הצד הפוליטי של פדופיליה מסחרית

הרהור לא מגובש

 

בחירות ותקשורת

 

פרשת "רשת הפדופיליה" הנחקרת עתה מחזירה אותי לדיון מתסכל שהעליתי פה באתר, ללא שום פידבק (!)) כמה וכמה פעמים בעבר, והוא ההקשר הפוליטי החיוני שבין פדופיליה מסחרית ובין אידיאולוגיה פוליטית. העליתי את הסוגיה לא רק כדי לזרוק חכה נואשת לאיזה פוליטיקאי שיתעסק בנושא, אלא גם משום שבאמת הייתי רוצה לראות דיון מעמיק בנושא, בחוגים שאני מרגישה סמוכה לעמדותיהם הפוליטיות והכלכליות-חברתיות. הנושא לא ממש המריא, בלשון המעטה. הצעה שלי לדבר בתוכנית רדיו נחמדה "דין ודברים" על רשתות סחר בילדים נענתה בדחיה מנומנסת ומנומנמת, כאילו מדובר באיזה אזוטריה או "קונספירציה". פוסטים שכתבתי לא זכו אף לא לטוקבק מתלהם אחד, בעד או נגד. פוסטים הנכנסים לתיאור פרטני יותר של ההתרחשות הזו, זכו לרייטינג גבוה ושתיקה דוממת, כאילו מדובר בעדויות מן השואה (כובד ראש וכולי אבל לא ממש תכלס). בקיצור, יוק.

 

בתחום של מיגור הפדופיליה המסחרית, שהיא בעצם אלימות אישית חריפה נגד הגוף, ובמקרה הקורבנות החלשים וחסרי האונים ביותר, והיא גם קרטל פשיעה מאורגנת רקוב ומסוכן – פועלים מספר גורמים כיום. ישנו העניין של "חוק וסדר" ומיגור הפשיעה האלימה באופן כללי. ישנו לובי אומלל נגד פשיעה מאורגנת (אפרים סנה שמכוניתו פוצצה עקב כך, כניראה), וישנם הדתיים כמובן, במסגרת מיגור פשעי המין המקראיים (ואצלם זה כולל גם מיגור ההומוסקסואליות ואולי הניאוף מי יודע), וישנם ארגוני הנשים, שבתור "תוצר לוואי" עוסקות גם בזה, וכמובן ארגוני "זכויות הילד" למיניהם. אך קולו של "הלובי החברתי" או "הלובי השמאלני" לא נשמע בצורה שיטתית נגד התפתחויות התומכות בעליל בהפצת הפדופיליה המסחרית, כאילו מדובר במשהו שדומה ל"נגע הסמים" או זנות, דבר שנוי במחלוקת, בשוליים של "צדקה" וללא משמעות חשובה כמו למשל זכויות הפועלים באקוודור.

 

פדופיליה מסחרית, סדיזם ופשיזם

 

מבלי להיכנס כרגע לעובי הקורה המרתקת, אין ספק שהסחר בילדים לצרכי מין, אמור לעמוד במקום מכובד בכל אג'נדה חברתית, שעיקרה שוויון, הגנה על זכויות אדם, והגנה "על החלשים" וכמובן התנגדות לסחר בבני אדם, עבדות, וחיפצון אנשים. אלה מושכלות ראשונים, אבל בארץ משום מה נוצר רושם שהעיסוק הזה מרתיע את הגופים שנושאים דגלים אלה, ולא ברור מדוע.

מעבר לכך, ברבדים תרבותיים עמוקים יותר, הרי פשיזם (המזוהה עם האלהת הזכריות והמאצ'ו, והציות כחלק מזה) שואב כוח מחיפצון ילדים לצרכי מין, מהביטוי האסתטי (המעוות) של שליטה, ובכלל, פיחות וחיפצון מעמד האשה הולך תמיד עם פיחות זהה במעמד הילדים. מעבר לכך, חניכה לחברה פשיסטית, ולחבורות פשיסטיות, כרוכה פעמים רבות באקטים דמויי אונס ילדים, הטבעה של ההיררכיה באמצעות טקסיות סדיסטית, המבטאה שליטה. לעומת זה, פדופיליה סטרייטית היא המשך של חיפצון נשים לצרכי סיפוק מיני.

בנוסף לאלה אפשר למנות את ההתנגדות שאמורה לבוא משמאל למפה הכלכלית-חברתית, לרשתות מסחריות עברייניות שעוסקות בעבדות וסחר בבני אדם. לכאורה ברור מאליו, אך לא נוכח בפוליטיקה השמאלנית הישראלית. יש לכך בודאי שפע סיבות, הראשונה בהן שיש נושאים אחרים "ברומו של עולם" (שתי מדינות לשני עמים או מדינת כל אזרחיה, זכות השיבה, הסדרים עם אבו מאזן וכל מה שטוחנים בלי סוף ולא יוצא מזה כלום) שדוחקים נושאים "שוליים" ל…שוליים. שנית, השמאל הישראלי הוא תופעה יחידנית של שמאל מאצ'ואיסטי שבו כרטיס הכניסה די זהה לכרטיס המונפק בימין, רצוי שירות צבאי קצונתי או קרבי, או טונים זחוחים וערסיים, או "רקורד" של הטרדת סטודנטיות. זה המחיר של הגיאוגרפיה המזרח התיכונית כניראה. הוסף לכך את הרובד הדתי שנוכח בכל הקשת הפוליטית בישראל, והרי חלק מן הסיבות. ישנו גם "פלייר" דקדנטי מטופש, מעין שיירים של תרבות ה"רוק" שמקנה לסטיות מיניות איזה תחכום, ואפשר להתפייט גם על הבעיה הזו. הרי המורשת של "החופש המיני" של ההיפיז פורשת לעיתים שמיכה גם על סטיות ו"התנסויות", ומאד לא "אין" להיות צדקן ומתחסד, ומי אני שאשפוט וכולי. כל הטרנדים האלה הופכים את העיסוק בסחר מיני של ילדים ללא "קול" בעליל. על כך יש להוסיף את האינטרסים הכלכליים הפועלים לטובת הקרטל, ומגיעים מכל מיני מקורות (חברות תרופות למשל המרוויחות מקונספציות טיפוליות במקום עונשיות; קרנות גרמניות שמחפשות ישועה ופדות מאשמה לאומית והסטורית של הנאצים, באמצעות חקר פדופיליה ופיתוח תיאוריות מפוקפקות של טראומה בבסיס אלימות מינית נגד ילדים ועוד), בקיצור, סיעתא דשמייא ממש לעבריינים מסחריים צינים.

 

מיליטריזם, מלחמה, וניצול ילדים

 

צד נוסף שלא זוכה לפיתוח מספיק הוא החיפצון הממושך בישראל שנערך נגד ילדים בכלל, בגלל ההסטוריה הציונית והאידיאולוגיה של "על חרבך", והנוכחות של "מהפכה לאומית מתמידה" בתרבות הישראלית. נתון מוכר הוא שמצבי מלחמה מקפיצים במאות אחוזים את הנוכחות של עבדות ילדים, בתחילה כ"חיילים קטנים" ולאחר מכן בכל נשוא אחר (עבודת ילדים וסחר לצרכי מין). הסיבה לכך די ברורה, ואפשר לראות את "שיח הילדים והמלחמה" במלוא עוזו עכשיו בארץ, לאחר עזה. אבל תמונת הראי של עזה, היא שיעורם הגבוה מאד של ילדים ישראלים הנסחרים ולמעשה מחוסלים, לא פחות מאשר על ידי פצצת זרחן לבן או ארטילריה. מצב של מלחמה, ואלימות בכלל, מבטלת את האנושיות של ילדים והופכת אותם קודם כל ל"עקב אכילס של האויב". כלומר, ראייה מלחמתית הופכת את הילד שלך או שלו ל"נוהל שכן" או ל"נקודת תורפה", בצורה ששוללת את הייחוד והאנושיות מאותו ילד, ואת הנפרדות שלו מהוריו או משבטו. כל קבוצה מגיבה ב"גיוס", רך או קשה, של ילדיה שלה, ואפשר לצפות בזעזוע במחול ההאשמות בארץ של כל קבוצה נגד השניה (בקרב היהודים), לגבי "שימוש מחפצן" בילדים, בין אם זה נגד המתנחלים, או הדתיים, שזה כאמור, וכמו תמיד " הפוסל במומו פוסל", שכן נוהל גיוס ושימוש בילדים היה נפוץ דוקא, וקודם, במגזר החילוני הנאור (לינת ילדים בקיבוצים, ילדי מחתרות, ועוד). חיפצון ילדים בשעת חירום, או מלחמה, שימוש במונחים של "בעיה דמוגרפית" (בין נגד ערבים או נגד חרדים) תמיד משקף גם את ערכי הדובר לגבי ילדים במגזר שלו. ובחברה במלחמה או במהפכה לאומית, כללית, החלש הוא מחופצן וילדים הם החוליה הכי חלשה בכל חברה. חיפצון לצרכים לאומיים אינו נעצר בזה, אלא מחלחל ומנוצל (בעיקר מנוצל צינית) על ידי גורמי פשיעה, גורמים המבקשים רווח כספי בלבד, וכל פרדטור מזדמן.

יגיד השמאלן הפעיל המצוי, נו טוב, אני אפעל למיגור המלחמה והבאת השלום, וכך נפתור גם בעיה זו, אלא שככל הניראה סדר הדברים צריך להיות הפוך. צריך לחקור, להצביע, לפרט ולהעלות למודעות לכל הציבור את המחיר של המלחמה והמיליטריזם והלאומנות, כדי שהעמדות ישתנו, וישאפו לשלום. כרגע, בלי מחיר, אין סיבה לשנות עמדות. אפשר תמיד להתבצר באשליה שרק ילדי עזה נפגעים, ולשכוח שזו רק תמונת ראי לילדם הפגועים בישראל מתופעות הלוואי, בדיוק כמו רשתות זנות הילדים שנחשפות מידי פעם. המציאות הזו, של סחר בילדים ברשתות "סלבריטאים" או סתם אנשים נפוצה הרבה יותר, ואינה נחקרת כלל, בין היתר משום שאין שום לחץ משמעותי על המשטרה להתעסק בזה. כל עוד כולם מרוצים, למה שהמשטרה תמציא לעצמה עבודה, בפרט שגם היא נגועה בגורמי פשיעה שדואגים לכך שהעסקים לא ייפגעו.

 

לסיום, פדופיליה אינה רק "סטיה" בעלת אחוז קבוע באוכלוסיה

 

טעות נפוצה היא לחשוב שפדופיליה היא בעיה אורגנית, ששיעורה באוכלוסיה קבוע פחות או יותר, והיא עניין מדיציני ומשפטי. כל אדם יכול להיות פדופיל, כנגד כל אחד מין המינים, בהינתן נסיבות וזמינות. שיעור הסוטים ה"כבדים" שיעשו זאת בכל מצב, או שמקובעים על מין פדופילי, אינו מהווה רוב בין אלה שעושים זאת. פורנוגרפיית ילדים, יותר מכך, יכולה להיצרך על ידי כל אחד, בהינתן ההזדמנות והנסיבות (היתר תרבותי, סמים, הזדמנות), וכל מוצר כזה מהווה עדות למעשה, ומגביר את הפשיעה המסחרית. (ההיצע יוצר ביקוש, הביקוש יוצר היצע וכך הלאה).

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד  On 26/01/2009 at 23:13

    אין שום קשר בין מה שאת מכנה כמיליטריזם ולאומנות לבין פדופיליה או סחר בבני אדם, בפרט נשים, לצורכי מין. שהרי גם בחברות השפע וגם במדינות חופשיות כביכול ממיליטריזם ומלאומנות משגשגות תופעות פסולות כאלה. ואלה שעשו את שעשו לא ביצעו את זממם בנער הצעיר משום שהושפעו מהמלחמה בעזה או מהכיבוש בשטחים. לדעתי, התופעה קשורה יותר לחברה בה אנו חיים ברמה הכללית יותר, לקריסת כל מחסום מוסרי, להתמוטטות מוחלטת של כל ערך ממשי, לסגידה מוחלטת לערך הצריכה כערך עליון ולתיאולוגיה ליברלית של זכויות ("זכותי לעשות סקס עם קטין כי הוא אמר שהוא בן 18") ולא למוסר שמבוסס על חובות ("חובתי לרסן את יצריי ולא לקיים יחסי מין עם נער שנראה כמו אחייני הקטן").

  • עם החרב  On 26/01/2009 at 23:30

    את כותבת ארוכות על כמה שפדופיליה וסחר בילדים זה רע, ונדמה שאין מי שלא יסכים איתך. לכן זו לא ממש חוכמה. את רומזת שבישראל (ובעולם) פועלות רשתות של סחר בילדים לצורכי מין, אבל לא מביאה ולו פירור של מידע שיעגן את האמירות הללו במציאות. את גם לא מביאה הוכחות לקשר שבין מלחמות לבין סחר בילדים.

    מלחמות משחיתות, וסחר בילדים הוא מושחת. זה נכון. אבל מכאן ועד הוכחה שמדובר בתהליך של סיבה ותוצאה ארוכה הדרך

    בקיצור, לא העברת את הנקודה שלך, וחבל. אם פועלות כאן רשתות של סחר בילדים (ולא רק זנות, למרות שגם היא פסולה) לא מעניין אותי לקרוא כמה שזה לא בסדר – אני רוצה לדעת מי מעורב, מה ההיקף ומי גוזר מזה רווח. רק ככה אפשר להתחיל לחשוב על לתקן את זה. אחרת הכל סתם הוצאת אוויר חם

  • איריס  On 26/01/2009 at 23:44

    תודה לעם החרב, יש בביקורת משהו, וסייגתי להגנתי ב"הרהור לא מגובש" למעלה אם תסתכל בראש הפוסט. הכונה שלא הבאתי אסמכתאות. כמו למשל לזיקה שבין סחר ועבדות ילדים ובין "אזורי מלחמה". אף שהלינקים קיימים. ואני מניחה שהמתעניין יכול לעשות גוגל גם כן.

    ומכאן לשניכם. דמוקרטיה ליבראלית לא אומר שאין לאומנות ואין מלחמה. אם ניקח את ארצות הברית, הרי היא שקועה להגדרתה במלחמה מאז 2001.
    והבדיקה של היקפי סחר לפיכך צריכה להיעשות ביחס לכך, ולא לאמירה "דמוקרטיות מערביות נאורות בעלמא". יש הבדלים בשיעורי הסחר באמריקה לבין סקנדינביה, וכולי.

    לטענה הרצינית לכאורה של עם החרב, הבלוג הזה כתב הרבה על הרשתות הספציפיות, אפילו עם שמות ממש, נא עיין מתחילת הבלוג או תיעזר בגוגל לצורך כך. לא אחזור על כל התיאורים והתמנונים שתיאורתי במפורט כי אני יוצאת מהנחה שמה שכתוב כתוב, ולא צריך לחזור אליו.

    חוץ מאשר ללכת לדיכטר ולייעץ לו נגד רצונו, אני עשיתי מה שאפשר. איזכורים קצרים – כתבתי על הקשרים בין רשת דוטרו לבין סחר בישראל; כתבתי על ארגון פשע מסויים וזיקתו לנושא ועוד ועוד. אני לא שוטרת וגם לא עיתונאית למרבה הצער וכתבתי גם על הקשר שניראה על פניו בין פרשת פיזאם לסחר בילדים לצרכי מין. וכולי וכולי, תיארתי פה כמה פעמים כיצד זה מתבצע, הקשר המשפחתי לעיתים, הקשיים בהעדה, כתות העוסקות בניצול ילדים למין, וכולי וכולי.

    חבל שאתה תוקף סתם, אולי הפוסט הזה כללי מאד, וכך ציינתי, אבל אויר חם זה קצת לא הוגן ביחס לפעילות שנעשתה פה ארבע שנים.

    דוד, הוקרתי את האומץ שהיה לך לצאת נגד הקהילה שלך, אני לא מסכימה איתך עם זאת שאין קשר בין מיליטריזם, פשיזם ובין מיניות סדיסטית שפוגעת גם באמצעות חיפצון ילדים, שהם החוליה החלשה בחברה. אני גם סבורה שיש קשר אחד לאחד בין משטר כלכלי קפיטליסטי ובין סחר בילדים למין. מן הסיבה הפשוטה שרשת בטחון כלכלית חזקה מגדילה את יכולת ההתנגדות ללחצים של פשע מאורגן. על כך בפעם אחרת.

    "ערכים" בלי אוכל זה המצאה תלושה מהמציאות. יש איזה פתגם יהודי שאני שוכחת את מקורו ואת נוסחו המדוייק, המציע לכל יהודי לדאוג לרווחתו החומרית של היהודי האחר ופחות להתפתחותו הרוחנית. אני בעד.

  • דוד  On 27/01/2009 at 00:07

    תודה על דברייך. אני בהחלט מאמין שחברות מיליטריסטיות נוטות לטפח ולפתח סטיות שונות ברמות שונות אולם סחר בנשים, ניצול קטינים ואינוס גברים ונשים הם מאפיינים של חברות שונות במצבים שונים, כאשר חברות המצויות במצב מלחמה נוטות לתת לתופעות כאלה להתפתח.

    אני מאוד בעד מדינה התומכת באזרחיה ואני בהחלט חושב שערכים כגון סיוע לזולת, ערבות הדדית ותמיכה קהילתית, המתבטאים גם בחקיקה הולמת, הם הכרח במסגרת משטר ליברלי ודמוקרטי. אולם אני חושב שבארה"ב ובמדינות רבות אחרות, תופעות כאלה צמחו גם בעידן של רווחה ושגשוג ואני כופר בעיקרון המרקסיסטי לפיה כל הפיתרון הוא חומרי.

  • איריס  On 27/01/2009 at 07:29

    לגבי ארצות הברית, אולי בפעם אחרת

    לא יודעת מספיק על מרקסיזם בשביל לענות, אני חושבת שהפתרון שבין אדם לחברו הוא חומרי, ומה שבין אדם לעצמו, זה סיפור אחר.

    למשל, הדוגמא שעולה בדעתי, ולא במקרה, זה הטפות המוסר של נתניהו לעניים, בעיני דבר מאוס ביותר ופסול. תפקידו לדאוג לרוחתם החומרית, ותפקידם, בלי העזרה שלו, לדאוג לתיקון הנפש והדעה וההתייחסות. ובטח לא ההיפך, כלומר לגזול את לחמם ולהטיף מוסר בהצלפות.

  • גיל  On 27/01/2009 at 11:15

    אתחיל בדוגמא:
    לפני זמן לא כל כך רב, נתקלתי באדם משכיל שעבד בעבודה נחשבת ולאחר חקירה מאומצת במקום עבודתו, התגלה שהוא בעל סטייה חריפה וסחר בפריטי לבוש נשיים שגנב מחברותיו לעבודה. תוך כדי הגילוי, הסתבר שיש רשת מסחר כזו – כלומר הוא לא היה לבד אלא בחברה טובה של אנשים שהעבירו זה לזה תחתונים ושאר מיני פריטים של נשים שהם "השיגו".

    ההפתעה הייתה עצומה. גם הפער בין תדמיתו ההגונה של האיש וגם לגלות שזה לא סוג של מעידה אלא משהו שהפך לדרך חיים עבורו ועבור אחרים. רוב הנשים סברו שהעוזרת גנבה להם פריטים או שהם סתם "אבדו". רוב הגברים התקשו להאמין גם כאשר העובדות היו מול פניהם. סטירת הלחי מן המציאות הייתה חזקה מדי. "לא יכול להיות.." הייתה התגובה הנפוצה.

    בהקשר של מה שכתבת, אני סבור שבאופן טבעי, האדם הממוצע אינו חשדן או קונספירטיבי ולכן אינו סבור ששכנו יכול להיות פדופיל או אפילו סתם גנב. ואפילו אם הוא יודע ששכנו הוא עבריין, הוא לא סבור שזה יכול להשפיע עליו. סוג של אופטימיות קיומית שבה לוקים רוב האנשים (כך לדעתי). אני אומר זאת כדי לנסות ולהסביר את האדישות לכאורה שבה נתקלת בניסיונך לעשות נפשות לנושא הזה.

    אני גם סבור שהחיבור בין נושא הפדופיליה לבין נושא החפצון הכללי ולנושא המיליטריזם לא מועיל, אבל לא מתכוון לפתוח דיון ארוך בעניין.

  • איריס  On 27/01/2009 at 11:35

    זה יכול להסביר היעלמות לבנים מחוטי הכביסה, או תסמונת "הגרב השניה החסרה". האמת סיפור פיקנטי אבל לא ממש רלוונטי. עם כל הכבוד לסוטה, אין פה פגיעה בגוף ולא בנפש, אלא בסופו של דבר גניבה של זוטי דברים לסיפוק חדף שלא נכבש. כלאם פאדי התחתונים…שיהיה בריא.

    אני גם לא חושבת שפועל אותו אפקט בשני המקרים. הסטיה שאתה מתאר אכן נדירה ואני לפחות לא נתקלתי בה, לא פנים אל פנים וגם לא בתיאוריה או בספרות או בפסיקה. ספק אם סטיה שאינה פוגעת באנשים אחרים מעניינת מישהו (חוץ מפסיכולוגים).
    בנקרים של סחר בבני אדם, אנשים כן יודעים, אבל לא רוצים להתערב, וההכחשה היא פעמים רבות מידי תוצאת של חישובים ואינטרסים ולא של "תמימות". כולם יודעים שיש זנות, ופדופיליה, ומקווים שהם בעצמם לא יפלו קורבן, זה בתמצית. ולכן זה ועוד איך קשור להחפצה ולמיליטריזם, כמו כל קהות חושים ו"מלחמת הישרדות" קמאית, המשפיעה על כלל היחסים בין בני האדם

  • שרון  On 27/01/2009 at 15:14

    כל כך נכון מה שאת כותבת. אני מתכוונת לשלוח את המאמר הזה לכל מי שאני מכירה.
    ואגב, באמת הגיע כבר הזמן להוקיע את איש השמאל בעל הרקורד העשיר של הטרדת סטודנטיות.

  • חנה בית הלחמי  On 27/01/2009 at 17:08

    אלו בדיוק המקומות בהם הקניית-ידע מרחיבה את דעתו של האדם. ע"ע הגדרת השוביניזם:
    לאומנות קיצונית ושנאת האחר על בסיס דת, גזע ומין. נקרא ע"ש ניקולס שובן, לאומן קיצוני בצבא נפוליאון.

    שים לב – לאומנות קיצונית = שנאת האחר (מי שאינו אני ואינו בקבוצה שלי) = גזענות = דיכוי נשים / ילדים / חלשים.
    היכולת להיות פדופיל, סוחר נשים, סרסור, לקוח של זונה, מטריד מינית, אנס, מיליטריסט או לאומן, מוקנית רק למי שמסוגל, במבנה הנפש שלו, להגדיר אחר כ"אחר", לעשות לו דה הומניזציה ואז להתעלל בו. האחר יכול להיות ילד, אשה או פלשתינאי.

  • משה שרף  On 27/01/2009 at 17:53

    אכן, רשתות הסחר בילדים של בלגיה וצרפת לא היו מתקיימות לו רק היו משנות את טבען הלאומני מילטריסטי.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3098854,00.html

    "אבל תמונת הראי של עזה, היא שיעורם הגבוה מאד של ילדים ישראלים הנסחרים ולמעשה מחוסלים, לא פחות מאשר על ידי פצצת זרחן לבן או ארטילריה."

    שיעורם הגבוה ביחס למי? האם בישראל ישנם יותר מקרי פדופיליה בממוצע מאשר באירופה למשל? יש לך נתונים שמגבים את זה?

    אני באמת תוהה לעיתים אם כמו בתגובותייך בבלוג "הומו סאפיינס" שבה השחרת את פניה של אליזבת לופטוס בטענות כלליות של קופת שרצים התלויה מאחוריה מבלי להתייחס לעובדה שמאשימיה התבססו על אישה חולה בשם דיאנה נאפוליס (זו שטענה שג'ניפר לאב יואיט וסטיבן שפילברג הם עובדי שטן ששוחטים ילדים), גם כאן אולי את מדברת מהרהורי ליבך ומעוותת את המציאות כדי שתתאים לצרכייך.
    אולי הסיבה לכך שתחנת הרדיו העדיפה לוותר על שירותייך דווקא בנושא חשוב זה, הינה נטייתך זו.

  • איריס  On 27/01/2009 at 20:53

    אני לא בטוחה שתגובתך נרשמה בתום לב. אך אגיב לה.
    כן, בבלגיה יש זיהוי בין רשתות הפדופיליה לבין תאים פשיסטים, תוכל לקרוא על "כנופיית ברבנט" ותאים אחרים שנתפסו שם.

    לגבי, לופטוס הסתמכתי על התובע המיוחד פיצפטריק, אישיות משפטית רשמית נכבדה אשר פסלה את כשרותה של לופטוס להעיד, בתיק מן השנה האחרונה, בהסכמת השופט.
    אני לא יודעת על מה אתה מדבר, בקשר לשמות שאתה מצטט, וזה לא ממין העניין כרגע.

    בבלוג ההוא הושמעו דעות משונות מאד, כאילו תחת "אסמכתא" מדעית, ולידיעתך, מחאתי על גברת לופטוס נתמכה במכתב חריף הרבה יותר מעשרים ארגוני נשים ישראלים, לעורך ,הארץ". האם גם זו "קונספירציה" נגד הבלוגר ההוא שאתה אץ להגן עליו?

    נידמה לי שחשפת את עצמך, ודעתך לכן ממויינת אצלי כ"בעל עניין" להשחיר כל מי שמוחה נגד אזלת היד של המשטרה בנוגע לסחר בילדים.
    שיבושם לך, אך נידמה לי שנוכחותך בבלוג זה אינה רצויה.

  • איריס  On 27/01/2009 at 21:47

    חנה, דברים נכוחים. יש קושי לקבל את הזיהוי הזה, ולא בכדי. כמו שיש קושי לקבל את האימרה הכל כך נכונה, שמפלטו של הנבל הוא פטריוטיזם. זה לא אומר שכל פטריוט נבל, אבל זה אומר שכמעט כל נבל מסתתר בזמן או אחר מאחורי פטריוטיזם כדי להסוות את ניבלותו ולהסית את הדיון ממעשיו.

    תודה שרון, קטונתי, אבל כן, אולי זה הזמן להעיר קצת את הנושא הרדום הזה, לפני הבחירות ולנוכח החדשות הסלבריטאיות. והנה עדיין יש איסור פירסום משום מה על שמות החשודים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: