאילתות ספציפיות לגבי יהודים או ישראלים בתוך אותן תוכניות או אחרות. אני פניתי למשל בעניין שונה, בשאילתא רשמית (בארצות הברית יש "חוק חופש מידע" מפואר, ונוח מאד לשימוש, יותר קל מוורדפרס), ליחידה צבאית כלשהי באיזה בסיס נידח כדי לקבל מידע אל אבא שלי ז"ל שלכאורה שירת שם במשך שנה, בשנות החמישים במסגרת תוכנית כלשהי של חיל האויר הישראלי. להפתעתי, אפילו בסיס זה מיודע על "חוק חופש המידע" ומדריך את השואל בנבכי האתר באינטרנט, צריך לשלם קצת כמובן, והמענה הוא יסודי. אם מדובר בחומר סודי, תקבלו תשובה "החומר חסוי" ויש הליך לנסות ולהמשיך משם להסיר את הסודיות וכולי וכולי. אבל גם מענה "החומר חסוי" הוא מענה, ובמקרים מסויימים די בכך, כיון שיש בכך הודאה שהאדם היה שם, ששמו מצוי במאגרים, וכולי וכולי. תלוי מה מחפשים.

 

עורכי דין

לשכת עורכי הדין הודיעה באמצעות עיתון הארץ, אתמול, שהיא הסכימה בחוק לתת סיוע משפטי חינם לנזקקים או משהו כזה. לכאורה יוזמה יפה, השאלה בדיוק למה הכוונה ואיך זה מתבצע כך שזכויות הלקוח המוחלש לא ייסחרו לטובת הצד השני (מה שנהוג מאד בקהילה זו, למרבה הצער).

הנוהל של "פרו בונו" כחלק מכל משרד עורכי דין אמריקאי הוא מפואר ויפה וראוי לחיקוי, אך שם מדובר במנהג, ופה הולכים לכפות, מה שאולי לא יעלה כל כך יפה.

מאחר שנושא כאוב זה של עורכי דין בישראל, המוציאים שם רע לעדה שיש לה שם רע ממילא בעולם, עולה שוב ושוב, אגיד מילה אחת על הלשכה הישראלית, בנושא שממאנים להעלותו לדיון ציבורי, והמבין תיכף יבין למה.

לשכת עורכי הדין היא גוף על פי חוק, ויש לו תפקידים על פי חוק שרק היא יכולה לבצע, כמו הסמכה, רישום, רישוי, ושיפוט בנושאי משמעת. בכל הארגונים המקבילים בעולם, הלשכה מוסמכת לגבות דמי חבר שיכסו בדיוק את עלות הפונקציות האלה, המנויות בחוק, ולא גרוש (או סנט או רבע סנט) יותר. שאר התשלומים, אם מישהו חפץ, הם תרומה בהתנדבות. כלומר, תלוש "דמי החבר" בנוי בבירור מ"אגרה" שהיא תנאי לרישוי והיא מכסה את פעילות החובה כאמור, בדרך כלל סכום נמוך מאד יחסית, ואז שורה של פריטים נוספים, ועדות ופעילויות יפות ונחמדות, שמי שרוצה לתרום להן, סבבה. ומי שלא, גם סבבה. בצורה כזו, הלשכה מתקיימת לצורך תפקידה הציבורי ותו לא.

בישראל, התקבע "נוהג" תמוה, שהלשכה קובעת בעצמה את דמי החבר כאגרת חובה לפי חוק, בסכום הגבוה פי עשרות מונים מעלות הפעילות החוקית המצומצמת שלשמה קמה. וכך, נוצר בור שומן אדיר, שהמיומנים והזריזים לנצלו, הם התופסים את הגה השלטון, ונוהגים בעדר האויל, ומחלקים צופרים למי שרוצים. בנוסף, ובגלל מציאות זו, הלשכה הפכה לזונה רשמית של חוגים פוליטיים ופסאודו פוליטיים-משפטיים, שהפכו אותה לזרוע ביצועית המשוחררת מביקורת ומבחירות צבוריות. כך, הלשכה בוחרת שופטים, הלשכה נהנית ממעמד על בתהליך החקיקה בכנסת, ועוד ועוד. בקיצור, צמח גולם רע במיוחד, ויש מי שמחזיק אותו כך.

כל נוהל הגביה אינו חוקי, ואולי פלילי אפילו, אלא אין מי שיעלה את הטענה ויישאר בחיים זמן ארוך מספיק כדי לראות את התוצאות. אף פוליטיקאי לא מתאבד על קידוש האמת, ולא יכנס בלשכה הזו, וכולי וכולי. בקיצור, ועד זנות מדשופרא שהצליח לשרוד במתכונת לא חוקית, כיון שעסק בזכויות אזרח פה ושם, והפך ל"מחוסן" ויקר ללב הציבור הנאור. דע עקא, שמהר מאד זה לא היה "אי של שפיות וזכויות אזרח" אלא ביצה מרובבת לעולם התחתון, פושעים, וגנבים, שהבינו מהר מאד שגוף חזק, ללא ביקורת, הוא נכס נפלא, וזול יחסית, שקל להשתלט עליו. במקום להתערב בזכויות אזרח ואדם, הגוף הזה בלם את רפורמת שטרית בהוצאה לפועל, ומהווה "סוס של איש אחד" המשבש את הדמוקרטיה בישראל, לא לטובת זכויות אדם אלא לטובת גורמי הון מקומיים, ופליליים, במקרים רבים, שעושים לעצמם פרנסה מעם ישראל. והמבין יבין, ומי שלא, גם טוב.

הנה פרוייקט לנתניהו, לצד פתרון בעיית המים בישראל. פרק את הלשכה, ואכוף עליה את החוק. דמי החבר צריכים להיגבות רק לפי עלות הפעילויות שהלשכה הוסמכה להן והוקמה לשמן. כל השאר, יישאר ועדות קישוט בהתנדבות, למי שירצה. פרוייקט "דף טרי וחדש" ללשכת עורכי הדין, שיעברו לוורדפרס 🙂

 

הרהורים בלבד, לא פוסט מגובש

 

מתנצלת בפני שלושת קוראי על היעדר לינקים וקצת חיפוף בכתיבה לאחרונה, פשוט ההמתנה למעבר שיהיה לפורמט אחר (אם יהיה) מכניסה לMOOD של סיום, אם כי פתאום לא ברור אם זה סיום או התחלה חדשה, ואם כן של מה. אז בינתיים…הגיגים לא מבוססים, עם התחייבות שבעתיד אכניס לינקים, בעיקר לפסקה הראשונה, בקשר לכל המרעין בישין. אפשר גם לגגל, MISSING CHILDREN ביחד עם כל מיני מילות מפתח שהכנסתי שם, ולקרוא קצת נתונים מספריים. משהו להקלת העיכול אחרי סטייק מקולקל או משהו כזה. לגבי הנתונים בקשר ללשכת עורכי הדין, מי שמכיר את הבלוג יודע שאם כתבתי הרי זה מגובה (יכולה להכניס לינקים לאתרי לשכות אחרות להוכחת הטענה. ואעשה זאת. אני חברה בשתי לשכות אחרות בחו"ל, בשתיהן ר"ל משלמים הרבה פחות ומפורט בדיוק למה הולך התשלום, רק לפעולות על פי חוק ! וכל שאר הפריטים, אינם חובה.).

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הלוזר  On 24/11/2009 at 15:46

    מזכירה לי בדיחה בהלוזר

    מעיריית תל אביב נמסר כי בהתאם להתפתחויות הכלכליות האחרונות, עודכן שמה של כיכר הלחם. הכיכר הצנועה במרכז העיר נזנחה בשנים האחרונות עקב מותו של ישראל טוויטו, ובעקבות התקרית בה נגחו שוכני המאהל בברוטליות באלות פקחים שהיו במקרה באזור. השם החדש שנבחר הוא כיכר המים מהם מכינים את הלחם. כתבנו לענייני גנרלים במיל' וראשי ערים מעדכן כי למרות שינוי השם, הכניסה לאיזור המאהל עדיין מותרת רק לבעלי תו חניה מספר 600SL 750IL או 911 Carrera

    http://www.halooser.com/

  • איריס  On 24/11/2009 at 17:32

    וגם הרעיון.

    רק תיקון קטן
    LOSER

    או שגם השגיאה היא חלק מהדאחקה, עאלק כל כך לוזרים שלא יודעים לכתוב לוזר..

    הנה ניסיתי לתרום משהו.

  • אורה  On 24/11/2009 at 19:41

    אינפורמציה מעניינת שהיתה מוכרת לי רק בחלקה. יאללה, תישארי ברשימות. היום אני מבינה שזה יהיה פחות קשה משצפו אנשים

  • איריס  On 24/11/2009 at 20:12

    תודה. הייתי שמחה להישאר ברשימות, אבל למיטב הבנתי המוגבלת במחשבים, רשימות משול להיסטוריה רחוקה שיוותרו ממנה רק סיפורים וחוויות לספר לנכדים.

    המסקנה שלי מהאוונטורה הזו היא שאין הכרח לחזור על דברים מאכזבים. מה שקורה הוא לא רק שזה מפסיק, שזה לגימיטי, אלא חמש שנות עבודה ירדו הרגע לבית השימוש של הסייברספייס.

    אין כרגע שום מנגנון מאובטח לארכיון, וסוג החומר שאני כתבתי כאן, רק בהסתמך על אמינותם הגבוהה של המייסדים, זקוק לרמת אבטחה של יחידה צבאית 🙂 אני צופה שכל מעבר יגרור חבלה ומחיקה של כל החומר. כמובן, אוכל להשאיר לי דיסק למזכרת 🙂

    אני לא מוצאת שום פתרון, לא כי אינני מיודעת, אלא כי אין פתרון, למעט תשלום ממון לא מבוטל למארח ברמת האמינות של אודי וירדן, חוששני שזו עלות גבוהה מכפי שיש לי לממן. אני כמובן אייצא ואאכסן כפי שיורו פה לכולם, אבל מניסיוני עם הציבור הישראלי, יהיו כבר פטריוטים שידאגו למחות את החרפה 🙂

    לכן, נידמה לי שימי העברית בחינם שלי תמו, ואולי טוב שכך. אם אמצא גוב בכתיבה, בתשלום, אז אכתוב כמובן, אבל את ההתנדבות אני מעבירה לאנגלית, בהנחה שבשלב כלשהו אדסנס יממן לי את הזמן והתחזוקה. ואולי אז, אחרי שנתיים, עם מאה אלף כניסות לחודש, יהיה לי כסף לפתוח ארכיון מפואר לבלוג בעברית. במקרה הזה, אודיע לך ! וגם לכל מי שהיה איתי בדרך קשה זו של מימוש חופש הביטוי במקום שבו הקונספציה לא מקובלת.

    ארוך קצת, אבל את ראויה בהחלט לתשובה יסודית ואמיתית,.

  • איריס  On 24/11/2009 at 20:16

    אני נשארת כאן כרגע, עד הסוף, כי יש לי חרדות מעימות בצפון בקרוב, ואשמח לפלוט אנחות היסטריה בצוותא, לפחות ברשת. אולי אני טועה, אבל יש פה תנועה מוגברת ודברת מוגברת מצד אהוד ברק, שמאשרת את החשש. לא שזה בטוח, אבל יש אפשרות כזו.

    אם לא אמצא מפלט במרכז הארץ, אני בטוחה שהבלוג שלי יהיה פורה מאד בפוסטים כמו "אני בפאניקה מוחלטת" וכיוצב. !

  • רני  On 24/11/2009 at 20:56

    הסודות הרעים כנראה לא בקבר. נעשה תרגיל. נניח שהטרנספר הזה נגמר ב 1967 , לא בטוח בכלל. גופים ביורוקרטים מתים לאט אם בכלל. אז נגיד זה לפני ארבעים שנה קח או תן איזה סטיה סטיסטית. נניח ילדים בני 15 [היו גם בגיל נמוך יותר], אבל ניקח פקטור ביטחון
    40 + 15 = 55
    כלומר ילדים שטרונספרו ב 1969 היום בני 55 אנשים חיים כיום נניח עד גיל 70 . שוב לקחנו פקטור ביטחון. כלומר מסתובבים בעולם מטרונספרים של לפחות 15 שנים. נניח חמש מאות בשנה, שוב פקטור. כלומר בהערכה נמוכה מסתובבים היום בעולם לפחות 7000 – 8000 מטונספרים. זה המון אנשים שניתן לחקור ולבדוק זה בהחלט לא מצב ילידי תימן ולא רק ילדי תימן בארץ.

  • איריס  On 24/11/2009 at 21:29

    לגבי המקרה הבריטי, תקרא את הכתבה, יש כמאה אלף כאלה, והם יודעים מי הם, והוגשו גם תביעות על ידי חלקם.
    לגבי ילדי תימן, אני מכירה אשה אחת כזו, היא צריכה להיות באזור גיל 65 אולי מעט יותר אני לא חושבת שהיא אי פעם אפילו שקלה לעשות בלאגן. ובצדק מבחינתה. היא היתה נשואה, באושר נידמה לי ובעושר בטוח לי, עם ילדים נחמדים. מה היא צריכה את זה ?
    אבל אנשים קרובים וגם לא מאד קרובים ידעו, הנושא היה די גלוי. מדובר בעיר רחובות, שבה גדלתי. מה זה משנה כבר ? אתה יודע, רוב בני האדם שורדים, מי שנפגע מידי גם כן לא תובע כי אין לו כוחות, נותרים מעטים מאד שעושים בלאגן, ומעטים עוד יותר ששורדים את זה.

  • אורה  On 24/11/2009 at 23:09

    איריס, נראה לי שהפסימיות בענין רשימות לא מתאימה לך: לפי מה שקראתי בעדכונים האחרונים של אורי וירדן, המעבר לא יהיה כרוך בהכרח בהוצאה כספית( דבר שגם אני לא אוכל לעמוד בו), ומצד שני, חשוב מאוד שדווקא באתר כמו רשימות עם 'הקונספציה' כדברייך, יישמעו עוד קולות. הרי זה לא יכול להסתכם בחילופי התגובות בין החברים והחברות שמפרגנים אחד לשני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: