גם לפליטים מגיע מעמד פליט

 

 

פליטים

 

היום מפרסמת הנציבות לפליטים של האו"מ הנחיית הבהרה בקשר למעמדם של הפלשתינאים על פי האמנה. מה שקרה הוא שפליטי הנכבות (48 ו 67) הוצאו מגדר האמנה היחידנית, וקיבלו מעמד מיוחד של פליט ונמצאים בטיפול אונר"א באספקטים מסויימים. מבחינה מעשית, כל תושבי השטחים שהם פליטים או צאצאי פליטים מישראל, נחשבים קולקטיבית כ"פליטי 48" לצורך הדיונים על זכות השיבה וכל הקשור לחובותיה (וההפרה שלהן) של ישראל ככוח כובש המחזיק בשטחים ובאוכלוסיה. כמובן, ישנם גם פליטים כאלה במדינות השכנות, לבנון וירדן וכולי. כתוצאה מכך, פלשתינאי הנחשב "פליט נכבה" (ההגדרה היא שלי, לצורך הדיון) לא זכה להגנה של האמנה, כאינדיווידואל, כדי שלא יהיו זליגות מהמעמד הקולקטיבי הקיים למעמד חדש, שבו יוכיח הפליט שהוא נרדף למשל על ידי צה"ל, על רקע דתו או גזעו או לאומו. הדברים ברורים יחסית. ואולי, מציאות החיים כבר השתנתה ויש פלשתינאים שהם גם פליטי נכבה וגם נרדפים במקומם אם על ידי השלטון המקומי (נניח הומוסקסואלים, או נשים על כבוד משפחה, או נוצרים לא יודעת) או באופן אחר (פשע מאורגן, סחר בבני אדם). התיקון הנוכחי מבהיר שהיותם פליטים על פי סעיף אחר לא מונע תחולת האמנה כמו כל אדם, גם אם פלשתין אינה מדינה ולכן יש להניח אינה בעלת מעמד רגיל בנושא זה. פליט בדרך כלל נדרש להראות שהמדינה שבה הוא חי אינה מסוגלת להגן עליו או רודפת אותו על רקע אחת העילות באמנה (דת, לאום, גזע מין השקפה פוליטית וכולי).יצא, איכשהו, שההכרה הקולקטיבית במעמד פליט נכבה גרעה מהזכות היחידנית של האדם להגנת האמנה. אני מסייגת את האמירות כאן בכך שהצלחתי לקרוא רק באופן חלקי מאד את ההנחיה, כיון שקורא ה PDF שלי מפיק תמונה מטושטשת מאד משום מה, המקשה על הקריאה. אם טעיתי, אשמח לקבל תיקון והוספות. פירוש הדבר שפלשתינאי נרדף יכול לברוח גם לישראל ולקבל הגנה כפליט על פי האמנה (למשל הומוסקסואל, בטוח שהאגודה לזכויותה אזרח תשמח ליצגו).

 

מה איתנו ?

זה מוביל לשאלה מקבילה לגבי ישראל, אם כל ההבדלים המתבקשים והם לא רבים מסתבר. גם ישראל בנויה על הנחה קולקטיבית של "פליטים", מדובר בדרך כלל בקונספט של מדינה שתהווה מקלט ליהודים שנרדפו על רקע דתם ושייכותם האתנית-גזעית. כל ישראל היא מעין סעיף פליטות גדול, המקנה הגנות וסטטוס על יסוד העקרון של פליטות קולקטיבית. חוק השבות מגלם את התפיסה הבסיסית הזו, גם כיום, וזה עיקר מעמדה של ישראל במשפט הבינלאומי.

 

ואולם, כמו הפלשתינאים שכנינו (המתעקשים להוות תמונת ראי בכל דבר ועניין, כמעט), הקורבן המשני של הקורבן הראשי או הפליט של הפליט, הזכות הקולקטיבית החלה לכרסם משמעותית בזכות האדם של הפרט, שהוא אמנם גם פליט יהודי במשמעות הידועה (או צאצאו) אבל כבר יש מדינה ששים שנה, ונוצרו מצוקות חדשות, כמו רדיפות של מיעוטים בתוך ישראל, ובעיקר הפרות חמורות על רקע מגדר (וחופש דת ומדת). אמנם בפועל, המשפט הבינלאומי לא שלל, כמו שלא שלל מהפלשתינאים, את זכות האדם של היהודי הישראלי (המוגדר כאמור בגדול כפליט רדיפות אלפיים שנה) לקבל הגנה על פי האמנה, אבל בפועל, כמו במקרה הפלשתינאי, הזכות אינה בת יישום.

 

היהודים כסוכני פליטים בגולה

 

אחד התפקידים שלקחה על עצמה הקהילה היהודית בארצות השפע הוא את "קול המצפון למען הפליט והמהגר הנרדף", מסיבות שונות משונות. חלק יאמרו שזה מתוך הזדהות של בעל ניסיון, ואולי יש סיבות אחרות. מכל מקום, רוב הפעילות בנושא, מרכזי הסיוע והטיפול, עורכי הדין והפרופסורים שמרימים קולם בצעקה בנושא זה, הם יהודים מזוהים ככאלה, כולל ארגונים יהודים. בענין זה נוצר מתח טבעי בין הקונספט הציוני (ישראל היא המגלמת את לקחי הפליט) ובין גישה זו (הגולדסטונים ודומיהם) שרואים בעבודתם למען תיקון עולם, על בסיס ניסיון מר של פליט ונרדף, את "הלקח". המתח נוצר למשל בישראל עצמה, שממשלתה נסמכת על הפליטות הקולקטיבית גם בצמצום זכויות הפליטים המגיעים לכאן (סודניים וכולי) וגם מצמצמת בזכות הפליט הפלשתינאי. אם הפליטים הקולקטיביים זכאים למקלט קולקטיבי, כשיקום והבטחת עתידם, אין זה תפקידם לתקן את בעיות העולם או אפריקה כרגע.

 

הארגונים בחו"ל מתקשים מאד להתמודד עם האתגר הציוני מכמה כיוונים. ישראל לוחצת בנושאים של מעמד פליט הן ביחד לפלשתינאים אך יותר מכך ביחס ליהודים שאמורים להסתפק בפתרון הקולקטיבי. ארגונים יהודים אינם מסוגלים לייצג ולהגן על ישראלים הנרדפים בישראל, למשל, ופועלים להשתקתם. הם גם מתקשים בנושא הפלשתינאי, אך ששים למשל להתנדב לייצג ערביה שבורחת מ"כבוד המשפחה" ואפילו פגשתי תימניה ישראלית שסייעו לה רק כדי שלא תבקש מעמד פליט על יסוד המשפחה שלה שלא הסכימה שתינשא לגוי. הקהילה אימצה אותה בתנאי שתסיר את הבקשה, וכך יצא להם טוב, גם התגאו שסייעו ל"עדות הפרימיטיביות" וגם שמרו על המוניטין של "העדה" כולה ביחס לזכויות נשים. הדבר חשוב לקהילה כיון שאחת הטענות נגד הערבים היא יחסם לנשים, ולכן חשוב מאד למנוע את הרושם שהיהודים דופקים את הנשים שלהם באותה צורה אם לא גרוע יותר (בדת, ובעיקר בעבירות מין, אונס, סחר בנשים וילדים לצרכי מין, ועוד).  קושי שני נובע מהתביעות של רוסים (כשם כולל לעליה משם) לקבל הגנה מאפליה דתית בישראל (מי שאינו יהודי), וגם בקשתם לקבל מעמד פליט במדינות אחרות, מברית המועצות לשעבר (ישראל התנגדה לשתי הבקשות, וניתבה את כולם לישראל).

 

מקרים אחרים שחידדו את הבעיה היו המקרה של גרושתו של נוני מוזס שפנתה לקבל הגנה בינלאומית מבעלה, בטענה שמשרד המשפטים הישראלי והחוק מוטים לטובתו. מי שהתנגד הכי הרבה לבקשתה היתה הקהילה היהודית הנאורה והפעילה (שששה לתבוע מעמד פליט לעירקים ואפגנים וסינים), מחשש למעמדם. למזלה, ועקב עושרה, ייצג אותה בעניין זה עורך דין ישראלי, אך הוטלה השתקה רבתי על הפרסומים. כך גם לגבי נפגעים, בכמות הולכת וגוברת, של פשע מאורגן ישראלי.  גישת ה"פליטות הקולקטיבית" הגיעה כבר לעיוותים כה גדולים, עד שהיא זוכה לביקורת נוקבת בארצות הברית, בטענה שעבריינים נפשעים (רוצחים, שודדים, אנסים וסוחרי סמים) מביאים את השגרירות לבתי המשפט כדי לחמוק מהדין, בטענות על השואה וזכותם לברוח לישראל. לאחרונה שודרו כמה סדרות טלויזיה על כך (וזכור לרע מר דני איילון שהצהיר בפני עמיתו הרומני שעם שלם – אנחנו – עומד מאחורי הרופאים שגנבו ביציות מצועניות. אז זהו, אני לא עומדת מאחוריהם, תודה אבל לא זכור לי שאני מכירה אותם או שהם חשובים מסיבה כלשהי לי או שיעניקו לי שירות, ללא קשרים ומיליונים שיועברו אליהם).

 

יפה שמועצת הפליטים הבהירה את מעמד הפלשתינאים באמנה, אבל היה נחמד לו באותה הזדמנות הבהירו שזה חל גם על יהודים מישראל או ממקומות אחרים, שהם אולי "פליטים בני בני פליטים" לצורך מעמד ישראל באו"מ אבל זה לא אומר שהם נהנים מהסטטוס הזה, ואולי ההיפך, במקרים ספציפיים.

 

הפוליטיקה

 

חשוב לזכור שמהלכים הסטוריים שבהם יש חלוקה שחור לבן לטובים ורעים, עושה תמיד עוול עם המציאות והפרטים שבה. כך למשל, בזמן המאבק של הקונגרס האפריקאי נגד הלבנים, היו גם פליטים מתוך הארגון שקיבלו הגנה במערב בגין "חשיפת שחיתויות" בתוך הארגון שלחם לחירות. (מקרה שהכרתי אישית). כך גם שני פליטים נוספים שהכרתי אישית, בנסיבות כאלה. פליט מצילה שנרדף על ידי איינדה, התקבל בקנדה, בתקופה שכולם נלחמו נגד פינושה דוקא, ופליטה מרואנדה שהיתה שייכת לשבט התוקף, טוטסי, אך ביקשה וקיבלה מעמד פליט, ויש עוד מקרים כאלה.

 

הנושא כולו פרוץ לשיקולים פוליטיים, שכן ממילא העולם השבע מעניק במשורה את אישור הכניסה לארצות הזהב, ממקומות שבהם המצב קשה, לעתים קרובות בגלל המערב עצמו. צפיתי אתמול בתוכנית טלויזיה אוסטרלית על קהילת הפליטים מבוסניה, שבה מתרחש רצח חיסול חשבונות על ידי אם ובתה (מוסלמיות) שנאנסו על ידי גבר, שגם הוא הגיע לאותה עיירה שלווה. הדיון, שנערך בין הפרקליטים והשוטרים המטפלים ברצח, חשף את הדילמות והקשיים להתייחס למקרים כאלה, בעיקר כאשר קשה מאד להיכנס לנעלי הפליטים. מדינות רבות מקבלות במסגרת קליטת פליטים גם מבצעי הפרות זכויות אדם, מסיבות שונות (העברת מידע חיוני למשל), והפליטים שמכירים את המבצעים הללו, מתקשים לחיות בשקט גם במקומם החדש. מקרה כזה נדון בפסיקה אמריקאית מלפני עשור, כאשר פליטים מדרום אמריקה "גילו" לתדהמתם את המענה הסדיסט הראשי שלהם, מבלה ועושה עסקים יפים בפלורידה. הם הגישו תביעה על יסוד איזה חוק ישן, ותבעו פיצויים הן ממנו והן מממשלת ארצות הברית שקלטה אותו ביודעין.

 

החידוש המרכזי בתחום זה, שאותו כבר סקרתי, הוא ההכרה של המשפט הבינלאומי על פי האמנה, במעמדן של נסחרות מין כפליטות פוליטיות, על כל המשתמע מכך. קמפיין גדול של אמנסטי מתעסק עכשיו באכיפת הזכויות של פליטות כאלה, החוששות לעיתים רבות לדרוש את המגיע להן, כיון שהן סופגות התעללות משנית במקום החדש או חוששות עדיין מנקמה של ה"בעלים" ומנהלי הרשתות הגדולות. זה היום נושא חשוב ביותר, שיכול להשליך חיובית על הנכונות של מדינות להתמודד HEAD ON עם רשתות סחר בנשים וילדים. בארץ המצב עדיין גרוע מאד, וכאמור, נשים ישראליות נסחרות לא יזכו לדיון ענייני, בגלל "סעיף הפליטות הקולקטיבית" שמדינת ישראל מגלמת, ובאמצעותו מונעת מימוש פרטני.

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רני  On 26/10/2009 at 22:20

    ראה קפואים שהגיעו לארץ בתחילת שנות החמישים. ראה קומוניסטים יהודיים אנשי המשטרה החשאית הפולנית עתירים במעשים "טובים" שהגיעו לארץ בעליית גומולקה. ראה קומוניסטים יהודיים מברה"מ לשעבר שאישית חקרו "ציונים" ברוסיה ועכשיו הם כאן. באשר לפליטים הפלשתינים גם כאן יש את התופעה של חוקי נירנברג – ליהודים=ישראלים בלבד. מדברים על אפרטהייד. בלבנון יש אפרטהייד חוקי לפליטים פלשתינים בחוק הם מוגבלים ביכולת להחזיק רכוש, ביכולת לעבוד, ביכולת לעסוק בעיסוקים מסוימים הכל כתוב ומוקפד, עשרות דפים עם סעיפים וסעיפי סעיפים גם חתונה עם בת המקום לא עוזרת בכלל. שישים שנה זה כך דור רביעי מישהו מאמין שכתוצאה מהתקנות האו"ם החדשות זה ישתנה? אבל חכו מה ילך בישראל. תרום עוד עמותה ועוד מנב"ל ועוד כסף מחו"ל ועוד מאמרים ומכתבים ב"הארץ" חכו וראו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: