רופאים; תקשורת; רצח

 

 

רופאים

 

נרי לבנה ב"הארץ", מדווחת היום על העימות שפרץ בין הסתדרות הרופאים הישראלית (הר"י) וראשה – יורם בלשר, ובין עמותה לזכויות אדם בשם רל"א (רופאים למען זכויות אדם), וזאת בקשר לתפקידם של רופאים ישראלים בעסקי העינויים.

הסיפור אינו חדש. כבר לפני למעלה מעשור פורסם הסיפור עם ד"ר רוחמה מרתון, פסיכיאטרית כמדומני, ותלונתה נגד עמית, בקשר לעינויים. התלונה היתה עניינית, אך סופה היה שמרתון הותקפה על ידי אגודת הרופאים ונידמה לי שנאלצה למשוך את התלונה על העמית.

העובדה שהעימות פרץ עכשיו מלמדת על רגישות הנושא עבור הרופאים הישראלים, ובכלל – על השילוב שנוצר, בעיקר תחת "דוקטרינת בוש", בין רפואה (ופסיכולוגיה למרבה הצער) ובין ביזנס העינויים. אני אומרת ביזנס, כיון שחקירות הממשל הנוכחי מעלות שורה של תאגידים תמוהים, בבעלות אנשי מקצוע מתחום הבריאות, שהעניקו שירותי "ייעוץ" לרשויות החקירה הבטחוניות, והתעשרו עד מאד, אגב כך. בנוסף לכך כבר שנתיים מתנהלת סערה רצינית באיגודים המקצועיים האמריקאים (בעיקר ה APA), סביב המעורבות של חברים במלאכת העינויים המפוקפקת שנחשפה בגואנטנמו ביי ומקומות ספק חוקיים אחרים שניהל הסי.איי.איי ורשויות בטחון נוספות. הנשיא אובמה הביע דעתו בצורה נחרצת שהפרקטיקות לא היו חוקיות ולא חוקתיות, והוא פועל בכל דרך אפשרית למצות את הדין עם המעורבים.

במהלך הדיונים הציבוריים הרועשים, שם, עולה מידי פעם שמה של ישראל כמי שהיתה שלובה במערך העצום של "שירותי החקירה" שניהל בוש ביד רמה. בהתחשב בגודלה של ישראל, יש להניח שמספר הרופאים רב, ומהווה נתח מסויים ובעל השפעה בפוליטיקה של האיגודים המקצועיים. שלא לדבר על אינטרסים קולגיאליים מחו"ל, כספים, ומניות. זאת, בנוסף לחסינות שמבטיח הממסד הישראלי לבעלי מקצוע המענים בשירותיו, אחרת לא יישארו לו מתנדבים למלאכה הבזויה.

אינני חסידה נלהבת, ובטח לא עיוורת, של עמותות מסוגה של רל"א, אשר נידמה שהן מתחילות לפעול באגרסיביות רק כאשר יש מאחור רוח גבית חזקה מהבית הלבן או גופים כאלה, ולא דקה קודם לכן. שאלת הרופאים הסורחים, שהם מרובים בישראל עד מאד, תגיע לדיון כאשר הפעילות מוושינגטון תעלה הילוך, ולא קשה לחשוף את הדברים בצורה עקיפה, כמו שנעשה ברומניה עם הביציות, או עם שפרמן ומניותיו האמריקאיות-קנדיות. כאשר סר חינם בעיני הבוסים, יודעים האחרונים להבאיש את משרתיהם בלי לחשוף את פניהם שלהם. בלשר מצוי בבעיה, כמובן, שכן המחוייבות שלו הראשונה היא להגן על הקונסטיטואנסי שלו, כלומר הרופאים, שבסך הכל "ביצעו פקודות", ומהצד עשו קצת סטיפות. ראינו כבר את ג'קי סרוב מתפתל על הפחדים שהניעו אותו, ויתכן שרופאים יגידו שהלחץ מרשויות שונות ומשונות הוא קצת יותר משמעותי מאבוטבול. אין לדעת. יתכן גם שעם שינוי הרוח מוושינגטון, יתנערו רשויות הבטחון הישראליות מהרופאים ששירתו אותם, בפרט אם אלה בינתיים "הופרטו" ועשו קצת כסף על הטכנולוגיה.

נותר הציבור הישראלי, החבוט והמטופש. הציבור לא ממש מפנים את הנזקים שנגרמים לו כתוצאה מהפנים הכפולות של רופאיו, שכן הוא בטוח, כרגיל, שהרופא המענה או הפסיכולוג המתעלל, שומר את ציפרניו ל"ערבים רעים" בלבד, או "מחבלים", אך הדברים אינם כך, אדם כמו צלמו אינם ניתנים לחלוקה. השחתה של בני אדם עובדת בכל המישורים וזולגת לכל מקום, והופכת את הרופא או המטפל, שאמור להיות סלע ומבטח, לאדם מסוכן מאד לסביבתו, בפרט לפציינטים שלו. כדאי לקרוא את העבודה המונומטלית של ליפטון (הנאשם בעצמו בהפרות אתיות) על הרופאים הנאצים, ואת הניתוח הפסיכולוגי המעמיק של הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפיכתם למוציאים להורג. וזאת, מבלי להשוות את הסיטואציות, אך בן אדם נותר אדם ולא חשוב מה ההקשר הרחב של פעילותו האלימה.

 

תקשורת

 

מילה קטנה על האייטם הקודם. למעט המאמר של ליבנה, שהוא לא תחקירי אלא דעתני, לא ניצפתה בתקשורת הישראלית כל עבודת תחקיר, ולו המינימאלית על העינויים, הרופאים, הפסיכולוגים בישראל, ואפילו בקושי ציטוט של הכתבות הרבות מחו"ל. אתרהעוקץ מביא באותיות קטנות בצד (מדור "מצאנו בתקשורת") לינק לכתבה ענקית של הניו יורק טיימז, העוסקת בשני פסיכולוגים מחיל האויר שהקימו עסק רווחי וענקי לייעוץ בעינויים ועכשיו נמצאים בחקירה פלילית על הפרת זכויות אדם. מדוע לא נעשה שום תחקיר בישראל ? אה…הון, שלטון, תקשורת…אז הנה טיפ, אחד מהבכירים בעובדי מלמ"ב, מחזיק מניות בשני בתי חולים פסיכיאטריים. הפרטים במערכת.

 

לא צפיתי בראיון עם שרי אריסון, כיון שהוא הריח מיח"צ שנקנו בכסף טוב, השאלה למי ואיך היא המעניינת יותר, כלומר מה השחלופים שעברו ידיים כדי שהוא יצא לפועל. יום לפני כן קיבלתי הוכחה נוספת שאין טעם לצפות יותר בערוץ 10. במשך שבוע טוחנים במוח על התוכנית ש"חושפת את קרבי השניצל הקפוא", מוצר הנוגע לכל בית בישראל, בפרט אם יש בו ילדים. התוכנית הגיעה, הכנתי קפה והתיישבתי מלוא קשב מול המקלט. במשך שעה נאלצתי לצפות בגבבים מגובבים על נושאים אחרים ולא מעניינים (בעל אולם חתונות שברח עם קצת צ'קים, וראיון מביך עם בוזי הרצוג ורעייתו), ובסוף,ממש ממש בסוף התוכנית הארוכה והמשמימה, קיבלנו שלוש דקות *על השעון* בקשר לשניצלים הקפואים. במקום תחקיר, קיבלנו שואו מביך שבו מכין העיתונאי שניצל מן החומרים שכתובים על האריזה (באמת די דוחה למראה) ומציע לקהל. זה לא היה מזעזע, לא היה ברור מה הם החומרים ומה יש בדברים אחרים שנמכרים לנו, והנה אפילו הקהל באולפן לא "אכל" את הלוקש, והסכים לאכול (באמת) את השניצל שבושל באולפן ואמור היה לעורר דחיה.

פעם אחרונה שאני נופלת במלכודת העלובה הזו, ולא עוד.

 

רצח

 

קראתי קצת באיחור על הרצח הביזארי של העונה, הרצח של "נועה הקטנה" השולח הומאז מבחיל ל"רוז הקטנה", הביטוי שנקבה התקשורת ועוררה בזה קבס, כיון שתארי החיבה המוגזמים באו על חשבון דיווח מקצועי ולא לצידו. בזמן הרצח של "רוז הקטנה", כתבתי אז על חלום שהיה לי, ובו אני פוגשת חמשה חלזונות חסרי קונכיה (חשופית) על ריצפת הסלון. אינני יודעת מה לעשות אתם, ולבסוף אני שמה אותם באקווריום ושמחה לגלות שהם אמפיביים ומרגישים בבית.

 

זמן קצר לאחר מכן באה שורת הילדים, שכמו חשופיות אלה, נזרקו למים אך כניראה שהם אינם אמפיביים למרבה הצער. נזכרתי בזה, כיון שכתבה צהבהבת במעריב, על "נועה הקטנה" שלנו, מספרת כיצד הניחה הילדה את החלזונות על בטנה החשופה, והניחה להם לזחול עליה. כך מספרת, כניראה, אימה.

גולדרינג וגרושתו נוגעים בהרבה נימים ארכיטיפיות, הבחור "מלח הארץ" מבצרה (המקום ממנו הגיע גיסי שמזכיר לי קצת את אסף. המושב המנומנם :"סובל" לאחרונה מעלייה מטאורית של ערך הנדל"ן, דבר שיכול בעצמו לגרום להשפעות עמוקות על תושביו, שלא במודע או בגלוי), עם העבר המרשים במודיעין ובממר"מ, העידית של העילית הציונית-מיליטריסטית. הוא נישא למזרחית, שגם היא, כמו בסרט טורקי רע, "חוזרת לשורשים" והופכת לברסלבית. תחת המונח ברסלב מסתתרות לעיתים כתות די הזויות (לעיתים לא, תלוי באיזו קבוצה או "רב" מדובר). האב, כך אומר "מעריב" התנער מעברו הצבאי-טכני והלך ללמוד קונדיטוריה דוקא, ויש האומרים שחתם על עצומות נגד הצבא והכיבוש, לך תדע למה…

מצפיה לא מחייבת בטלויזיה, פה ושם, אני מקבלת רושם לא ברור על משפחות המוצא, גם הוריה של האם וגם הוריו של האב-רוצח נראים קרים באופן יוצא דופן, אנשים מעוכבים מאד, ומחושבים.

אין לצפות לסיקור נורמאלי בתקשורת, והטוקבקים רומזים שכל משפחה שכרה יחצ"נ והנה, מורשת הדמים לא פייסה את הניצים, והקורבן היה לשוא, כך ניראה, מה שמוכיח שהיו דברים גם קודם אשר הובילו למערבולת הדמים. באף אחד מהמקרים האלה, של ילדים רכים שנרצחו על ידי הורים נורמטיבים, לא קיבלנו הסבר מניח את הדעת כיצד קורה שאנשים כאלה הורגים את הילדים בטכס למעשה, שנועד כביכול לחסוך מהקורבן סבל גרוע ממות.

צפיה בילדים, בימים טרופים אלה מגלה את השברים העמוקים בחברה הישראלית, מפי עוללים, גם ואולי בעיקר אם הם לא בחיים.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רקאני  On 13/08/2009 at 17:54

    ואין ספק שיש לו ערך ריכילותי לתקשורת שמחפשת צבע.
    אבל האם באמת יש קשר בין המושב, המיקצוע, המוצא של האם והשרות הצבאי של האב לרצח?
    לדעתי אנחנו מפעילים פה איזה מנגנון הגנה:
    לנו זה לא יכול לקרות, זה קורה רק אצל חרדים/ספרדים/מושבניקים/רוחנים/פסיכולוגים …
    כל סיפור יותר טוב מסתם אב שרוצח את ביתו כדי להתנקם בגרושותו.
    האמת הפשוטה מזעזעת מידי.

  • איריס  On 13/08/2009 at 20:33

    כן, אפשר לראות את זה גם ככה, לא הצעתי חלופה להסבר הזה אלא ניסיון להבין מדוע תרבותית לרצוח את הבת שלך זה נקמה באמא. זה מזכיר את המיתולוגיה היוונית, בהפוכה, שם היתה האשה נוקמת באב על ידי רצח ילדיו. אלה עניינים תלויי תרבות מאד דוקא.

  • ברני  On 13/08/2009 at 21:08

    את החגיגה החל רופא אנגלי. מה בדיוק הוא עשה כאשר אסירים איריים עונו למוות. לחץ פסיכולוגי הוא גם עינוי. ייתכן שמחה כתב וזעק אבל בכ"ז הייתי רוצה לדעת, גם רשימת שמות. בכל בית סוהר אנגלי יש רופא והם היו שם כשהאירים מתו. סיפור בתי הסוהר בארה"ב מורכב לא לחינם פושעים ישראליים הכי קשוחים מפחדים מהם פחד מוות. למשל הורדת טמפרטורה. למשל שטיפות במים קרים וכ"ו. האם אפשר לקבל רשימה שמית של רופאי בתי הסוהר בארה"ב, מעניין. האם בבתי הסוהר הפרטיים בארה"ב הרופא הוא גם שותף? ובארץ? יש גם תורכיה, אירן, סין על בתי הסוהר ביפן שמעתי סיפורים לא משמחים וגם בגרמניה נראה שפלוני עודד את אנשי הבדרמינהוף לדרכם האחרונה ואולי אני טועה וסתם הוזה? בכל הרצינות. דומה שהפניית הזרקור על ישראל מגמתית ומתוחכמת וקשורה היטב לא רק לאובמה והצדקנים סביבו. בגואנטנמו עוד מטפלים באסירים למרות הפטפטת אלא ייתכן שהזכרת בתי הכלא בישראל קשורה למה שאנחנו שומעים על בתי הסוהר באירן. איך פתאום שהכל מתוזמן כל כך טוב. ישראל לא נחמדה בכלל בכלל אבל זה לא אומר שהיא הכי הכי לא נחמדה בעולם. חוץ מזה לא הייתי הולך לגברת רוחמה מרטון לטיפול אבל זו כבר בעייה שלי.

  • איריס  On 13/08/2009 at 21:39

    אני חושבת שאי אפשר לטפל בנושאים חשובים כאשר כל הזמן שואלים אותך "הא\ם ישראל הכי גרועה", העובדה שזרקור מופנה לכאן הופכת לתירוץ.
    ארצות הברית נמצאת בביקורת קשה על בתי הכלא שלה, הח"מ בכל הענווה עבדה בארגון שביקר את הכליאה באמריקה, מתוך ארצות הברית, ואין לאמר אלא שאתה צודק. כל זה מחזק את הטענה והצורך לבחון מה קורה במקצוע הרפואה בימים קשים אלה ומה אנחנו צריכים לדעת על זה. אתה מחזק את הפלומבה על הראש הסתום של הישראלים לדעתי, כיון שאפשר למכור פה לוקשים לכל אחד כי "באנגליה יותר גרוע". מה זה מענין אותי, כאשר הרופא שלי מתייחס אלי כמו לעציר בעזה אם זה קורה גם באנגליה ? תסביר לי ואולי אבין אותך.

  • איריס  On 14/08/2009 at 10:17

    נמחק. כל התגובות המטרידות באות מ012
    קווי זהב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: