סמלים

גנבי נשמות

 

רשימה עונתית מתכלה על אלימות, הורדתי אחרי שניראתה לי כבר פחות אקטואלית, למעט אולי השיר המעולה של גוני קש, על הילד ששמו סו. מבט אחר, קליל יותר, על אלימות, בעיקר הקטע שהוא מתאר את הקטטה עם אבא שלו והאמת זה די משעשע.

 

 וחשבתי איך לפעמים אפשר להבחין בדפוסי עבירה בדיאלוג בין אנשים, למשל אפילו בטוקבקים או בפוסטים, ומייד סמוך לאחר מכן, העבירה הופכת ממטאפורה למציאות, מישהו, בשרני יותר, הולך ומדגים את הפעולה. למשל רצחנות, למשל גניבה, גניבת דעת, רצח אשה הרה וגניבת העוברים, סחר באיברים, הכל מצוי בדיאלוגים סמליים שאפשר לראות אותם לפעמים בולטים כמו "הכתובת היתה על הקיר של פייסבוק" אם רק קוראים את הסימנים.

 

היום אני חושבת לעצמי, האם טרול יכול לקבל את פרס הספרות, של ספיר או ראש הממשלה ? כן, יתכן שזה מה שקורה עכשיו, הטרול ניזון מהרגשות השליליים שהוא יוצר, ואם חסר לו אקשן הוא כבר ילביש על מישהו את ה"איפכא מסתברא" שעליו הוא רוצה לצעוק ולהשליך את עצמו, כאילו מישהו ביקש את המידע בכלל. טרוליזם הוא אופי, בעל דפוסים ומפיריים, ערפדיים. ומייד אחרי כן מישהו כבר ילך וישדוד את פרי בטנה של הרה, למשל, בתור המחשת הסמל.

 

ויש רציחות כל הזמן, בעיקר ישנו רוצח סדרתי, בעל חוש לחידות וחידודי מילים, פיצוח קודים עתיקים, והוא אורב לנשים באשר הן, והוא ירצח, והוא רוצח, מי שאפשר, ומזדמנת. ואם הוא כותב אצלי טוקבק כאילו פתחתי את דלת המכונית שלי והכנסתי אותו לשם, ועכשיו צריך לברוח והוא ייכנס למקום אחר, וירצח. לא לפתוח את הדלת של המכונית, זה האתגר. ויש המקריבי אדם, בעיקר ילדים, שלוקחים רק איברים, הלב, העיניים, הביטוי של התמימות, וקוברים באדמה כדי להבטיח לעצמם שגשוג, ויש את זה קודם לכן בטוקבקים ובכתובים, בדיאלוג המנכס בין הציניים לבין התמימים, בין מחוללי הרעיונות והרגש ובין הזוללים אותם לתיאבון כתנין, ממש לפני שזה קורה בחוץ, המחשבה יוצרת את המציאות או ממש מבשרת עליו.

 

הניכוס למשל, הוא דפוס עברייני נפשי חדש ישן, לנכס פרי של אחר, בעולם הפיזי גניבת ילדים, או גניבת נשמות, כדי להולידן בגוף של אחר, או גניבת ביציות. וצריך להזכיר לפחות את מצוות שילוח הקן, שכן אפילו בעלי חיים מקבלים יותר זכויות בימים אלה.

 

לקחת אחריות על המחשבות.

 

המאמר בשוודיה, או הלוואי שזה היה נכון…

 

סערה קלה בעקבות מאמר בעיתון די נידח בשוודיה המאשים את צה"ל בגזל איברים מפלשתינים הרוגים. כניראה שזה נכון, במידת מה. הויכוחים שלי בדרך כלל עם גילויים כאלה, שונים במקצת מהמקובל. להערכתי רוב רובן של העבירות של צה"ל, ובכלל, בתחום סחר האיברים, גניבת תינוקות, הקרנת ילדים בחומר מיינן, ועוד זוועות גדולות, נעשות בישראל על יהודים, וממש "מלח ופלפל הארץ", ואין צורך להיזקק ליבוא זר כולל לא ערבים, בפרט שיש ערך מוסף בכך שהקורבנות והסחורה "יהודית". השנאות הקטנות בין יוצאי המחתרות בוערות באש הרבה יותר גדולה מאשר השינאה לערבים, זה רק בתור דוגמא, והרצחנות מופנית בדרך כלל לחוג המעגל הראשון, ורק בסוף, השאריות, הולכות לערבים. זו דעתי בקשר לרוב העלילות האלה, וכך למשל כדאי לעיין בדיונים המרובים שהיו בקשר לשאלה מדוע צה"ל לא מסובך במקרי אונס בשטחים של הערביות. שלל ההסברים נע בין "גזענות" (כך טען המרצה המטריד מהחוג לסוציולוגיה) ובין ההסבר שלי – העוינות מופנית פנימה, הערביה אינה מושא לשינאה מספקת כדי לאנוס, ומעבר לכך הפחד מנקמה

. התוקפנות הישראלית היא מן הסוג הפרדטורי, של הפדופיל, שתופס ילדים, או של "הונאות זקנים" וחסרי ישע, הפשע צריך להיות קל וחסר סיכונים, ותמיד כדאי להפנות פנימה.

 

טענתי את הטענה הזו הרבה פעמים, גם בפורומים בחו"ל, ומאחד מהם גורשתי ממש, בטיענה שאני מחפה על ישראל, ועושה "הסברה" בכך שאני טוענת שעיקר הפשעים מופנים פנימה. והנה, אחרי פרסום פרשת הרשת מניו גרזי, עם סחר האיברים, כתבו לי מכתבי פיוס והתנצלות. עיקר הפשיעה הישראלית היא "פשע במשפחה", שהוא דפוס מסויים, ובעיני גרוע יותר מאחרים. הבעיה היא גם שפשעים בתוך המשפחה לא נחקרים, וכך גם בישראל, העולם אינו מעוניין להציל את היהודים מעצמם, נוח ככה. ובמשפחה עצמה נוטים לעצום עין ולתת לדברים להמשיך, העיקר לא לכבס בחוץ.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רן  On 19/08/2009 at 21:29

    חוץ מזה זה לא תמיד בתוך המשפחה למשל הפרייה ושתילת ביציות בתורכיה ורומניה וגם השתלת כליות. אם כי מה שקורה בתורכיה וברומניה הנו הכנסת לא יהודים או חלקיהם לתוך המשפחה כך שזה בחוץ בתוכו ובסוף התוצאה של הביצית המתחלקת יכולה להיות בתוכו בתוכו כלומר חוזר בתשובה ואולי כמו אורי זוהר אפילו רב. בגלל זה קוראים להפריה מסוג זה כפי שקוראים.

  • איריס  On 19/08/2009 at 21:39

    אני חושבת שאנשים שעושים עבירות בתוך המשפחה מסוכנים לקהילה ולכל מי שסביבם, ואולי בהזדמנות כדאי לדון בזה. אבל הבסיס הוא כזה, כמובן שיש פשיעה בחוץ ונגד זרים, אבל כמו שציינת "מכניסים" את הקורבן למשפחה, למשל בגניבת ביציות.
    נכון שלפשוע זה לא יפה בכל מקרה, נגד זר או בן משפחה, אבל במדרג המסוכנות והנפסדות המוסרית ולא רק בעיני, הפושע נגד ילדיו ואחיו הוא נחות ממי שתוקף זר. מדובר בנסיבות של אמון ואחריות כלפי הקורבן וכולי.
    לפני כמה ימים פורסם הידיעה על הניסוי באורניום. להפתעתי, חצי מהמגיבים הציעו בזעם שהמדענים בכור יערכו את הניסוי על הילדים שלהם עצמם, והרי זה בדיוק מה שקרה שם. הכור פגע בעובדיו ולא למשל בפלשתינאים. ולא מן הנמנע שגם בבני העובדים. האם זו הצעה שפויה מצד מגיבים זועמים ? לא ממש..
    תהיתי מאיפה מגיעה האמירה, הגם שהיא כמובן בהשאלה ובפרובוקציה. הכוונה שיסכן את עצמו ולא אחרים, אך בלי משים אומרים "את הילדים שלו" כאילו זה אמירה לגיטימית, והיא חושפת משהו בערכים הפנימיים המסוכנים. הרי "עדיף" מבחינה מסויימת שיפגע באחרים ולא (!) בילדים שלו, להם הוא חב אמון.
    אני חושבת שזה אופייני לקהילה שהיתה מיעוט מסוגר, שהאלימות תצא כלפי פנים וכלפי החלש בעיקר, כיון שנגד החזקים מסביב אין מה לעשות או כך חושבים.

    ההערה שלי לא היתה לקבוע מסמרות אני רק חושבת שבתחום הסחר באיברים וניסויים בבני אדם, מצב זכויות האדם של יהודי ישראלי מצוי בסיכון הרבה יותר מפלשתינאי. מה שאין כן בנושאים אחרים (מעצרים, יריות ומכות ושלילת זכויות פוליטיות וכולי, בזה הפלשתינאים במצב קשה). הסמול בישראל מעדיף לקשקש על הפלשתינאים כדי שאפשר יהיה להמשיך להתעלל בישראלים, ועל כך היתה הרמיזה הלא מוצלחת שלי. לא שאני בעד התעללות בפלשתינאים, אני רק בספק אם המתריעים על כך פועלים בתום לב.

    לגבי הנושא של יוחסין, שהעלית, באמת לא חשבתי על זה. אבל למעשה במצב של השתלת ביצית, הצאצא אינו יהודי (בניגוד לתרומת זרע). אבל תזכור גם שאבותנו, רבים מהם היו בנים של שפחות לא יהודיות שגדלו אצל הפטריארך היהודי ונחשבו ליהודים לעילא, אני מדברת על רוב בניו של יעקב המהווים "שבטי ישראל".

  • שימע  On 25/09/2009 at 14:10

    להשיג כל משרה שירצה. הבעיה היא שלא מספיק רק לרצות אלא שצריך גם לדעת איך, לרכוש השכלה ולפתח יכולות מתאימות. כל העניין הזה הוא ברשות הפרט ובאחריותו. לכן עלינו לשנס מותנינו וליישם את יכולתינו ולהפסיק לחזור ולקטר כל הזמן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: