יאללה, בונים שמאל חדש

 

 

בימים האחרונים קיבלתי פניה, לא חשוב ממי, המציבה תמיהה מדוע אני מגיבה מעת לעת בבלוגים מסויימים, חרף מה שהם עשו (ולא רק אמרו) בזמן מלחמת עזה. להזכיר לחברים, בזמן המלחמה ניראה היה שכמה אנשים פה, לקחו על עצמם, כניראה מטעם מישהו, לחנך מחדש בלוגרים שמתנגדים למלחמה. התקבל הרושם, שמדובר ביותר מהבעת דעה, אלא בניסיון להשליט צנזורה ושליטה פוליטית עבור ובשם הממסד.

ואכן, בלוגר הגון, צריך היה למשוך ידיו מאנשים הנמצאים פה "בתפקיד", היום מלשינים על פלוני ומחר על אלמוני, מי ידע צפונות מנגנוני החושך הללו.

 

תהיה דומה הופנתה אלי בקשר לבלוגר מיסוגן פעיל, שאינו מסתפק בהבעת דעה אלא מוסיף אילוסטרציות פוגעניות לפנטזיות שלו, קיבלתי שאלה מבלוגריות, למה אני טורחת להגיב אצלו, שהמדיניות במקרה זה היא חרם והתעלמות. ומסר דומה הועבר לאחרונה לגבי בלוגר נוסף המשלב את שניהם, גם צנזור "מטעם" וגם מיסוגן ומטרידן נשים לא קטן.

 

וישנו הבלוגר הכי מדובר, לדעתי, שהולך ומציע פה ושם הקמת גולאגים לאקדמאים שמאלנים, ברצינות תהומית, ומנסה לנחש בקול רם מי ישוב כרגע ומכין "מולוטוב" לחסל את ביבי (לדעתי כדאי לחפש אותם ב"איחוד הלאומי"). גם לגביו עלו תהיות, בסגנון "מדוע להגיב אצלו בבלוג" ולתת לו לגיטימציה או משהו כזה.

 

פרובוקציות ודיאינפורמציה ברשת

 

אין לי תשובה חד משמעית לכל התהיות, אני מתמידה בחרם מוחלט רק על בלוגר אחד, כבר כמה שנים, ורק מי שהיה פה לפני ארבע שנים, זוכר ויודע, כיום יש אולי עוד כמה בלוגרים שכבר עמדו על פשרו, הגם שהוא לכאורה פופולארי. אני לא עושה את זה מטעמים אידיאולוגים אלא מהגנה עצמית מפני עלוקות שאין שום דרך אחרת להרחיק אותם.

 

אני מנסה לראות את המצב בצורה קצת יותר שיטתית, מאז אותה התקלות לא נעימה עם אותו בלוגר דביק, ישנה בהחלט פעילות רוחשת וערה ברשת הן ברמה הפוליטית, הן הבטחונית, וגם פעילות של משרדי יח"צ פרטיים (כך למשל, בתקופה של תיק קלגסבלד, לי היתה הרגשה שיושב משרד יח"צ בתשלום ועובר על כל פוסט בעניינו ומנסה לצמצם את הנזק, על ידי פניה אישית ממש). כלומר, גם סתם סכסוכים ובעלי הון המעוניינים להשתיק מבוכות, גם להם יש שליחים, בין לשעה ובין לתמיד.וזכור האירוע עם המטרידים מהחוג לסוציולוגיה ש"ארבו" בבלוג ובאימייל, לפחות אני קיבלתי פניות לא נעימות ומאיימות, מאקדמאי אחד שיוחסה לו הטרדה מינית.

 

אמת, בתקופת מלחמה למשל, צפים חלק מהאנשים בצורה גלויה יותר, וגם המטרות והשיטות, אבל האמת שגם בתקופת שלום ואהבה, אפשר בקלות לדעת שיש בלוגרים שלא באים לפה רק משום תאוות הבליגה והשיתוף, אלא הם "במשימה". מי מטעם מפלגה, מי מטעם השב"כ ומי מטעם השב"כ הגרמני או השוודי, כל אחד וצרכי הפרנסה שלו, המחקרים שלו על הרשת, וכולי.

 

חשוב לדעת, שהרבה כסף נשפך היום על מחקרי "לוחמת רשת", כולל במיוחד נושאים של אינפורמציה ודיסאינפורמציה, ניטרול והסבה של מסרים, הכלה וגם "רצח אופי", משחקי "ריאליטי אלנרנטיבי", ולאחרונה גם רצח בארצות הברית, דרך קמפיין שרובו היה באינטרנט. למעשה ישנה סוכנות שלמה, בממשל הפדראלי שעיסוקה רק בזה, ולרשותה תקציבים ענקיים שלא יאומנו, והם הולכים לכל מיני מוסדות, אנשים, חוקרים, ומדינות. זירת הרשת הפכה חשובה מידי , כדי שהממסד יתיר לזה להמשיך בלי פיקוח. או לפחות לימוד שיטתי של המדיום, העובדה שהשוליים בעיקר נהנים מהאינטרנט (השמאל במיוחד, אבל גם הימין הקיצוני), מחייבת דיכוי מצד הממשל והממסד, בפרט כאשר מדובר בתנועות התנגדות למלחמה, לקולוניאליזם, חשיפת שחיתויות, ונושא כמו "הסכסוך הישראלי".

 

אז בנוסף לסותמי הפיות הגלויים (שפחות מטרידים אותי) יש גם שורה של מניפולציות יותר סובטיליות ולא פחות הרסניות, שמתרחשות בבלוגוספירה. הוסף לזה את "היידה עזה" ויש לך ביצה לא סימפטית.  בדרך כלל, אם אתה זה שמצביע על סוגן הדיסאינפורמציה בשמו, אתה גם זה שתיפגע, כי הציבור הישראלי, מה לעשות הוא די רכרוכי.

 

קצת השכלה לעם

1. Deal openly and honestly with the differences within our movements (race, gender, class, age, religion, national origin, sexual orientation, personality, experience, physical and intellectual capacities, etc.) before the FBI and police exploit them to tear us apart. 
2.-Don't rush to expose a suspected agent. Instead, directly criticize what the suspect says and does. Intra-movement witchhunts only help the government create distrust and paranoia. 
3.-Support whoever comes under government attack. Don't be put off by political slander, such as recent attempts to smear radical activists as "terrorists." Organize public opposition to FBI investigations, grand juries, show trials and other forms of political harassment.

סבוטז יעיל אינו מתבצע בצורה גלויה ומטופשת, כמו "בוא נסתום לשמאל (וגם לימין, הטקטיקה תהיה זהה) את הפה". נהפוך הוא, ההתקרבות נעשות על בסיס הזדהות ותמיכה, או כמו שאמר פעם בלוגר כאן שחשף את עצמו בלי משים "כדי לתקוע לו סכין בגב, אני קודם כל צריך לעמוד מאחוריו". זו טקטיקה ידועה של "פתיון והטיה", כלומר BAIT AND SWITCH, כביכול תמיכה בדבריך או בכך, ואז הסבה פתאומית תוך ניצול החולשות שהתגלו בהתקרבות. אלה דברים פשוטים יחסית, ישנו שימוש יצירתי בכמה זהויות. וישנה טקטיקה יפה שאני רואה לאחרונה בהתהוות בישראל (והיתה כבר קודם באמריקה, ספינת האם של הטריקים והשטיקים) והיא "רכישת קליפה" (SHELL) לצורך הסוואה. במה מדובר? למשל באיש ימין מוצהר וגלוי, שזקוק ל"כיסוי" לצורך פעילות בחו"ל וגם הטעייה בארץ. הוא מפרסם שניים שלושה מאמרים באתרי שמאל (שנותנים לו, חרף הידיעה שזה פארש), ואז מוציא דברי הבל קיצוניים ומקלקלים, בשם אותו "גוף שמאל" שעכשיו הוא קיבל את הכשרו. בדומה לכך, ישראלים הזקוקים לכיסוי בחו"ל, גם בצורה יותר סובטילית, מנהלים פה חיי רשת מעניינים, כדי להוציא "תעודת הכשר" לעיתים דוקא בשירות הממסד הישראלי. ישנו המקרה המעניין של ישראל שמיר, שהיה קצת דובר מפמ, קצת פרי לאנס בהארץ, וקיבל מעין "פלומבה" של פעיל שמאל ישראלי לצורך פעילות בחו"ל שנועדה לחבל בשמאל ובמאבק הפלשתינאי. הוא בכלל רוסי, שגר בשוודיה, וכותב תחת כמה שמות עט, בעיקר כ"מתנצר" אנטישמי. לא כל כך קשה להשיג את הרזומה הישראלי הזה בשמאל לכאורה, בפרט אם זה לתקופה מוגבלת, ובסיוע קשרים מהממסד. קל יותר להשיג את "הזהות" הזו, לצרכי אינטרנט בלבד, כאשר צריך לשכנע שאתה מישהו מסויים, השייך לקבוצה מסויימת, כדי לזכות לאמון. (ימיני בן דרור, למשל, במאמר שתוקף אותך כ"עוכר ישראל" הוא ממש תעודת ביטוח, ואני לא בטוחה שקשה כל כך לזכות לכבוד הזה).  וישנן הרבה טקטיקות פסיכולוגיות, כמו זה "שמחלק ציונים", וכולם צריכים לקבל אצלו את האישור, והופכים לחבורת ילדים המתחרים על שימת ליבה של הגננת.

 

במלחמה כמו במלחמה

כאשר שוקעים בחומר הקיים ברשת, על ידי בעלי מקצוע (שוב, אמריקאים בדרך כלל), אפשר להיכנס לבילבול וייאוש כלשהו, במיוחד שהשמאל הישראלי לוקה בנאיביות וגם רוע לב טבעי בין חבריו, כך שאין כל קושי לפצלח אותו, בהתבסס רק על הטינות האישיות, לא צריך כמעט להשקיע, רק לשפוך קצת דלק. אני למשל התמכרתי לאחרונה לשינאות הישנות שלי, במין חגיגה בכחנליה של שחרור מכבלי המוסר שהטלתי על עצמי, ואשר מובילים רק לקירבון עצמי. צדיקים או מרטירים, זה טוב לסיפורי אגדות.

 

מה שקורה עכשיו ברשימות, כולל ענייני"הדיבה" והפניות לממשלה ולערכאות מרמז על שיטות להרס של מרחב ביטוי מוגן, שהיה לצנינים בעיני מישהו או מישהם. כדאי לזכור שהיה פה אפילו לפני שנתיים מקרה של התאבדות "אונליין" של בלוגרית די פוריה, בגלל שהיא טענה שהפסיכולוג שלה ועוד איזה עיתונאי (? נידמה לי) ניצלו אותה מינית. הבלוג של אותו פסיכולוג הוסר בסופו של דבר בלחץ החביירים פה ב"רשימות" כך שאין זה המקרה הראשון של הסרת בלוג תחת ענן מכביד שלא נדון עד הסוף. כאן המקום להעיר על עוד דינמיקה, והיא HYPER AROUSAL של בלוגרים עם טראומה מסויימת, דבר שאינו צריך להפוך לסיפור גדול. ישראל עמוסה באנשים שלוקים בטראומה, ואחת התוצאות היא "עוררות יתר", והשלכה על האחר, במיוחד בקהילות דחוסות שבהן דנים על נושאים פוליטיים רגישים. טראומה אינה מחלת נפש, אלא תסמונת שכיחה, במיוחד בישראל (אמרנו כבר עמוס גלעד ?). יש מי שמבקש להיבנות מזה, על ידי טכניקה שנקראת FLAMING, שזה שקול לשפיכת דלק על מדורה בוערת. אדם ש"מבצע עזה" מעורר אצלו זכרונות מלבנון ואשמה ישנה, אשה שעברה תקיפה מינית, מהגר שעבר השפלה על רקע מוצא אתני, כל אלה הם "טרף קל" למי שמחפש קורבנות, כדי להסיט את הדיון מהפסים העניינים, וזה החלק החשוב. זו פשוט שיטה להסחת הדיון ממקומות יותר חשובים, או ניטרול משתתפים ובאופן כללי פגיעה בקהילה הכותבת.

 

ניסיון העבר לימד אותי, שחבל על הזמן, ומה שהיה הוא שיהיה, חבל להיכנס לזה ועוד יותר חבל לנסות ולהאיר עיני אנשים בטקטיקות נלוזות, כאשר הם כל כך רוצים להאמין ההיפך, ומה לעשות ישראלים הכי רוצים להאמין שהממשלה אוהבת אותם, וגם אם היא חובטת בהם הרי זו תוכחת אב, מאהבה. ולכן, בהתחשב במציאות הזו, החלטתי לקחת את העיסוק כולו ביתר קלילות, וגם לחולשות עמיתי, כמו אותה שמאלנית רושפת, שלפתע ולאחר הבחירות מנהלת ממש רומן טוקבקים עם הצנזור מימין שמתריע על "בגידה בזמן מלחמה". גם היא צריכה להתפרנס, אני אומרת לעצמי, ולאותו בלוגר שמזעיק אותי לחרמות עקרוניים. ומצד שני, למה לא, רוצים חרם ? יאללה, לא אני אשבור את המילה. שיהיה . גם טוב. אחרי ציפי, כולנו נותנים להם להתבשל במיץ של עצמם.

 

כל עוד האויר בחינם, והגשם שוטף את האדמה, "הכל זורם".

 

 

קצת לינקים למיטיבי לכת, על דיסאינפורמציה, COINTELPRO, משטרת מחשבות בניו אייג' וכולי

 

http://www.mysteriesmagazine.com/articles/issue18.html

http://www.cracked.com/article_16765_5-ways-stop-trolls-from-killing-internet.html

http://www.teamtechnology.co.uk/troll.htm

http://en.wikipedia.org/wiki/Propaganda#Techniques

http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_fallacies

http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_cognitive_biases

http://en.wikipedia.org/wiki/Impression_management

http://en.wikipedia.org/wiki/Command_and_Control_Research_Program

http://www.dodccrp.org/html4/books_downloads.html

http://www.thirdworldtraveler.com/FBI/COINTELPRO_Revisited.htmlhttp://www.thirdworldtraveler.com/Dissent/Bugs_Taps_PoliticalSpying.html

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: