קובעת טרנדים

חרם בחירות

 

אני באמת תמהה, במובן החיובי, מכך שהחרם על הבחירות הכלליות "תופס תאוצה" בקרב הציבור "הנאור". למעשה הקו הזה הנחה אותי עשרים שנה, כאשר "סוף מעשה במחשבה תחילה", הדברים המתרחשים היום, ניתנים היו לחיזוי, לא במובן הנבואי, אלא במובן של הירידה למהותם (של אישים, גופים, מפלגות, טרנדים, תהליכים), גם לפני עשרים שנה. בעיקר, היו הבלופים והשחיתות, שעד אז סברו הנאורים שזה בסדר לעצום עין, כל עוד הנפגעים זה לא ממש הם, בשרם וילדיהם. והדברים ידועים, ולא נדוש בהם.

 

ובכל זאת, ניסיתי לבחון באמת את ההחלטה שלי להצביע חד"ש, אחרי כאמור עשרים שנות חרם, ואף לנסח זאת בפומבי, לא רק כאקט המתריס נגד עצמי בכל מחיר, אלא באמת, כהנחיה לעצמי ואולי ישכילו מזה אחרים. אולי.

ישנה סיבה אחת טובה מאד לא להצביע חד"ש, וזה ייצוג הנשים המביש בחמישיה הפותחת. אין סליחה, אין כפרה, ואם זו הסיבה שלה או שלו, הבוחרים ללכת לים ביום שלישי (ניראה שיהיה גשום, אבל…), אין לי מה לאמר. מקובל.

אלא שאני מצאתי שמדובר לפחות אצלי, במשהו שאפשר לקרוא לו מחסום פסיכולוגי גזעני בלתי מודע. אף שלכאורה המצע של חד"ש משקף פחות או יותר את עמדותי המדיניות והחברתיות-מדיניות (למעט כאמור, וזה למעט ענק, בנושא שוויון ביצוג נשים בפועל !), ניראה שאף פעם "לא ספרתי" את האפשרות להצביע באמת למפלגה שלעומד בראשה קוראים מוחמד. זה לא דבר שאדם חושב עליו במודע, במיוחד אם הוא מחזיק מעצמו או מעצמה נאור, לא ציוני, מרדן וסורר, אבל אלה דברים, שדוקא בגלל נסתרותם החמקנית מהמודעות, הכוח שלהם לצמצם את חופש הבחירה, הוא עצום.

למעשה, חד"ש משוייכת פסיכולוגית לעיתים קרובות לאותה הוויה המתרחשת מעבר לקיר זכוכית, כנסים בנצרת, ישיבות בכפרים ערבים, כל מיני מחסומים בפני תחושה שאפשר לסמוך על זה, שזה "שלך" באמת. כאילו, גם אני, בתור שמאל נאור, לקיתי בעצם בתסביך "ההפרדה" של מהנדסי אוסלו היושבים בכפר שמריהו וסופקים ידיים על "הפרות זכויות אדם" ויש להם מכר ערבי שניראה קצת יהודי, ולא שייך להתאגדויות הצפופות שחורות מאיימות האלה שמראים בטלויזיה בתור "ערבים".

זה סוג של גזענות, הנובעת מחוסר היכרות וגם מחוסר היתכנות פסיכולוגית שציבור זה יהיה באמת חלק מהיומיום שלי, ובודאי שנציג שלהם יהיה ראשון ברשימה שאני אצביע לה. והאמת, שרובנו, מהדור שלי עברנו שטיפת מוח, צריבת תודעה, או איך שלא תקראו לזה, שגם אם עוקפים אותה אינטקלטואלית רעיונית, היא טבועה בגוף, ובתאים ובאבני היסוד של החשיבה. לחיות בשוודיה תחת שלטון של בלונדינים זרים, זה בסדר, אפילו בגרמניה,  אבל לקבל הוראות ממוחמד, עד כאן.

לכן חשוב לי השנה להצביע, כדי להוציא את הפקק הזה. אחרי כן, בבחירות הבאות ניראה הלאה, אחרי שמרחב הבחירה התמלא והפך שלם, אוכל לשוב להחרים. כאשר מבררים לעומק מתברר ש"הערבי" הנורא כבר מזמן יותר ממסדי-ישראלי ממני למשל, או מרוב השמאלנים, יש לו וילה, האחיינים שלו שופטים ועורכי דין בתל אביב, חלק מהילדים בצבא, בקיצור, ביני לבינו, המדינה יותר "נאמנה" לו מאשר לי. אבל עדיין נותר התוכנה, שבחלקה היא אשליה מסוכנת, שזו "המדינה שלי" והם "האויב". תדמית זו מסייעת לממסד בעיקר, ולא לאף אחד מאיתנו. מכל בחינה אפקטיבית, אני היום מסומנת כ"אויב העם" הרבה יותר מכל ערבי, ובודאי כזה שמשולב כלכלית ומקצועית בבורגנות הישראלית. לפיכך, אין לי הפריבילגיה שיש כניראה לאחרים שהתבטאו לאחרונה, למנוע מעצמי ייצוג והגנה של גורם פוליטי המייצג את עמדותי באופן כללי. אני מקווה שחלק מן המחרימים הפומביים, והיו פה ברשימות כמה, ואי אלו אנשי תקשורת, יתנו את קולם לחד"ש, במקום לשבת בבית ולרחם על עצמם. 

הקואליציה שמאיימת הכי הרבה על הממסד הניאו ליברלי היא בין יהודים וערבים שאינם נאמנים לכסף בלבד. ודוק

למה להצביע חד"ש – נחתם שלום כולל באזור

הלבטויות "מה נסגר עם חד"ש"

התלבטויות – הפוליטיקה המנומנמת של הירוקה

החלטיות – לא ! רבתי למר"צ (לפני מבצע עזה)

 

גזענות בדי.אן.איי

השבוע ישבתי לקפה בוקר עם אשה מקסימה, תושבת העמק כאן, מצאצאי המייסדים והתיקים של ההתישבות העובדת. שחנו בבחירות, בחיים, ב"מצב", והשווינו את הגזענות של ההורים האשכנזים שלנו, שבעצם מעדיפים שנביא להם איזה גוי בלונדיני (האשכנזי האולמטיבי) ורק לא "מזרחי", לא חשוב כמה כסף יש לו. זה היה לרגל ההסבר כיצד הקיבוצניקים פה מצביעים, די הרבה, לליברמן, למרות שהוא רחוק כביכול מהערכים שלהם, אבל בעצם הוא משקף בדי.אן.איי את המקורות שמהם יצאנו. בעצם הוא הציוני, מזרח אירופאי, סוציאליסט, אשכנזי ואנטי דתי (לאומי) שלא ממש אוהב ערבים לידו.

 לא צריך להתייאש, גם במשפחה שלה, וגם אצלי, לפחות ילד אשכנזי אחד הביא מזרחית (או ילדה אחת – מזרחי), אחד מצא גוי (רוסי או שוודי או אמריקאי) ואם יש עוד אחד, אז אולי היא או הוא הביאו את השכן מהדלת ליד, כמו שההורים רצו, אבל אז שניהם הפכו חרדים (חזרו בתשובה) ועברו למקור ברוך בירושלים, או נהיו בודהיסטים ומשוטטים בהודו עד היום.

מאידך גיסא, עם כל הרצון והבני ציפריות המתבקשת, אני עדיין לא ממש מרגישה השתלבות במרחבים המזרחיים, לא היהודים ולא הערבים. בטורקיה, בנופש המתבקש באנטליה, רציתי רק לברוח הביתה, ולא פיצה אותי ההכל כלול וגם לא הבריכה. במושב המזרחי שאני מתארחת בו עכשיו, גרה כאן בערך, אני גם כן מרגישה כמו נטע זר ומוזר, ולא ממש מחבבת את האלימות והפראות במרחב הציבורי (באוטובוס, ברחוב, בפארק), וגם לא מתחברת למוסר הכפול בקשר לנשים (אמא שלי קדושה וכל השאר זונות), ולא שהמוסר האשכנזי הכפול טוב יותר, אך יש בו "כיסים" נסבלים, כמו בתל אביב, מכוח היומרה ל"נאורות" שהאשכנזים מתברכים בה. אלה תהליכים הדורשים מודעות וסבלנות, ובעיקר רצון.

 

על ה"אפיל" של ליברמן – פוסט קודם "ליברמן שמיברמן בסרט הזה כבר היינו"

למי שתצביע, תקבל אותו דבר

 

 

מה זה הסיפור הזה עם לבני וארי שביט ?

ניסיתי להתחבר למהומה סביב הכתבה של ארי שביט, ולא הצלחתי. כניראה החמצתי משהו. היום בערוץ 10 רמיזה שהמדליף העוין-ליבני הוא…דוקא אהרון ברק, ולא ברור אם זה ספין (גם זה מענין) או עובדה (יותר מעניין).

 

המח"ט עם הבנדנה ואסא כשר

 

צפיתי היום, כמו כולם בטח, במח"ט גולני השובב עם הבנדנה, זה ששיקר בקשר לירי על ביתו של הרופא מעזה, וזה שאחראי מיניסטריאלית על הירי האומלל הזה. משתי הסיבות, והשקר בעיני מלמד על המוטיבציה הפסולה בירי עצמו, הוא ראוי לחשיפה ולענישה. אכן, מבצע העזה הזה מכוון לא פחות נגדנו מאשר נגד החמאס, והראיה שעבור המח"ט הזה, הציבור הישראלי הוא "יעד" ללוחמה פסיכולוגית ודיסאינפורמציה, ומי יודע מה השלב הבא בטעויות של צה"ל ? ומתי קני הטנקים האלה יופנו גם כלפינו, הגם שביותר מצורה אחת, זה כבר נעשה היום.

ממש לא התלהבתי מהבנדנה, שהיא מין חיקוי לדעתי של מרטין שין אולי, ב"אפוקליפסה" עם קצת גינונים של רוברט דובאל, (אני אוהב את ריח הנפאלם בבוקר), אלה כניראה המפקדים הניאו-ציונים שייצרה ההשפעה האמריקאנית של עשרים השנה אחרונות. ובקיצור, בזיון לעם היהודי לדורותיו.

בהמשך לאותו "מוסר לחימה", נחשפת היום הפעילות המזיקה של אסא כשר, או יותר נכון, הסימביוזה בין אב שכול שלא נוחם, ובין פיקוד עלוב של צה"ל, המבקש לא רק את בשרנו (לתותחים) אלא גם את נשמותנו. לא די בכך שנדרשים לאכול חזיר, אלא להכריז קבל עם ועדה שהוא כשר, ויסלחו על הנדושות במשחק המילים על שמו של הפרופסור הנכבד.

קשה לי לדלות כוחות נפש לעוט על כשר, שאני יכולה להזדהות עם האובדנות שהוא חי בה, עקב השכול האישי שלו, אני יכולה לגנות את צה"ל, המבקש לא פחות מאשר להשתלט על המדינה (את זה כבר עשה) אבל גם למצוץ את הלשד, שארית הרוח והדם מן האודים המוצלים שסרים למרותו. האיש הזה עם הבנדנה והפראות, לא די לו בתותחים ומשחקי מלחמה, אלא חושק הוא לשלוט במוסר. אירועים כאלה משכנעים אותי לבסוף לתמוך ביוזמה הבעייתית של סיוע לאכיפת החוק הבינלאומי נגד צה"ל, בפורומים בינלאומיים. במצב כזה, צריך להבין שמדובר במלחמה טוטאלית, שמכוונת נגד האזרח הישראלי, ולשם כך נועד בדיוק ההסדר של החוק הבינלאומי, למנוע מגופים כמו "אנשי הבנדנה" האלה, להשתלט על מדינות וקהילות, ובזכות השתלטות זו לזכות לחסינות בינלאומית תחת כללי המשחק המכבדים סוברניות של מדינות, ויהי משטרן אשר יהיה. זו תמונת ראי עצובה של טענת ישראל נגד הלגיטימיות של החמאס, שנבחר בבחירות תקינות לכאורה.

בשולי הדברים, זה הזמן לחזור לרגע לקירבון המכוער של "לבנה שטרן", שהיא שוטה הכפר והשעיר לעזאזל התורן, בפרשה זו. כזכור, לבנה שטרן התפרצה בטענות נגד הרופא מעזה, בזמן שהוא הביא את שאריות משפחתו לבית החולים, כאילו הוא מסתיר איזה סוד, איזה מחבלים שהיו בביתו. מייד התפרצה נגדה מקהלת ההתחסדות והגינוי הלאומית, כמה נוראית אותה אשה. ואולם, היא בסך הכל הסתמכה בתום לב (וכדין) על גרסת צה"ל, שהתבררה היום כשקרית בזדון. זו תרבות העדר בנחיתותה המירבית, השקרים של צה"ל (באמצעות איזה מח"ט בנדנה מבית טוב, ללא ספק), ההתפרצות האמוציונאלית של שוטה הכפר (שאינו בהכרח האיש הרע בסיפור), המקהלה המתחסדת התורנית, ולבסוף (במקרה הטוב, וזה בדרך כלל לא קורה), העובדות. אבל מי זוכר ? בתודעה נותר החומר הדרמטי המצולם והוא ה"כליא ברק" שמאפשר לזה להתרחש שוב ושוב עד אינסוף.

אין לאף אחד מאיתנו הרבה כוח למנוע את הדברים האלה, אבל אפשר להימנע מתגובה צפויה ועדרית, כדי להוציא מקצת מאויר המפרשים בספינות הרעות האלה. אם לא יהיה קהל ומחיאות כפיים, המוטיבציה לשחזר את הדרמה תפחת בהתאם.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On 07/02/2009 at 00:34

    אסא הלא כשר זכור לי יושב במפגש עם הורי החייל יוסוף מדחת,וטוען שלא היתה חובה על הצבא להסתכן כדי לחלץ את מדחת יוסוף שדימם למוות.לכן לא התפלאתי לקרוא שהלא כשר הזה נתן את ברכתו לשחיטת האזרחים בעזה.

  • אהרון תמוז  On 07/02/2009 at 01:07

    1. חד"ש היא לא מפלגה שמנהלת פוליטיקה של זהויות אלא פוליטיקה מעמדית. אם החבר מוחמד ברכה מסכים לעמוד בראש רשימה של תנועה שבשורשיה החלטת האום מ 1947 ו ארגון משלוחי נשק מצ'כיה לישראל אז אין משמעות לשם מוחמד.

    2. הפנטזיה שלי שפקידי האוצר שליחיו של השטן הקפיטליסטי שביצעו פשעים נוראים נגד חלקים גדולים באוכלוסיה בישראל יעמדו לדין ויכלאו למשך כל ימי חייהם.

  • חנה בית הלחמי  On 07/02/2009 at 06:54

    1. חד"ש יפעלו על פי המצע שלהם כפי שפעלו על פיו כשקבעו את החמישיה הראשונה. את לא עוברת שום חסם בהצבעה לחד"ש אלאט מצביעה בעד גזענות מגדרית, בעוד שבחירה בעבור מפלגות אחרות היא הצבעה בעד סגים אחרים של גזענות. סה-טו. אם יש מפלגכות שמעוררות בי את רפלקס ההקאה הרי שהן אלו שכותבות שוויון במצע ומצמצמות את עיקרון השוויון בייצוג מגדרי לאפס, כלומר שוב לגברים.
    שונאת שקרנים, ולא יצא מהם שום דבר טוב לאף תושב/ת במדינת ישראל.

    2. אני מסכימה איתך בקשר לאסא כשר אבל ההמשך לגבי לבנה שטרן הוא קצת ניסיון לחבר בין מין שאינו במינו. אין שום תום לב הלהאמין לגרסה של צה"ל או במוטיבציות של לבנה שטרן. חשבתי את זה קודם ואני בטוחה בכך אחרי התכתבות על בעלה. זו התחכמות נחמדה אך חסרת בסיס. היא לא קורבנה אלא הביאה לזעזוע עמוק כסמל למגמה שטנית שהתחדדה בעופרת יצוקה, פסיכופטיה אטומה של עם שלם שעבורו עדיף להרוג שכן תמים (כפי שהגדיר יפה אסא כשר) ואנו עושים זאת בשמחה, כמו ירי קפצונים בפורים, כמשחק עליז. חוצמיזה שאין חדש בלהביא פילוסופים ואנשי מקצוע אחרים שיצדיקו פשעי מלחמה – כפי שהראית יפה בפוסט שפותח את הפוסט – כבר עשו את זה לפנינו.

  • איריס  On 07/02/2009 at 07:06

    1. את מתפרצת לדלת פתוחה בעניין מדיניות המגדר של חדש, ואמרתי, שלו זו הסיבה, אין לי טענות נגדיות, ולא משכנעת אף אחד. זו עילה מספיק טובה כלשעצמה. הנימוק שלי, לעצמי הוא אישי כמעט, כלומר, לעבור מחסום שאצלי היה בלתי מודע, וניראה לי שבעצם הוא קיים אצל הרבה "מחרימי בחירות" השנה, שהם מסוג מאוכזבי מרצ, אשכנזים, שאפסה תקוותם לקבל ייצוג נאור ולהישאר "שייכים". לאלה הייתי מציעה לחצות את מחסום המפלגות "הציוניות" בין אם זה לחדש ובין אחרות (לא מכירה כל כך את השאר). כלומר, לעבור מחשיבה מופשטת על "דו קיום" לפרקטיקה ובחינת העשייה, התחושה של זה בפועל. אני הרגשתי שהמרציות היא סוג של קונדום. שהתפוצץ, אכן.

    2. לגבי לבנה. כן ולא. אפשר להגיד "כולנו" זה בעצם אף אחד. אני חושבת שיש אנשים, ודי הרבה, אולי הרוב, שמאמינים לצה"ל בתמימות. לא בהיתממות. הם גם שולחים באמת את הילדים שלהם לשם, בברכה ובאהבה, ומבלי לחשוד בדבר. הם מאמינים כאשר אומרים להם "האיום האיראני", הם האמינו גם לנתניהו ושרון ש"אוסלו זה סוף המדינה" (חלק קמו ועשו מעשה), לא הייתי פוסלת את המניעים שלהם. הייתי בודקת איך לפקוח את עיניהם בעדינות, ולא ליצור חיץ בלתי עביר ביני (המתוחכמת לכאורה) וביניהם. במישור הזה, וכבר עשר שנים, דעתי לא השתנתה שיש לרכז מאמץ אדיר בחשיפת הפרשיות כמו הקישון, ויש כאלה…אללה יסתור מלא, כדי שאותו ציבור יפקח עיניו כל אחד רוצה את טובת עצמו, כל אחד רוצה שילדיו יהיו מוגנים, ולא כולם קוראים אתרים באנגלית או אפילו את הארץ. רוב האנשים שומעים אלוף משנה ועומדים לדום, ועוד מעריצים אותו על "סיכון נפשו? צריך לפרסם את מה שצהל עושה ליהודים, ואת השחיתות הכספית בצמרת מערכת הבטחון. ממילא, גם האמון באינפורמציה של מח"ט הבנדנה תתכרסם. גם אני הייתי במצב של לבנה, לפני עשרים שנה, ואין סיבה שלא. אתה נוטה להאמין למה שנמצא על פניו.

  • איריס  On 07/02/2009 at 07:16

    אני פונה יותר למחרימים, שעילתם המרכזית היא מבצע עזה והקפיטליזם החזירי. בשני המישורים הללו לציפורה אין חידושים. יש חידוש כלשהו בהיותה אישה, אבל מצד שלישי, עדיף שביבי ייבחר וייכנס למסלול עימות ישיר עם אובמה, בעיני זה עדיף, כלומר, להחמיר את המצב בשלב הנוכחי ולא לתת לו לקרטע ב"כאילו" שינוי. אני לא ממתנגדי קדימה, בעיני זה עדיף על מה שהיה קודם, הן עבודה מרצ והן ליכוד, במובן שזו מפלגת ניהול ולא אידיאולוגיה, כך שהיא מרחיבה אופציות להשפעה של הציבור על הנבחר, בתיאוריה לפחות.
    אבי דיכטר בעיני עשה עבודה בכלל לא רעה במשטרה, והיו הישגים בתחום הליברליזציה בישראל, בחקיקה, שאולי יתנו פרי עוד כמה שנים.
    בנושא השלום והכלכלה, אין שם בשורות. אגב הציבור הערבי הבורגני פה באזור יתמוך בה כמובן על פני ביבי וליברמן, זה אומר שהיא בעדיפות קלה לכיוון שפיות. אמרתי כבר, אם היה לי מה להפסיד, הייתי מצביעה קדימה כניראה. זו המפלגה של אלה שיש להם מה להפסיד ורוצים לשמור על נכסיהם ומצבם הנוכחי. ובצדק מבחינתם, כי שאר האפשרויות יטרפו את הקלפים בצורה לא ידועה, בעיקר בריבוד הכלכלי חברתי בישראל, ובעיקר ליברמן שמאיים על העשירונים העליונים הנוכחיים.
    אם אין לך מה להפסיד, לך על שינוי. ולכן ציפורה בשבילי היא לא אופציה, היא שומרת על הריבוד הקיים, שבו אני מתחת לרצפה, וכמוני יש לא מעט מסתבר. זה עולה מן התמיכה הגוברת בליברמן בציבורים שהיו מסורתית מהחברה שלך, קיבוצי עמק הירדן וכיוצב , אלה היום קרוב להתרוששות מוחלטת, והשאר ברור מאליו

  • עידן  On 07/02/2009 at 09:13

    1. מוריד את הכובע על ביעור שיירי הגזענות שלך, והווידוי הקטן. נדמה לי שאלמלא המחסום הקטן הזה, חד"ש היתה היום הרבה יותר חזקה. ולראיה התמיכה בדב חנין בת"א.

    2. אוי, אסא כשר… תעשי לי טובה. הוא לא "מופעל" על ידי אף אחד. למעשה הוא יושב בפורומים הכי בכירים ומסמן איקסים ליד שמות של יעדים לחיסול. מה זה בדיוק – במותו ציווה לי יהורז את הזכות להמית אחרים?

    לא, האיש עבר כל גבול. הוא אויב שלי ושלך בכמה רמות – ברמת הביטחון הלאומי והאישי, ברמת ההזניה הלא-תיאמן שהוא עשה למקצוע הפילוסופיה, וברמת ביצור ההצדקות של הרשע. ההשפעה שלו בתוך הצבא היא עצומה, כי הוא באמת אדם שמסור לתפקידו. דורות של קצינים הושחתו על ידו, במובן הזה הוא גרוע כמו מופז וברק.

  • איריס  On 07/02/2009 at 09:24

    לגבי המחסומים של הגזענות והתודעה הצרובה (לדעתי זה שילוב בין גזענות אשכנזית רגילה, מתח דתי, ובין התנייה לאומנית ציונית פרי המלחמות), כניראה חשוב לדבר על זה. עובדה, אני לא הייתי כל כך מודעת בעצמי לתהליכים הנפשיים הפנימיים. יש לזה הרבה רבדים, כולל ניסיון "כור ההיתוך" שפעל הפוך, כלומר הכניס להתגוננות. אולי דוקא מעמדה אשכנזית ברורה, המודעת לעצמה ואינה שונאת את עצמה אפשר להגיע לדיאלוג ושיתוף. לא פשוט.
    דב חנין מעבר לאישיותו, מהווה בעיקר מודל מוביל (זה כוחו של מנהיג, במעשיו יותר ממילותיו) שאפשר להיות צפוןבון יהודי אשכנזי ולשתף פעולה עם "ערבים" בלי להימחק, להתחנף, להשתרר. אני חושבת שעצם חייו הם הנותנים את האור הירוק, את האישור שאין איום קיומי בזה.
    הוא לא מדבר בח ועין, לא התחתן עם פלשתינית, אלא פשוט ממשיך להיות אשכנתוזי חנון בורגני, בהלוך חייו, ויכול גם להיות עם ההוויה התרבותית השכנה, בשלום.

    לכבי אסא כשר, אתה בטח צודק ברמה העיונית והמעשית, ובכל זאת, ברמה הרגשית, קשה להשתחרר מהרושם שהוא שרוי באבל עמוק ובלתי מסתיים. לא שזה מצדיק, אבל מקשה על המתקפה האישית הסכינאית שהייתי שמחה לבצע בו, לולא הביוגרפיה.
    אולי לא מופעל, אבל צה"ל משמן אותו ומגרז את המחלה, וגם שמח לשים אותו מול הציבור הרחמן בנוהל שכן נכה ושכול.

  • חנה בית הלחמי  On 07/02/2009 at 09:30

    במצב של לבנה שטרן כי תמיד שאלתי שאלות. את מורידה מהלבנות של העולם הזה את האחריות האישית לכבוד האדם של האחר. האחריות הזו היא אחריות אישית ובלתי ניתנת להעברה. זילותה מביאה לכך שלבנה שכזו תהין לפתוח את הפה. הכרסום הזה ב- PC, מדיניות שהתחילה ממגדר, תשוב בסוף אל המגדר ותגדע (בעצם כבר גודעת – ע"ע "ציפורה" ו"האשה הזאת") את מעט ההישגים שהשגנו לאורך השנים בכל הקשור לכבוד האדם של נשים. כבוד האדם של נשים הוא הרי אחד הדברים הראשונים שמחוללים במלחמה – והנה זה קורה ואת מגלה סלחנות לכך….

    לגבי אסא כשר, זה מדהים כמה רחוק יכולה להגיע נקמתו של אב שכול. ותראי איזה אידיאולוגיה הוא מייצג. הכשרת השרץ.

    ועידן – חד"ש היא כאחרונת המפלגות הגזעניות. קצת ציני לשבח את איריס על התקלפות משיירי גזענות ע"י הצבעה לחד"ש…

  • איריס  On 07/02/2009 at 09:35

    בוא נגיד שלפי המבחן שלך, ציפי לבני צריכה להיות הראשונה בבית הדין בהאג, ודאי יש לה יותר אחריות אישית וידע ויכולת לבחור בין טוב ורע (עופרת יצוקה) מאשר לבנה. לדעתי, התופעה של לבני היא זו שמקרבנת את הלבנה שטרן, כלומר, תסמונת ההרמון.

    לבני היא זו שאחראית לילדי הרופא. לבנה שטרן היא המון מוסת ביודעין.

    אני גם לא מסכימה שיש לה אחריות או יכולת או שיכולה להיות מופנית דרישה מאזרח פשוט לדעת שצה"ל מפזר בידועין דיסאינפורמציה, לפי הנחיה מלמעלה של אנשים כמו לבני וחבריה.

    זה נכנס פה לויכוח מעמדי, שבו מה לעשות, את יושבת במקום אחר, על חשבון הנכסים שלי. בדיוק כמו שציפי לבני יושבת על לי על האוכל וטורפת אותו, וגם רוצה להחצין את הגנאי המוסרי עלי. לא אתן.

  • איריס  On 07/02/2009 at 09:37

    אני מפנה לויכוחים הרבים לגבי הפמיניזם של העולם המפותח מול העולם השלישי, ומצטרפת לפוסט פמיניזם. הפמיניזם הבורגני מזמן פאסה. אנחנו כבר יודעים שהדלת הפתוחה של בורגנית אמריקאית יושבת על הסחר בחיים ובילדים של "אחותה" באפריקה ובהודו. ובארץ, מה לעשות, יש לנו את כל הספקטרום מול העיניים, מלבני ועד לבנה.
    הכל לבן כל כך…רק הילדות המתות שחורות.

  • איריס  On 07/02/2009 at 10:34

    כדאי להעיף עין על "מכון גרטנר" שבו היה מועסק אבו אל עיש, שום קונספירציה לא פסולה בהקשר זה :))
    רק למיטיבי לכת וחוש הומור

  • חנה בית הלחמי  On 07/02/2009 at 10:58

    על חשבון הנכסים שלך?
    תראי כמה סטריאוטיפים הספגת במשפט אחד, שכל קשר בינם לבין המציאות היא באידאה-פיקס שלך.
    הגישה אל לבהנה שטרן כאל קורבן מוסת היא בעצם שיקוף, מבחינה זו, של העמדה שהצגת כאן. והסרת אחריות אישית, כמובן.

  • איריס  On 07/02/2009 at 12:14

    לא מסירה אחריות, מבקשת להטיל אותה על הקודרודים ולהפסיק לירות על הקנטים.

  • Saskia  On 07/02/2009 at 13:25

    you enjoy the fact that black women in Israel do work to clean the houses of the white women, or to take care of their kids: you are part of the patriarchial hegemony.
    and if you vote Kadima or Avoda: you are just ercycling more of the same (Yeruka would have been more compatible in this case:-)
    how can u even consider votinmg leaders who were for this attack in Gaza and call yourself feminist?

  • עמית  On 07/02/2009 at 18:05

    מספר 6 היא אישה, האם הנשים נופלות על חודו של מספר?
    אהבתי.

  • חנה בית הלחמי  On 07/02/2009 at 18:06

    במיוחד, הרי שהוא אוסף הסטריאוטיפים, סיסמאות נבובות ועמדות המבוססות על מיעוט מביך של סקרנות ו"שעורי בית" – כמו אלו שאת מביאה כאן. די ברור לי שלא קראת, ואם קראת לא טרחת לחשוב ולהבין מילה ממאות אלפי המילים שכתבתי בעשור האחרון, וממה שכתבתי בעניין הבחירות בפרט. אל תביכי את עצמך שוב – תקראי בתשומת לב, תחשבי, ואז תחזרי להגיב. יש הבדל קטן בינך לבין איריס – היא הבינה וחולקת עלי.
    האמת היא שדי נגמרה לי הסבלנות מהדוגמטיות שתופסת בעלות על הפמיניזם, ושבאה בין השאר לידי ביטוי בדברייך ובמיתקפה הפמיניסטית לכאורה על ליבני.

  • חנה בית הלחמי  On 07/02/2009 at 18:09

    מס' 6 במפלגה בת 3 מנדטים הוא מעבר למוקדי השפעה וקבלת החלטות, יש כאן מדיניות מכוונת וברורה, הצהרת כוונות – לא שוויון.

  • שי  On 07/02/2009 at 23:40

    ואם כך, האם ערבי לא יכול לייצג אותי? האם אישה לא יכולה לייצג אותי? והאם גבר לא יכול לייצג אשה?
    ברורה התשובה שלך. אבל חד"ש לדורותיה תמכה והעבירה חוקים – עם נשים ובלעדיהן – טובים יותר לנשים מאשר מפלגות בהן יש נשים. כך שאני סומך עליהם שידאגו גם ליהודים, ערבים, גברים, נשים חילונים ודתיים.

    לפי דרישתך, אין אף מפלגה שמייצגת את הקו המנחה שלך.

  • חנה בית הלחמי  On 09/02/2009 at 06:09

    שתמר גוז'נסקי העבירה חוקים למען נשים, לא חד"ש.
    ואכן – בחברה פטריארכאלית אין אף חלקה טובה שאני יכולה לומר ברוגע, שהיא אכן מייצגת אותי. אני שואפת לשם. לא ע"י מפלגות נישה שוביניסטיות בתחפושת. זו לא הדרך.

  • איריס  On 09/02/2009 at 06:28

    באמת המצב מלמד שאין בישראל אף מפלגה שמחזיקה בשוויון נשים, או בשאיפה אליו. מביש ונכון.
    לנוכח עובדה זו, אפשר או להחרים בחירות (אני בעד באופן כללי, החרמה שתסיר את הלגיטימיות) או לבחור ממה שיש, בלי להתחשב בתחום הפמיניסטי.

    אין להשוות את חד"ש לעבודה או מרצ או קדימה במדד העיקרי שהוא
    1. מפלגה ערבית-יהודית
    2. לא ציוני
    3. סוציאליסטי

    אני לא רואה בזה נישה אלא אלטרנטיבה כוללת, שעשויה להתברר כשולית מידי כדי להשפיע על המיינסטרים. אבל בין זה לבין החרמה, אולי כדאי ללכת על השוליים . זה בטוח לא מזיק. ולכן המלצתי כן להצביע חד"ש. אין תועלת שלילית, זה גם לא נתפס באישוש למערכת הפוליטית בישראל או "להשתתפות", אולי במובן רחוק כלשהו.
    ורק בגלל אפקט אובמה, כלומר מעין הצבעה חלקית ומסוייגת מאד בעד תקווה ושינוי.

    צריך גם להזכיר למען ההגינות את השנתיים האחרונות כשפל חסר תקדים של התנועה הפמיניסטית בישראל, כלפי פנים (כלומר, כל מה שיצא החוצה), ולהבין שיש לדברים האלה מחירים בשטח. התנועה נתפסה כלא רצינית, ובצדק, מאחר שלא הופגנה טיפת סולידריות פוליטית, להיפך, חבלות וקנוניות ותגליות מצמררות (החוג לסוציולוגיה, נקודת מפנה, תיק רמון, תיק קצב וכולי).
    גילינו שעומק שיתוף הפעולה, מכירת החלשות, השקרים והקנוניות כזה שחור ואפל, שלא נפקיד במהרה את קולנו, או דעתנו בידי "פמיניסטיות" מטעם עצמן, לא מן הסוג של גלאון וחוג האקדמאיות שלה, ולא סבלריטאיות או עיתונאיות, כולן נכשלו ברגע האמת, ולא עמדו מאחורי המילה שלהן, כאשר זה בא להטבות אישיות

    לפני שבודקים את הגברים, כדאי להתפנות למלאכת התיקון מבפנים. סתם הצעה שלא תעניין אף אחת.
    אני בכל מקרה, ויש בטח רבות כמוני, פרשתי מהחוג הפמיניסטי אפילו ברמה תיאורטית.
    אז מה אלין על חד"ש ועל מנהיגיה ?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: