לרסק

 

 

שוקי גלילי מריץ קמפיין-זוטא הקורא להיבדלות ממפלגת העבודה, תחת הלוגו "עבודה חד ספרתית". אני מצטרפת לקריאתו, אם כי לא באותו להט. מעולם לא הצבעתי עבודה (יודע חמור אבוס בעליו), לא בזמן שמר"צ הריצה את ברק, ולא בזמן שהבלוגים הריצו את פרץ, ואני שמחה שעמדתי בלחצים וביריקות ממש, מכל מי שחשבתי שיש לו שכל.

 

לעומת זה, הייתי רוצה להוסיף משאלת ריסוק קלה נוספת, לגבי מר"צ, שלה כן הצבעתי ובין פעיליה כן הייתי, למעשה במפ"מ (כור המחצב של חיים אורון כמדומני) בשנת 1988 וסביבה. זו הפעם הראשונה והאחרונה שהצבעתי בבחירות בישראל (עד לבחירות לתל אביב השנה).

קשה לבצע השוואות ותחרות מי יותר התאכזב, פעילי עמיר פרץ דהתא או פעילי מר"צ לדורותיהם, בשני המקרים התרחשה בגידה מאד דומה, כלומר, פריטה על שאיפות נאצלות מאד, לעומת ניצול ציני של התמיכה כדי לבצע בדיוק ההיפך מהמוצהר, ומטעמים של שחיתות אישית.

 

החל  מדדי (אם תספרי מה קרה בתיק וענונו תגיעי לחולון, שש אמות מתחת לאדמה) צוקר, יוסי (אני אני אני) שריד, יוסי (עירק תמורת כסא) ביילין, וכל שאר אנשי השטח, כולל מה לעשות זהבה גלאון, אני לא מתפעלת ממנה כמו שהיא היתה רוצה לחשוב, וכמוני עוד פמיניסטיות מושבעות. ההחלשות שלה במר"צ נובעת בדיוק מכך שהיא המירה את הקונקרטי והאמיץ ב"הצעות חוק" מפליגות שאף אחד לא יאכוף ממילא. הבגידה של המנהיגות הפמיניסטית בציבור הנשים, תוך התנשאות וחיפוי על הפטריארכיה תמורת קידום, גובה מחיר עצום. מר"צ יכולה להתנחם אולי בציבור הלהט"ב שאכן זכה לנציגות רצינית אצלה.

עמוס עוז והקמפיין של משפחת ברעם (בוא ננקום באהוד ברק) לא מלמד שמר"צ השתנתה, וגם "הרכש החדש" ניצן הורוביץ שעד היום לא שמעתי עליו (יסלחו לי צרכני התקשורת), לא עושה רושם של שינוי, אלא התבצרות עוד יותר אליטיסטית ומנותקת. לא ניכר שום בדק בית. אגב, עבדתי תחת מטרייתו הרחבה של גו'מס בנושא הבדואים בנגב ושוד הקרקעות שלהם, ואני מסכמת את השנים הרבות והמתישות של פעילות, באכזבה עמוקה. מדובר ב"שמיכה" לממסד, והזדמנות לתת הטבות לכמה אקדמאים, והתוצאה היא הרבה פחות ממה שעשה השופט גולדברג החודש, שאינו חשוד בשמאלניות כלשהי והוא גם לא גייס מיליוני דולרים למען "הבדואים" בקרב יהודי אמריקה המפוקפקים. אותה ביקורת אני חשה כלפי הממסדים של מר"צ (מערכת המשפט, ארגוני צדקה כמו הקרן החדשה לישראל, ועמותות "נאורות" מפה עד הודעה חדשה).

 

כמו העבודה, שממנה נולדה מר"צ, הבעיה אינה הכוונות, ה"ערכים" , והמצע אלא התרבות הפוליטית שהם מצמיחות, תקצר היריעה מלפרט, אבל היא – תרבות שקרים, זילזול בבוחר, קומבינות אפלות ושחיתות אישית – הובילה למעשה למצב שבכנסת הבאה נהיה עם כששים חברי ליכוד בפועל (ולא חשוב איך קוראים לזה, קדימה או משהו אחר), ומימינם עוד כעשרים מובהקים (ליברמן והבית הלאומי).

המרכז-שמאל-ערבים יהווה מיעוט בלתי רלונטי.  וזה כאשר אמריקה עוברת למשטר דמוקרטי עם נשיא פרוגרסיבי.

 

קדימה-ליכוד

מה עם קדימה ? לקרוא לקדימה שמאל, זה כבר מעשה מגונה בהיסטוריה ובלוגיקה, שאינני מסוגלת להתגמש לקראתו. לבני, מופז ודיכטר זה סניף של הליכוד.אפשר אולי להצביע אסטרטגית לליבני, כדי לבלום את ביבי, ולקבל לפחות ייצוג נשים סביר בשנה הקרובה, אבל אני לא מן המצביעים האסטרטגיים.

חרף הכשלון האדיר הזה של גוש עבודה-מר"צ שהיה לו הכל, לא נעשה שינוי ולא בדק בית באופן שבו הם מתנהלים בבית פנימה, ומכאן, גם כלפי הציבור.

 

אז למי כן ? האמת, ניראה לי שהשנה לא אחרוג מן החרם, ואין בדעתי להצביע. רגע החסד שאירע בבחירות לתל אביב לא יחזור בבחירות לכנסת. יתכן שצימצום מספר המצביעים יהיה דרסטי מספיק כדי לשמוט את הלגיטימיות מתחת למערכת הפוליטית הישראלית. או שלא.

 

הקטנות

 

חיפשתי לי איזה אופציה סבירה במפלגות הקטנות, ולצערי לא מצאתי. חד"ש מאבדת אותי בעקבות אי ייצוג נשים, ועל הסף. דע"מ ניראה לי כמו ניסוי של האיחוד האירופי באמנות פלסטית, התנועה הירוקה מבלבלת אותי מרוב ירוקת וריבוי גופים המזהים עצמם בשם הזה, המפלגה החדשה אם היא הולכת יחד עם מימד (מלכיאור) מאבדת אותי בגלל עמי איילון (לא יקום ולא יהיה), בקיצור, לא ממריא. אבל הכל פתוח, נישאר קשובים למסרים ולחידושים, אולי משהו ישתנה.

מתקנים אותי שעמי איילון עזב את מימד תודה לאל. אז בהחלט כן, אפשר לשקול את מימד-ירוקים אם יפיצו עוד קצת מידע עליהם, מי ומה ולמה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נ.א.  On 24/12/2008 at 11:15

    עזב את מימד.

  • איריס  On 24/12/2008 at 11:16

    אז יש סיכוי

  • אזרח.  On 24/12/2008 at 12:34

    הראייה שלך לגבי הנושאים שהבאת.יש אדם ראוי במר"צ. (גם בחד"ש.דב חנין.חבל ששניהם והדומים להם מפוזרים, ולא תחת מטריה אחת ) אילן גילאון.השאלה היא: האם המערכת האלטיסטית של מר"צ תשתף איתו פעולה,או שגילאון ישאר לבד במערכה ,כעלה התאנה הסוציאל-דמוקרטי (היחידי ) של מר"צ.

  • איריס  On 24/12/2008 at 14:54

    יש מפלגות שהדינמיקה שהן יצרו מנטרלת את סך המרכיבים שלהן, ההיפך מסינרגיה, הרסנות לשמה. העבודה היא דוגמא טובה, לא חסרו שם אנשים שכבודדים הם בסדר, ומרצ מה לעשות, למדה ממנה.

    אמנם נעשה איזה שהוא ניעור, אבל ממה שרואים בהתנהלות של טרום הבחירות זה ניראה אותו דבר כמו פעם. יש בהעוקץ פוסט נחמד של בביוף המתאר את מרצ והמזרחים, אני לא נכנסת לסוגיה הזו (כי הם לא רוצים אשכנזים שיגידו מה לעשות) אבל לגבי השאר אני מודעת אישית לוחצת לשחיתות.

    לא מספיק להוציא את ביילין אחרי שהסוסים ברחו, צריך להבהיר כיצד זה קרה ואיך זה לא יקרה שוב שהמפלגה תהפוך לחלק ממשחק פירמידה של הניאוקונס. את זה מרצ מסרבת לעשות כפי שהעבודה לא מטפלת בשורש. הם תמיד בטוחים שהקהל שבוי והם כל כך נפלאים שבסוף ירבעו את העיגול או משהו כזה. מצד שני מטיפים לכל העולם על ערכים ושלטון החוק. מביש

  • אזרח.  On 24/12/2008 at 16:35

    האשכנזים, עדיפים בעיניי עשרות מונים מלבייב (שהחברה שלו בונה בתי סוהר מופרטים המלאים עניים,ומזרחים ) ותשובה.אהבתי את :"הם תמיד בטוחים שהקהל שבוי והם כל כך נפלאים שבסוף ירבעו את העיגול או משהו כזה."
    כל כך נכון.

  • איריס  On 24/12/2008 at 17:27

    סבבה. אבל לפחות מר"צ כמפלגה לא עשתה כלום בקשר ללבייב, ובטח יש להם אחוזים במכרות הדמים בקונגו שהוא מנהל. השיטה של לשים עלה תאנה כמו גילאון (לא מכירה אותו מספיק, האמת) היא אחיזת עיניים, מן הסוג שחוויתי. הם לקחו תמיד תמימים ונחמדים כדי לנפנף בהם במסיבות בכפר שמריהו או ב"גיוסי כספים" מאד מפוקפקים באמריקה. לא קונה את זה, גם אם גילאון כלשעצמו הוא סבבה.

    הסיבה שאף אחד מהנאורים לא סופר אותי לאחרונה נובעת מכך שלדעתי, הצנועה, אי אפשר יותר לטעון לבורות מבורכת בקשר למגמות הלא כשרות של עלי התאנה. מי שמשמש כעלה תאנה עושש זאת ביודעין כדי לגזור קופון ולחפות על ממסדים מאד רקובים. זה נכון פה לגבי הרבה מלוויני מרצ באקדמיה, במשפט וכולי. עד כאן, שיפרשו, ממילא יפרישו אותם בקרוב, למרות שהם בטוחים שהקומץ שנותר יאחז במשכורות ובסושי. לא צריך אותם כבר, למי שלא שם לב.

    חנין, טוב, הנה הצבעתי עבורו וזה לא דבר של מה בכך עבורי, כאשר לדעתי יש להחרים בחירות בישראל. אני מסכימה שהוא בסדר, אם כי לא הייתי הופכת אותו לגורו, אבל בהחלט הוא ראוי. 'מאידך, כמו שאומרים, חד"ש זה לא חנין, הצבעתי לו בתל אביב, ואני לא רואה הבדל גדול אם אצביע למימד- ירוקה או בל"ד הם במילא יתגבשו לגוש אחד אומלל שיגן עלינו ממה שהולך להתרחש פה.

  • אזרח.  On 24/12/2008 at 18:51

    אני חושב כמוך.גם לי אין גורואים. את דעתי על מר"צ הבעתי כאן:

    http://www.notes.co.il/mati/50771.asp

    ואת דעתי על הבחירות (כל עוד זו אותה שיטת הבחירות ) הבעתי כאן:

    http://www.notes.co.il/hani/50561.asp

    בתגובה מס' 1 .

  • איריס  On 24/12/2008 at 21:15

    ניראה שאנחנו מסכימים. אוי ווי, מה יהיה
    אני רגילה להיות במחלוקת מתמדת

  • האזרח דרור  On 24/12/2008 at 23:41

    למרות שאני לא איש מרץ צדק צריך להיות

    הנה דבר אחד שניצן הורוביץ עשה
    ועשה טוב
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=אגדה_אורבנית

    בסוף המאמר יש הפניה לסרט עצמו
    סרט חובה

    ================
    התנועה הירוקה

    בלוג
    http://hayeruka.net/

    חזון
    http://yeruka.org.il/index.php?option=com_content&task=view&id=698&Itemid=222

    באתר התנועה יש דפי עמדה שגובשו על ידי חברי התנועה יחד עם וועדה מייעצת של מדענים

    בנושא דמוקרטיה פנימית

    המועמדים שהיו בבחירות המקדימות
    http://yeruka.org.il/index.php?option=com_content&task=view&id=744&Itemid=259

    דף שאלות ותשובות למועמדים
    http://yeruka.org.il/index.php?option=com_content&task=view&id=840&Itemid=306

    סרט על הבחירות המקדימות (זה לא רק סרט, אני יכול להעיד גם שככה זה היה)

    הרצאה של ערן בנימיני – מוזכרים מונחים כמו צמיחה כלכלית, פרבור, השפעות של תכנון ועוד
    http://hayeruka.net/archives/30

    כתבות ובלוגים על התנועה הירוקה ונושאים קרובים
    http://hayeruka.net/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%94

  • איריס  On 25/12/2008 at 01:04

    גם על התגובה פה וגם על התגובה אצל שוקי, ושפע הלינקים.
    לגבי אלון טל, סימני השאלה נבעו מכך ששינה את שמו לחלוטין דבר שתמיד מעורר אצלי אי נוחות פוסט ציונית. לא ברור מאיפה הוא מגיע לישראל, אני מבינה שמארצות הברית, וכולי וכולי. בקיצור, אם הוא היה ישראלי היינו יודעים מי הבן דוד של הסבתא ואיפה היה בצבא, ככה חסר מאד רקע, ושינוי השם ושם המשפחה מעוררים כאמור ערפילים. אשמח להבהרה . הבלוג הזה משתבח בקטנוניות חשדנית, ומכאן שאני לא צריכה להתנצל.

    בקשר לניצן הורוביץ, לא השמצתי חו"ש אמרתי שהשם לא צלצל אצלי שום פעמון, הבנתי מן הבלוגוספירה עכשיו שהוא מקהילת הגייז ושדר רדיו או משהו כזה מאד פופולארי ונבון. ?? אולי.

  • חייש  On 25/12/2008 at 08:40

    וכדי שהן תיכנסנה לכנסת, הן צריכות את הקולות של (א)נשים כמוך בדיוק. הפוטנציאל האלקטורלי של חד"ש במגזר הערבי לא משתנה בצורה מהותית והוא שווה 3 מנדטים פלוס מינוס. אם תהיה התגייסות יהודית שמזכירה במשהו את הבחירות בתל אביב, חד"ש תכניס לכנסת שתי נשים, פעילות חברתיות, פמיניסטיות, אקטיוויסטיות.

    עוד תעמולה ניתן לצרוך כאן:
    http://hadash2009.org.il/?p=112

  • איריס  On 25/12/2008 at 08:54

    אני חושבת שלחד"ש יש גם בוחרים מתמידים יהודים, אבל האמת אינני יודעת מה חלוקת ההצבעה שם בדיוק.

    חרף העובדה שאני מאד מזדהה עם הניסיון שלך להציג את הרשימה בצורה אחרת, האמת היא שייצוג הנשים שם על הפנים. לכולם יש נשים במקומות אחרונים, כך שאפשר לאמר שאם הצביע מערך אכניס את עינת וילף במקום 18 וכולי וכולי

    חד"ש ספגה ביקורת על זה בסיבוב הקודם ולא עשתה כלום. זה סימן רע באופן כללי בקשר להקשבה לבוחר לעומת "הסידורים" של הכסאות וכולי.

    אני לא פוסלת הצבעה, מי שרוצה שיצביע, אני חושבת שאחד המסרים של "עיר לכולנו" מבחינתי, היה שנמאס עם הפשרות האלה ועם הפער בין המצע לתוצאה. כלומר, רוצים ייצוג, מה כל כך קשה להבין ? מפלגה או רשימה שמתייחסת לבוחרים כמו אל סוסים או חמורים שעליהם רוכבים להטבות, צריכה להיענש במובן זה שלא מצביעים לה.

    כל שאר השיקולים כמו "אם לא תצביעו לנו אז תקבלו את השטן" לא תקפים יותר, או לא צריכים להיות תקפים ביחסים שבין הציבור הישראלי לנבחריו האטומים. אני הייתי שמחה לשמוע הסבר ישיר, בלשון פשוטה, של מישהו מחד"ש למצב המביש הזה. אולי אשתכנע.

  • איריס  On 25/12/2008 at 08:57

    שמישהו בחד"ש יסביר לי, איריס, למה אני, אשה, צריכה או כדאי לי להצביע להם, אם הם כבר מתעלמים מקיומי כאשה. יכול להיות שיש הסבר , כרגע אני לא יכולה להעלות כזה על דעתי.

  • האזרח דרור  On 25/12/2008 at 09:29

    הפתרון האמיתי לדעתי לבעיית הייצוג לא עובר דרך המזהים הגופניים

    לימור לבנת לדוגמה

    וגם מועמד "טוב" כמו דב חנין לא יכול לכסות על שפע החסרונות של דמוקרטיה נציגותית (או אוליגרכיה נבחרת אם נהיה מדוייקים יותר) – כי 90% מהנבחרים לא ממש עושים מה שהם מבטיחים

    הפתרון הוא בהנכנסה של דמוקרטיה דינאמית ודמוקרטיה ישירה לתוך המפלגות
    ולתוך המערכת בכלל
    http://kol1.org/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%99%D7%AA

    הבעיה היא לא באנשים אלא במנגנון

  • איריס  On 25/12/2008 at 09:50

    אתה פשוט צודק באופן כללי. אין לי מה להוסיף. (.
    אני חולקת עליך רק בנקודה אחת, הזהות האישית בצמתי מפתח היא קריטית, ויש למשל כמה פונקציונריות שמהוות "פקק" לפעילות משמעותית, פשוט מטעמים של קרייריזם ואופורטוניזם. פוליטיקה היא תמיד שילוב של מערכות, רעיונות אבל גם זהות האישים והמנהיגים. זה בהחלט לא משחק "מערכות" בלבד.

    שינוי שיטת הבחירות בישראל לא שינה באופן מהותי, ואין די ב"כללי משחק" אלא גם בזהות האנשים.

    כרגע אין כל הגיון שלי כאשה (!) להשתתף במשחק שפוגע בי וגורע מזכויותי וכבודי. אני בהחלט בעד החרמה לא אלימה ולא מתנצחת של ממסדים מדכאים, ועל זה הויכוח המרכזי שלי עם כל (!) הפמיניסטיות שכביכול מייצגות אותי. ישנו מצב, מזה זמן שלא התחיל היום, שבו הישארות במערכות מסויימות היא שיתוף פעולה אקטיבי ומשמעותי עם דיכוי בוטה פגיעה בזכויות האדם הבסיסיות של נשים. העליתי את זה פה ושם ונטען כלפי שאני אדם חסר אחריות, זה כמובן מפי אלה שנהנות מהמצב של "בדידות בצמרת נטולת הנשים" כאילו הן משנות מבפנים (את המשכורת שלהן אולי).

    זה דפוס דיכוי לעוס ומוכר בכל מצב חברתי של הפלייה, אבל זה לא אומר שהוא בלתי תלוי מהאישים הבולטים שמשתפים איתו פעולה. אחרת אנחנו בסך הכל פיונים במשחק מחשב ידוע מראש.
    אני בעד שינוי הסיסטם אבל רק אנשים ספציפיים מביאים שינוי, רק קומץ אנשים ממשיים הובילו אי פעם לשינוי כלשהו בעולם.

    לא הצבעתי על חנין כמוקד של בעיה, נהפוך הוא (הצבעתי עבורו בתל אביב) אבל ההקשר של בחירות לכנסת הוא שונה, המצב הוא חירומי קריטי בייצוג נשים, ולא יעלה על הדעת שמפלגה רדיקלית פרוגרסיבית מציגה רשימה ללא נשים במקומות ריאליים. זו עמדה עקרונית נגד הצבעה לבחירות במצב כזה. לא נותר לנו נשק אחר.

    אשמח כמובן לראות אותו בכנסת עם עשרה מנדטים.
    גם אם כולם גברים. הכל יחסי כמובן אבל אנחנו עורכים הכרעות אישיות מוסריות כבני אדם יחידים שצריכים לחיות בשלום ולכבד את עצמם גם כשהם הולכים לישון, ולא תמיד בלי מחיר גבוה.

  • איריס  On 25/12/2008 at 10:05

    הערה דוקא לעניין לימור לבנת. בעוד שמבחינה פוליטית הייתי שמחה לראות אותה מחוץ למערכת הפוליטית בכלל, ובפרט משרדי חינוך וכולי, הרי בקשר לפעילות למען נשים אתה טועה מאד.
    לבנת במידה מסויימת תרמה יותר מהרבה מאד פמיניסטיות מהשמאל, שמחזיקות בתארי כבוד למכביר, היא אישה שאומרת מה שהיא חושבת, היא סיפרה על הטרדות מיניות בעבודה שהיא עברה במפלגה שלה (זה הרבה יותר ממה שזהבה גלאון מסוגלת אפילו לעשות או לעודד במפלגתה), והיתה תקופה שהפמיניסטיות השמאלניות אימצו אותה בחום ונתנו לה מטרייה תקשורתית אדירה (טעות כמובן, כי ככה קיבלנו אותה במשרד החינוך).

    אבל זו נקודה מעניינת דוקא. אני היתי סומכת יותר על לבנת, במצב אמיתי למשל של הטרדה, מאשר על גלאון ושפע חברותיה המלומדות. צריך להבחין בין ניכוס של מטרה לבין אומץ אישי לפעול דוקא במקום שבו אתה נמצא, בממסד שלך, לקחת סיכון אמיתי וגם ובעיקר להצטרף למין האנושי ולהודות שגם שרות חינוך או נסיכות פוליטיות עוברות מצבים קשים ומביכים מאד ומצלקים מאד במרחב הציבורי הישראלי.

    לבנת היא דוקא לא הדוגמא הטובה לאישה המנוכרת לנושא, בכלל לא. דוקא דליה איציק ניראית לי מטייחת יותר, וכמובן שפע ח"כיות אחרות .

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: