תחתית החבית; תקרית דו"צ

ברוח האתר

כיתוב בעברית – "קונספירציה. "במשך זמן מה חשדתי שרג'ילנד עשה מעשים לא כשרים…עכשיו אני מאמין שחיי שלי בסכנה…"

 

 

חיטוטים בארכיון

 

מאחר שקיבלתי שאילתות על כמה איטמים גראפיים שהצבתי בפוסטים קודמים, אני מעלה את שאריות הארכיון שלי תמונות וכיוצב'.

 

כך למשל, תצלום של ידיעה עיתונאית משנות העשרים, המתארת בקצרה ובעמוד אחורי את שחרורו של אחד, אדוף היטלר מן הכלא, לאחר שריצה עונשו על ניסיון המרדה. אין ספק, באותה עת היתה הסברה כי "התודעה שלו נצרבה" דיה בכלא, והוא יצא מאולף ומתון לחיים פרטיים ושקטים. ממש…לו היו בלוגים קונספירטיביים בשנות העשרים של המאה הקודמת, היה כבר מישהו מעלה את השאלה :"מה באמת קרה בשנה שבא היה כלוא ?" האם נסגרו דילים, האם הוא גויס, האם מוחו נשטף באמצעות היפנוזה ובידוד חושי ?

 

 

קצת היסטוריה

 

 

מסכנות, גלעד שליט ומשפחתו

 

גנבתי מבט בערוץ 10, מסיבת עיתונאים מייאשת עם הוריו של גלעד שליט, ששמחת החיים כמו התפוגגה מהם לחלוטין, נזהרים בדבריהם, לא אומרים כלום בעצם, ייאוש שקט אל מול המצב אליו נקלעו, מצב המגלם טוב מכל את עליבות השלטון שאנו נתונים בידיו.

 

קל היה לי (ולאחרים בודאי) לקבל צעקות והסטריה, כמו ששמענו מאימה של תאיר ראדה למשל, קשה יותר לעמוד מול היעדר אפקט, כמו שהפגינו בני הזוג. אולמרט כבר השתמש עד כליה במותג "גלעד שליט" שהוא יצר, הן במלחמת לבנון 2 הכושלת, ולאורך שנות שלטונו הרקוב עד הלום, עד אשר הצליח לגייס את ההורים לתמוך במבצע כביכול להשלמת החילוץ המשונה הזה. עד שלא ימצה האולמרט את הטיפה האחרונה מהסוס הכמעט מת שהוא חבט בו בלי רחם, נאלץ לצפות במשפחה האומללה הזו, שמדבררת, בעצם,את כולנו. מיואשים ועייפים מהספינים. בשלב הזה, אפילו אני, מתנגדת מלחמה כרונית מלפני שפרצה, מצפה כבר לחילוץ של גלעד ויהי מה.  יאללה לכבוש את עזה, להישאר בחן יונס לנצח, עד שנמצא את גלעד ונביא למשפט באמריקה את שוביו, או משהו כזה. כל אחד צריך "סוף טוב" לסרט האימה ההוליוודי.

 

חיות טרף

אנחנו מקבלים זרימה של מידע על גילויים המיוחסים בדרך כלל לערבים, כמו פיקניקי נצחון על גבעות הצופות בחורבן עזה (בנפול אויבך תעשה מנגל), והצרחות סרות הטעם של אותה אשה נגד הרופא השכול בבית החולים שיבא. אם מישהו רצה לייצר "יהודי חדש" בציון, הוא בהחלט הצליח. פה ושם נותרו כמה יהודים מהזן הישן, שחמקו מהפילטרים, ועוד מעט תופנה השאלה (שאנחנו מפנים לערבים בדרך כלל) , למה אין אף ישראלי שמפגין בעד השלום או מתנגד לאלימות ? 

גנבתי גם האזנה חלקית לתוכנית של דן מרגלית אחרי הצהריים, לקראת הבחירות, עם הפאנלים הלעוסים, הפעם גדעון לוי כביכול נגד כל העולם (רון חולדאי, מור אלטשולר, גדי טאוב וכולי), נואם על "מוסר" וגם הוא כבר לא משכנע אותי. זה ניראה כמו "נישה" שכולם שמחים שהיא שם, כדי להראות שיש גם קול כזה, וגם לוי בעצמו יודע כביכול שהוא חייב לפברק התרגשויות, אחרת יקחו לו את המשכורת. ומה יהיה אז ? אה, לא נעים.

 

אני לא מתרגשת מאד ולא פורצת בגינויים על בעלי המנגל החוגגים את ההרס בעזה, וגם לא האמא ההיא ההסטרית משיבא, כיון שיש מקדם הפוך, מעשית, בין הצורחים האלה ובין המעשים. מדאיגים אותי יותר אנשים כמו לבני וברק, קפואי המבט, שמדברים מתון מתון ומשחררים את הפצצות. כך באותה מידה, לא התרגשתי מאד מהתעמולה השבכניקית הזולה שתופסת את הביטויים התרבותיים הערבים (זיקוקין ופיאסטה על הגג, כאשר נופלים טילים בתל אביב) ומשתמשת בהם בציניות כדי להוכיח משהו שאי אפשר להוכיח בעצם. דיבורים לחוד, מעשים לחוד והאחרון קובע.

 

התמיכה האמריקאית

 

ידידים אמריקאים מוסרים לי כי באופן כללי יש תמיכה יציבה ובולטת למבצע הזה, בציבור האמריקאי, בודאי בציבור היהודי, שעסוק בימים אלה במיידוף ובפשעי הפטריוטים דוקא. על רקע זה, אין טעם לקריעה ולנהי על המוסר היהודי שאבד בעשן עזה, כיון שתמיכה זו משמעותה היא אחת, שזהו צעד מתואם עם הממשל, כולל זה הנכנס, וקשה להניח שברווז מצחין וצולע כמו אולמרט, יכול בכלל לנהל מו"מ מול לחצים כאלה או אחרים מחברו לבילויים מר בוש ומרעיו. הצגת הדברים כאילו ישראל מגניבה מבצעון מתחת לאף האמריקאי, היא ספין שכבר מתחיל להבאיש. הציבור הקדוש שמתנגד למלחמה מודע למקורותיה, וצריך אם כן לרכז את הדרישה בכיוון הכלכלי, מממשלת אולמרט וחבריו ברק לבני וביבי, להוציא את הדולרים מהכיס ולהחזיר לציבור.

 

החריג שמלמד על הכלל

 

ומעכשיו אמור "תקרית הדו"צ", מנכסי צאן הברזל של מבצע עזה. תקרית של ירי דו צדדי…ללמדך שבדרך כלל זה היה מבצע חד"צ, צד אחד יורה והשני נהרג.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 17/01/2009 at 18:53

    בוודאי שהיא מגניבה מלחמה. עובדה שזה מסתים עכשיו.
    ולא הבנתי מה את רוצה מגדעון לוי. הוא חייב לך משהו? הוא מושא שנאה של כל כך הרבה גורמים, אז לא הבנתי מה יוצא לך מלהעביר עליו ביקורת במקום לחזק אותו.
    באמת.

  • איריס  On 17/01/2009 at 18:58

    הרשה לי לפקפק ביכולת של ישראל להגניב מלחמות בניגוד לעמדת הממשל. על זה בדיוק כתכתי.

    לגבי ג.לוי, נו באמת. הארץ כבר הפך למשל ולשנינה, מי שנשאר שם בשלכת יספוג את הבוץ, כניראה שמשתלם לו. בוא נצא מהשיח המתחזה. עיתון הארץ היה גם קודם "עסקה לא כשרה" בשמאל, שכן עמוס שוקן הוא ידיד הימין ובעלי ההון (ומכונת המלחמה) שקישט את העיתון במצוות הממסד בכמה כבשים פועות.
    לאחר שלאחרונה העסקה התפרקה ברעש, עם טיהור סופי של הקישוטים, נותר רק לוי. מדוע ?

  • אלמונית חיננית  On 17/01/2009 at 19:10

    כנראה לא ידעת אך לג. לוי הייתה בת זוג מפלשתין.
    את חושדת בכשרים.

    ולא אוסיף.

  • איריס  On 17/01/2009 at 19:14

    זו בדיוק החשיבה הלא נכונה פוליטית שאת מפגינה. השאלה אינה אם ג.לוי אותנטי, אני מניחה שכן, אלא שהוא צריך להיות מודע לכך שהוא אוכל עם האויב ומקבל ממנו שכר ובימה. יש לזה מחיר, והפרעון שלו הגיע, לפי בחירת המועד של הפריץ, לא של ג.לוי.
    מאחר שעבדתי אצל שוקן כבר לפני עשרים שנה, קשה לי לתת לג.לוי להנות מן הספק בקשר למהות המפרנס שלו. אי אפשר לצעוק "שלום שלום" ולקבל משכורת מבית חרושת לנשק. גם אם הוא נשוי למחבלת מהגיהד.
    כולנו צריכים לאכול, גם החמאס.

  • אלמונית חיננית  On 17/01/2009 at 19:19

    מה את רוצה, שהוא ילך לעבוד באיזה מקומון קקיוני בקרון?

    אפשר לאמר את אותו הדבר עלייך- בהקצנה. אם את מתפרנסת ממן ייעוץ ללוחמים לשעבר שנפצעו.

    מצטערץ. לא מקבלת. לא עם האיש הזה.
    את פשוט לא הוגנת שלא לאמר מוציאה דיבה ועושה עוול.

  • אלמונית חיננית  On 17/01/2009 at 19:20

    בשרון…

    רצה לאמר- טוב שהוא בהארץ. מישהו גם צריך לאמר את הדברים בתפוצה רחבה.

  • איריס  On 17/01/2009 at 19:21

    למי שלא מכיר את ההקשר.
    הכוונה שלי אינה ביקורת על דבריו של ג.לוי על המלחמה, אלא על העסקה הלא כשרה עם מר שוקן, משרתו הנאמן של הממסד שמפרנס את המלחמה וחברם של בעלי ההון, שהתפרנס ממודעות סחר בנשים, שהעסיק מנהלים ימנים פשיסטיים מהממסד הבטחוני הדכאני ביותר, שדאגתו נתונה לריסוק העובדה המאורגנת, אז נכון יש לו איזה שגעון עם נישואי תערובת של יהודים עם ערבים, האם זה שמאל ?
    זה שמאל כמו שפרס הוא שמאל, נידמה לי שהמסיכות נשרו לאחרונה, ומי שמשתף פעולה עם התרמית הזו, צריך לקחת על זה אחריות. לוי יכול למתן את הלהב המוסרני, או להתפטר. אבל להטיף לאחרים מה שהוא לא עושה בעצמו, או לשים את הפה במקום אחד והדולר במקום אחר…נו, הרשי לי לא להתלהב מזה.

  • אלמונית חיננית  On 17/01/2009 at 19:22

    ואני גם שונאת שיתופי פעולה מבחילים.
    בימים אלו מי שמתפרנס מפלאפון נראה לי חלק מהשיטה.

  • איריס  On 17/01/2009 at 19:25

    התפוצה הרחבה לא הופכת את זה לפחות נלעג. הציבור חכם יותר ממה שמקובל לייחס לו, שמתי לב לזה. צביעות מתקבלת הכי רע אצל כולם, גם המסכימים וגם החולקים. ברגע שאתה עושה פשרה כזו, ברור שדבריך לא נשמעים אלא כשופר מגמתי.
    לעיתים פשרות כאלה גם מחסלות אפשרות לקול
    אפקטיבי שיצמח ממקום יותרנקי.

    יותר חשוב מה עושים, פחות מה אומרים. זו מנהיגות. לכל הפחות הייתי מצפה שיתבטא בפומבי ובצורה גלויה, בנה ורהוטה ויסביר את מהלכיו האלה.

  • אלמונית חיננית  On 17/01/2009 at 19:26

    איריס אבל מה את רוצה שיעבוד בYNET?

    וטוב לשמוע על עומק הבור של שוקן.
    ככה נדע לדורות הבאים.
    עומק הבעיה מתגלה.

    כבר ברור ש95% מהמשק הישראלי בנוי על עושק, סחר בנשק וניצול עבדים (למשל בפלאפון)

  • איריס  On 17/01/2009 at 19:28

    יש לי פה שכנה שנשואה לפלשתינאי, היא ימנית וגזענית, אבל אוהבת אותו. מה זה אומר ? לא הרבה.

  • אלמונית חיננית  On 17/01/2009 at 19:29

    לבסוף, אני מעדיפה את ג. לוי בהארץ, בשלב זה. אני חושבת שהוא סופר חשוב ושהוא איש טוב.

    תודה.
    גם על הפוסטים שלך.

  • איריס  On 17/01/2009 at 19:31

    ויינט זה קצת יותר הגון, כי מוזס מגעיל עם תוית גלויה על עצמו (אמנם לא כל פשעיו מתפרסמים, אבל ידוע ברבים מיהו ובודאי נמרודי).
    הבעיה שהארץ עשה עסקה מאד לא קדושה עם די הרבה שמאלנים לכאורה, שסיפקו לו ממש שמיכה. זה שונה מליצן החצר של ווינט, שלא נדרש ממנו לפאר ולשבח את מוזס בכל תפילת שחרית. בעיני זה הגון יותר.

    הבור של שוקן עמוק ושחור, ומה שיותר גרוע שגם הצדיקים שכתבו אצלו על עוולות השטחים, ידעו, השתיקו, ונהנו מההסדר כל עוד היה נוח, וגם שוקן סיפק להם כוח הרבה מעבר לכוחם האמיתי. עסקה של בלוף, זה לא הפוליטיקה שאני יכולה למחוא לה כפיים. סליחה.
    וגם סליחה לג.לוי, שבודאי כמו כולנו מנסה לשרוד, אבל בוא נחזור לפרופורציות

  • איריס  On 17/01/2009 at 19:32

    תודה ובבקשה

  • אלמונית חיננית  On 17/01/2009 at 19:38

    בקשר לשכנה מה זה אומר?
    שהיאר היוצאת מן הכלל שמעיד על הכלל ושהיא סופר אמיצה ונבונה- הולכת בעקבות האהבה.

  • איריס  On 17/01/2009 at 19:41

    סופסוף הסכמנו. אכן היא עושה נכון והולכת אחרי האהבה. מעבר לזה אין בנישואין כאלה הוכחה לעמדה פוליטית אותנטית כלשהי. זה עניין אישי שליבי נכמר עליו כמובן ובעיני מסמל את השלום ממש, לאו דוקא בדיבורים נאורים וגינויים נחרצים לכאן או לכאן. פשוט לחיות את מה שאתה רוצה שיהיה.

  • אלמונית חיננית  On 17/01/2009 at 19:43

    נכון

  • חנה בית הלחמי  On 17/01/2009 at 19:51

    מול מילותייך.
    הגברת שהובילה את מפגן האטימות-האספסופית המביש אל מול פני האב ששכל אמש שלוש מבנותיו ועוד שתיים נאבקות על חייהן – היא חלק מהחרפה האנושית של ישראל החדשה, הבובליליזם במיטבו. להקיא.

  • איריס  On 17/01/2009 at 19:58

    אני לא מתפרנסת מייעוץ לחיילים, למעשה לא מתפרנסת בכלל. יש לי גמלת מזונות מעזבון, וגם זה בקושי, ומידי פעם אני משלימה מביטוח לאומי הבטחת הכנסה.

    לא שאני ממליצה על סוג כזה של סרבנות, כיון שכל דבר אחר עדיף על העוני והדלות, באמת. עדיף בכלא. כי לפחות זה לזמן מוגבל.

    אלא שצריך לשים את האמת על השולחן, לפחות בימים קשים אלה. אין הבדל בין הפשרה שעושה ג.לוי, לבין האנשים שהוא מאשים ב"אי מוסריות". להיפך, ללוי יש אופציות, הואמשכיל, מפורסם ובטח יכול לעבוד במשהו, לא יודעת, שיכול לפרנס אותו בלי להתלכלך. זה לא המצב של רוב עמישראל, שאם יכתוב דברים או ידבר כמו לוי, יישאר ללקט זבל מהפחים.

  • איריס  On 17/01/2009 at 20:02

    תמיד יש לך מילים, מה זה ?

    זה מצער אבל בוא לא נסיט את האש למקום הנוח. האשה הזו לא חשובה, בשום ניתוח. היא לא סמל לכלום, אלא לאישיות ההסטרית שלה, ברגעים של מתח כשהבנים שלה במלחמה שהיא בטח מדחיקה את חוסר האמון שלה בצבא, ובמנהיגים שכרגע מחזיקים את היקר לה בביצים.

    האשה הזו, כמו הערביה הנצחית שמראים בטלויזיה עושה קולולולו למען השהידים, הן מטרה קלה מידי.
    בוא נדבר על הגברת לבני.

  • יו  On 17/01/2009 at 22:00

    מזל שהטיימס והאקונומיסט צודקים לעיתים קרובות כל כך…

    תודה על ההפתעות

  • איריס  On 17/01/2009 at 22:13

    מה אומרים בטיימס ובאקונומיסט ?

    עדכן

  • שועי  On 18/01/2009 at 08:32

    ישנם, אבל בקטקומבות
    וברגע שהם יזקפו ראשם יותר מדי
    החברה תשוב לצמח מתוכה מישהו כמו יונה אברושמי או יגאל עמיר
    וכולם יאמרו סליחה, מדובר במקרה קיצון, אנחנו חברה דמוקרטית
    תאונה, טעות
    כהמשך לדוקטרינת הדוברות (יורים ובוכים) של דובר צה"ל

  • איריס  On 18/01/2009 at 10:21

    אהבתי, ומזמן לא שמעתי את הביטוי מאז סיור מוזר ברומא, בקטקומבות אורגינל.

    לקח לי שנים רבות להבין שההיפך ממה שניראה, להיות בעד שלום זה מסוכן מאד לבריאות ולתוחלת החיים, ואיכותה…
    הצביעות המובנית, מצב העולם אם תרצה, מקיים את ה"קדוש", כלומר האלהת איש השלום, בד בבד עם עצימת עין זדונית כאשר מתנקשים בו.

    זה למשל מסוג "אמונות החיים" (שלום זה סבבה ואנחנו חיים בשבילו), המתנפצות עם קיומו של הלם קרב, ולכן סברתי שכאשר החברה תכיר בנסיבות, תגיע החלמה, גם לשבורי הלב.
    אם נכנסים לעומקה של "התאונה" שהיא גם לשונית, וגם הכרתית, היוצרת את הטראומה, ונכנס לשם אור, יכול להיות…אבל אז כמו לאמר שכאשר המשיח יבוא, יהיה טוב.

    הלם הקרב הוא התאונה המקורית, אחת מהן

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 21/01/2009 at 19:28

    דברייך על גדעון לוי פשוט לא לעניין שלא לאמר מקוממים.

    זה מצער מאוד. כנראה כשר האבחנה לא שיחק פה תפקיד מכריע.

    זה גם מגוחך. את צועקת לשלום ומפליקה למי שצועק איתך. פאתטי.

  • איריס  On 21/01/2009 at 20:30

    אני חושבת שזה סתימת פיות מיותרת המאפיינת את :מחנה השלום עאלק שהישגיו ממש מפליאים.
    אין כל מניעה לקיים דיון פתוח, כנה ונוקב על הסיבות שהקריאות לשלום לא מגיעות לשום מקום.
    דיון כזה נעשה ברגעים אלה ממש ברחבי העולם כולו לרגל הכשלון של :מחנה השלום הרחב יותר למנוע את מלחמת עירק, וכיוצב. נידמה לי שלעומת הדיונים שם, פה לא התחילו בכלל לעשות דין וחשבון.

    אני מצטערת על ההתבטאות הזו, ודוחה אותה.
    אני לא מפליקה לו, אני מנסה לשפר את ההתנהלות על מנת שהיא תחרוג מאיזוטריה או אייטם אצל דן מרגלית.
    בינתים גדעון לוי לא מייצג אותי, אלא את עיתון הארץ, שאת דעתי עליו כתבתי פה ובמקומות אחרים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: