נקודות למחשבה שניה

 

הרצח בנחמני

 

בפוסט קודם העליתי כמה הרהורי כפירה על הפוליטיקה של הקהילה ההומולסבית, וחטפתי כל מיני תגובות מוזרות. נכון, בעידנא דריתחא אין זה הזמן לבוא בביקורת שיטתית, אלא זה הזמן לגנות את הרצח ולתמוך בקורבנות ובכל מי שהרגיש מזועזע או נפחד.

 

ראש הממשלה, המומחה העולמי לטרור, הגיע לזירה והגדיר אותה במסגרת מומחיותו. מכאן אפשר להסיק שהרצח הזה אולי קשור לאיזה פנחס מטעם עצמו, שהרגיש מחוייב לטהר את מחנה השם או משהו הזוי ונתעב כזה. אני גם לא חושבת שיש סכנה בהסתה מסתברת נגד הדתיים, כיון שאני לא רואה בעיני רוחי יחידת מחסלים להט"בית יוצאת לפרוע בחרדים. הדברים הם תמיד לכיוון אחד, ואי אפשר לגזור גזירות שוות.

 

כל מה שניסיתי לאמר, אולי בחוסר טעם טוב (לרגל העיתוי) זה שהנושא של הדת והגייז הוא עמוק ורחב מכדי לנהל אותו בקרב יחצני שטחי. סקר שנערך סמוך לאירוע הראה שלמעלה ממחצית האוכלוסיה בישראל סבורה שהגייז "סוטים", והבולטים בהם זה דתיים, ערבים ורוסים. כלומר, המיעוטים שבדרך כלל אנחנו ממהרים לעמוד על משמר זכויותיהם, לא מתלהבים מזכויות הגייז כל ועיקר. נידמה לי שהדברים הללו לא נשקלים לעומק בדרך כלל, בדיונים על פעילות "חברתית", והסיבות לכך שהיא לא ממריאה, ולא יוצרת קואליציות. ישנם גם הבדלים משמעותיים ועמוקים בין הנצרות, מצד אחד ובין היהדות והאסלאם, מן הצד השני, בקשר לחשיבות המיניות בדת. האקטיויזם המיובא לכאן, בעיקר מהמערב, התפתח על מצע תרבותי שונה מאד מזה שאנחנו משחקים בו. ישנם גם הבדלים משמעותיים מאד בין המצע התרבותי של הנצרות המזרחית והפרובוסלאבית ובין הפרוטסנטים, בכל הקשור ליחס למיניות. ומכאן היחס לגייז בישראל, במיינסטרים אינו דומה לזה שמוכר בארצות הברית או אירופה, כולל בקרב הקהילה המאד דתיות בהתאמה.

 

הדת היהודית אינה "אשמה" בהסתה נגד ההומואים, העניין חוצה לפחות את שלוש הדתות הגדולות ואין לי מושג מה עמדת השינטו, אבל אני מניחה שדי זהה. הרצח מזעזע, אסור שיקרו דברים כאלה, בודאי אם מדובר על רצח אידיאולוגי-דתי. נקווה שהרוצחים יתפסו במהרה כדי שאפשר יהיה לרפא את הפצעים והקרעים. לכותבי האימיילים אלי, אני מקווה שלא פגעתי באף אחד, וכאמור, העיתוי לא היה מוצלח.

 

הפוליטיקה של השמאל

את העניין הזה אדחה להזדמנות אחרת.

 

 

קונספירציות תרבותיות

מעת לעת, כאשר מישהו לא מסכים איתי הוא דוחף לי את התיוג של "קונספירציה" באופן המיועד להקטין, להוציא לשוליים, להשתיק. אני תוהה לעיתים עד כמה מנותקת הבועה האינטרנטית והתקשורתית מהציבור הישראלי, ועד כמה מזיקה העבודה שיש שליטה של מעטים כל כך על "צינור" האישוש התרבותי. רוב הציבור הישראלי, מכל המיעוטים והדתות, מחזיק באמונות משיחיות, או קונספירטיביות (המאבק ב"רוע" כזה או אחר המסתתר מתחת לכל אבן) ודי להקשיב לבלוגר הלוהט עובדיה יוסף כדי להבין שפרשנות אימננטית, ואפוקליפטית של המציאות היא לחם חוקם של מיליונים בישראל (ובעולם). ככלל, כל המחזיק באמונה דתית מוכרת מאמץ בזה אמונות שהיו זוכות פה לתיוג מפלצתי, כמקובל. ויש אחרים, שאת האמונות המוזרות שלהם שומרים למפגשים אינטימיים עם המכשפה, הגורו, הרנטגן, המתקשר שלהם, ובתקשורת משדרים משהו שונה לחלוטין. לגבי הסוג האחר, הנחזה כ..איך נקרא לזה, חילוני רציונאלי, ומחזיק בעמדות הומניסטיות, שפינוזיות, או סתם שטחיות, אם עורכים ניתוח עומק של עמדותיהם, אפשר להגיע לסתירות עוד יותר עמוקות ונוירוטיות מאשר אלה הממוסדות (דתות, כתות, ואמונות אחרות).

אני לא מתרגשת כבר מהתיוג הזה, ולא ממי שמשתמשים בזה כדי להקטין, המדד היחידי הוא הרייטינג והשאר לא מעניין אותי.

ברובד ה"קונספירציה התרבותית", אפשר לנתח ניתוחים מעניינים את ההתנגשות בין חלקי ה"זכרי" הבאה לידי ביטוי בדיכוטומיה "חרדי-גיי", בעיקר אני אומרת בצד הזכרי, כיון שהספקטרום הנשי סובלני יותר ל"סטיות", ומכל מקום אין טאבו תרבותי בלסביזם, אפילו בדת. עולה לי רק דימוי גראפי-ויזואלי, מתוך חלום. בחלום לכודים גבר ואשה בתוך קניון עמוק וצחיח. הגבר הוא חרדי מצומק ומנוון כדבעי, לבוש באותה תלבשות שחורה כבדה,ומגבעת, צעיר. לידו אשה, בעלת מראה חילוני, יפה, וראשה כרות ונמצא הרחק ממנה, והיא מהדסת כתרנגולת שחוטה. האברך אינו מסוגל לעזור לה. לפתע מגיעים חבורה של שלושה גייז, שריריים, בריאי גוף ומראה, עורם משוח ממש בשמן, והם לבושים בגופיות צמודות. הם מבחינים במצוקה, וניגשים למלאכת ההצלה. הם מורידים חבל סנפלינג, ומחלצים את הזוג. ראשה של האשה מחובר לגופה.

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: