פה מוטרדים ממזג האויר ביום שלישי

בחירות בפריפריה

 

שיחת היום בבית הקפה הבוקר (הנה, הצלחתי בלב השממה האנושית הזו למצוא מוסד ראוי, מה שאומר – אין דבר העומד בפני הרצון לקפה) זה התחזית העגומה ליום שלישי. לא, לא תוצאות הבחירות, אלא מזג האויר שצפוי להיות סוער וגשום, ולהרוס את השבתון. הלכו התוכניות לעשות קצת כסף מתיירות הפנים, וגם להרים בזאר של בוקר חולין.

 

הבחירות, כתוכן, לא ממש מעסיקות פה אף אחד. בעלת הקפה תצביע ליבני (לא אומרים "קדימה", הולכים על שלטון יחיד השנה), כי "היא מחבקת את כולם", בבחירות הקודמות היא הצביעה "עבודה". לוגמת הקפה השניה, לא החליטה אם תצביע בכלל, זה יום עסקים עמוס עבורה. השלישית, מצביעה ליברמן, היא ובעלה יוצא הקיבוץ, והיא – נאמנה לבעלה, ולא מתעסקת בפוליטיקה. גם הרביעית, מותיקי הקיבוץ תצביע ליברמן בגלל בעלה.

 אבל האייטם האמיתי שגונב את ההצגה הבוקר זה…פתיחת סניף רמי לוי (רשת מרכולים) בצומת פוריה. "הלך על כולם" מספרת אחת שמכירה את סוחרי האזור. "מתכננים שביתה נגדו" היא ממתיקה סוד. ורמי לוי ממשיך לככב גם בין נוסעי המונית , המיניבוס, בדרך הביתה.

 

אם לשפוט לפי הסנאפשוט הזה, המקרי, מפלגת העבודה על הקרשים ובדרך ל"חד ספרתי" אלא אם כן יקרה להם נס כלשהו. אלה האנשים שנחשבו "גלעין קשה", ההתיישבות העובדת, אבל מהם כבר לא נשאר הרבה, ה"חזקים" יצאו לערים ולעסקים, ונותרו המעטים, העייפים יותר, והצטרפו חדשים, מן העיירות שמסביב. המנגנון עוד נוכח, ומזכיר את שלטון הפחד של "מפא"י" עם הקנוניות והשחיתות, אף אחד לא מתגעגע, חוץ מאלה שבנו את עצמם על העסקונה.

 

בשכונה שלי, אם אצביע, הפתק שלי בודאי יושלך לפח בהסכמת כולם, פתק של חד"ש בליבה של התיישבות דתית-מזרחית (מניחה שש"ס וביבי יככבו פה במאה ועשרים אחוזים).

 

כוסות קפה מתכלות

Paper Cups

בדרך הביתה אני מרגישה שלא סיפקתי את צריכת הקפאין היום, אולי משום שמרוב שיחות על בחירות, הקפה הפעם היה קצת דליל ופושר. אני עוצרת ב"אלונית" ולוקחת "טו גו" טעים של זגפרדו, ושומרת את הכוס מהנייר. פעם כוסות מתכלות היו מוצר בזוי ונחות, והיום, אני משתמשת בכוס הנייר, המקושטת, עם המכסה החד פעמי, עוד כמה פעמים בבית. אחרים קונים כוסות כאלה, בעמודות גדולות, כדי ללגום בהן את קפה הבית, ולהרגיש "ארומה". החד פעמי, הארעי, התקדש.

פעם כאשר הגשת קפה שחור, מישהו תמיד ביקש "כוס זכוכית בלי ידיות", הגם שזה לא נוח לאחוז בכוס כזו, רותחת. ואת התה בספל דקה, ורק "הנס קפה" או ה"הפוך" עברו גלגולים אופנתיים פתטיים קצת. כוס הזכוכית הגבוהה של הניינטיז, המאג הנורא של האייטיז, ועכשיו…כניראה, כוס קרטון מעוטרת זה הכי אין.

תמיד בדרכים, כאילו יש לאן לנסוע.

 

יום של נשים

אולי בגלל לבני, או שיחות אמש באינטרנט על "פמיניזם" שלאחר ההתפכחות מה"אין אחווה", היום בבוקר אני מוצאת עצמי בסביבה של נשים בלבד. בהתחלה בבית הקפה, ואחרי כן בנסיעה. נקלעת לשיחה עם "מתקשרת" מאחת העיירות המנומנות הסמוכות, והיא מייעצת לי להפסיק לעשן, וגם זורעת זרעי פחד עמוקים, על מכונות הנשמה ותעוקות. אחריה אני נקלעת משום מה לפגישה אקראית עם שכנה שלה (איזה עולם קטן), שדוקא מסוייגת קצת מהתקשורים לאחרונה, ועוסק ב"אימון אישי"…"צריך לקחת אחריות", היא מאמינה בהחלטות, העצמה אישית ואחריות. אולי צריך את שניהם, קצת סיעתא תקשורית לכאורה (אמונה ? אמונה בספל חד פעמי מקושט ?), וגם כוח, פשוט כוח.

נו טוב, אם ציפי נותנת להן כוח, אז יאללה, למתלבטות מן המרכז הלאומני, לכו על זה. שיהיה ציפי לבני. רק בישראל, יש המתלבטים, בפומבי אפילו, בין הצבעה לקדימה לבין חד"ש. מה שמוכיח שהגיון זה לא משהו ששייך לפולטיקה הישראלית. הכל מהבטן.

 

אוסטרליה בלהבות

טו בשבט

בין הדברים הדחופים פה, אני מוצאת זמן לקרוא קצת על השריפות הנוראות באוסטרליה, שוב איתני הטבע בפעולה, ושוב הטוקבק הישראלי שמזכיר לנו את מנעד הרגש המת והשרוף כאן. "העצים צריכים את זה", אומר מישהו בתגובה בהארץ, כי יבש הלב, ונשרף בחלילותו, והמוץ התפזר מעל עזה.

 

אתמול הקרינו בערוץ 10 את חלק ההמשך של "הסיפור שלא נגמר", הפלא ופלא, הוא עסק בנושא הרלוונטי "ריקנות" (או בעצם ממש חלוליות, תודה לדוד גרוסמן, הנותן בהם סימנים). והנה, בפנזטיה, הממלכה המקבילה לנו, הגיע מכשפה איומה שגורמת לכל דבר להפוך לחלול, ולהתפורר. אפילו הסלעים חלולים. ומה עושים נגד זה ?

התשובה מגיעה בדקה התשעים ממש, לפני שהכל קורס ונעלם. "את החלוליות אי אפשרלמגר, אלא צריך למלא אותה. באהבה, בלב, ברגשות". וכך, מצליח בסטיאן הילד היתום והעצוב, לחלץ את התשובה הגואלת רק במשאלה האחרונה, ולאמר למלכה החלולה "אני מביע משאלה, שיהיה לך לב". דמעה נושרת מעיניה, זולגת לקרקע ומרפאה את היקום של פנטזיה כולו, שיבש מחלוליות.

 

זה משך אותי חזרה לדיון על אסא כשר דוקא, הלב שחלל בקרבו, וכל מה שהוא יכול לעשות הוא להפיץ ולהרבות את החלוליות שלו עצמו, במעין אשליה שאם הכל יתייבש ויישרף, זה איכשהו יהיה קל יותר. ואתו, אתנו, התפיסה של חדוות ההרס, שאם אין צדק, אז שלא יהיה צדק בשום מקום. שאם נתנו לנו לסבול, אז שיסבלו כולם. אם העולם שתק, אז שהשתיקה תקפיא ותייבש את הכל, שהכעס ישרוף, ושכל אסון יתקל בטוקבק כמו "העצים צריכים את זה".

 

אז אני חוזרת לדיון שהיה בנושא הזה, כביכול דרך האתיקה של צה"ל ומחלליה, אי אפשר להלחם בזה בעוד הרס, אפשר כניראה רק להביע משאלה, שכל השרופים האלה יתמלאו בלב, ידמעו, ויוציאו ציץ ירוק, במקום שבו הכל נחרך.

 

יצא דרש לטו בשבט..ככה התפלק, אז בעיקר לעצמי, אני מאחלת טו בשבט שמח.

 

Click Image to Enlarge

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוסי שורץ  On 08/02/2009 at 18:43

    בצל מעשי הטבח של ישראל בעזה והשוביניזם האוכל כל חלקה בחברה הישראלית היהודית צומח העץ המורעל הגזעני של ישראל ביתנו , בראשו עומד אביגדור ליברמן. אין זה סוד מה מבקשת מפלגה זו לעשות -טרנספר גזעני חדש של הערבים הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל. ליברמן דוחף לכך בכל דרך אפשרית והפטיציה החדשה שלו הדורשת הצהרת נאמנות למדינת ישראל מכל אזרח ערבי אינה אלא חלק מתוכנית זו. אין ליברמן טוב ממתחרו בביצה השוביניסטית ברוך מרזל, שמונה בפרובוקציה גלויה ליושב ראש הקלפי באום אל פאחם .
    20 שנה אחרי שרשימת כהנא נפסלה הכהניזם נהפך ללגיטימי . האפיון המרכזי של מערכת הבחירות הנוכחית לביצה המסריחה הפרלמנט הציוני , הוא הפיכתן של הגזענות והלאומנות לערכים מקובלים מרכזיים בחברה הישראלית

    "הארץ", מגלה לנו כי אביגדור ליברמן היה חבר "כך" בצעירותו. אין בכך שום הפתעה . ההבדלים בין "כך" ל"ישראל ביתנו" הם לא עקרוניים .: ליברמן קורא ל"מבחן נאמנות" פאשיסטי כתנאי למתן אזרחות לערביי ישראל, וכהנא קרא לשלילת אזרחותם של האזרחים הערבים בלא תנאי; ליברמן קורא להעברתם למדינה הפלסטינית, וכהנא קרא לגירושם.

    בממשלה הבאה ליברמן יהיה שותף לשלטון. בין אם קדימה-העבודה יקימו אותו או יהיה זה בנימין נתניהו שיקים את הממשלה הבאה.
    ליברמן ותומכיו נישאים על גלי השנאה לערבים, לכל זכות דמוקרטית , והם ניזונים מהלאומנות, הגזענות וצימאון הדם, ערכים אותן מעודדות כל המפלגות הציוניות. יש לעצור אותם כבר היום בחיפה ובאום אל פאחם ביום הבחירות לפני שיבצעו את ליל הבדולח שלהם.

    בעוד אנו מתנגדים לכל צעד או רעיון שמטרתו הגבלת הזכויות של הערבים תושבי מדינת ישראל ואנו מגנים על זכותם להצביע ולהיבחר לכנסת אם אכן הם חפצים בכך , הגיע הזמן להחרים בגלוי , לא להימנע ולא לשים פתק לבן, אלא להחרים את כנסת ישראל הגזענית. רוב בני העם הפלסטיני החלק החשוב ביותר לשינוי חברתי בארץ זו חיים בגדה, בעזה ובמחנות הפליטים ואין להם כל זכות הצבעה. המפלגות הערביות בישראל חסרות כל כוח השפעה בכנסת ואין שום סיכוי שתעברנה שם חוקי יסוד מתקדמים כשיבת הפליטים או יבטלו את החוקים הגזעניים כחוק השבות. הן משמשות שם עלה תאנה לערווה המכוערת של הכנסת הגזענית.
    מרבית הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל מבינים זאת ולראשונה בבחירות הפעם מספר המצביעים הערבים אזרחי מדינת ישראל המחרים את הבחירות יהיה למעלה מ50 אחוז.

    אנו מציעים שאת מקומה של כנסת זו תחליף האסיפה המכוננת בה ישתתפו כל תושבי הארץ כולל הפליטים שגורשו ב47-8 . כולל תושבי עזה והגדה המערבית כאשר יש להם את זכות התנועה החופשית. בניגוד לאלו החושבים כי ניתן להקים בארץ זאת מדינה בורגנית ליברלית במסגרת הסדר האימפריאליסטי , לנו אין כל ספק כי על מנת לכונן את האספה המכוננת בכל הארץ יהיה צורך להקים מדינת פועלים פלסטינית מהים ועד הירדן כחלק מהפדרציה הסוציאליסטית של המזרח התיכון. רק מעמד הפועלים הערבי והאיראני במאבק מהפכני בו המוני העם הפלסטיני יעמדו כחיל החלוץ מסוגל לפתור את השאלה של הזכויות הדמוקרטיות הממשיות של ההמונים כולל איחוד האזור וכולל זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית בכל ארצו השדודה.

    במדינת פועלים פלסטינית גם תובטחנה הזכויות של המוני היהודים החיים בארץ נגדם לא תהיה שום אפליה על רקע אתני או דתי בניגוד למשטר הקיים בישראל המפלה את הערבים על רקע לאומי..הפועלים היהודים יצטרכו לבחור האם הם הולכים לעתיד משותף עם אחיהם ואחיותיהם הערבים והאיראנים או עם האימפריאליזם והבורגנות הציונית.

    הארגון לשחרור לאומי פלסטיני אש“פ ובמיוחד פת“ח לפני שהפנה את גבו למאבק ההמוני וחיפש את הדרך לשיתוף פעולה עם האימפריאליזם והציונות העלה על נס את האסיפה המכוננת (הפרלמנט הלאומי) להצעה שלו היו מגבלות שונות כולל הגבלות על היהודים החיים בארץ. לאלו שחיו כאן עד תחילת המנדט הבריטי. זאת הייתה שגיאה ששירתה את התעמולה הציונית. אולם הרעיון של פרלמנט לאומי בכל הארץ בו ישתתפו הערבים והיהודים החיים בארץ היה נכון ויש לאמצו מחדש.

    ב1947 האינטרנציונאל הרביעי שעדיין שמר על רעיונות מהפכנים הציע כנגד חלוקת הארץ את הרעיון של האסיפה המכוננת לכל תושבי הארץ. זה היה נכון אז וגם כיום.

    אנו אומרים כי האלטרנטיבה למדינת האפרטהייד היא רפובליקת פועלים פלסטינית מהים ועד הנהר שצורת שלטונה מועצות פועלים ופלחים על בסיס כלכלה מולאמת של העובדים על ידי העובדים ולטובת העובדים . אולם אנו מציעים לכל אלו הרוצים לשנות את המציאות אך חושבים כי מהפכה סוציאליסטית היא בלתי אפשרית כיום ומאמינים עדיין שניתן לכונן משטר דמוקרטי בכל הארץ להיאבק עבור האסיפה המכוננת, על אף שלדעתנו רק מועצות הפועלים לאחר מהפכה סוציאליסטית תוכלנה לכוננה. התנאים האובייקטיבים למהפכת פועלים באזור לא רק בשלים אלא נרקבים ומה שחסר הוא הכרה מהפכנית של מעמד הפועלים הערבי. המתורגמת למפלגות מהפכניות של מעמד הפועלים בכל ארץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: