קצת על משפט קצב

 

כמה הערות פרשניות על קצב והמשפט

 

דיווח ראשון מהדרמה המתחוללת בבית המשפט, בפתיחת משפט קצב. בימים כאלה אני מצרה שאין דיווח מצולם ממשפטים חשובים, אבל כאן ממילא חל איסור על חלקים נרחבים בדיון. וכך, נאלצים לסמוך על הכתבים, ועל הפרשנות שלהם לדברים, ובחירת הנושאים החשובים.

 

כבר בהתחלה יש לנו כמה מחלוקות מרתקות מאד וחשובות ציבורית. הראשונה, טענת התביעה שמדובר בפשע שיטתי, ממושך, מרובה משתתפים ("מערכת") שיצר מעין סרט נע, או פס ייצור שמצד אחד שלו ניצודות (בבחירה שיטתית שגם היא מושכלת ומתוכננת) הבחורות, ומצד שני יוצאות קציצות טחונות ומדממות, לא לפני שהפכו לבשר זימה לקצב, וגם בתוך "תוכנית ארוכת טווח" לא להגנה על עדים אלא להטרדה והשתקה של עדים. סביר להניח שכך זה אכן התבצע, לא משום שאני מכירה את התיק, אלא משום ש"מערכת" כזו היא חזון נפרץ בשירות המדינה ובמערכות ציבוריות אחרות. כלומר, במידה מסויימת ניתן לטעון ש"המערכת" הזו של מקורבים, שפעלה כארגון פשע לכל דבר ועניין, היא למעשה אורגן של השירות הציבורי, כיון שרוב המשתתפים התפרנסו ועבדו באותה יחידה, או לפני או אחרי המעשים, או שהם קשורים מקצועית באופן אחר לאותה יחידה מקצועית-ציבורית.

מכאן, שה"מנגנון" שעליו מדברת התביעה, אינו אלא…היא עצמה, המדינה, באורגאנים מסויימים שלה. אחרת, תמוה מדוע לא נחשפו עד היום זהותם (ומדוע לא הועמדו לדין) של "המקורבים" שאיימו, צדו, והשתיקו.

 

השיטה של ארגון פשיעה מקומיים, שמעשה בקעו גדלו ומומנו על ידי יחידות תעסוקה של המדינה (או אני משערת גם במערכות ציבוריות אחרות, אולי שלטון מקומי, אקדמיה, חברות ממשלתיות, רשויות כאלה ואחרות), כלומר המנגנון היה הפונדקאי והמאפשר, ולולא זה, לא היה קיים המנגנון שעליו מדברים. כלומר מדרג הכוח באינוס או איומים וסחיטה, מקביל למעמד כלפי המעסיק, הוא המדינה. לא אמשיך עם ההסבר, המבינים מבינים, וכניראה גם המדינה מבינה. בנסיבות מסויימות, לדעתי העניה, זה הופך את המדינה לצד במשפט, במובן של FAILURE TO PROTECT" לכל הפחות, ושורה של הפרות בדיני תעסוקה, וכמובן, אחריות נזיקית מלאה ומקיפה לנאנסת. (בנוסף לאחריות הנאשמים היחידנים) ולדעתי גם זכויות פנסיה ושכר לכל התקופה שלאחר הפסקת התעסוקה

שם השולח: אור מזרחי עיר: כתובת דוא"ל: כותרת התגובה: חבל רק שממשיכים לשתוק רבים מהעובדים ובעקר עובדות בסביבתו של קצב היו עדים או לפחות ידעו על מעלליו ועד היום הם מפחדים לדבר אילו כולם היו פותחים את סגור ליבם ומשמיעים את מה שיודעים לתביעה היו חיים קלים יותר. אני שאיני קרוב כלל לקצב או לכל משרד ממשלתי שמעתי משתיים שידעו ממקור ראשון על הטרדותיו המיניות.

. בעבר כתבתי קצת על כך, אולי מוקדם מידי לפני שהדעת הוכשרה לכך, שמדובר בסטטוס של "שפחת מין ממלכתית" כלומר שהתעסוקה שלה היתה למעשה למטרה של ניצול מיני *על חשבון הקופה הציבורית*, וזה חלק מרכזי בסוג היחסים. כלומר, מאד סביר שמר קצב לא היה אונס את כל ראשי התיבות הללו, שלא במסגרת תעסוקתית זו שאיפשרה לו גישה לגיטימית, אתנן על חשבון הציבור, שכרון כוח (מעורר ארוטי) הנובע מיחסי הכפיפות והמרות, כוולי. המדינה כמעסיק במקרה כזה גם היא יוצאת "נהנית" מבלי לשלם מלוא התמורה או הפיצוי. ויש לקוות שמשפט זה יחשוף את "המנגנון" הזה, שהוא נפוץ מאד ויוצר זיקות מעניינות מאד בין תעסוקה, מגדר, בעלות (סחר בבני אדם) המדינה על עובדיה ואזרחיה, ומעמד המשפחה בישראל.

 

עדים מומחים מבריאות הנפש

חזית נוספת שכבר נפתחת היא השימוש שעומדת התביעה לעשות בפסיכיאטר, כניראה, שיעיד ויפרשן את הנאנסות, כמקובל במקרים של עדות נפגעי טראומה, ובעיקר אונס על ידי בעל סמכות ובעל חובת אמון.

הסניגורים מתרעמים על השימוש בפסיכיאטר, אך נידמה לי שהסניגורים האלה בדיוק הזמינו על הפסיכיאטרית לופטוס לפני כמה חודשים לטעון ולשכנע שאף אחד בעצם לא זוכר כלום, ואנשים ממציאים ומשקרים בלי הכרה.

כמו כן, הסניגורים הם העושים שימוש נפרץ בפסיכיאטרים כבר בשלבים מוקדמים כדי לסחוט הטבות למרשיהם, פטור מהליכים במקרה הקיצוני או הקלות, וכמובן חוות דעת ותסקירים שלמעשה חורצים את גורל ההליכים הפליליים ברוב המקרים, לטובת הנאשם. עמדה עקרונית נגד האצלת סמכויות לפסיכיאטרים, על ידי מערכת המשפט, היא מכובדת ואני אף הייתי תומכת בה, אך אז הכוונה בעיקר שפסיכיאטר לא יוכל לקבוע כלל אי שפיות ולשנות את מעמד האדם כלפי מערכת המשפט (כנאשם או בכל קפסיטי אחר). כמובן, יש להתנגד לשימוש היצירתי של סניגורים ב"אי השפיות הרגעית" של בעלים אלימים ורוצחי ילדיהם. אי אפשר לייחס לפסיכיאטריה מעמד "על משפטי" בכל מישור אחר, ואז לטעון שבדיוק ברגע שהיא מתגייסת קצת לפרשן נפגעי עבירות, זה לא מתקבל על הדעת. עמדה לא שיטתית מובילה להתעלמות, וזה כניראה מה שיקבלו הסניגורים לבקשתם למנוע סיוע של פסיכיאטר לעדויות הנפגעות. ניראה שהחשש הוא מהכריזמה הספציפית של המומחה שיגיע, וכל הטיעונים מסביב הם רק יריות סרק של מחאה על הנוק אאוט התדמיתי.