תופים, חיבוקים – כנסו כנסו

<!– <!–

 

התופה הגדולה והסבתא בסיבוב הופעות בישראל

הוא כאן: תוף עצום ממדים, שכינויו "הסבתא", ותדריו משחזרים במדויק את הלמות הלב שחש העובר ברחם אמו. מעליו ומצדדיו "התופה הגדולה", אישה קטנה מאלאסקה, והביקור שלהם יגיע מחר לשיאו באירוע מרפא לבבות כלל עולמי שמוקדו בירושלים. איריס יער אדלבאום, ציניקנית בדרך כלל, נפלה שדודה

<!–

איריס יער אדלבאום | 18/6/2009 9:24 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

 

התופה הגדולה והסבתא הולמות בכנרת
התופה הגדולה והסבתא הולמות בכנרת עפרה בן שטרית

אם התעוררתם בלילה לאחר שהיה נדמה לכם ששמעתם הד תופים רועם ומרעיד את השמיים והאדמה, ייתכן בהחלט שזה לא היה חלום ולא רעידת אדמה, אלא תוף ענק, שני מטר קוטרו, שעובר ברחבי ישראל בשלושת החודשים האחרונים, מלווה באשה קטנה גדולה, המגיעה לכאן מאלסקה עם שאיפה צנועה – להביא שלום ולפתוח את הלב של תושבי האזור. התוף, ששמו "הסבתא" – עומד בלב פרויקט
של  וייט איגל מדיסין וומן (נשר לבן אישה מרפאה), שם  אינדיאני שקיבלה סוראז מבני שבטים שאצלם למדה. בעברית תורגם שמו של התוף ל"התופה הגדולה".

יחד עם כמה מעמיתיה לארגון וירלינג ריינבואו (הקשת המסתובבת), עורכת וייט איגל מסע עולמי שמתרחש עכשיו בישראל. זהו מסע בן שלושה חודשים העומד להסתיים בשבוע הבא, בירושלים, באירוע שיא שישתלב באירוע עולמי אחר, H20 LIVE   שמארגניו מכנים אותו "הניסוי הגדול בעולם". במסגרת "הניסוי" מתוכננים להתנגן בו-זמנית קונצרטים בלמעלה מ-30 מאגרי מים טבעיים ב-5 יבשות, בכוונה לרפא ולהחיות את המים בעולם באמצעות ניגון של מוזיקה בתדר של 528  הרץ. בישראל מיועד הקונצרט לנגן בירושלים במשך שלושה ימים, החל ממחר (יום שישי), אז תגיע "הסבתא""לשער יפו, שם תקיים טקס פומבי.

<!–<<>>

מתי כבר תימס האבן ויפרוץ כאב

ווייט איגל ביבנאל. קבוצה שבטית משולהבת
ווייט איגל ביבנאל. קבוצה שבטית משולהבת עפרה בן שטרית
טקס כזה, מצומצם יותר בהיקפו, הוביל אותי לכתוב את המאמר הזה. הזדמנתי במקרה לחלוטין, בחוה"מ פסח, לעיירה יבנאל הסמוכה לביתי, ו"נפלתי" על אירוע התוף. מתוך החיוכים הציניים עלו לפתע דמעות ועלתה שמחה ולאחר שעה ושעתיים, מצאתי עצמי בתוך קבוצה שבטית ומשולהבת, מחזיקה במוט הקַשה מיוחד, מכה על התוף הגדול של הסבתא ומשחררת קריאות אינדיאניות. כמוני נסחפו גם אחרים שעמדו בתור לסיבוב שני ושלישי על התוף, בהנחיית "וייט איגל", כאמור, אשה קטנה, לבושה לבן, עם לב גדול מאד.

ככה גם נודע לי שהאירוע ביבנאל היה ביוזמת "השבט העברי המתחדש", קבוצה שהתגבשה סביב אוהד אזרחי, והתנחלה ביבנאל במטרה לנסות לבנות מודל רוחני מעניין שהם הגו בזמן שגרו בראש פינה.

אבל כל זה דיבורים, ובעצם כדאי פשוט לחוות, לתת לוייט איגל לדבר את דברי הכיבושין שלה, העוברים מן הלב הישר אל הלב, ועוקפים את הקליפה הביקורתית שהתיישבה לכולנו במוח ובלב, ובעיקר להתמסר ל"סבתא" הגדולה הזו, שתיפופיה הזכירו לי שורה משיר של מאיר אריאל: "מתי כבר תימס האבן ויפרוץ כאב".

בעקבות החוויה הלא שגרתית המרפאה שעברתי ביבנאל, שוחחתי עם וייט איגל קצרות בטלפון, וגם במדיום המרוחק הזה עברה אלי האישיות המיוחדת והחזקה שלה, עם המיקוד והאמונה במה שהיא עושה. שאלתי קצת על התוף עצמו, והתברר שהוא "התקבל" בתקשור, כלומר ממדיו וחומריו, כך שיפיק צליל ותהודה ומנעד המזכירים ככל שניתן את דופק הלב שלנו, כפי שהוא נשמע לתינוק-עובר הנמצא ברחם אימו. ובאמת, עיקר הטיפול באמצעות התוף נעשה בדרך זו: המטופל נשכב מתחתיו בחדר מוחשך ושקט, ומקבל רצף של פולסים בקצב הלב.

וייט איגל מסבירה, או מנסה לפחות להסביר, ל"כופרת" כמוני את השושלת הרוחנית שלה, ואת האופן שבו היא מקבלת מסרים מישויות, ואני מסוקרנת מכך שהישויות שלה הן "סבתות", מעין "סבתא מקורית" שנחצבה מלב היקום, או שבט סבתות כאלה, שמובילות אותנו בבטחה לדרך החיים.

המגע עם התוף הוא רב ממדי, ישנו טיפול אישי, וישנו גם ממד קבוצתי בהתאספות סביב התוף והשירה ביחד ולחוד. בטקס הקצר שאני הזדמנתי אליו, חילקה וייט איגל מוטות הקשה לכל דכפין, ככל שהיקף התוף מתיר, וניצחה ביד רמה

 
 
וההמשך…במעריב NRG
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  On 18/06/2009 at 15:52

    אני מאוד אוהב לתופף על כל דבר, בעתות הפנאי, בייחוד כאשר אני שומע ג'ז, מוסיקה ברזיליאנית ובוסה נובה
    לפעמים זו מחאה כנגד התיפוף האחיד של זמן השעונים, לעתים משום שזוהי לא ממש מוסיקה וגם לא ממש דיבור אלא נקישוֹת ומקצבים שדומה כאילו מבטאים התחברות למהות אנושית קדומה יותר.
    כלומר, יש להניח כי השמאן לא היה חלק מחברת הציידים, בין היתר, בשל חריגותו, גם מבחינת ידע וגם מבחינת כוחות שהניעו אותו,
    גם בימינו יש שיסברוּ כי יש באמנוּת וביצירה משום ריפוי אלטרנטיבי של הזוּלת
    לא פחות מאשר תורות קדוּמוֹת של מוסיקה, מדיטציה וכיו"ב
    אבל חשוב שבמתופף/ת עצמו/ה יישמר המימד של יצירת המקצב, לא רק של חיקוי מה שהוא/היא
    שומע/ת.

  • איריס  On 18/06/2009 at 17:22

    כל אחד והשיר שלו, חס ושלום מארש מלחמה…וגדודים של רובוטים. את זה אנחנו מכירים כבר :))

    אגב, נידמה לי שהייתי קצת בוטה עם אלקיים מטריקאת אל אבראהים…יש כינוס בסופ"ש בנצרת (סופסוף מגיעים לכאן), אבל…אוי ואבוי, לא סבתא ולא מתופפת, לא משוררת ואפילו לא מענטזת, לא נמצאה ולו אישה אחת לרפואה לכל אנשי הסופים והדרווישים. אולי צריך להזמין את המתופפת האינדיאנית מאלסקה לצנן קצת את הגברברים מהמזרח התיכון…?
    ובגלל שדיברתי לא יפה לא התכוננתי אמנם אבל יצא, אז לא אגיע לנצרת כדי שלא אסמיק מבושה. אולי אסע לירושלים לתופף עם ה"בנות" והסבתות..
    יאללה

  • שועי  On 18/06/2009 at 17:41

    בעניין. אני חושב שלעובדה שאין שם דוברות יש קשר לאופי המסדר המקומי שהוא שרעי (הלכתי מאוד, ושורשיו ההלכתיים במסורת החנבלית, שהיא נוקשה מאוד). הייתי פעם בטקס ד'כר של המסדר בנצרת ואכן לא השתתפה בו אישה אחת לרפואה אלא כצופות בלבד. גם אני לא אגיע, ככל הנראה, לנצרת, בשל זמן עמוס מדיי בעבודה ורצון להקדיש את השבת למשפחה

  • איריס  On 18/06/2009 at 18:11

    לא חיפשתי הסברים או התנצלויות, כך גם אמרתי לאלקיים באימייל. זו רק התבוננות, ומשהו שמפריע מאד בעיקר בהקשר רוחני, לשאר כבר התרגלנו. קל להפיל את התיק על אחנו המוסלמים, אבל רוב הדוברים והמגישים הם יהודים ובכלל זה לא ממש תירוץ ויש לי תחושה שהם בטח לא היו כופים את דעתם על מה שהיהודים רוצים לשמוע ולהשמיע.

    ככלל מצאתי פתיחות לא מעטה בקרב המוסלמים לנשים דעתניות, נכון שרוב הנשים במרחב הפרטי אבל אלה שיוצאות החוצה מביעות קול צלול ומשוחרר מאימה. את זה אי אפשר לאמר על הישראליות, כולל צפי לבני וכולי. ישנה כפייה ודיכוי היורדים לשורש ה"קול" של כל אשה. אני חוששת שזה עניין יהודי, אבל לא בטוחה בזה.

    כאשר אדם כמוני רואה כינוס שבו אני במעמד משני, יותר מאשר להרתיע אותי (זה ממש לא מרתיע אותי) זה מקפל אותי לעמדה מוקטנת ומוחלשת ובעצם מוציא לי את החשק. זה דומה לביקור בכינוסים של דוסים, מראש ההתייחסות היא כמו לצפייה בסרט או בטלויזיה. לא משהו שאני משתתפת אלא צופה בלבד.

    לא גיניתי ואני בטח לא רוצה שיחפשו מתחת לשטיח איזה דוברת ייצוגית בשבילי, אבל כדאי לשים לב ולשאול איך זה קורה. לפחות בצד המוסיקלי אני לא רואה מניעה להזמין גם נשים ולא רק את יאיר דלאל. בקיצור, בעסה.

  • תומר  On 18/06/2009 at 18:14

    יפה יפה

  • איריס  On 18/06/2009 at 18:24

    תומר, אתה מכיר אולי את מי ש"אשם" בזה ?
    :))

    אלמוני/ת
    נשר היא מילה כוללת לעופות טורפים, כולל עיט וכולל פרס ורחם.
    נשר מתורגם
    VULTURES

  • איריס  On 19/06/2009 at 11:19

    התנצחויות בעלות גוון טרולי אנאלי וביקורת אנונימית יימחקו תוך חשיפת האייפי.
    תודה

  • שועי  On 19/06/2009 at 12:51

    ידי לא היתה בארגון. אני בכלל ידידם של אנשי "דרך אברהם" ואין לי קשר מהותי בהובלת דרכו של המסדר. אני רואה בו פעילות חיונית וחשובה שבו ישנה אפשרוּת לפעילות רוחנית בין שני העמים המרחיקה את המחשבה מן העימות האלים הממושך, וזה כבר דבר טוב מאוד.
    הואיל ואני רואה בלפחות שניים מן המייסדים חברים ואנשים שאני נוהג לשוחח עימם לעתים מזומנות, יודע אני כי אין דבר הרחוק יותר מהשקפתם מאשר הדרת נשים, ודומני כי את מחפשת רחוק מדיי את מה שאינו.
    כאשר אמרתי לעיל, דומני כי אופי המשתתפים כמו אופי הכינוס כולו נקבע בין היתר על פי דעת השיח' , אשר חייב להצטייר בחברה הערבית גם כאדם המחוייב לגדרי הלכה.
    בכל אופן, אין לי כל בעיה להצהיר, כי אני מעדיף נשים Any Time כשותפות לפעילות אקדמית וגם כבנות שיח (לא כהעדפה מתקנת. כעניין של חיבה שורשית)
    גם איני רואה בעצמי חריג בשל כך.

  • עומר  On 19/06/2009 at 14:48

    עלה בדעתי שאולי מדובר על המסת הקרונים בקטבים עם התחממות כדור הארץ, שתמנע את מידבור העולם לטובת תהליכי טרופיזציה מחיים. מי אמר שהתחממות גלובלית זה רק רע?

  • שועי  On 19/06/2009 at 14:53

    הרגע שמתי לב לציטוט ממה חדש במדע? של מאיר אריאל בגוף הפוסט
    (-:

  • דודי בר יוסף  On 19/06/2009 at 23:41

    שלום איריס הקסמת אותי בכתיבתך.
    תודה רבה על החשיפה אני רץ לפגוש את האישה.
    דודי
    מתופפי המדבר

  • יו  On 20/06/2009 at 00:59

    תורכב מנשים.
    וולקם באק לחוויה.

    צ'ין צ'ין

  • איריס  On 21/06/2009 at 09:18

    שועי אני באמת לא ב"קטע" של להתנצח. אבל באופן כללי ביותר אי אפשר להיות נגד הדרת נשים תוך כדי הדרתן בפועל.

    עומר, היא מדברת על מי תהום דוקא ולא על קרחונים. מי תהום משכבות עמוקות יותר של כדור הארץ. ?? אין לי מושג בזה.

    דודי, תודה, הוקסמתי מהפייסבוק ובעיקר מהתופים. תחביב ישן שלא בא למימוש…

    יו, בטח בטח, לא דקה לפני ממשלת המשיח. אני מעדיפה במקום המשיח איזה שליש נשים בממשלה הנוכחית ובלי דחיקת הקץ.

    למעשה עזבתי את "הפמיניזם" המערבי על כל ענפיו במיוחד הישראלי-יהודי, אני מעדיפה לדבר על מעמד האשה, כמו פעם] כלומר על כך שנשים צריכות לזכות לבטחון אישי באופן כללי. נסתפק בזה.

  • שועי  On 21/06/2009 at 20:17

    מה יהיה? כבר אמרתי חזור ואמור שאינני מן המארגנים של הכינוס בנצרת
    לא ברור לי איפוא מדוע את מפילה עליי תיק שאין לי אליו קשר ישיר ו/או עקיף
    טענות- נא להפנות למארגנים בלבד בדרך אברהם
    או לאנשי מסדר אלסלאם אלקאדרי
    שלמיטב הכרתי, איני מסונף אליו, ישירות או בעקיפין
    תודה
    (-:

  • איריס  On 22/06/2009 at 02:24

    אין לי טענות בכלל. סתם אובזרבציה כללית מאד. לא התכוונתי להגיע כך שכל זה
    MOOT
    זה היה הגיג כללי על מצב הרוח והשוביניזם הישראלי-יהודי. כולנו אחראים לזה גם אתה לא פחות ולא יותר כמובן

  • עפרה בן שטרית  On 23/06/2009 at 00:29

    תודה לך איריס על הכתבה…אני הייתי בכמה סדנאות של וואייט איגל והתוף וזוהי חוויה מדהימה !!!! אי אפשר בכלל לתאר בהמילים מה עובר עלייך כשאת שוכבת מתחת לתוף הגדול הזה וכל גופך מרעיד מעוצמת הביט של הבריאה…..

    נפלא…תודה שכתבת על האשה המופלאה הזאת שהביאה לארצנו כל כך הרבה שמחה, אחדות ואהבה….

    כל הכבוד !!!

    עפרה בן שטרית

  • איריס  On 23/06/2009 at 14:33

    התענוג עולו היה שלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: