דברים שאני קוראת

 

מדור קריאה – אש זרה

 

כמה מפותח הוא העולם המפותח ?

 

ספר מאמר ארוך עד כמעט ספר, על תולדות הטיפול הרפואי-חברתי ב"משוגעים" לאורך הדורות במערב. היוזמה לבחינה ההסטורית נעוצה בממצאים מדעיים חדשים המצביעים על פער עצום לטובת העולם המתפתח (השלישי) בכל הקשור להחלמה של פסיכוטים, בעיקר סכיזופרנים. מסתבר שבתחום זה, העולם השלישי משיג ביד קשורה. לנוכח הממצאים, אימצה ממשלת פינלנד מודלים חדשים המבוססים על הגישה ה"פרימיטיבית" , בבסיסה התייחסות חברתית, קהילתית ואישית רכה ואוהבת, עד להחלמת החולה. לעומת, הגישה המערבית של טיפול תרופתי המבוסס על הפחתת היכולת המוחית של החולה, כדי לשלוט בהתנהגויות לא רצויות. זאת, לצד התעללות חברתית, מוסדית ומשפטית.

 

המלחמה הקרה, ניאו רויזיה

 

שוב ספק מאמר ספק ספר, העוסק במעורבות האמריקאית באירופה לאחר מלחמת העולם השניה, והתכנית הכלכלית הגדולה שהכתיבה את מבנה אירופה שלאחר המלחמה. חציתי את השליש, ולמדתי שוולסטריט בלמה את הדה-נאציפיקציה של גרמניה והדה-קרטליזציה, לטובת שיתופי פעולה עם תעשיינים ואנשי הון גרמנים, במטרה ליישם את שיקום אירופה שהיה חיוני לשיקום הכלכלה האמריקאית של ה"מיתון הגדול". חשיבות הקריאה בחומר היסטורי זה נעוצה בהבנת תפקידה של וולסטריט במדיניות החוץ האמריקאית, מאז ועד היום….

 

שני כתבי היד באנגלית, וכאשר אסיים אני מקווה לכתוב סקירה מלאה, עם הפניות לקבצי הPDF. בקרוב.

 

צפיות חטופות

 

בשבת, מועצת החכמים מוליכה לפגוש את העיתונות. בראשונה, תמיד תענוג לצפות במור אלטשולר, ולהיזכר ברחובות, עיר הולדתי, לפני עשרים שנה ויותר. אותו חיוך וחיתוך, המזכיר את אמה של מור, המורה המפחידה לספרות בתיכון, עם השיער הג'ינגי המתבדר ברוח. והנה, מור מציעה לארי שביט, גם הוא רחובותי מעמודי התווך (שביט-בנטאוויץ), לקרוא לבן שלו גדעון, על שם אביה המיתולוגי, שזכור לי דוהר באיזה ג'יפ, עם מעילים צבאיים וקולו רועם, ממש שם בקצה רחוב עזרא, פינת הרצל. רחל שביט , אימו של ארי, היתה גאוותה האמנותית של רחובות, לפתע דיון "החכמים" מזכיר לי את התכנסויות הנוער של רחובות, על "הברזלים" בשדרות מנוחה ונחלה, ליד התיכון. אנחנו ה"קטנים" התבוננו בבני העשרה האלה, ובאמת חשבנו שהם חכמים…

 

אצל "פגוש את העיתונות" החלק המשלים, שיחה עם "זקני ציון" הדודים העשירים מאמריקה שבוחשים פה, ושם, ובינתיים מייצגים גם את בריטיש פטרוליאום ואת מונסנטו, תאגיד הינדוס המזון הגדול. גרינברג יחצ"ן שועי עולם, ממנדלה ועד קלינטון, ואהוד ברק אינו מהצלחותיו הגדולות. בתום הראיון אי אפשר להבין מה עושה פה גרינברג בכלל, חוץ מאשר "SUNDAY SCHOOL", לטובת "התודעה היהודית המתפתחת" אצלו, לדבריו. המראיינת מעליבה אותו וקוראת לו "ספין דוקטור" (זה כבר יעלה לנו…), והוא מציע שממשלת ישראל תודיע שהיא לא עומדת מאחורי ליברמן, לצרכי ההסברה. אין מה לאמר, היוזמה לקביעת גורל ישראל תישאר כניראה מחוץ לישראל, ואולי טוב שכך.

 

סטטיסטיקה

לרגל פירסום הנתונים הרשמיים של נפגעי מלחמת עזה (על ידי שני הצדדים, ובפער של כ-20%), התחלתי לעיין באופן שיטתי בנתוני נפגעים במלחמות שונות ומשונות בשני העשורים האחרונים. נתון  אחד מדהים למדי, מליון ושלוש מאות אלף הרוגים (!) בעירק, ו- 4300 הרוגים אמריקאים בינתיים. מליוני הרוגים במלחמת "עירק איראן" לשני הצדדים. כשבע מאות חללים במלחמת "איי פוקלנד". ועוד ועוד…

זה הוביל אותי איכשהו לקריקטורה שהסעירה את הממסד היהודי, מאת האמן עטור הפוליצר אוליפנט, המתאר את ישראל כחייל נאצי ללא ראש, הדוחף מגן דוד ענק, שפיו הפעור חושף ניבים. החייל והמגן דוד הענקים רודפים אחרי דמות זעירה ואומללה שרצה קדימה ועליה כתוב "עזה". איכשהו ארצות הברית (וישראל) יוצאת זול ממלחמת עירק…אבל מי יכול להתלונן לבוס…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני הייתי מוסיפה לקריקטורה את ה"שלט רחוק" של האמריקאים מאחורי הנאצי חסר המוח הזה. אבל אז זה כבר לא היה מצחיק.

 

במסגרת הנתונים על חללי קרבות, נתון מתקופה אחרת, מלחמת האזרחים בארצות הברית, שבע מאות אלף הרוגים בסך הכל, מתוכם כשני שליש ממחלות.

 

הסקנדל העונתי

 

בהודו שוב פרסומים לגבי שוחד בעסקאות נשק ישראליות. למעשה זהו כמעט שידור חוזר של הסקנדל התורני משנת 2006, עם שחקנים די זהים, למעט בעל התפקיד ההודי החשוד בקבלת שוחד. מן הצד הישראלי מדובר ב"קוסם" דוד קוליץ ושותפו ישראל יניב, (חברת אלול) שפתחו את השוק ההודי לייצרני הנשק הישראליים. היצרנים המעורבים גם הם זהים, תע"א, רפא"ל וכולי וכולי, טילים, ברקים חיצים ורעמים. לאור החקירות הישראליות. אמנם נכון, החקירות נמשכות ובהודו כניראה עסקים כרגיל, ויש האומרים שמקור הפרסומים הוא ב"אויבי ישראל", אבל בישראל עד היום לא נפתחה אף חקירה לגבי נהלי מתן השוחד בחו"ל. כזכור, החליט כבר מי שהחליט, שחקירות כאלה מהוות "פגיעה ביחסי החוץ" של ישראל, ומכאן לא רק שהן לא רצויות, אלא מי שיוזם אותן, חשוד בבגידה.

 

תוספת ON EDIT

 

עיון בתגובות לידיעה הזו, על הודו, מגלות שההתנגדות לעסקת הנשק בתוך הודו היא מגוונת. לא רק האויב "הטבעי" (המוסלמים) אלא גם הקומוניסטים. בעניין זה חשוב לציין שאחת ממדינות הודו (הודו היא מדינת פדרלית), קרלה, נשלטת לחלוטין על ידי הקומוניסטים מזה דורות רבים.

והנה, בשבת, משדרת הטלויזיה הישראלית מקרלה, בעקבות היהודים הקוצ'ינים שמוצאם שם. קרלה היא מדינה יפה ושופעת, ועקב השלטון הקומוניסטי נפקדים ממנה המראות המוכרים מהודו של קבצנים ברחובות ועליבות. רמת החינוך גבוהה מאד, ותמונותיהם של לנין וטרוצקי מפארות את הרחובות, ביחד עם דגלים אדומים. יהודי קוצין התמימים, עזבו אותה בפרץ התלהבות לאחר ביקור עזריאל קרליבך בתקופת קום המדינה, ועקרו לישראל, על חשבונם, להגשים את החלום של שיבת עשרת השבטים. כיום רוב הקהילה בארץ, ושם נותרו קומץ יהודים וכמה יורדים (כמובן) שלא מבינים למה אבותיהם עזבו את גן עדן למדבר. לסיום הכתבה, אנקדוטה סמלית. קהילת קוצין טרחה והביאה לארץ את ספרי התורה העתיקים שלה ששרדו 500 שנה בהודו (בגולה הדוויה). חודש לאחר צילום הכתבה, פרץ מישהו לבית הכנסת בבאר שבע וגנב את הגווילים העתיקים וכלי הקודש היקרים.

 

שוחד, נשק, והפרות זכויות אדם

 

במסגרת החסיון של "פגיעה ביחסי חוץ", פועלות חברות הנשק הישראליות וצה"ל במניינם בחופש מוחלט מביקורת, כולל ביקורת פנימית על פגיעה באזרחי ישראל במהלך פיתוח ושיווק. אני מחפשת מידע-תלונות על ניסויים בבני אדם שנערכו עבור חברות הנשק, בחיל האויר (למד"ן) בשנות השבעים והשמונים. למי שיש איזה שהוא מידע, מתבקש לפנות באימייל.

בארצות הברית, התפתחות משפטית מעניינת (אין להיות אופטימים מידי) בתביעה נגד התאגיד CACI, בקשר לעינויים וחקירות במתקני הצבא והמודיעין האמריקאי. התאגיד שעוסק בשלל נושאים, ביניהם מידע וטכנולוגיה, העניק שירותי חקירה לממשלת ארצות הברית. עתה נעשה ניסיון תקדימי חשוב מאד, להטיל אחריות משפטית, מוסרית וכלכלית על ה"קבלן", שעשה קופה יפה מהמלחמה נגד הטרור, ומהפרות זכויות אדם שיטתיות.

אמרתי התפתחות זהירה, כי בשלב הזה בית המשפט בסך הכל דחה טענות מקדמיות נגד התביעה, כלומר לא מחק אותה על הסף, וגם זה שולח רמז לתאגיד שאולי כדאי להתחיל במו"מ עם התובעים ולחסוך את המבוכות. מצד שני, אין ערבות לתוצאה בהליכים לגופו של עניין. נחכה ונראה. פרשנים מסויימים טוענים שישנם והיו קשרים עסקיים ומקצועיים בין התאגיד ובין גורמים ישראלים, וכן השקעות באמצעות הקרן הדו לאומית ישראל-אמריקה, לפיתוח טכנולוגיות של חקירה. אי אפשר לדעת אם אלה פרסומים אחראים או הכפשות, ולו מין הטעם שבישראל אין כל מידע חופשי בתחומים אלה, בעיקר על ההפרטה של שירותי חקירה (ועינויים), וכן על הצד המקצועי של הענף המכניס הזה (בענף פסיכולוגיה, פסיכיאטריה ורפואה כללית).

 

 

עוד נתונים על מלחמה…

 

טבלת הסכסוכים המזויינים נכון לעכשיו –

Main warring parties Year
began1
Middle East  
U.S. and UK vs. Iraq 2003
Israel vs. Palestinians 1948
Yemen: Government forces vs. the rebel group Shabab al-Moumineen (The Youthful Believers) 2004
Turkey: Government forces vs. the Kurdish Workers’ Party (PKK) 1999
Asia  
Afghanistan: U.S., UK, and Coalition Forces vs. al-Qaeda and Taliban 2001
India vs. Kashmiri separatist groups/Pakistan 1948
India vs. Assam insurgents (various) 1979
Philippines vs. Mindanaoan separatists
(MILF/ASG)
1971
Sri Lanka vs. Tamil Eelan2 1978
Africa  
Algeria vs. Armed Islamic Group (GIA) 1991
Côte d'Ivoire vs. rebels 2002
Somalia vs. rival clans and Islamist groups 1991
Sudan vs. Darfur rebel groups 2003
Uganda vs. Lord's Resistance Army (LRA) 1986
Europe  
Russia vs. Chechen separatists 1994
Latin America  
Colombia vs. National Liberation Army (ELN) 1978
Colombia vs. Revolutionary Armed Forces of Colombia (FARC) 1978
Colombia vs. Autodefensas Unidas de Colombia (AUC) 1990
NOTE: As of Oct. 2008.
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יובל  On 29/03/2009 at 19:26

    איריס,
    תודה על הפוסט. מעניין ומאתגר, כתמיד. ותודה מיוחדת על המשך הסיפור על עסקאות הנשק ועכשיו גם עם מיקוד ופרטים. מיקוד הוא כוח כשמגיעים לנושאים האלה.
    יובל

  • יובל  On 29/03/2009 at 19:31

    איריס,
    הזכרת כמה פעמים את זה: " כזכור, החליט כבר מי שהחליט, שחקירות [על מתן שוחד כחלק מעסקאות נשק] מהוות "פגיעה ביחסי החוץ" של ישראל, ומכאן לא רק שהן לא רצויות, אלא מי שיוזם אותן, חשוד בבגידה."
    מה המקור של זה? זה מתקדים של בית משפט או מחקיקה? לא מצאתי איזכורים לזה.
    יובל

  • איריס  On 29/03/2009 at 19:44

    נוהל "פגיעה ביחסי חוץ" חל בנושא הזה עד כה כניראה מכוח חוות דעת משפטיות שהכינו היועצים המשפטיים של משרד הבטחון ומשרד המשפטים.
    חשיפה של הנוהל (שהיה ידוע למי שנחשף לו) הרחשה אצל יוסי מלמן, לפני כחודש ימים, אני אמצא את הכתבה, בקשר לחקירה משנת 2000 בחשדות חמורים לשוחד חמור במשלחת הרכב בניו יורק. החקירה נעצרה רשמית (!) מתוקף הפרשנות שאני מביאה לך כאן. ועד היום לא חודשה למרות שהמשטרה חקרה. הכתבה הובאה אגב תביעה בבית הדין לעבודה ובביטוח לאומי שאחד מ"חושפי השחיתות" שלקה בליבו עקב עצירת החקירה.
    למרבה הצער, גם יוסי מלמן לקה בליבו בעת שפרסם את הכתבה וזה כשלעצמו הפך למקור להומור מקברי בבלוג שלו עצמו.
    המדאיג בעניין לדעתי, שמשטרת ישראל מקבלת עליה את הפרשנות הזו, והרי יש לה הסמכות המלאה לקבוע שאין זה המצב. וכמובן, מלמן כבר לא הרחיב בנושא …

  • איריס  On 29/03/2009 at 19:47

    משלחת הרכש כמובן

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1060762.html

  • אהרון תמוז  On 29/03/2009 at 19:50

    בגלל זה יש לי הרבה שונאים בבלוגספירה

    מנ לעשות ובלי נוגדי דיכאון אין חיים ובלי מייצבים יש מאניה

  • איריס  On 29/03/2009 at 19:52

    בקשר למודל מפינלנד

  • איתמר  On 29/03/2009 at 21:33

    אמנם חייל מאיים נטול ראש, אבל למה נאצי? אולי פיספסתי איזה צלב קרס, אבל לי הוא נראה סתם חייל מאיים. ואם כך, אז הקריקטורה לא כל כך נוראית.

  • איריס  On 29/03/2009 at 21:42

    אבל נציג הליגה נגד השמצה ראה בזה נאצי.
    בגלל ה"מועל יד" והליכת הברווז שאיפיינה את הנאצים.
    בעיני גם כך היא לא נוראה, זה בסך הכל קריקטוריה, ומטרתה להיות נושכת ככל שניתן.

    ההיעלבויות האלה בזמן האחרון מסטירה, מכל הצדדים (הקריקטורה על מוחמד למשל שעוררה מהומות באירופה, המחאה של הותיקן על הבדיחה של ליאור שליין…), מעוררת חשש אמיתי שאנשים התחלקו על דעתם. או שמשעמם להם באמת.

    בעיני דוקא העובדה שהחייל בלי ראש, היא העוקץ בסיפור פה. וגם הנקודה המקלה. זה נאצי בלי ראש. הולך על אוטומט, אולי כתוצאה מהטראומה של הנאציזם והשואה. פוסט טראומה נמשלת לניתוק החיבור בין הראש לגוף, וחזרה כפייתית של הטראומה באמצעות הגוף, כאשר הראש יוצא לסיבוב בחלל.
    זה די קולע, לדעתי למה שקורה. אבל כאמור, בעיני כל הטררם מעזה מכסה על עניינים אחרים בכלל. זה סוג של מסך עשן

  • יובל  On 29/03/2009 at 22:01

    תודה על ההפניה לכתבה של יוסי מלמן – חומר מרתק!

    הנושא כולו צריך להעמיד הרבה אנשים על הרגליים וכרגיל, הדברים שנאמרים בדרך אגב הם החזקים ביותר: "בשלב מסוים בחקירה יידע חורב את משטרת ישראל על החקירה, כפי שמחייבו החוק. אבל עד מהרה הסתבר לחוקרי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות, שטיפלה בתיק, שחורב אינו נלהב ממעורבותם. הם ביקשו לצאת לארה"ב כחלק מהחקירה, אך חורב מנע את נסיעתם." האם הבנתי נכון? האם באמת השוטרים שאלו את רשותו של חורב אם לנסוע או לא לארה"ב למטרת החקירה? לא נראה לי הגיוני שמישהו שמשרת בגוף שנחקר על ידי המשטרה יוכל להגיד לה מה לחקור ומה לא. באותה מידה אולמרט היה יכול למנוע גישה מחוקרי למשטרה למסמכים במשרד שלו. אם זה נכון, אז זה באמת מעניין מאוד.

    הכל טוב ויפה, איריס, אבל מלמן לא מזכיר פה נוהל מסודר לפיו חקירות בנוגע לשוחד צריכות להיסגר, הוא לא מזכיר חוות דעת משפטיות של מישהו בנוגע לזה והוא לא מזכיר שמי שיוזם או מבצע חקירות כאלה יחשד בבגידה. יש הבדל בין פקיד בכיר ורב השפעה שמילה שלו יכולה להזיז דברים (ולפי הסיפורים יחיאל חורב בהחלט היה כזה) לבין נוהל מסודר או חוק שקובעים שאסור לחקור דברים מסוימים וקובעים עונשים למי שמפר את ההוראה.

  • איריס  On 29/03/2009 at 22:13

    פגיעה ביחסי חוץ הוא מונח מהחוק הפלילי בפרק הבגידות למיניהם וסודות רשמיים וכולי

    אני מתקשה להאמין שאפשר לבלום את משטרת ישראל בלי חוות דעת כזאת. אני לא מאמינה שזה נסגר בטלפון של "רדו מזה". הצומת פה היא משרד המשפטים כמובן. היועץ המשפטי לממשלה.
    ולחורב היו כמה צצקעס מאד נמרצות בתחום המשפטי, בדיוק בצומת של "יחסי ישראל ארצות הברית" והסחר בנשק.

    למשל מי אישר לחברות ישראליות להגיש לניכוי במס כהוצאה מוכרת את "תשלומי השוחד" בחו"ל ? זה היה נוהל מקובל עד לפני שנה. כמובן, הדברים האלה עוברים ייעוץ משפטי בדרגים הכי גבוהים. כדי למנוע חשיפה של פרטי השוחד (כי זה פגיעה ביחסי חוץ) גובשו נהלים מאד מוזרים לניכויים האלה, שחורגים מכל הנורמות של חקיקת המיסים בישראל ובעולם. האם זו חוות דעת אחת, מעין "ספר שחל על כל התחומים ? או חוות דעת ספציפיות ? אינני יודעת.

    ז

  • איריס  On 29/03/2009 at 22:15

    שוב, יש הסמכה. אינני יודעת מה הנוהל המדוייק ואיך זה כתוב. זה מתבצע כמו החלטה מנהלית להתייחס לאדם כ"סיכון בטחוני". תתיחס לזה איך שאתה רוצה.

  • איריס  On 30/03/2009 at 06:41

    בטעות, אפילו לא ראיתי מה וממי. עם האלמוני/ת הסליחה.

  • אהרון תמוז  On 30/03/2009 at 10:42

    הבאתי מאמר של טלי וישנה שמתיחס למנחם בן

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 30/03/2009 at 19:04

    לדעתי, השאלה הגדולה בקריקטורה היא- מה זה בדיוק הגלגל שסוחב תמגן דוד…

  • איריס  On 30/03/2009 at 19:27

    אהרון סליחה כניראה זה היה טוקבק שלך. אצל וישנה, בימים עברו, היו ויכוחים סוערים ומרתקים בנוגע לפסיכיאטריה וזכויות אדם, אבל נידמה לי שהיא לא עמדה בזה. אני לא מן המומחים ב"מנחם בן" לא אז ולא היום.

    אלמוני, שיחקת אותה. נידמה לי שאני רואה שם פרצוף מוכר, ממש בתוך הגלגל…:)) זה מה שנקרא "אני ואתה" שעליהם מונח המגש…

  • חנה בית הלחמי  On 30/03/2009 at 19:37

    ציור אחד שווה אלף מילים.
    אגב – ראית את הפוסט ההזוי של דוד מרחב? מסתבר שבלוגרים אנטישמים הם שגורמים להאשמת שווא של ישראל בפשעי מלחמה. אנחנו, עאלק? וחברינו בעולם? כן נִרְבֶּה.

  • איריס  On 30/03/2009 at 20:03

    ההערה של האלמוני מעלי החזירה אותי לעיקר. מי זה הגלגל הקטן מתחת למגן דוד הגדול…
    חבל שהאיש היקר הזה לא מזדהה.

    God is in the details.

    בתור בלוגרית אנטישמית אני יכולה לקוות לרחמי השלטון,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: