שלהי החורף -בעיקר ויזואלי

 

גם אני עניתי על השאלון, סיני גז, שווה.

http://hasheelon.com/2009/03/16/iris-yaar-edelbaum/

 

 

על סף פיצוץ

 

 

חוסר באור, וחום

 

החורף המאוחר בא באופן בלתי קרוי וצפוי, והנחית מכת מחץ על מצב הרוח והמרץ של חודשי האביב. ששה שבועות קרים, אפרפרים, רטובים הורידו אותי לשורשי הדכאון הקיומי, ביחד עם האנטי קליימקס של חרדה וזעם מן המלחמה, מן הבחירות…

 

דכאון במובן של כיבוי האנרגיה, הפניית הכעס פנימה, והדימוי שעולה במוחי הוא אדם היושב ומכרסם את עצמו, קודם הזרוע, וכמה אצבעות, ואחרי כן השוקיים, ולבסוף הוא אוכל את עצמו עד תום, יורק את השיירים והעצמות, ונופח נשמתו באנחת רווחה. גרעפס עצמי.

 

מפילה מטבע

 

מישהו כותב לי שקושי בקבלת החלטות טריוויאליות, יומיומיות, הוא סימפטום לדכאון. סומק עולה על לחיי, מזל שלא רואים כלום דרך האימייל. האם אוכל להתוודות שמזה שבועות מספר אני מקבלת החלטות בהטלת מטבע. "ללכת למכולת ?", עץ. כן. פאלי -לא. ביום מרדני במיוחד, אני עושה ההיפך. עושה דוקא. עץ ? אה..המטבע זומם להטעות אותי ? גם הוא נגדי ? אוקיי, עליתי על המזימה. יצא עץ ? אני שולחת מבט בעיניים דקות וחושדות לכל עבר ? אה ! דוקא נשארת בבית. חה, הה ההה, סידרתי אותך.

 

וזה ממשיך ונהיה גרוע יותר. האימייל הזה. גישה חציונית (דיכוטומית) לאנשים, חד מימדית, זה "רע" וזה "טוב", עוד תסמין, אולי של הורה מתעלל, היוצר בלבול בשאלה מי טוב מי רע ? אולי. כן, אהמ. ומה עם שני הורים מתעללים ? אוה, זה בכלל בלגן, באמת מתאים למרד שלך במטבע. הפוך על הפוך, אל התהום. העולם אינו בטוח במצב הזה, ובריחה מאחד, לזרועות ההורה השני, חמורה יותר. גם לבריחה אין טעם. מבוי סתום.

 

לא נעים. עברנו כבר על כל זה במחזוריות של סטורן, שבע שנים לאחת. המטפל הראשון, והגורו השני, וספר ה"עזרה העצמית" השלישי…מה, שוב ?

 

אין אדם "רע" אין אדם"טוב" השאלה מה עושה לך טוב, ואיזה מרחק לשמור כדי להרחיק את העוקץ ולשתות את הדבש. אה, כן. נכון.

זכויות האדם

 

אחת השיטות לצאת מדכאון, כאילו, זה לשרוף. שורפים עוד גשר, האש מחממת, אח נעים, משפשפת ידיים וצופה ביחד עם אחרים בשריפת הענק. מפואר ממש. אבל היא מתלקחת מהר וגוועת מהר עוד יותר, ושוב קר, וגשר אחד רחוק מידי, איננו. נו טוב, אני יושבת על האי הדמיוני שלי, מחפשת פסלון חסינות. אבל מסביבי רק אנשים כאלה, שמתחממים משריפות גשרים, אין שם כלום מראש, הזרדים האלה לא יצלחו לשום דבר ממילא, בשביל מה להתלקח שם מלכתחילה. אה, זה הזמן. שורפים זמן.

אני בוחנת כמה אתרים, ולפתע כל "השיח" ניראה כמו מלכודת פתאים, הרי אני ישובת שם כקרציה או פשפש שמגרה את הכלב לגרד. בתור פרעוש אני יכולה לאמר "מי שהולך לישון עם כלבים…" שלא יתלונן כאשר הוא בוחר לתפקד כפרובוקציה שסופה איירוסול רצחני, המופנה ממש אליו. לא כדאי מראש להיכנס לשיח חסר הגיון רגשי.

אני רואה את האנליטים לפתע, כמעין קבוצת קלעים צבאית, סיירת קלעים, היושבת במארב קבוע ומחכה לפשפש, או לזקנה השוטה, שתעבור, כדי ש"יורידו" אותה, באמבוש רגשי.

ידיד שלי, פעיל זכויות האדם האחרון שאני מכירה, אומר לי את פתיה, כל האגודה לזכויות האזרח הזה, זה מלכודת קלעים, אני מצביע ביבי, ושייך לשמאל האירופאי הרדיקלי. ביבי, לפחות שרה היא דמות מצחיקה מקומיקס, יותר חיה מחוורי הלחיים של האגודה לזכויות האזרח שעמדו בבית המשפט הגבוה לצדק, ודרשו אי צדק בשם הצדק. ממש מול פני. אפשר באמת להשתגע, הלכתי והגשתי נגדם תלונה פשיסטית כזו, שיישרפו. מאטפיך יטופון. ואת ממשיכה להיטרף בידי קבוצת קלעים מיומנת. טיפשה את. חראם. אף פעם אל תשתהי במחיצת אנשים שהרשיעו אותך מראש, ובודאי אל תחזרי לאותו מקום רע פעמיים, שלוש, מאה. כי מה ? המלך הוא עירום ואלה אמנם שוליים סהרוריים, זהרוריים, טיעוני לייזר שיורים לשומקום. ויש הענין של הכסף, אידיוטית.

רגע של נחת

השממון האפור והריק שלי מתמלא לרגע בחום נעים, המשכיח הכל, אפילו את האינטרנט. ילדים בבית, המולה, תנור מפיץ אור כתום ומעגל חום קטן סביבו. הטלויזיה דלוקה, נידמה לי ערוץ 33, שומעים חברי כנסת צועקים מלל סתום, תחושה של קיימות. רגילות. נורמליות.

 

לרגל הנורמליות אני מחליטה לעשות מעשה. "ילדים, מישהו רוצה פיצה ?" אני שואלת כאילו חזר האביב, למרות ששבוע הבא צפוי גשם שחור. "כן !!! פיצה, קול" הם צועקים, כי ככה צריך. רק הבן שלי משבית שמחה, "לא בא לי". טוב ניראה, בינתיים אני מתעגמת קצת על ה"קול" הזה פה באמצע הגליל המזרחי. מה קול ? קולד. ממש. ומאיפה הסלנג האוילי הזה, החקייני הזה ? הכל קורס.

 

הנה, החיים מחייכים אלי שוב, בטלויזיה משדרים את "משמעות החיים" של מונטי פייטון, סרט לא חדש ואני פשוט מתעלפת מצחוק. ספינת הפירטים היהודים מ"פרמננט אשורנס", תאגיד הביטוח שמזכיר לי פתאום את AIG,

הפירטים הזקנים ובראשם מר כהן, עוברים מתאגיד לתאגיד אמריקאי ושודדים את כולם. וכך, מרוצים מעצמם ומשללם, הם מפליגים אל הים הגדול, לאחר שהרסו עד חורבות את כל עולם הפיננסים וההשקעות, אבל אז, אבוי, מתברר שכדור הארץ  אכן שטוח, והם נופלים לתהום, של "סוף העולם". ממש נבואי.

 

 

והקטע המבריק על הצבא הבריטי שהוא "תמיד דמוקרטי והומניטרי", וכמובן החלק הקורע על הקצינים.

 

ולבסוף הקטע החותם, על המוות, המופיע בדמותו של "הקוצר הגדול", מלאך המוות, שלוקח חבורת נובורישים באמצע זלילת מוס סלמון מורעל, אולי זה היה מפגש של מר"צ, ואין לזה סוף, מצחיק, נבואי, סוחף. איך החמצתי בעבר את כל הניואנסים המבריקים. האב שחוזר הביתה לספר לילדיו, מאות הילדים, שהוא פוטר מהמפעל. מצבנו גרוע, הוא מסביר, כי בכנסיה הקתולית אסור ללבוש קונדום. "לכן, ילדים, אני נאלץ למכור את כולכם לניסויים רפואיים"…הילדים מנסים להחלץ "אולי תחתוך לעצמך את הביצים, אבא ?"..וזה ממשיך, כדאי לראות. זה מה שהתכוונתי.

 

המומחה לפרנויה ולסמים

 

 

האימייל ממשיך לפלוט לי אמיתות דיאגנוסטיות לכאורה, אם שוכחים לרגע שזה בעצמו מסע של דמורליזציה נגד כבוד האדם. כל ההתוויות והתגיות שלצידן מרשם יוקרתי, ומניות בחברת "טבע" אלי הורוויץ, זוכרים יודעים, שחיתות בצמרת. שוב חבורת הקלעים על הגג, המוכרת מלכודות "הגיון וצדק", שרבים נפלו ושקעו בתוכן לבלי צאת. החול הטובעני של ההכרה הילדותית. הצודקת כל כך והורגת.

 

 

המומחה קובע שחברתי לנפש, אמנית יפה שהתאבדה פתאום בצורה מוזרה, לאחר שנברה בכל מיני קונספירציות אסורות, היתה חולה בעצם ב"פרנויה", ולדעתו רבים לוקים במחלה זו וממשיכים לתפקד חיים שלמים כאילו מה. אז מה המחלה ? המחלה מתבטאת ביצירתיות, דמיון, אינטליגנציה גבוהה. תכונות מסוכנות בימים אלה. המומחה, מסתבר, עבד ביחד עם עמיתו המפורסם ממנו, על ניסויים קטלניים בבני אדם, בסמי הזיה. הביוגרפיה שלו כבר היא בעצמה עלולה לגרום למחלה ההיא…אתם יודעים…זו שאפשר לחיות איתה כל החיים ולתפקד נורמלי, ועדיין אם תיעלם מן החיים, היא תסביר את זה בצורה נוחה. ומי שיתהה, הרי ודאי שגם הוא לוקה באותה מחלה,,,וחוזר חלילה. עליסה בארץ הפלאות ממש. מנפלאות הקלעים על הגג וההגיון המנציח את עצמו ובלבד שמספר האנשים המתקרבים אליו ילך ויפחת באופן משמעותי. האגודה לזכויות האזרח שלא לדעת, ולתת לנו להתפרנס בשקט.

זהירות, צלפים אינלקטואלים לפניך ! הזהר בכל חבורה שבה שונאים נשים ופסיכים, גם אם קוראים לזה משהו יפה, מדובר ברוצחים.

 

 

 

פרשת קצב, נו איך לא

 

עכשיו זה שתי ברירות. או שיגלו לכל העולם את מה שקורה במוח שלנו, ואז האגודה לזכויות האזרח עם "המוח האנליטי" של הקלעים (למה לא אמרת ? למה הסכמת ? למה אמרת שאת אוהבת אותו ? טיפשה טיפשה טיפשה)  תוציא אותנו להורג, או שיזכו אותו, שזה ירייה ממש לבטן של הצדק.

 

או שיקרה משהו אחר. בעצם. למה להיות כל כך חד מימדי.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גלי  On 20/03/2009 at 12:55

    לא ברור האם הוא נתן את רשותו לכך שתמונתו בערום מלא תוצג כאן ברשת.
    לפעמים מישהו מסכים שתמונתו בערום תוצג במקום אחד אבל בשום אופן הוא לא יסכים שתמונתו בערום תוצג במקום אחר.
    לכן אני הייתי מציעה לך להוריד את התמונה הזו כי את עלולה להיות חשופה לבעיות.
    צריך להכיר את חוקי הרשת וכדאי שתתיעצי.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 20/03/2009 at 13:09

    הגבר העירום זה יצירה מדהימה של הפסל האוסטרלי רון מוייק.
    מדובר על פסל גדול מהמציאות, היפר ראליסטי.
    ראיתי את היצירה הזו בתערוכה והיא מרגשת.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 20/03/2009 at 13:11

    גם התמונה האחרונה, הראש, היא פסל שלו…

  • גלי  On 20/03/2009 at 13:32

    כי לי למשל אין מושג.
    זה נראה לי כמו תצלום של גבר ערום.
    ואז ישר אני חושבת: האם הוא מסכים שישימו את התמונה שלו? האם הוא לא מסכים?
    אני לא באה מתחום האומנות המודרנית ולכן אני לא מכירה את היצירות האלה ואם לא מסבירים ולא נותנים קישור לפסל ולאתר שלו זה יוצר אצלנו הקוראים תחושה שמדובר בתצלום של גבר ערום…

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 20/03/2009 at 13:53

    טוב אל תיקחי את זה קשה, גלי…
    לא מאשימים אותך בכלום, והתגובה שלך, כמו שהרופאים אומרים, אופיינית לכל בני גילנו…
    כאילו התגובה שלך זה בדיוק מה שקורה כשרואים את הפסל הזה. נכנסים ככה לחלל שהפסל מוצב בו ואז רואים אותו ככה בפינה, והדבר הראשון שעושים זה מסיטים את הראש הלאה, כדי לא לחדור לפרטיות שלו. ואז כאילו מבינים, למרות שידענו את זה כל הזמן, שזה כולה פסל, ועדיין ולמרות זאת קשה להסתכל עליו. יש לו מין מבט כזה הצידה של "תעזבו אותי במנוחה" וממש קשה להסתכל עליו….
    די מדהים.

  • איריס  On 20/03/2009 at 15:04

    http://en.wikipedia.org/wiki/Ron_Mueck

    לגבי רון מוייק, לעיל. נידמה לי שהתמונות מופצות בויקי הן לא מוגנות.

    הצילום של הילד הגווע והנשר, זכה בפרס בינלאומי והוא בטח לא מוגן. צילום מוכר.

    האיש המחושמל מתוך הסרט
    electric dragon התמונה באתרי הסרט

    הקריקטורה על הפרנואידית, מאתר וובקומיק, לא מוגן בזכויות

    האיור על קוינטלפרו אכן מקורית, נידמה לי שזה נעשה על ידי בלוגר שנקרא אמריקןדרים אבל פורסם במטרה להעביר הלאה, כלומר, להפיץ כמה שיותר

    התמונה שניראית הודית
    http://www.matiklarweinart.com/en/gallery/tachyon-1974.htm

    נידמה לי שזהו פחות או יותר. מצטערת שלא שמתי קודם. בכל מקרה לא מדובר בהפרת זכויות על יצירות מוגנות.היוצרים כולם שמחים שיצפו כמה שיותר אנשים.

    שואל, המגיב הראשון, האם אתה מהאגודה לזכויות האזרח במקרה ונעלבת אישית ? :)))

  • איריס  On 20/03/2009 at 16:05

    מקללים בלתי מזוהים יימחקו מיידית

  • חנה בית הלחמי  On 20/03/2009 at 16:17

    הולך איתי מהבוקר. כמו שיר שמזדמזם ואי אפשר להיפטר ממנו.
    לגבי חבורה ששונאת נשים ופסיכים – הולכת ומתגבשת לה כזו ברשימות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: