לינץ', ובשורות

 

 

לינץ'

 

בשנת 2003 השתתפתי בכינוס נגד המלחמה, בסן פרנסיסקו (מלחמת עירק), תקופה שמזכירה לי בהקבלה את הימים האלה, דהתא. אחד המרצים, חוקר ממוצא ערבי שלימד בברקלי, הקריא מאמר מעניין המותח השוואה בין המתקפה על עירק ובין הפרקטיקה האמריקאית מאד (מן הדרום) של "לינץ'". לצערי, אינני מוצאת את האיזכור למאמר, ולא את שמו של המרצה המעניין.

לינץ, בגדול הוא המונח הלא סטרילי ל"צריבת תודעה" באמצעות הפעלת כוח גולמי ומוחלט, מוחלט ולא יחסי, ומטרתו להפגין כוח מוחלט ולהפשיט את הקורבן מכל אנושיות, ובכך לזרוע הרתעה בקהילה שלו. כוחו של הלינץ' בהיותו שרירותי, לא מנומק ולא מתיימר לחוקיות  או אף תגמול על משהו, כוחו בפומביות של "שימת הזין" על כללים, באכזריות הטקסית, כלומר הפגנת יכולת להתנתק לחלוטין ממנגנונים תרבותיים בין בני אדם בקהילה.

 

כזו היתה מלחמת עירק ביחס למזרח התיכון וכזו היתה מתקפת עזה ( לאחר שהרעיון המקורי לא הצליח כל כך בלבנון 2). השוואה זו מסבירה גם טוב יותר, לדעתי, את הייתור שנוצר לשיח המשפטי, זכויות אדם וכל כיוצב', כיון שהמעשה נעשה במופגן מחוץ לכללי המשחק, ובזה כוחו אם כך אפשר לכנות זאת.

כלפי פנים

באותה הרצאה חסרה היתה לי מחצית שניה, וגם בשיח המקומי בחודש האחרון, נעלם לי החצי הזה. והוא השפעת הלינץ כלפי פנים, לביסוס שליטה של ההגמוניה הנוכחית, על הנתינים שבשמם ו"להגנתם" נעשה הלינץ', ואשר עליו מבקשים המבצעים בדרך כלל גמול חברתי, בתור מי ש"עשו את העבודה המלוכלכת" למען השאר.

לינץ' יוצר SHOCK AND AWE לא רק בלב הנפגעים, אלא ואולי בעיקר בהיררכיה של זכרי אלפא, וגם כלפי הנשים והילדים, כלומר, מבסס את השליטה והאכזריות של ההגמוניה, ויש בו הערת אגב, שאותה אכזריות עיוורת ואף משועשעת, עשויה לשמש גם לביסוס ההיררכיה הפנימית, בעיקר נגד אלה שנתפסים בצדק או לא כ"רכי לב" כלפי ה"אחר". (NIGGER LOVER> JEW LOVER ) וכל כיוצב.

שלושת השבועות האחרונים היו מפגן כוח לא רק מול אזרחי עזה והחמאס (ובעקיפין חזבאללה ואיראן והשד יודע מי עוד), אלא, במועד שנבחר (בתהליך הבחירות המשמעותי ביותר באלף החדש), גם כלפי פנים. לא זכורה לי התנפלות כזו בעבר על מי שהטיל ספקות, ולא זכורה לי רמת "פריעת חוק" במפגיע נגד גילויים לגיטימיים של ביקורת או התנגדות מבית.

צריך לזכור שהבחירות האלה הן בסימן הסיאוב וההפרטה, ובעיקר המשבר הכלכלי, שהוביל להעמקת פערים כלכליים וחברתיים ואבדן כל רשת בטחון כלכלית בישראל, לטובת יש אומרים עשרים משפחות אך אפשר לאמר יותר מכך, ובכל זאת קבוצה די מצומצמת הנהנית מביזת הציבור ועשיקתו. קדימה, העבודה והליכוד וגם מרצ, כולן שותפות לייצוג האינטרסים האלה. ש"ס שלפחות לכאורה מייצגת את הדפוקים, התבטאה כבר בערב הפריימריז בקדימה, שיש פה "ספין", שאולמרט יישאר, וכל מה שקרה עכשיו, למעט שלא גילתה אזני הציבור שמדובר בקנוניית מלחמה מן הסוג הזה, והדברים בודאי נסגרו בהסכמים שונים ומשונים כבר אז, או סמוך מאד לאותו מועד. העובדה שמדובר בשלהי שלטון בוש שבחסותו צמחה אותה אליטה שודדת ופרחה ואף שחררה עכבות בביזה, הפכה את "חילופי המשמרות" למועד אחרון לתת שטוזה לעם, שטוזה שתצרוב את התודעה של "מי פה המלך". הבחירות, כך ניראה, נמכרו שוב ליברמן, אף שהוא הסמן הימני והגזעני ביותר במפה כרגע, לא מייצג חברתית ותרבותית את האליטות הכלכליות (אולי איזו קבוצה מפוקפקת ושנויה במחלוקת של אוליגרכים ממוצא רוסי שלא נכנסו למועדון, עדיין), ולכן לא מן הנמנע שנותר בחוץ, וגם לא ייכנס לקואליציה כלשהי. התמיכה שלו בכל מבצע נגד ערבים כלשהם מובטחת, ולא צריך לשלם לו על כך, הוא גם יכול להיות ה"שוט" המוצלח לקרוא למרצ לסדר, וזה כניראה מה שקרה.

אובמה נכנס, כדאי לנצל את המומנטום

 

כבר סמוך לאחר הבחירות בארצות הברית, היו קולות שהטילו ספק במאניה שמעורר אובמה, וביקורת מן השמאל רואה בו מעין "שסתום לחצים" קלאסי של האליטות, כלומר מי שייחדש וירחיב את הלגיטימציה של השלטון במדינה שבה הפערים הגדולים בעולם, אי שוויון קיצוני וגזענות. יש בזה הרבה מן האמת, ותמיד כדאי לסייג התלהבויות בעיקר מפוליטיקאים. אבל, ואין להכחיש זאת, הבחירה של אובמה התחברה ויצרה וחיזקה הלך רוח, שהוא ממשי ואמיתי, בעל פוטנציאל חיובי מאד, לא רק באמריקה אלא בעולם כולו. את הגל הזה כדאי לנצל לכיוון החיובי, כי הוא שם ממילא, וכבר בלתי תלוי בהישגיו הממשיים של הנשיא החדש.

 

כמה סימנים מעודדים בכל זאת, לאחר גל הספקות שאחז בציבור לנוכח מבצע עזה ומינויים לא סימפטיים במיוחד של צוות הבית הלבן, כמו – סגירת גואנטנמו בצעד סמלי מייד ביום הראשון לכהונה, וללא סחבת וועדות וביורוקרטיות. זו הצהרת כוונות של ביצועיזם אמיץ ויעיל, ופירעון צ'ק ציבורי חשוב. גואנטנמו היא כתם ענק ושחור ומדמם ומכוער על פני התרבות האמריקאית והעולם כולו, בעצם, ששתק והסכים.

 

זהו צעד סמלי חשוב, לא רק עבור הקומץ שעצור שם, ובעניין זה כל אומלל הוא חשוב כמובן, אבל לא מדובר בכמות ענקית של אסירים, אלא בפירוק המנגנון שיצר והתפרנס מההתעללות הטקסית הזו. גואנטנמו הוא גם כן לינץ, שמטרתו מעבר להרתעת "טרוריסטים" היתה להרתיע את הציבור האמריקאי וליצור בו אימה ממנהיגיו ומעצמו. מעבר לכך, העניין הכלכלי האדיר שצמח סביב תעשייה סדיסטית מעוצבת להפליא של הקהיית החושים, ודה סנסיטיזציה למעשי זוועה. גואנטנמו התנדנדה מעלינו כמו גופת קורבן הלינץ על העץ בדרום, שנותרה שם לדראון. הפרי המוזר.

 

צעדים אחרים באותו כיון נעשו כבר בחודש האחרון, שורה של עוולות שנעצרו באיבן, וכולן מבית היוצר של שלטון האימים של בוש. אין לצפות לניסים באזור, בפרט לאחר מפגן ההתבצרות האחרון של המנהיגות הישראלית שאינה רוצה לפנות מקום או ללכת לבית סוהר, אבל פירוק שיטתי ויסודי של המבנים שתמכו באימי משטר בוש, יחלחל במהרה גם לכאן, ברבדים חשובים לא פחות מתוצאות בחירות כאלה או אחרות. מדובר במבנים כלכליים בעלי כוח אדיר, שניזונו ממדיניות הלינץ' שבוש הפעיל נגד הערבים/אסלאם מחד גיסא אך לא פחות נגד בני עמו וה"נתינים" בכלל, כל אלה שאינם במניין המתעשרים "לפום צערא" של ההמונים.

 

בחירות כאילו אין עזה, עזה כאילו אין בחירות

 

ובקיצור, לשים את אימי עזה מאחור לחודש הקרוב, ולהצביע כאילו זה לא היה, כי התעסוקה והבטחון החברתי ואיכות החיים בארבע השנים הקרובות הן מה שיעיק על כל אחד ואחת, עם או בלי קסאמים. חשוב להחזיר את סדר היום לבחירות, אם זה עדיין אפשרי. אין מה לאמר, עזה ניטרלה את קריסת הבורסות, מבחינת הספין, עכשיו לא ברור אם אפשר להחזיר את הרכבת למסלולה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 21/01/2009 at 17:57

    כי הבורסה קורסת שוב.
    רק למה היא קורסת גם בארצות הברית ולמה הניקיי?

  • איריס  On 21/01/2009 at 18:01

    כי זה האייטם בעצם. החודש האחרון היה "עצירת נשימה" מכל מיני בחינות. עזבי אמריקה, השאלה מה יהיה כאן, ועד כמה הציבור יאכל את הלוקשים וישכח את יום המחרת. לפי ניסיון העבר, המצב די מייאש. אבל אם יקרסו עכשיו זה מצויין. כי הם יקרסו במילא, וטוב שלפני הבחירות אצלנו, כדי שהציבור יחזור לעשתונותיו מההתרגשות של זיקוקי הלינץ המרטיט

  • איריס  On 21/01/2009 at 18:07

    יותר מידי, ועוד מיידוף או שניים נקבל עוד "מבצע" לא עלינו.

  • אזרח.  On 21/01/2009 at 18:30

    לממשלות: רוצים יותר כסף להצלת השווקים הפיננסים,ומהר.

  • איריס  On 21/01/2009 at 21:00

    והם יקבלו

  • עדי שורק  On 21/01/2009 at 21:17

    ההשוואה של זוועת עזה ללינץ' והמחשבה על האפקט הפנימי שלו חשובה ומרתקת, תודה

  • איריס  On 21/01/2009 at 21:33

    עדי הרעיון המקורי כאמור בקשר לעירק לא שלי והייתי רוצה מאד לגאול את העולם ולהביא בשם אומרו. לצערי לא מוצאת את המקור. אמשיך לחפש. היישום לעזה, ולזירה הפנימית. הוא שלי, תודה על התובה

  • איריס  On 21/01/2009 at 22:31

    http://www.muslimwakeup.com/main/archives/2004/04/lynching-an-ame.php

    כאן יש פיתוח דומה של הרעיון, מאמר מ 2004
    אבל לא בטוחה שזה האיש שאני שמעתי. המרצה שם היה דוקטור-חוקר במדע המדינה ומזרח תיכון.

  • דנדלבון  On 21/01/2009 at 23:21

    אתמול ראיתי ארץ נהדרת, והיה שם מערכון על הענקת פרס זרחן הזהב, וגבי אשכנזי עלה לקבל את הפרס, ואמר שהוא רוצה להודות לכל הילדים, שלא יוכל למנות את שמותיהם מסיבות מובנות וכו

    כלומר, בשיא הפריים טיים שודר ושוחק טקסט שעידן לנדו היה יכול להיות חתום עליו בקלות

    כלומר, להתנגד למלחמה, להגיד שצהל עשה זועות, זה משהו שהפריים טיים סובל, בכיף שלו.

    אמנם בשבועות האחרונים ראינו יותר מדי פרשנים צבאיים ששאלו פחות מדי שאלות, ובכל זאת טקסטים עלק-רדיקליים חדרו לתכנית הדגל של ערוץ 2

    יש לי תזה משלי על העניין הזה, של מה הקפיטליזם מוכן לסבול ומה הוא ממש לא מוכן לסבול, אבל התייחסותך לעניין מעניינת אותי יותר

    נ.ב.
    קצת מפתיע שלא התייחסת לעובדה שסטנדרטים שהיו נהוגים ביוון העתיקה הפכו טרנדיים בקרב הברז'נה, עיין ערך פרשת הקטין, העו"ד, סמנכ"ל באתר אינטרנט, חבריהם והחגיגת..

  • עידן  On 21/01/2009 at 23:26

    בין אמריקה לישראל, כל יום אני מוצא עוד הקבלות. לצערי כולן מזעזעות. מקבילה לאובמה עוד לא מצאתי.

    אי הסכמה קטנה, אבל מהותית: ליברמן של היום הוא לא ליברמן של לפני 5 שנים. הוא מוברג היטב באליטות, בזכות השקפותיו הכלכליות האולטרא-ימניות, והוא גם חביב הבורגנות הפשיסטית. הוא יקח המון מנדטים ויהיה שותף ודאי בכל קואליציה. ותודה לאולמרט שריפד את הדרך.

    תחזית, לא נבואה.

  • איריס  On 22/01/2009 at 04:15

    דנדלבון (מה זה השם הזה ?)
    לגבי הקטין והפדופילים, זה כל כך מובן מאליו שאגיד "אמרתי לכם", שהחלטתי להתגבר על יצרי, אבל הנה, לא ממש הצלחתי. הקפיטליזם סובל סטירה חזקה מאד כל עוד היא מעוקרת, וזה בדיוק התוכניות האלה של הטוקשואו המצחיקות, "כמו כאמריקה" במובן הרע. זה מצחיק ונותן סיפוק לחמש דקות, מכיל את המחאה, מפרק אותה רגשית, ולא מותמר לפוליטיקה.

    עידן, כן הדמיון הולך ומחמיר לאמריקה, אבל בלי הנחמות והיציאות לגובה, רק לנומך. בינתיים.
    לגבי ליברמן, יכול להיות שאתה צודק, ניראה אם יתנו ל"רוסים האלה" חתיכה ממשית בעוגה תמורת העבודה השחורה שהם עושים, זה דומה למתנחלים. עוגה על תנאי.

  • איריס  On 22/01/2009 at 04:24

    מיהם הסלבריטאים הפדופילים ? למה אין שמות ?

  • חנה בית הלחמי  On 22/01/2009 at 06:08

    והקבלה מצויינת ללינץ' ב- 360 מעלות.
    חשוב לי רק להעיר שה"לינץ'" על "אוהבי ערבים" ו"עוכרי ישראל" לאו דווקא הגיע לשיאו אלא נמוך משהיה ב- 2006. כתבתי על כך בפוסט שאיחזרתי מאז – איך ממתגים מלחמה. אז, היו אנשים שהפסיקו לדבר איתי כי השמעתי קול שונה מזה של הקונצנזוס. בראיית ההתייחסות הזו כ"לינץ'", ראי שם את התיאור על אופן הצגת המתנגדות למלחמה בטלויזיה, למשל.

  • איריס  On 22/01/2009 at 10:47

    דנדלבון, הנושא של קפיטליזם ומחאה ראוי לניתוח מעמיק אשמח לשמוע את דעתך. לי ניראה שהקפיטליזם מתמיר מחאה (שיש לה משמעויות פוליטיות והמוניות) ב"ייצוג" אמנותי של אינדיווידואל המגלם את "המחאה" ומתוגמל על כך, ונכנס לזרם הקפיטליסטי. קשה לי לבטא את זה, אבל קראתי מאמר בנושא שאני מחפשת וכאשר אמצא אביא. הסביר את התהליך רהוט. כללית, חברה רב תרבותית העוסקת בזהויות, היא תחליף ססגוני לחברה מן הסוג הסקנדינבי למשל, ששם אין דגש על "התבטאויות" וזהויות (יש כביכול יותר הומוגניות וגזענות מודעות, כפיית שפה רשמית וכולי), אבל יש רשת בטחון כלכלית לכולם. אז קפיטליזם קיצוני, כמו באמריקה יביא את השפל ואת השיאים, והרבה סבל אנושי שאין לו פנים ושם בכלל, כי הוא לא נ"פריים טיים".

    חנה, את צודקת, נידמה לי שב 2006 היה יותר גרוע, פשוט הדחקתי. אבל מצד שני היתה הרבה יותר פתיחותלביקורת בתקשורת המרכזית ובמערכת הפוליטית. כך שלא היתה בהילות להתבטא בבלוגים למשל. נידמה לי שאפשר לבחון את המצב כדו שלבי, זה התחיל שם, והמשיך במבצע הזה, כאשר ברקע יש לנו את "התרעת" עזמי בשארה (טיווח טילים עאלק), וועדות חקירה וכולי. השטח נחרש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: