אודיסאה

כתב עת משתפר

 

לפני כמה חודשים נשלח לביתי גליון ראשון של כתב עת חדש, בנושא של מדע והגות בשם "אודיסיאה", במטרה לחשוף אותו לציבור גם באמצעות האינטרנט. שמחתי לקבל חומר קריאה עדכני, אך בעיון ראשוני לא נוצר שום קשר מהותי עם העיתון או עם אחד האייטמים. ביקורת שלילית אינני אוהבת לכתוב על דברי דפוס באופן כללי, ולכן לא כתבתי כלום. בימים האחרונים שוב נחת לפתח ביתי גליון של אותו כתב עת, עכשיו כבר מספר 4, ולקחתי אותו איתי לבריכה. להפתעתי, שקעתי בקריאה בעונג רב, ולמעשה קראתי למעלה משני שליש התוכן הכתוב, שזה הרבה לכתב עת, בפרט בנושא שאין לי בו מושג.

 

בהחלט שיפור לעומת החומר האפרפר והלא מוגדר שהגיע בגליון הראשון, הפעם יש כמעט תימה, המתוארת בקוים כלליים בפתיח הדעתני, ועריכה מהודקת שיוצרת קשר בין כל הכתבות, ונידמה לי שהנושאים מעודכנים ומעניינים יותר. כך, ראיון טוב מאד עם יקיר אהרונוב על פיסיקת קוונטים ומושג הזמן והבחירה החופשית, רשימה מצויינת (קצרה מידי) על מגילות קומראן ועל העיבוד שלהן באקדמיה ובציבור. רשימה מצויינת על שינוי מושג האוריינות מידיעת קרוא וכתוב לתחומים אחרים, כמו התמצאות דיגיטלית, התמצאות במנועי חיפוש (במקום ידענות אנציקלופדית של העבר), אוריינות תקשורתית ועוד. ברשימה מידע חדש עבורי וגם ניתוח אפשרויות העתיד בתחום זה, בתור אמא לילד צעיר, המחשבה על העתיד במובן זה היא גם מעשית  . כתבה טובה על חקר המוח, ועוד ועוד. בהתחלה נידמה היה שכתב העת כבול בצורך להיות מהוגן מידי, כך גם מעיד השם השמרני מאד (אודסיאה בחלל ? ענתיקה ממש או האודיסיאה המיתולוגית, קצת מיושן וגם יומרני). גם עיתונים קודמים נפלו בפח השממון המהוגן, "מדע" הותיק, שלא ממש מיועד להדיוטות וגם גלילאו לדעתי. מחשבות של צבי ינאי הפך למעין ספינת דגל או שאיפה של כל עורך, אך התפיסה שהנחתה אותו, אפשר שהיתה שייכת לעידן אחר.

 

שמואליק שם טוב, העורך, שואף לשיפור ואף צרף מכתב מנומס המבקש לסקר את העיתון בבלוג של הח"מ (ואחרים אני מניחה).  . נקווה שהעורך יבסס את הבטחון העצמי שלו, וירשה לעצמו יותר גמישות וחדשנות הן בבחירת הנושאים וגם בהרחבת מעגל המלומדים. בינתיים, בארבעה גליונות בלבד, עלה אצלי כתב העת מאפס ׁ(שעמומון) לשמונה. מומלץ.

 

 

הבלוג

לקחתי חופשה די ארוכה מכתיבה ועיון שגרתיים, וזה היה חיוני וטוב ומומלץ בחום. שקלתי גם להפסיק לחלוטין את הכתיבה בבלוג, או לחפש פלטפורמה חדשה, אולי וורדפרס עצמאי, או פיתוח יכולות הפייסבוק. אחרי מאמץ של ארבע שנים ומעלה, יכולתי למנות מעט הישגים (זב"שי לחלוטין), אך מה שהופק, שייך לי לחלוטין, אינו ירושה, או חסד או מזל. לטוב ולרע, התוצר הוא פרי שלי.

 

אקטואליה ופרשיות

יש לי למעשה הרבה לכתוב על מה שקורה לאחרונה, אפרופו ביוב, הרבה פיסות חסרות בפסיפס נופלות למקומן. אני מקווה בקרוב לעשות מיש מש מכל התגליות, הפרשיות, השחיתויות, והתובנות, ולארוז אותן בפוסט אחד שאיכשהו יעסוק בפשיעה מאורגנת בין ישראל לבין ארצות הברית ועוד על רפואה מושחתת.

 

תקשורת וזכרונות

בפינה זו, אפרופו "אודיסיאה" נזכרתי בפך קטן מן העבר. לפני עשרים שנה בערך, עברתי בעיתון "הארץ" בתור איזה כלבויניקית, ובמהלך לימודי המשפטים. באחד האמשים פנה אלי המעסיק הישיר שלי, אחד שנקרא לו כאן י., והמתיק סוד באוזני שעמוס שוקן החליט להוציא לאור מעין מוסף חודשי, ירחון למעשה, במתכונת של "מחשבות" שיצא אז עוד לאור על ידי IBM. לא הסתפק בחדשה המרעישה הזו, ואף הציע לי להוות מעין סגן עורך, (בפועל הייתי אומרת שזה היה יותר עוזרת הפקה) של העורך שנבחר, שלא אגיד את שמו, אבל הוא היה סלב בתחום האינטלקט והתרבות. הסכמתי ואף הוחמאתי קלות, בעיקר לנוכח העלייה הדרסטית בשכר. במשך כמה חודשים עבדתי על פיילוט, שהיה די דומה למין אודיסיאה כזה, ראיינתי מדעני צמרת במכון וייצמן על שאלות הרות גורל בחידושי המדע ובפילוסופיה של המדע, והדבקתי גזרי כתבות כדי ליצור את העריכה הסופית. שמו הזמני של כתב העת היה "שלוש נקודות", ללמדך שזה לא סופ הסיפור. כיון שבסופו של דבר הפרוייקט לא המריא, ובחסות אותו פרוייקט מלומד השיק שוקן את "חדשות", העיתון התוסס והצעיר. לימים סברתי שכל השלוש נקודות האלה לא היו אלא תרגיל עסקי לאפשר את ההכנות להקמת חדשות מבלי שכל מיני אלמנטים יתערבו בתהליך. יתכן , עם זאת, שהמוצר פשוט לא היה מוצלח …(ארבע נקודות כאן ואמוטיקון של סמיילי מסמיק).

ובכל זאת יצא משהו טוב מההתנסות, והיא שדרגה אותי מרמה של אדמיניסטרציה לליגת הכותבים, וכך יכולתי כבר לפרסם בפרי לאנס גם במוסף של הארץ, וכך עשיתי. אך התהילה לא ארכה זמן רב, אחרי הכתבה הראשונה במוסף, שעסקה במעצרים לפי חומר חסוי, החלטתי שכל העייסק מלחיץ אותי מידי, ופרשתי מהקריירה העיתונאית שלי.

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: